מריה היא בריטית שחיה בדובר ונשואה בשמחה לבעלה אחמד, פקיסטני ממשפחה הדוקה ומוסלמית. עבור אהבתה היא התאסלמה וחיה כמוסלמית אדוקה. אבל ערב אחד, אחרי חזרה מטקס לרגל תינוק חדש במשפחה, אחמד פתאום נפטר.
המעבר החד הזה בין להיות נשואה לאלמנה מביא את מריה למשבר גדול שרק מרחיב כשהיא מגלה בטלפון של בעלה שרק נפתר שיש לו מאהבת מזה זמן רב שנמצאת מהצד הצרפתי של תעלת למאנש, שם הוא מנהל חיים אחרים לחלוטין.
בניסיון להבין מה הוא מצא בה, היא מתחזה לעוזרת בית/מנקה ומסייעת למאהבת תוך כדי שהיא לומדת עליה ועל משפחתה, כמו גם על בעלה והתנהלותו עם המאהבת.
הסרט שקט, איטי ומעט רובוטי. הרגש נשמר להתפרצות בסופו, אך הוא מרגיש מאולץ, דחוס וקשה לקבלה חלק גדול מההתנהלות של הדמויות בתוכו. הן כאילו מאולצות לקחת החלטות קשות מכורח המציאות וכאילו שהן נטולות יכולות החלטה משמעותיות.
הסרט מעורר רגש, ללא ספק, אך המסלול לא קל ללעיסה ולא תמיד נוח לצפיה.
"אחרי האהבה", אנגליה 2020 (אנגלית ומעט צרפתית). 89 דקות. במאי: אלים חאן. שחקנים: ג'ואנה סקנלן, נטלי רישאר, טליד אריס, נאסר ממרזיה
