ביקורת: סקירה – פוג'י X-M1

ה X-M1 נוחתת בשטח לא מוכר עבור פוג'י – זו מצלמת ה-X הקומפקטית הראשונה שבאה בעקבות המצלמות ללא מראה המוצלחות והפופולריות של פוג'י – ה-X-Pro1 וה-X-E1, שקנו את מקומן בהיכל התהילה של עולם הצילום.rn

לפני כל דבר אחר, אני מוכרח להתייחס לרשימת היכולות שאין ל-X-M1 יחסית לאחיותיה הגדולות, ככל הנראה לטובת מידותיה הקטנות. בורר המצבים הוא מסוג סטנדרטי (PASM), ולא כמו בורר מהירויות התריס של ה-Xpro-1 וה-X-E1. אין לה כפתורים ייעודיים ל-ISO למצבי פוקוס ולכפתור המחשף שלה אין הברגה לכבל מאריך. הנתון האחרון אולי נשמע כעניין פעוט, אך הוא ממחיש את יחסה של פוג'י למצלמה זו ואת מה שהיא מייצגת בעיניה. על כך בהמשך.

מבחינת פונקציונליות פנימית, מספר הדמיות הפילם (Film Simulations) צומצם לחמש בלבד, כך כזו מצלמת ה-X היחידה של פוג'י שאין בה את הדמיות ה-Pro או את הדמיות השחור לבן עם פילטר. אפילו ל-X20 הקומפקטית יש את אלה, כמו גם פונרמה אוטומטית.rn

אחרון, אך בהחלט לא חביב, אין ל-X-M1 עינית. לאחדים, מדובר בעניין של 'ייהרג ובל יעבור'. לאחרים, לא כל כך. תלוי איך מתייחסים למצלמה הזו.

זה סך כל המחיר שיש לשלם. התמורה היא מצלמה קומפקטית הבנויה סביב מטה הקסמים של פוג'י – אותו חיישן X-Trans בגודל APS-C כמו שיש ב-Xpro-1 וב-X-E1, המשודך למעבד חדש וחזק יותר. בנוסף, מקבלים מסך מפרקי וקישוריות אלחוטית.rn
כלומר, כלי עבודה צילומי של ממש בעטיפה של מכשיר משוכלל.rn

לכל מי שעבורו שתי המצלמות האחרות הנ"ל גדולות או יקרות מדי, ה-X-M1 היא מתנה מהאלים – עכשיו אפשר לקבל את כל הטוב שפוג'י יודעת לתת בחבילה קטנה וזולה יותר.

הגוף של ה-X-M1 הוא קטן וחזק – הוא אינו דק ואינו גבוה, כך שאחיזתו יציבה למרות שהיא כוללת רק ארבע אצבעות. הזרת, שהברירה היחידה שלה היא לתמוך את המצלמה מתחתיה, כואבת אחרי זמן מה תחת המאמץ. שתי גלגלות השליטה ממוקמות בחלק העליון, צמודות זו לזו ויש צורך להתרגל לשימוש בהן ולהמנע מלהזיז אחת תוך כדי הזזת השניה. לאחר שמתרגלים, השליטה במאפיינים השונים של המצלמה באמצעותן היא נוחה ויעילה.

תפעול חצי ידני כמו גם ידני לחלוטין הוא אינטואיבי ונוח, תוך שימוש בשתי הגלגלות כשמחוברת למצלמה עדשה ללא טבעת שליטה בצמצם. עדשה שיש לה כזו טבעת הופכת גלגלת אחת למיותרת אך יוצרת שילוב מצויין המהווה תענוג צילומי של ממש.rn

מסך ה-LCD, החיוני כל כך במצלמה שאין בה עינית, הינו בהיר וברור. יחד עם זאת, הוא מציג השתקפויות חזקות באור שמש ישיר, עד כדי כך ששמחתי מאוד שניתן להטות אותו לזוית ראיה טובה יותר בה ההשתקפות מפריעה פחות.

פוקוס: ישנם חמישה מצבי פוקוס לבחירה – ידני, מרובה (multi), איזורי, מתמשך ועוקב. כפתור ה-AF פעיל אך ורק במצב הידני ובמצב האיזורי (ואף לא במצב האיזורי אם זיהוי הפנים מופעל).rn
המעבר בין המצבים הנ"ל על ידי התפריט המהיר (Q) הוא מסורבל למדי. כפתור ייעודי למעבר בין מצבי הפוקוס היה עשוי להיות יעיל ונוח הרבה יותר, או אפילו טוב יותר – כפתור למעבר בין פוקוס ידני לאוטומטי כמו למשל ב-X20.rn

אני תוהה מדוע פוג'י בחרה לא לתת לכפתור הפוקוס פונקציות נוספות. למשל, אפילו בקונפיגורציה הנוכחית, נראה לי ברור כי לחיצה ארוכה עליו היתה צריכה להקפיץ תפריט בחירה בין מצבי הפוקוס או לפחות היתה בוררת בין פוקוס ידני לאוטומטי. אני יכול רק לקוות שפוג'י ישכילו להוסיף יכולות כאלה בגרסאות קושחה עתידיות.rn

כשהשתמשתי בפוקוס הידני, התלהבתי מתוספת הבלטת הפוקוס (focus peeking) – זו עובדת מצויין והופכת את עבודת הפוקוס הידני לקלה ופשוטה יחסית, במיוחד יחד עם הזום לאיזור הפוקוס הנבחר, שמתבצע על ידי לחיצה בחלק העליון של גב המצלמה.rn

שימוש במערכת הפוקוס האוטומטי של ה-X-M1 אינה טריוויאלית. פעמים רבות מצאתי את עצמי לוחץ למרות שלא היתה לי נעילה, מקלל לאחר מכן שפספסתי, כמו מאווריק מאהבה בשחקים.rn
הסיבה נעוצה בכך שמע' הפוקוס האוטומטי היא עדינה ביותר, במובן שכל תנועה קטנה או איבוד קל של קונטרסט גורמים לה להרים ידיים ולוותר. עבור מצלמה קומפקטית, זה יכול היה להיות נסלח. למצלמה ברמה הזו, כשלון לנעול פוקוס על ילד או על חיית מחמד שמתהלכים וזזים, אינו מתקבל בברכה כלל וכלל.rn

תפעול: באופן טבעי, משמעות מידותיו הקטנות של גוף ה-X-M1 היא פשרה בפקדי השליטה. העיצוב שלו חכם מספיק בכדי לאפשר שתי גלגלות, כפתור Fn אשר תפקודו ניתן לבחירה וכפתור וידאו ייעודי.rn

אין כפתור ייעודי ל-ISO או לנעילת חשיפה. אפשרויות אלה נגישות דרך כפתור ה-Fn, אך קביעה כזו מחייבת שימוש בתפריט ה-Q בכדי לשלוט ה-ISO, שאינו נוח, שלא לדבר על החלפה לפורמט RAW.rn

החיים עם ה-X-M1 היו יכולים להיות קלים הרבה יותר לו היה לה כפתור Fn נוסף, או אולי אם פוג'י היתה מאפשרת קונפיגורציה גמישה של הכפתורים הקיימים, בדומה למה שפנסוניק מאפשרת במצלמותיה.rn

כמו בכל מצלמותיה של פוג'י, לחיצה ארוכה על כפתור ה-‘disp’ מכניסה את המצלמה למצב חמקני. אך שלא כמו במצלמות הקומפקטיות, להן יש תריס אלקטרוני, הרעש של התריס המכני של ה-X-M1 והסגירה והפתיחה הנראות לעין של הצמצם מקשות על המצלמה להסתיר את קיומה ואת פעולתה.rn

בשביל צילום רחוב, המסך המפרקי מאפשר צילום מגובה המותניים או מעל קהל. גם בימים שטופי שמש, ניתן להשתמש בצמצם גדול למדי בזכות מהירות התריס המקסימלית העומדת על 1/4000, עד כדי f/1.8 לערך, אך צמצם גדול יותר כגון f/1.4 יגרום בדרך כלל לחשיפת יתר. פילטר ND מובנה היה יכול לתרום במצבים אלה.rn

חיי סוללה: הסוללה של ה-X-M1 אמורה לספק כ-350 תמונות בטעינה בודדת. כמו תמיד, המספר הסופי תלוי בסגנון הצילום ובכמה תמונות מצלמים ברצף בכל סצנה. צילום מהיר של רצפים ארוכים, למשל, יניב עד לפי שניים תמונות לפני שיהיה צריך לטעון את הסוללה.

צבעים וקונטרסט: היות שהחיישן בלבה של ה-X-M1 משותף ל-X-Pro1 ול-X-E1, הפלט הנפלא הוא אולי צפוי, אך במקרה הזה, לראות אותו נוצר על ידי מצלמה קטנה כל כך הוא לא רק מפתיע אלא מעורר השראה.rn

שימוש בהדמיות הפילם השונות ומצבי הצבעים פותח את הדלת ליצירתיות ענפה. למשל, ניתן להוציא תמונות שחור/לבן קונטרסטיות ישר מהמצלמה. מצד שני, ישנה האפשרות לערוך תמונות בפורמט RAW ולקבוע את סגנונן ומראן לאחר מעשה.rn

דוגמאות להדמיות פילם:rn

Velvia:

Astia:

B&W:

Sepia:

טווח דינמי: ה-X-M1 עושה עבודה טובה בשימור פרטים באיזורים מוארים וחשוכים בתמונות בעלות קונטרסט גבוה. בנוסף, ישנו מצב הגדלת טווח דינמי באופן מלאכותי, כמו בכל המצלמות של פוג'י, שאמור לשמר פרטים נוספים. rn
האופן בו פוג'י מיישמת את המצב הזה מצריך שימוש ב-ISO נמוך יותר מהרמה בה מצולמת התמונה. מכיוון שה-ISO הבסיסי שלה הוא 200, הגברת הטווח הדינמי ב-400% מחייבת שימוש ב-ISO 800.rn

טווח דינמי 100%:

טווח דינמי 200%:

טווח דינמי 400%:

טווח רגישות (ISO): כפי שכבר כתבתי, מכיוון שחיישן ה-X-Trans שלה זהה לזה שאצל אחיותיה הגדולות, לא היתה היתה זו הפתעה לעלות עוד ועוד ברמת ה-ISO מבלי לפגוע באיכות התמונות.rn

רק ב-ISO 1600 אפשר להבחין בנימה קלה של רעש ובאיבוד של מעט פרטים, אך יש להגדיל את התמונות ל-100% כדי לעשות זאת. ב-ISO 6400 הרעש נראה לעין גם בצפיה ברזולוציה של מסך המחשב, ובהשוואה ישירה מול רגישויות נמוכות יותר אפשר גם להבחין בירידה בחדות.rn

ISO 12800 נראה סביר על גבי המסך, אך ברור שברמת רגישות זו הרעש כבר נמצא בכל מקום בתמונה ופרטים עדינים כבר אינם בנמצא. ISO 25600 קיים ונגיש אך לרוב אין להשתמש בו. אולי במצבים של חיים או מוות.rn

דוגמאות לרמות ISO

ISO 100:

ISO 200:

ISO 400:

ISO 800:

ISO 1600:

ISO 3200:

ISO 6400:

ISO 12800:

ISO 25600:

דוגמות לרמות ISO – קרופ 100%:rn

ISO 100:

ISO 200:

ISO 400:

ISO 800:

ISO 1600:

ISO 3200:

ISO 6400:

ISO 12800:

ISO 25600:

איזון לבן: גם בתאורה מלאכותית בתוך הבית, ה-X-M1 עשתה עבודה לא רעה באיזון הצבעים בהתאם לתאורה – בין אם היתה חמה (נורות ליבון) או קרה (פלואורסנט). בכדי לקבל צבעים מאוזנים לחלוטין ללבן אמיתי (כלומר, לאו דוקא תואמים את המציאות הקיימת) קיימת אפשרות לאיזון לבן ידני, תהליך קל ופשוט, כמו גם פיצוי איזון (הטייה לצבע מסויים) או אפילו יצירת מספר תמונות מצילום בודד, באיזוני לבן שונים.rn

איכות וידאו: הסרטונים שהמצלמה מייצרת מציגים צבעים יפהפיים ומלאים בפרטים – כצפוי מהחיישן שלה. אפשרויות השליטה בוידאו, לעומת זאת, הם סיפור שונה לגמרי.rn

בצילום וידאו אין שליטה ידנית של ממש. אפשר לבחור בין שתי רזולוציות (720p או 1080p) בפורמט MOV (H.264) – המוגבלים ל-14 או 27 דקות (כתלות ברזולוציה). אין אפשרויות שונות של מהירות פריימים לשניה מעבר לברירת המחדל של 30, אין רזולוציות נמוכות יותר, לא הילוך מהיר ולא הילוך איטי.rn

אפשר לבחור הדמיית פילם ופוקוס ידני, אוטומטי או אוטומטי מתמשך ו…זהו.rn

קשה לי להבין מדוע פוג'י בחרה לסרס באופן כה בוטה את יכולות צילום הוידאו של ה-X-M1. אין סיבה ברורה למיעוט אפשרויות השליטה, במיוחד כשאלה אינן מוכתבות או מושפעות על ידי גודלה הפיזי של המצלמה או על ידי המספר הנמוך של הכפתורים בה. בהחלט היה ניתן לכלול אפשרויות נוספות ולכלול אותן בתפריט, ובכך ליצור כלי צילום וידאו יעיל ושמיש הרבה יותר.rn

דוגמה לוידאו בשחור/לבן:rn

צילום מתמשך: הנתון הרשמי, 5.6 תמונות בשניה, נמוך מזה שהצלחתי להשיג – 5.7 תמונות למשך 43 תמונות ברצף. לאחר מכן, הקצב ירד ל-4.5 תמונות בשניה. צילום בפורמט RAW מאפשר קצב דומה אך ההאטה בקצב מגיעה לאחר כ-10 תמונות.rn

הקוץ באליה הוא העדר הפוקוס האוטומטי בין התמונות בצילום רצף מהיר. לא במהירויות הגבוהות ואף לא בנמוכות יותר.rn

תריס ה-X-M1 בצילום מהיר:rn

תקשורת אלחוטית: בקצרה, זה עובד – הצלחתי להעביר תמונה בודדת או מספר תמונות מהמצלמה אל הסמארטפון שלי ללא בעיות.rn

חבל מאוד שהאפליקציה של פוג'י לא מאפשרת שליטה מרחוק על המצלמה. בנקודה זו בזמן, תוך התחשבות במחירן של מצלמות ללא מראה, מיצובן בשוק ומה שמציעים המתחרים, אפשר לצפות שאפשרות זו תהיה כלולה.rn

אפקטים: הפילטרים המוצעים על ידי ה-X-M1 הם פחות או יותר מיותרים. קשה להאמין שבמצלמה שכזו ישנם אותם פילטרים בדיוק כמו אלה שנמצאים במצלמות הפשוטות ביותר של פוג'י. 'מצלמת צעצוע' (Toy Camera), מיניאטורה, High Key ו-Low Key. פילטרים אמורים לרענן, לחדש, להיות 'קולים'. במקרה זה, הם לא.rn

דוגמאות לאפקטים:

Toy Camera:

Miniature:

Pop Color:

High Key:

Low Key:

Dynamic Tone:

Soft Focus:

Partial Color – Red:

Partial Color – Yellow:

Partial Color – Blue:

מול התחרות הקיימת, ה-X-M1 מציעה הרבה מאוד במחיר סביר. היא אמנם לא זולה, אך בהתחשב ביכולותיה, מחירה מובן בהחלט. בהשוואה ל NEX6 של סוני וכמובן גם ל-X-E1 של פוג'י עצמה, חולשתה של ה-X-M1 הוא העדר העינית. יחסית לסוני, היא מציעה אפשרויות שליטה רבות יותר. יחסית ל-X-E1, היא לא.rn

ה-GX7 החדשה של פנסוניק מציבה תחרות קשה מול ה-X-M1. אמנם מחירה גבוה ביותר מ-50%, אך היא מספקת פתרונות רבים יותר, אפשרויות שליטה רבות יותר, עינית ומסך מפרקי בגוף בגודל דומה.rn

ישנה גם ה-EOS M של קנון שמחירה נמוך יותר, אך בהתאם, היא מציעה הרבה פחות, ובעיקר מערכת פוקוס נחותה (למרות עדכון הקושחה האחרון שלה).

ה-X-M1 היא גם צעד קדימה וגם צעד אחורה מבחינתה של פוג'י. תוך נסיון להציע מצלמה נוחה וזולה יותר, פוג'י הפשיטה מעליה יכולות רבות, כולל כאלה שניתן היה להשאיר ללא פגיעה בקומפקטיות של המצלמה ומבלי לנגוס בפלח השוק של אחיותיה הגדולות. להיפך, יצירת מצלמה חזקה נוספת במשפחת ה-X של פוג'י היתה מחזקת את כל בנות המשפחה.rn

על אף כל זאת, ה-X-M1 מציעה יכולות שמעט מצלמות נוספות יודעות לתת, בטח ובטח במחיר שלה ובגודל הפיזי שלה. מדובר במצלמה שמהווה פשרה בין קומפקטיות לארגונומיה, אך תוך כדי כך מעניקה איכויות של מצלמות גדולות ויקרות יותר.rn

אם פוג'י היתה מעצימה אותה יותר, היא היתה יכולה להיות הבייבי האהובה של משפחת ה-X, אך גם כך היא מצלמה מצויינת, לכל מי שמעוניין באיכות תמונה מרהיבה ללא הסרבול והגודל.