סקירה – פוג'י XQ1

יכולות ושיפורים

היא קטנה. קטנה יותר (בעיקר דקה יותר) מהקנון S120 וגם (נמוכה וצרה יותר) מהפנסוניק LF1. שלא כמו ה-X10 וה-X20 הידועות, לפוג'י לא היה קל עם ה-XF1, קודמתה של ה-XQ1. בשוק המצלמות הקומפקטיות האיכותיות, היא היתה חיה מוזרה מעט, עם העדשה המתכנסת שלה, שהצריכה משיכה וסיבוב כדי להפעיל או לכבות את המצלמה.

היא יורשת את כל הטוב שב-XF1, כולל את הזום הקטן אך היעיל בטווח 25-100 מ"מ והצמצם הגדול (בצד הרחב) של f/1.8-4.9. ההבדל המהותי הוא שבעוד ל-XF1 היה אותו חיישן ה-CMOS EXR שהיה ב-X10,ה-XQ1 מתקדמת יחד עם ה-X20, והיא בוניה סביב חיישן CMOS X-Trans II ברזולוציה של 12 מגהפיקסל, המבטיח פוקוס אוטומטי מהיר יותר הודות למנגנון ה-AF ההיברידי על החיישן עצמו.

תוספת מתוקה נוספת ל-XQ1 היא חוגת השליטה סביב העדשה – אשר את תפקודה ניתן לשנות לכל אחת מהפונקציות השכיחות הקיימות. המחיר הוא העדר גלגלת אחורית נוספת אשר היתה על גבה של ה-XF1.

איכות בניה ותפעול

נראה שפוג'י הכירה בחוסר הפופולריות של מנגנון העדשה המתכנסת של ה-XF1, בעלת הזום הידני. היא הוחלפה בעדשה בעלת מנוע זום ועם אורכי מוקד זהים לקודמתה. לכל מי שמעדיף את השליטה הידנית בזום, ישנה חצי נחמה בצורת קביעת שליטה אלקטרונית בזום על ידי חוגת השליטה מסביב לעדשה. לא מדובר באותה חוויה ממש, אך זו בהחלט אפשרות חביבה.

ניתן גם לקבוע את פעולת טבעת העדשה למגוון אפשרויות. בקביעה הסטנדרטית היא תשלוט של הצמצם במצבי Aו-M, על מהירות התריס במצב S ועל סצנות או פילטרים במצבי SP, ADV ו-Filter. ניתן לקבוע שתשלוט באיזון לבן, רגישות וכו'. האפשרות שהיא תשלוט בזום אולי אינה הפרקטית ביותר, מכיוון שזו כפילות לכפתור הזום הייעודי, אך זו בהחלט אפשרות אלגנטית לאופי הצילום.

תוך כדי סיבוב טבעת זו המצלמה מפיקה צלילי קליקים.זה אמנפ עדיף בהרבה על שום דבר, אך היה יכול להיות טוב הרבה יותר אם היה מדובר בקליקים פיזיים במקום חיקוי אלקטרוני.

ה-XQ1 מפצה על העדר כפתורים מרובים באמצעות כפתור ה E-Fn – שמכפיל את פעולת של הכפתורים. לחיצה עליו מעבירה את הכפתורים בגב המצלמה לשלוט על פעולה משנית אותה ניתן לקבוע עבור כל כפתור. הרעיון הוא טוב בעיקרו, אך טוב יותר היה אם ל-XQ1 התווסף כפתור Fn אשר ניתן לקבוע את פעולתו העיקרית.

בנוסף, אין אפשרות להפעיל את המצב השקט של המצלמה, המוכר מדגמיה השונים של פוג'י, על ידי לחיצה בודדת, כמו שניתן ב-X20. חבל.

בכל הנוגע לאיכות הבניה, ה-XQ1 נתנה תחושה יציבה וחזקה ביד, למרות שהיא אינה גדולה. את חגיגת האיכות קלקלו רק כמה עניינים קטנים – כמו למשל סיבוב טבעת העדשה, שאינו חלק לגמרי – לעתים קשה יותר לסובב אותה ולעתים קל יותר. וגם, בורר המצבים רופף מדי – לא פעם מצאתי את עצמי מצלם במצב שלא אליו התכוונתי.

 

ביצועים

פוקוס וזום:

למרות הבטחותיה של פוג'י למערכת פוקוס מהירה ומדויקת הודות לחיישן ה X-Trans, יכולותיה של ה-XQ1 בתחום זה הן האכזבה היחידה שעלולה לפגום במעלותיה האחרות.

היא אמנם מפקסת במהירות ובמדויק, אך במצבים מסויימים, הפוקוס פשוט לא ננעל. היא מנחשת ומנסה אך מוותרת די מהר ומציגה מלבן אדום מביש של כשלון. הגדלה של איזור הפוקוס עוזרת מעט אך לא פותרת את העניין. אם פוג'י יכולים לשפר או לתקן בעיה זו בגרסת קושחה, עדיף שיעשו זאת בקרוב.

פוקוס פיקינג (peaking) היא תוספת מצויינת לפוקוס ידני, שנשלט באופן נוח מאוד על ידי גלגלת העדשה. בנוסף, פוקוס אוטומטי רגעי תוך כדי שימוש בפוקוס ידני הוא אפשרות חביבה ביותר. למרות זאת, חבל שאין מד מרחק שמציין את מצב הפוקוס הידני.

תפעול:

במבט ראשון, היותה מצלמה קטנה ובעלת מספר נמוך של כפתורים מרמז כי ה-XQ1 היא מצלמה בינונית. ציון האותיות Q1 ו-f/1.8 בצבע אדום, גם הוא מוסיף לתחושה הזולה, לעומת מראה סולידי יותר בו פוג'י היתה יכולה לבחור, ומצער שלא עשתה כך.

כפי שנאמר, יש לה מעט כפתורים, כך שברור ששליטה מיידית ובלתי אמצעית בכל הפונקציות אינה אפשרית, אך יש לה כפתור אחד שמשנה את התמונה – לחיצה על ה E-Fn משנה את הכפתורים על גב המצלמה לפעולתם המשנית, אותה ניתן לקבוע לכל אחת מרשימה ארוכה של פונקציות (אך רק את המשניות, לא את העיקריות).

חיי סוללה:

עם נתון רשמי של 240 תמונות לטעינה, אין ל-XQ1 מה להתרברב, אך לאחר בחירה במצב החסכוני, הצלחתי לסחוט ממנה 360 תמונות לפני שהייתי צריך לטעון אותה שוב – וזה כבר משהו שאפשר לעבוד איתו.

 

איכות תמונה

צבעים וקונטרסט:

זה התחום בו ה-XQ1 מצטיינת יותר מכל. הודות לשילוב המופלא בין העדשה והחיישן שלה, היא מסוגלת לייצר תמונות באיכות דומה לאלה של אחותה הגדולה – ה-X20. התוצאות לא פחות ממעוררות השראה, מלאות צבעים מלאי חיים, תאווה של ממש לעיניים.

טווח רגישות (ISO):

החיישן רב היכולות של ה-XQ1 מסוגל לייצר תוצאות מרשימות ביותר למרות גודלו הקטן. כמובן – הוא גדול יותר מחיישנים של מצלמות קומפקטיות סטנדרטיות, אך עדיין קטן בהשוואה למצלמות חסרות מראה ומצלמות DSLR.
התמונות שמתקבלות נקיות כמעט לחלוטין מרעש עד (וכולל) ISO 800, ברמה זו אף הפרטים הקטנים ביותר עדיין נראים לעין בבירור והצבעים מלאים ונעימים. צפיה ב-ISO 1600 בהגדל של 100% מראה שפרטים קטנים כבר הולכים לאיבוד אך תמונות עדיין ניתנות בהחלט לצפיה טובה על מסך. להדפסות והגדלות, פחות. כך גם ISO 3200, אך ב-ISO 6400 לא רק שהרעש מפריע, אלא שמופיעים כתמי צבעים לא נעימים אפילו בצפיה של תמונה מלאה על מסך. ISO 12800 כבר נמצא מעבר לקו שאותו אין לחצות מבחינת איכות תמונה, רמות רעש, רמות פרטים ואיכות צבעים – בכל גודל של צפיה.

הנה דוגמאות לרמות ISO שונות:

ISO 100:

ISO 200:

ISO 400:

 

ISO 800:

ISO 1600:

ISO 3200:

ISO 6400:

ISO 12800:

קרופים 100% של רמות ה-ISO השונות:

ISO 100:

 

ISO 200:

ISO 400:

 

ISO 800:

ISO 1600:

ISO 3200:

ISO 6400:

ISO 12800:

עומק שדה:

הצמצם המקסימלי של ה-XQ1 מגיע בצד הרחב של העדשה ל-f/1.8. המשמעות היא שבכדי להשיג עומק שדה נמוך, צריך להתקרב עד מאוד לאובייקט המצולם. הצמצם f/4.9 בצד הארוך של העדשה תורם מעט מאוד לעומק שדה נמוך, גם אם מתקרבים לאובייקט.

התמונה השניה בדוגמה כאן צולמה ב-f/2.2, אז אפשר לדמיין רקע חמאתי אפילו יותר בשימוש ב-f/1.8:

עומק שדה גדול:

 עומק שדה קטן:

וידאו: 

בעולם של היום, שכולל יכולות של צילום ברזולוצית 4K או קצבי צילום של 200mbps ב-Full HD, היכולות של ה-XQ1 אולי נראות פחותות, אך צפיה בתוצאות המתקבלות מסרטוני ה-36mbps שלה מגלה איכות גבוהה, תמונה חלקה וברורה, וצבעים חזקים אך לא מוגזמים.

ישנה בחירה בין הקלטת 60 תמונות בשניה לבין 30, אין אפשרות לצלם במהירות הנחשקת – 24p, ואין בחירת רמות דחיסה שונות או קצבי מידע שונים. בצד של האקשן, צילום סרטונים לא מאפשר שליטה רבה, למרות שקיימת אפשרות נוחה למדי לשלוט בפיצוי חשיפה.

מאפיינים מתקדמים:

פנורמה אוטומטית:

כמו בכל המצלמות של פוג'י, מצב הפנורמה עושה בדיוק מה שהוא אמור לעשות, וזה לא דבר שאפשר להתעלם ממנו. העברת המצלמה בכל כיוון מניבה תוצאות חלקות ויפות, חוץ ממעט בעיות של תפירה לקויה בין התמונות – אך רק במצבים קיצוניים של קווים שחוצים את התמונה או הבדלי חשיפה גדולים.

תקשורת אלחוטית:

ה-XQ1 עושה שימוש ביכולותיה הרזות של פוג'י בתקשורת אלחוטית – קרי, שיתוף תמונות. זה טוב ויפה, אך לאור מה שמצלמות רבות אחרות מציעות – למשל שליטה מרוחקת על המצלמה מהטלפון או מהטאבלט, יש מקום רב לשיפור.

צילום רציף:

ל-XQ1 קצב צילום מקסימלי של 12 תמונות בשניה, אך רק למשך 9 תמונות. חשבון פשוט מראה שמדובר בצילום של פחות משניה אחת. קצבים נמוכים יותר מאפשרים צילום לאורך זמן ארוך יותר – אז לפעמים עדיף להסתפק בהם.

מאקרו:

יכולות המאקרו של ה-XQ1 הן לא אינסופיות – לא ניתן לצלם ממרחק אפס, כמו שאפשר במצלמות מסויימות. למרות זאת, תמונות המאקרו המתקבלות חדות ומלאות פרטים. גם כאן פוקוס מהווה בעיה – המצלמה מתקשה להנעל על האובייקטים ויש צורך ביותר מכמה נסיונות אם מדובר על מטרות נעות.

פילטר ND: ל-XQ1 אין פילטר ND, כזה שהיה יכול לאפשר צילום בצמצם גדול יותר בתאורה חזקה,ועל ידי כך לקבל תמונות עם עומק שדה נמוך גם במצבים האלה. אפשר כמובן להרכיב פילטרים חיצוניים, אבל זו רמת נוחות ויעילות שונה בתכלית.

להוסיף חטא על פשע, כאשר קובעים את הצמצם ל-f/1.8, מהירות התריס המקסימלית היא 1/1000. מעבר ל-f/2.8 מעלה את המהירות ל-1/1600 והשלב האחרון של מהירות 1/2000 מתקבל ב-f/4.0. התנהגות זו מקשה עוד יותר על קבלת עומק שדה נמוך.

פילטרים: אם להיות בוטים – האפקטים של המצלמה הזו די משעממים. אין כאן חידוש או משהו מרגש, רק האפקטים הידועים כמו מיניאטורה, מצלמת צעצוע ומגוןן צבעים. לא בשביל זה נועדה המצלמה הזו. בשביל צילום עם אפקטים, עדיף להוריד אפליקציה מתאימה לסמארטפון.

Toy Camera:

Miniature:

Pop Color:

High Key:

 

Low Key:

Dynamic Tone:

Soft Focus:

Partial Color Blue:

השורה התחתונה

ישנן יותר מחופן מצלמות קומפקטיות עיליות בשוק. ככל שמצלמות הטלפונים תופסות את מקומן של המצלמות הפשוטות, יצרניות המצלמות נדחקות לייצר מצלמות איכותיות יותר ולשים דגש רב יותר על מצלמות בעלות יכולות הנבדלות מהמכשירים המלבניים שנמצאים בכיס של כל אחד.

הקנון S120, הניקון P340, הפנסוניק LF1 – כולן קומפקטיות בעלות חיישן בגודל "1/1.7 וגוף שנכנס לכיס (השני) של המכנסיים. כמובן, ישנן כם הפוג'י X20, הקנון G16, הניקון P7800, הפנסוניק LX7 וה-RX100 II של סוני עצמה, כך שברור לחלוטין שהביצה מלאה ועמוסה.

ה-XQ1 כמעט בולטת מעל כל המתחרות הרציניות האלה – איכות התמונה שלה מרשימה ביותר, עם תוצאות טובות כשל ה-X20, אחותה הגדולה. כמובן שחשוב לציין שכל זה מתקבל באריזה קומפקטית. הקוץ באליה הוא מערכת הפוקוס – היא מהירה ומדוייקת אך לעתים פשוט לא מתפקדת ומקלקלת את החגיגה. אם פוג'י ישכילו לתקן את העניין הזה, נוכל להכתיר אותה כנסיכה אמיתית, לכל הפחות.

הנה עוד כמה דוגמאות ליכולות של ה-XQ1:

 

לדיון בנושא: סקירה – פוג'י XQ1