הקדמה
סת' מקפרלן הוא אנימטור, תסריטאי, במאי ומדבב. הוא מוכר לצופי הטלוויזיה בישראל בעיקר בזכות סדרות האנימציה "איש משפחה", "אבא אמריקאי" ו"המופע של קליבלנד" ששודרו בישראל גם בהוט וגם ביס. בקיץ 2012 יצא סרט הקולנוע הראשון של מקפרלן "טד" שבו כיכבו מארק וולברג, מילה קוניס וג'ובאני ריביסי. מקפרלן כתב וביים את הסרט, שסיפר על דוב צעצוע שהתחיל לדבר ומתבגר ביחד עם הבעלים שלו ובנוסף גם שיחק את דמותו של הדב באמצעות חליפת חיישנים מיוחדת שקלטה את תנועותיו ותירגמה אותם לאנימציה. הסרט הפך ללהיט ענק עם הכנסות של 218.000.000 דולר בארה"ב בלבד (לפי הערכות המפיצים בישראל הוא מכר 500.000 כרטיסים, מה שהפך אותו לאחד הסרטים המצליחים בישראל באותו קיץ) וסרט המשך כבר בדרך. לפני חודש עלה למסכים ברחבי העולם סרטו החדש של מקפרלן "מיליון דרכים להתפגר". מדובר בקומדיה פרועה שעושה צחוק מז'אנר המערבונים. הסרט התקבל בביקורות מעורבות ולפי ההערכות הוא הצליח להחזיר את ההשקעה אבל לא להפוך ללהיט הקופתי שכולם ציפו שהוא יהיה. אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שזה קצת חבל כי הסרט טוב, אמנם יש לו כמה בעיות אבל זה לא אומר שצריך לוותר עליו לחלוטין אלא להיפך.
העלילה
סת' מקפרלן מגלם את התפקיד הראשי של אלברט סטארק, רועה כבשים עם בטחון עצמי נמוך ותדמית של לוזר. כשאהובת ליבו (אמנדה סייפריד) נוטשת אותו לטובת איש עסקים עשיר ושחצן (ניל פטריק האריס המצויין), הוא מחליט להזמין אותו לקרב יריות כדי לזכות מחדש בליבה. תוך כדי הוא גם מתאהב בבחורה יפה ומסתורית שמגיעה לעיר (שרליז ת'רון) ומסתבך עם חבורת פושעים.
לפני הביקורת-גילוי נאות
אני כותב את הביקורת על "מיליון דרכים להתפגר" כחודש אחרי שהוא יצא רשמית בישראל בגלל עניינים אישיים שמנעו ממני לראות אותו. במהלך אותו חודש קראתי לא מעט ביקורות של קולגות שלי וגם של טוקבקיסטים שהיו מעורבות, חלק מאוד אהבו את הסרט וחלק מאוד שנאו אותו. למה הביקורות מעורבות? תיכף תדעו למה.
ועכשיו לביקורת
רוב האנשים שהלכו לראות את "מיליון דרכים להתפגר" הגיעו עם שק מלא בציפיות. למה אתם שואלים? אז הנה התשובה. הם ראו את "טד", התלהבו ממנו וחשבו שאם "הם נקרעו מצחוק ב"טד" הם ייקרעו מצחוק גם ב"מיליון דרכים", קנו כרטיס, ראו והתאכזבו. אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שלהשוות את "מיליון דרכים " ל"טד" זה כמו להשוות בין סמארטפון חדש מהניילונים לבין נוקיה מודל 96. הסרט לא רע בכלל אבל לצערי הוא סובל משתי בעיות עיקריות:
הבעיה הראשונה היא סוג ההומור ותדירות הבדיחות – מבחינת ההומור, "מיליון דרכים" לא מצחיק כמו "טד". אין שם פאנץ' כל 2 שניות, משחקי מילים או רפרנס תרבותי כלשהו . לסרט לוקח זמן להתניע, הוא מתחיל לקרוע אותך מצחוק אחרי 5 הדק' הראשונות ויש הרבה הומור פיזי וסלפסטיק ובדיחות שמגיעות הרבה פעמים למחוזות הדביליים והקיצוניים (מבחינת גסות ואלימות פיזית). אני לא אשקר לכם, יש לא מעט אנשים שסוג ההומור הזה ירתיע אותם ואני אישית הייתי מוריד חלק מהבדיחות. אבל זה לא אומר שהסרט לא מצחיק אלא להיפך, הוא קורע מצחוק. אלו שאוהבים את סוג ההומור הזה יאהבו אתוו מאוד. מבחינת השאר, תלוי איזה סוג הומור מצחיק אותם
הבעיה השניה היא הליהוק שלו – או יותר נכון יהיה להגיד, הליהוק של סת' מקפרלן. רוב השחקנים בסרט משחקים טוב ואפילו מאוד,. ניל פטריק האריס נהנה מכל שניה על המסך בתפקיד איש העסקים והדון ז'ואן השחצן. אמנדה סייפריד נחמדה בתפקיד אהובת ליבו של סטארק. שרליז ת'רון שחושפת כאן יכולות קומיות מפתיעות לטובה. ליאם ניסן משלים כאן שנה טובה שמלאה בתפקידים קולנועיים מפתיעים ושרה סילברמן וג'ובאני ריביסי חמודים וסימפטיים, אבל הליהוק העצמי של מקפרלן בתפקיד הראשי פשוט לא עובד. אז נכון, הוא מדבב טוב ובתור הדובי ב"טד" הוא היה מצוין כי הוא נעזר בדמות מצויירת והתחבא מאחורי מיקרופון. כשהוא באמת נאלץ לשחק מול מצלמה הוא מגושם, עצי ומאוד לא מצחיק. לפי דעתי מקפרלן היה צריך להישאר בעמדת הבימוי ולתת את התפקיד הראשי לשחק אחר, אוון וילסון, וינס ווהן או גיי ברושל היו יכולים להיות מעולים בתפקיד הזה וכדי להקצין את הקריקטורה הייתי מלהק אפילו את מארק וולברג או את צ'אנינג טייטום שידועים כשחקנים עם טיימינג קומי מעולה .
למרות 2 הבעיות העיקריות שהזכרתי קודם. אתם עדיין מוזמנים ללכת לקולנוע ולראות (עם חברים, בן/בת הזוג או לבד) את "מיליון דרכים להתפגר". החיוך הדבילי שימרח לכם על הפנים יהיה שווה את זה.
בקיצור: אפשר בכיף ללכת ולראות.
"מיליון דרכים להתפגר"- ארצות-הברית 2014. 116 דקות. תסריט ובימוי: סת' מקפרלן. שחקנים: סת' מקפרלן, שרליז ת'רון, ניל פטריק האריס , אמנדה סייפריד, גו'באני ריביסי, שרה סילברמן.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע-מיליון דרכים להתפגר (A Million Ways to Die in the West)
