בכנס IoT Israel 2014, שנערך זו השנה השנייה ברציפות, ביום חמישי ה- 4.12.14 על ידי קרן הון הסיכון Gemini Israel Ventures, בשיתוף פעולה עם שותפים עסקיים ונותני חסות, הוצגו טכנולוגיות ופתרונות IoT בארץ ובעולם.
האירוע היה מורכב מהרצאות טכנולוגיות שניתנו על ידי אורחים מהארץ ומעולם ואף הדגמה של מספר פתרונות IoT, שכבר ניתן ליישמם או שהינם בשלב האחרון לקראת הייצור.
עולם ה- IoT הוא תולדה של השימוש הנרחב במכשירי הסלולר והיכולת של הפעלת מוצרים, חפצים וסנסורים באמצעות רשת אינטרנט והענן.
מה זה IoT?
אתם לבטח חושבים שרעיון ה- IoT הוא משהו חדשני, אז האמת שלא.
זה החל כבר בשנת 1967 עם חיבור ברשת ARPANET בין אוניברסיטת אודה לבין אוניברסיטת סטאנדפורד, חיבור שיצר את ניצני התפתחות רשת האינטרנט.
בשנת 1990 הציגו ג'ון רומקיי וסימון האקט חיבור של המכשיר הביתי הראשון לרשת האינטרנט, טוסטר שהוצגה האופציה להדליק ולכבות אותו מרחוק, כולל גם שליטה על משך החימום.
מושג IoT פורסם בשנת 1999על ידי המהנדס ביל ג'וי, כשדיבר על האפשרויות בשימוש ביישומי תקשורת לשליטה בין שני מוצרים המחוברים לרשת האינטרנט.
אבל לקח 10 שנים נוספות עד אשר קווין אשטון טבע את שמו של "אינטרנט של דברים", הודות למאמר בנושא RFID, שפורסם בשנת 2009. במאמר הציג אשטון את הרעיון של חיבור כל הדברים שסביבנו כדי שנוכל לספור אותם ולדעת את מיקומם.
בסופו של דבר, בשנת 2008-2009, הוטבע מושג "האינטרנט של דברים" על פי פרסום מחקר של חברת סיסקו. מהמחקר עולה כי בתקופה זו מספרם של המכשירים אלקטרוניים המחוברים לאינטרנט עלה על מספר התושבים בכדור הארץ.
היכן נמצאים הסנסורים?
למעשה הם נמצאים בכל מקום, כולל על האנשים, על הבגדים ועל חפצים שונים.
ניתן למצוא סנסורים החבויים בגלולות שאנחנו נוטלים, בשעון, במשקפיים, על העור או מתחתיו. כיום ניתן למצוא בשוק או באתרי גיוס להמונים סנסורים ומוצרים, ביניהם נעליים, תכשיטים דמויי עגילים וטבעות, מוצרי ספורט, מוצרי חשמל לבית ועוד.
נחזור לתכני כנס IoT Israel 2014
ערן וגנר, שותף כללי בקרן ג'מיני ישראל, יוזם ומנחה הכנס, דיבר על תחזיות בעולם ה- IoT והאתגרים איתם צריך להתמודד על מנת להצליח בתחום זה.
מציאת פתרונות להארכת חיי הסוללה של המכשירים הנשלטים (ואף השולטים בהם), נוצר המון מידע לאגירה וניתוחו בזמן אמת ולא פחות חשוב מכך שיש להגן עליו מפני פריצות סייבר או גניבת נתונים על ידי גורמים זדוניים.
כמו כן, רשתות IoT ייעודיות הן הדבר הבא ולא פתרונות של רשתות תקשורת מסורתיות.
הדבר האחרון והמעניין מכולם, לדעתי, הוא כי בשנת 2015 תצמח חברה ישראלית משמעותית בתחום מוצרי חשמל.
מולי עדן, סגן נשיא בכיר באינטל ונשיא אינטל ישראל, חוזה כי בשנת 2020, נפיק מידע גדול יותר מאשר מספר הכוכבים ביקום.
כמו כן, לדבריו, על מנת שתחום ה- IoT יתפתח יש לקבוע בדחיפות סטנדרטיזציה ולכן נושא זה מהווה אתגר או הזדמנות ליזמים חדשים. עדן אף חזר והזכיר את חשיבות נושא אבטחת המידע.
לאחר שסיפר על פעילויות אינטל בתחום, הציג עדן את אדיסון, המחשב הקטן בעולם.
על מנת לקדם את שימושו, תספק אינטל למפתחים ערכת פיתוח לשימוש ביחד עם מחשב אדיסון.
עדן הציג שימוש לביש של אדיסון המורכב על צמיד.
צמיד זה מזכיר את צמידי השעון הקיימים בשוק והדגם שהוצג הוא אופנתי יותר.
עדן גם ניצל את ההזדמנות כדי להציג את זוכה תחרות החדשנות של אינטל למוצרים המבוססים על מחשב אדיסון שנערכה יום קודם לכן – הזוכה הוא מצלמת צמיד בשם Nixie שהינו מזל"ט המתעופף מפרק היד שלך וקולט את הרגעים מנקודות מבט מדהימות מבלי להפריע.
גם נושא הרובוטיקה הוצג בכנס זה.
גיא הופמן, מהמעבדה לחדשנות של המרכז הבין תחומי, הציג את המחקר שלו שעוסק בפעילות גופנית ובשיתוף פעולה בין בני אדם ורובוטים. הוא מנסה לפתח מודלים חישוביים של תרגול פיזי ("למידה מוטורית") ועבודת צוות וליישם אותם על מכשירים רובוטיים.
הופמן אמר כי אחד האתגרים הוא ליצור רובוט שישתלב חברתית ואף הציג דוגמאות לכך.
אחת הדוגמאות הייתה של רובוט בשם טראוויס, שהוא תחנת עגינה לסמארטפון, המשמש כרמקול רובוטי ללווי האזנה למוסיקה
באותו תחום הציג גם אנדרי שיאלה, מייסד סוכנות החלל האירופאית, פתרונות בקרה בזמן אמת לתעשיית ה- IoT.
הוא הראה פתרונות לשליטה מרחוק תוך כדי שמירה על זמני תגובה קצרים ויחד עם זאת עם קבלת משוב של תחושה. פתרונות לשימוש על שלד חיצוני (שליטה על גפיים) ושליטה מרחוק של זרועות רובוטיות תוך כדי קבלת משוב של תחושה.
הוצג סרטון המראה את אנדרי, הנמצא בגרמניה, שולט בזרוע רובוטית הנמצאת בהולנד (מרחק של כ- 660 ק"מ), המכניסה פין לתוך ציר של מכונה בדיוק רב.
לימור שוויצר, מנכ"ל RoboSavvy, הציג את נושא "נעתיד של הרובוטים הביתיים"
הזכיר לנו שכבר כיום לחקנו הכנסו רובוטים לשימושים ביתיים כגון רובוט לניקוי הבית, רובוט לניקוי הבריכה, רובוט מכסחת דשא ועוד.
עוד הוצג סרטון המראה רובוט המפריד כביסה ומכניס אותה למכונת הכביסה (דגם PR2), רובוט המשמש כבארמן המערבב ומגיש משקאות (MakrShakr) ואפילו רובוט המבצע פעולות בסיסיות במסגרת שירות חדרים במלון (SaviOne).
ישנם אף רובוטוים המשתלבים בחיי המשפחה דוגמת ה- "JIBO" וגם "PEPPER" היפני.
ואם אתם מחפשים חבר למשחקים, קחו את FRHANK כשותף למשחקי חברה ומחשב.
רוב הדגמים של הרובוטים שהוצגו הם עדין בשלבים ראשונים אבל לא ירחק היום ביהפכו למוצר בסיסי בכל בית.
גם נושא האפליקציות הוזכרו בכנס, ביניהן WAZE, אשר ה- IoT מייצגת מכוניות ונהגים המדווחים על מצב התנועה ובדומה לה – אפליקציית MOOVIT.
ניר ארז, מנכ"ל MOOVIT סיפר על הצלחת האפליקציה בארץ ובעולם.
הוא הדגיש כי אוכלוסיית העולם מונה כ- 7 ביליון איש שלהם 900 מיליון מכוניות.
בגלל צפיפות הערים משך הנסיעה מתארך, גם בתחבורה הציבורית, כאשר אפליקציית MOOVIT באה לעזור לנוסעים ולהמחיש זאת. הוא הראה כי את הזמן הארוך ביותר מבלה נוסע בתחבורה הציבורית בריו דה ז'ניירו, ברזיל- כ-122 דקות ליום.
התסכול של הנוסעים הוא בשאלות: מתי יגיע האוטובוס לתחנה וליעד, איך להגיע ליעד והאם כשיגיע האוטובוס הוא יהיה צפוף.
אחת הבעיות בתחום התחבורה הציבורית היא שרשויות התחבורה לא מעוניינות לשתף בנתוני הנסיעה ומיקום האוטובוסים (כמו כן גם בשאר כלי התחבורה הציבוריים), לכן על ידי שימוש אוספת האפליקציה דיווחים על כמות האנשים בתחנות, מיקום GPS, עדכונים והתראות וגם לוחות זמנים ונקודות עניין, שעל ידי חישובים (אלגוריתמים) מתקבלים בזמן אמת, זמנים להגעת האוטובוס לתחנה וליעד ובנוסף מאפשרת לנוסע לשלם על הנסיעה.
הוצגה גם תמונת מצב של מצב התחבורה הציבורית בתל-אביב בשעה 8:00 בבוקר, והאמת שגם מי שלא מבין בתחום נוכח כי המצב קשה.
ארז הראה גם שימוש מעניין שנעשה באפליקציה ברומא, בעת סיור של האפיפיור בעיר, כאשר 3-4 מיליון מבקרים משתתפים באותו אירוע. השתמשו שם במידע שהגיע מתוך אפליקציית MOOVIT על השלטים המתעדכנים בתחנות האוטובוסים ואף הועברו למשתמשים באפליקציה 4.7 מיליון דיווחים על עומסי תנועה, בדומה ל-WAZE.
לא רק בתחום התחבורה הציבורית ישנם פתרונות IoT – קיימים כאלה גם בתחום התחבורה בכלל.
ניר ששון, מנכ"ל Autotalks הציג את חיבוריות ה-X2V – פתרון המאפשר את המהפכת התקשורת בעולם הרכב – בין רכב לרכב (V2V) ובין רכב לתשתיות (V2I).
תקשורת זו מתאפשרת באמצעות שבבי V2X המוכנים להתממשקות עם כלי רכב החל משנת ייצור 2015 ואילך.
רכיבים אלו מאפשרים להעביר מידע לרכבים (V2I) ולהחליף מידע, כגון מיקום ומהירות, בין רכבים (V2V) ואפילו עם אופנועים (V2M) וגם עם הולכי רגל (V2P).
שימוש בטכנולוגיה זו תגביר את בטיחות הנסיעה וצפוי כי עד סוף המאה, חיבוריות ה-X2V תהיה חלק אינטגראלית בעולם הרכב המקושרת לרשת.
אלכסנדר מאטיהו, חברת נוקיה תקשורת – מנהל אסטרטגיה ופיתוח הציג את שלושת התחומים בהם עוסקת נוקיה כיום. והם Nokia Networks, Nokia Technologies ו- HERE.
אחד התחומים שהוא מתמקד בקבוצת Nokia Networks הוא נושא "האינטרנט של הדברים" מהסיבה שכיום מחוברת לרשת כ- 5 ביליון איש התורמים לתעבורת מידע והוידיאו והצפי לשנת 2025 הוא שיהיו מחוברים 50 ביליון "דברים" מחוברים כאשר כ- 50% מה- "דברים" יהיו מכשירים מסורתיים וכמות גדולה מאד של וידיאו.
גם עולם התקשורת הסלולארית ישפיע על עתיד התרחבות ה- IoT וזאת על פי דבריו של ערן אשד, סמנכ"ל שיווק Altair Semiconductor.
לדבריו טכנולוגיות סלולאריות וה- LTE בפרט הן המפתח לקידום ה- IoT כאשר יעשה בו שימוש
– ערים חכמות ע"י שליטה על התאורה, חניה, שילוט ועוד
– בית חכם על ידי שליטה באנרגיה, אוטומציה ואבטחה
– מכוניות מחוברות ע"י שליטה במרכז הבידור (infotainment), ביטוח טלמטי ועקיבה.
– בריאות וכושר באמצעות שימוש ברכיבים לבישים לחיי היום יום ולחיי הספורט וה- E-Health
– תעשיה – רשת החשמל החכמה (Smart Grid), HVAC(חימום, אוורור ומיזוג אוויר) ונקודות מכירה (POS)
לאחר שהוזכר מספר פעמיים הסכנה באיומי סייבר על ה- IoT, סיפר שמוליק ערן, מנכ"ל NextNine על אבטחת תשתיות IoT קריטיות. החברה הינה ספקית בינלאומית של פתרונות לשירותי מוצרים מרחוק Remote Product Service – RPS
חשוב לזכור כי החוקים הגלובליים של היום מחמירים עם מנכ"לי החברות בעת פריצת לנתוני החברה
בגלל הצורך לחיבור כמעט כל דבר או בסנסורים קטנים יש צורך ברכיבים זעירים, עמוס דור, מנכ"ל FalconeXt הציג את נושא של מעבדים עם צריכת חשמל נמוכה תוך כדי מזעורם ועבור מוצרי IoT עם עלות נמוכה.
המעבד המקבילי FalconeXt מאפשר עד פי 50 שיפור על גבי מעבד מרובה ליבות, DSP או GPU.
כמו כן הוא בעל צריכת אנרגיה נמוכה, ביצועים גבוהים, גודל זעיר (כ 1/8 מהסטנדרט) ועלות נמוכה ובנוסף לשווקים היעודים כגון בעולם הסלולאר, הענן, הוידיאו והגרפיקה הוא מתאים גם לעולם IoT הלביש.
עבור הבית החכם הוצגה טכנולוגיית זיהוי מחוות על ידי גדעון שמואל, מנכ"ל Eyesight.
באירוע הציג פתרונות לבית חכם מבוקר מחווה. בין הפתרונות שליטה באופן אינטואיטיבי על מסכים כגון הטלוויזיה והמחשב הנייד עד לרמת דיוק של פיקסלים בודדים.
בכנס אף היה מציג ציוני וכי למה? הוא דיבר על למה התחילו בסטארט-אפ IoT בישראל למוצר צריכה.
עומר ענבר, מנכ"ל Sensibo הציג את מכשיר ה- Sensibo המשמש כסנסור למערכת מיזוג האוויר.
המכשיר תוכנן בישראל וגם הייצור שלו הוא בישראל.
ה- Sensibo התחיל במסגרת גיוס המונים באינדיגוגו הנועד להפוך כל בית לבית חכם באמצעות התקן שמחבר כל מזגן שנשלט באמצעות שלט רחוק לחכם ומקוון.
את התקן ה- Sensibo מדביקים על גבי המזגן (ללא צורך בחיבור פיזי של כבלים) וכך ניתן לשלוט בו באמצעות יישום ייעודי מהסמארטפון. החיישן מאפשר לשלוח פקודות למזגן במקום השלט המקורי ובנוסף ההתקן כולל מספר חיישנים חכמים נוספים כגון מד טמפרטורה, מד לחות, חיישן אור ומקלט / משדר אינפרא אדום.
חיישנים אלו הופכים את המזגן למזגן חכם והם מנתחים את נתוני סביבת המזגן המאפשרים לכבות את המזגן כאשר אין איש בחדר.
בתחילת הכנס היו שמועות כי מיקרוסופט הולכת להפתיע.
הדס ביטרן, מנהלת צוות מוצר במיקרוסופט הרצליה דיברה על פריטי לבוש ועוזרים אישיים.
היא הציגה את קורטנה, שהינה הסייעת האישית החדשה (בדומה לסירי) מאת מיקרוסופט, שתיכלל בגרסאות הבאות של מערכת ההפעלה הניידת ווינדוס פון 8. קורטנה מספקת המלצות, כשהמשתמש יכול לשלוט על המקורות שמהם שואבת המערכת את המידע. ההמלצות של קורטנה לא מגיעות רק מעולם אחד אלא היא תנתח את המידע שהיא יודעת עליך ותרכיב פרופיל המגיע מחיבור של מספר עולמות תוכן.
אך ההפתעה שכולם ציפו לה לבסוף הגיע, הצמיד הבריאות של מיקרוסופט (MHB) ולדעתי כל הנוכחים באולם התאכזבו, מה עוד אחד כזה יכול לחדש?
בצמיד של מיקרוסופט ניתן לסנכרן עם כל סוגי הסמארטפונים בעלי מערכת הפעלה ווינדוס פון 8.1, iOS 7.1 ומעלה במכשירים אייפון 4s ועד לדגם החדש 6 plus, אנדרואיד 4.3 – 4.4
לצמיד זה מספר סנסורים: מד דופק, מד תאוצה בשלוש צירים, מד אוריינטציה, GPS, מד תאורת החדר, תגובת עור גלווני (מתח), טמפרטורת העור, חיישן חשיפה לשמש (UV), חיישן קיבולי, Bluetooth, מיקרופון. צמיד זה מציג על גבי מסך בגודל 1.4 אינץ' התראות, הודעות ושיחות נכנסות, דואר אלקטרוני ויכולת בשימוש בעוזרת הקולית Cortana אך רק במכשירי ווינדוס פון. הוא גם יכול להתממשק לרשתות החברתיות ואף מאפשר תשלום ברשת סטארבקס.
בנושא הבריאות הוא עוקב אחר קצב הלב בכל שעוות היממה, מצב השינה, ריצה, צעדים, תוכניות אימון, קלוריות.
בסופו של יום הוא מנתח את הנתונים ויכול למשל מציג אילו אימונים גרמו לשריפת קלוריות מריביות, כמה ישנת בלילה האחרון ועוד.
דרך אגב, מחיר הצמיד 199.99$, מחיר לא זול ולא תחרותי.
הנושא שהכי ריתק אותי היה תכנון ל- IoT שהוצג על ידי רמי פרהם מנכ"ל MUV ויחד עם עומרי בר-זאב מייסד Prime, חברה לתכנון.
רמי הציג את מוצר ה- bird שהינו מכשיר לביש חדשני המרכז את כל הספקטרום של שיטות אינטראקטיביות לאבזר דמוי טבעת, נוחה לענידה על האצבע.
ה- bird, הופך את החדר כולו לסביבת עבודה אינטראקטיבית בתלת מימד: המשתמש יכול ליצור אינטראקציה עם תמונות מוצגות על כל משטח כאילו היה מסך מגע, עם שליטה מדויקת ורגישות שאין כמותו. יכולות אינטראקציה נוספות כוללות מגע מרחוק, ריחוף, בקרת תנועה ואפילו שימוש כעכבר.
עומרי סיפר על האתגר בתכנון המוצר של הפיכת החזון למוצר סופי תוך כדי הקפדה על מיקום של כל החלקים (בעיקר סנסורים, אלקטרוניקה והמצלמה) ומזעורם בתוך מעטפת בתצורה של מעין טבעת לאצבע.
אחריהם דמיאן גולדרינג, סמנכ"ל פיתוח Consumer Physics Inc הציג את SCIO שהוא מנתח מולקולארי זעיר. מכשיר זה מסוגל לזהות את תכולת המזון וזאת עשה בהדגמת זיהוי בין שתי סוגי גבינות ופלפל אדום. המכשיר הצליח לזהות את אחוז השומן בגבינות ואת הערך התזונתי של הפלפל.
כרגע המכשיר ישמש לזיהוי מזון אך צפויים לו שימושים אחרים כגון בדיקת הבריאות האישית, זיהוי פלילי, רוקחות, חומרי בנייה ומחזור, נפט וגז, זיהוי זיופי כספים ועוד.
כיום צריך את עזרת המשתמשים להגדיל את בסיס הנתונים ומפתחים שיעשו אפליקציות למובייל.
גם בעלי החיים לא נשכחו, יונתן דרור, מנכ"ל Oggii הציג מכשיר IoT עבור הכלב שלכם.
המכשיר נועד לתקשר עם הכלב אבל הכיצד הרי הוא לא יודע לדבר. הבעיה היא כאשר הכלב סובל ממחלות הוא לא יודע להגיד זאת.
הפתרון של Oggii הוא אביזר בגודל של מטבע ניתן לתליה בקלות על הקולר של הכלב והמכשיר מאתר מצבים רפואיים ובעיות בריאות בכלבים, מדלקות אוזניים לקרציות, דלקת מפרקים, התקפים, סיבוכי סוכרת, סיבוכי השמנה, אלרגיות בעור, תנועות אסורות או אפילו שינויים בהרגלי אכילה או רמת הפעילות.
סוללת המכשיר מספיקה לשנה של שימוש והמכשיר עמיד למים אבל מכיוון שעלות החומר לייצור המכשיר כ $5 יתכן ועדיף יהיה לרכוש חדש.
הנושא הבא היה תולדה של מיקרה אישי של מפתח המוצר עופר קליין, מנכ"ל WeFind.
הפיתוח שלו הינו שעון מעקב אחר הילדים, מאפשרים להורים לשמור על ילדיהם בטווח ראיה ולאתר אותם בקלות כשהם הולכים לאיבוד.
המכשיר אינו משתמש בסנסור מסוג GPS או שימוש בכרטיס סים בדומה למכשירים קיימים בשוק.
הפתרון מבוסס על שימוש ברשתות אלחוטיות ועזרה מהציבור הרחב המחובר.
מנתונים סטטיסטיים של המשתמשים בפתרון זה, נמצא כי ההורים משתמשים באפליקציה בין 6 ל 20 פעם ביום.
כרגע השימוש בפתרון זה הוא בעיקר במלונות וכפרי נופש.
איך גורמים לילד לענוד שעון זה?
ניתן להרכיב עליו קישוטים, היכולים להיות גם פרסים, להפעיל חיווי בעת ביצוע משימה.
מסגרת השעון הוא רק דרך אחת לענוד אותו וניתן לפירוק בקלות ולשים את הגלאי בכיס, ארנק או כל מקום אחר. הגלאי עמיד בפני מכות ומים.
לגלאי שווקים פוטנציאלים נוספים כגון עבור קשישים, הקהילה האוטיסטית, מערכות חינוך, בעלי חיים, אופנים, מזוודות, ספינת תענוגות, פארק שעשועים ועוד.
האביזר האחרון שהוצג הוא על ידי איתי גרניט, מנכ"ל Bitbite שהציג את נושא מודעת על הרגל אכילה.
ה- Bitbite היא מערכת הקלטה אוטומטית תזונתית (ADRs), המשלבת מערכת מעקב לביש, יכול להיות מכשיר ייעודי Bitbite מבוסס אוזניית Bluetooth או כל מכשיר אחר עם אוזניה ומיקרופון, עם יכולות ניתוח בזמן אמת לתגובה ישירה, היכולה להציע למשתמשים לשפר את הרגלי אכילה שלהם ולסייעה להורדה במשקל.
רעיון מעניין אך ומצד שני נראה לי לא נוח ללכת כל היום עם אוזניה בתוך האוזן.
אחרון הנושאים שהוצגו נראה דווקא בעל פוטנציאל גדול מאד עבור שוק ה- IoT ותחומים נוספים.
ברי בריין, מנכ"ל 3GSolar Photovoltaics Ltd , חברה הממוקמת בהר החוצבים שבירושלים דיבר בנושא קצירת אנרגיה עבור IoT.
מוצר החברה הוא עושה שימוש בטכנולוגיית פוטו-וולטאית מסוג DSC (Dye Solar Cells), תאים סולאריים בצבע. ניתן לייצר מודולים בכל צבע ושקיפות בתהליך ההדפסה הייחודי של החברה, אפילו בגוון קרוב לשקוף.
טכנולוגיה זו מהווה תחליף חסכונית לסיליקון ולמערכות המבוססות על שכבות דקות. ה- DSC מספקת פתרון ידידותי לסביבה ומייצרת חשמל ביעילות, גם בתנאי תאורה נמוכים.
עבור מוצרי אלקטרוניקה עם צריכת חשמל נמוכה, 3GSolar מפתחת תאים קטנים גמישים ע"מ לבטל את הצורך של החלפת סוללות.
החברה מסמנת כיעד:
– ציוד היקפי למחשב כמו עכברים ומקלדות אלחוטיים.
– מצלמות אבטחה: מצלמות מעקב קטנות, הממוקמות בתנאי תאורה נמוכים, יכולות לשלב את טכנולוגית 3GSolar ולבטל את הצורך בהחלפת סוללות.
– צמידים אלקטרוניים, שעונים: שעונים חכמים מציגים על גבי צגים זעירים שיחות טלפון נכנסות והודעות, תקשורת אלחוטית עם טלפון בעודו בכיס.
– פעילות שטח: ניתן לשלב תאי 3GSolar במזוודות, תרמילים, כובעים ועוד להארכת זמן שימוש בטלפונים ניידים, מצלמות, מכשירי ניווט (GPS) ומוצרי אלקטרוניקה במהלך פעילות שטח כגון טיולים, טרקים ורכיבה על אופניים.
– חקלאות: סנסורים בצוואר ורגליים לזיהוי, מעקב וניטור אחר פעילות בעלי החיים, המשדרים נתונים פיזיולוגיים כגון טמפרטורת הגוף הקצב הלב.
המכירות פתרונות על גבי זכוכית של ה- DSC יחלו בשנת 2015 ועל גבי פלסטיק ברבעון האחרון של 2016.
לשם המחשה, ניתן יהיה להדביק את פתרון ה- DSC אפילו על גבי המסכים של המכשירים ללא הפרעה על התצוגה שלהם.
אחד הנואמים בכנס אמר כי לאור ההתפתחויות האחרונות בעולם יש לשנות את מושג ה- IoT שהינו ראשי תיבות של Internet of Things ל- IoE, ראשי התיבות של Internet of Everything מהסיבה שכיום ניתן לשלוט כמעט בכל דבר.
נראה לאן התחום ה- IoT יתפתח, להערכתי זה הדבר הבא בתעשיית ההייטק. אחת ההמלצות שהוזכרו על ידי הנואמים, להפסיק לתכנן מוצרים שכבר קיימים כמו תכנון צמיד הספורט האולטימטיבי הבא, השוק רווי בווריאציות שונות של מוצרים ועדיף להשתמש בידע והניסיון, בעיקר ליוצאי 8200, ולמשל להתרכז במציאת פתרונות ללוחמה בסייבר, תחום שנמצא בראשית דרכו בעולם ה- כי אם לא נדאג לשרידות הרשתות והסנסורים אזי עולם זה לא התרומם.
קחו לדוגמה את האפשרות כי גוף זדוני השתלט מרחוק על כל מכשירי אינסולין הנמצאים בשימוש אצל חולי סכרת וישלח להם פקודה להזריק את כל החומר שבמזרק ואו שהשתלט על המכוניות שיסעו באופן עצמאי, כלומר ללא נהג, בשני המקרים מהווה סיכון לחיי אדם.
משפט סיכום ציטוט של הנס וסטברג, מנכ"ל חברת אריקסון – "אם אדם מתחבר לרשת האינטרנט החיים שלו משתנים אך אם חפצים מתחברים לרשת האינטרנט אז העולם הוא זה שמשתנה"
לדיון בנושא: כנס IoT ישראל 2014 – 'האינטרנט של הדברים' מה היה שם?
