ממלכת בהוטאן ידועה בעיקר בתור המדינה המאושרת ביותר בעולם והיא גאה בכך מאוד. יש כמה מרכיבים לאושר הזה, אבל ניכר שזה גישה מאוד חיובית לחיים משולבת עם הדאגה האמיתית והעמוקה של הממשל לאזרחים גם אם הם נמצאים באיזה כפר נידח באמצע חור לא ברור בהרי ההימלאיה.
אוגין הוא צעיר מודרני שגר בבירת בהוטאן וכמו כל הצעירים הוא מחוייב לשירות לאומי – חמש שנים שבהן הוא לומד ואח"כ גם מיישם את לימודיו להיות מורה. אלא שאוגין הוא זמר ונגן גיטרה מוכשר, הוא דובר אנגלית טובה והחלום שלו הוא בכלל לעבור לגור באוסטרליה.
חוסר המוטיבציה שלו לעשות את המחוייבות שלו למדינה גורר אותו דווקא למחוזות הזויים – המדינה מחליטה לדחוף אותו כמורה לכפר הנידח ביותר האפשרי : לונאנה, מקום שאפשר להגיע אליו ברגל בלבד תוך שבוע בלבד של הליכה די קשה… אוגין לא רק שלא רוצה להיות מורה, אין לו שמץ של מושג איזה תיק הפילו עליו או אפילו כמה קשה הולך להיות המסע לשם.
לונאנה הוא מקום קסום, מלא יאקים ובעיקר מלא כפריים שמחים בחלקם ומאושרים, גם אם בפועל חייהם די קשים. תפיסת העולם הזו ושמחת החיים מדבקת. קשה שלא להעריץ את הדמויות שם, ובמיוחד את הילדים שכאילו נולדו עם ניצוץ של אושר בעיניים.
שם הסרט נלקח מכך שמתברר שבשביל להדליק את תנור החימום (הכפר במעלה ההימלאיה, קפוא שם בלילות) בגלל שאין חומרי בערה, יש להשתמש בגללי יאק יבשים בכדי להתחיל את המדורה. הכפר מסייע לאוגי על ידי כך שהם חוסכים לו את הצורך ללכת ולאסוף גללי יאק יבשים סתם ככה ומארגנים לו יאק צמוד, אלא שהיאק הזה מפונק ודורש מקום סגור ונוח ומי יותר נוח מכיתת הלימוד המקומית שבו אוגין מלמד…
כאמור, הסרט קסום ברמות אחרות, ולדעתי צריך להיות צפיית חובה לכל מורה ותלמיד באשר הם. יש כאן דוגמא טובה למה זה מורה, מה היא שמחת הלמידה של תלמידים ומה נדרש בשביל ריכוז בכיתת הלימוד.
הסרט מועמד לפרס האוסקר לשנת 2022 (ולדעתי גם ינצח בו בקלות רבה)
"לונאנה: יש יאק בכיתה". בהוטאן 2021. 109 דקות.
בימוי ותסריט: פאוו צ'וינינג דורג'י. שחקנים: שראב דורג'י, אוגין נורבו להנדאפ, קלדן לאמו גורונג ו: פם זאם הבלתי נשכחת.
