ביקורת מסך פלזמה 3D תלת מימד – Panasonic 50VT20

הקדמה

הקדמה

כמי שסוקר בתדירות גבוהה מסכים, אין פעמים רבות שבהן נרשמת התרגשות בבית (אלא אם כן סופרים אותי בעניין זה) כמו כשהודעתי שאני סוקר מסך תלת מימדי ראשון. האמת היא שעשיתי זאת מתוך נסיון סוציולוגי מעניין בכדי לנסות ולעמוד עד כמה הקהל הרחב, לא זה הטכנולוגי שאותו אני מייצג, יגיב לנושא התלת מימד. לכן, מאמר זה לא רק יעמוד על תכונותיו הטכנולוגיים של המסך, אלא גם על השפעתו על המשפחה ככלל ואיך הם התמודדו עם הפלא החדש.

לרוע המזל, כנראה עקב מחסור כרוני בארץ של משקפיים אקטיביות, קיבלתי עם המסך רק זוג אחד, מה שאומר שסביב כל צופה היו בכל זמן נתון 2-3 צופי משנה שמנסים לפענח מה כרגע קורה על המסך בתלת מימד… לשם כך צופי המשנה צפו גם בהבעות פניו של בעל המזל עם המשקפיים ובמקביל כיווץ עיניים לכדי חריצים בכדי לנסות ואולי לתפוס שביב של תלת מימד מהמסך…

המסך עצמו מעוצב להפליא ונראה רמה או שתיים מעל כל מסכי פנסוניק שקדמו לו. למרות שהרכב החומרים הוא פלסטי משהו, מכל מרחק צפיה, המסך נראה עשוי מאלומיניום מוברש בעל עיצוב מינימליסטי וחדשני. לפי דיווחי פנסוניק בארה"ב, מסכים אלה כבר Sold Out, כלומר לא ניתן כרגע להשיג אותם. בארץ, יורוקום איפשרו ללקוחות לעשות הזמנה מוקדמת על הקיט (נגן בלורי, מסך וסט משקפיים) עם מקדמה של 2000 ש"ח, כאשר עד לכתיבת שורות אלה נרשמו כ-150 הזמנות מוקדמות כאלה.

גם מבחינה טכנית ניתן לראות כבר טכנולוגיות שאומצו מפטנטים של פיוניר קורו. ציפוי המסך החיצוני הוא קפיצה דרמטית במניעת החזר אור מחלונות והוא דומה להפליא לציפוי של ה-KRP500. בדומה ל-54Z1 שנבחן כאן לפני כמה שבועות, גם ה-50VT20 כולל פילטר חדש וחסר עובי שמונע השתקפויות פנימיות והחזרי אור בזוית.

ניתן לראות את ההשתקפות שלי (התמונה עברה עיבוד תמונה בכדי להבהיר אותה). ניתן לראות שהחלון בפינה והפלאש כהים מאוד

המודל אשר נבחן הוא גירסא אמריקאית של המסך, ה-50VT20, כאשר בפועל יגיע לארץ מסך שיאפשר גם קבלת שידורי PAL עם מעט שינויים להתאמתו לצרכי השוק האירופאי. לכן, יש סיכוי שחלק מהפונקציות שעליהן תקראו במאמר, ישתנו או לא יופיעו בגרסא שבפועל תוקצה לישראל.

מבחינת תוכן, נגן הבלוריי הגיע ביחד עם דיסק בדיקה בלבד ולכן סוגי התכנים שנבדקו היו מוגבלים. עם זאת, התקבלו לא מעט תובנות ואשתף אתכם בכולן במאמר זה. מן הסתם, סקירה זו תתמקד בפונקציות הייחודיות למסך זה.

3D תלת מימד

3D – תלת מימד, האם זה כדאי?

 

מן הסתם, הדבר הראשון שמרבית האנשים שאני פוגש אומרים לי זה שהם בחיים לא ישדרגו למסך תלת מימד. הסיבה, כך הם טוענים, היא שמדובר בקוריוז ומי ישים בכלל משקפיים כאלה בסלון. מתברר שלא מעט אנשים משתמשים במשקפיים באופן כללי, כך שטכנית זה עלול להציק בעיקר למי שלא מורגל למשקפיים כלל (וגם הם מורגלים לרוב במשקפי שמש).

מדובר כמובן ב-Accessory שלא נשים מסביב לשעון בסלון, אלא רק באירועים מיוחדים כגון סרטים, אירועי ספורט מיוחדים והופעות. אני מעריך שפונקציה זו לא תהיה מופעלת בתדירות גבוהה בבתי הרוכשים, אלא אם כן סופרים את הגיימרים בעלי PS3 שצפויים, לפי הודעת סוני ונציגתה בארץ ישפאר, לקבל שדרוג תוכנה שיאפשר שימוש במשחקי תלת מימד בסביבות יוני-יולי. מכיוון שמדובר בממשק סטנדרטי, בעלי מסכי תלת מימד של כל החברות, כולל ה-50VT20, יוכלו לנצל את הפלטפורמה של ה-PS3 שצפוייה לקבל קפיצה משמעותית במכירות שלה לקראת עונת החגים בסוף השנה.

מייד אחרי שהם אומרים לי את זה, הם שואלים אותי האם אני חושב שתלת מימד יתפוס. לטענתי זה יתפוס משתי סיבות:

• כפי שהוכח כבר אין ספור פעמים לפני כן, כאשר תעשייה שלמה מתכנסת סביב טכנולוגיה, רוצים או לא רוצים – זה יהפוך לפופולרי.
• ההתלהבות בפני הילדים שלי והעובדה שהם ענו בחיוב שאם יהיה לנו מסך כזה אין ספק בליבם שהם ישתמשו במשקפיים, מראה לי שיש נכונות גדולה להיכנס לטכנולוגיה הזו באופן מהיר מאוד.

פנסוניק היא עד כה היחידה שהציגה הוכחות יכולת של תלת מימד על גבי פלזמה ואכן מעניין להשוות את היכולות של מסך זה אל מול מסכים מתחרים (עד כה רק סוני הצטרפה לפנסוניק לתצוגת תכלית תלת מימד).

מבחינת חיבורים, לא אתעכב על החיבורים השונים בעיקר מכיוון שאיננו יודעים בדיוק מה יגיע עם גרסאת המסך שמגיעה ארצה, אך נצא מתוך הנחה שסט החיבורים לא ישתנה מדי (אם בכלל).

מבחינת אודיו, המסך נשמע מצויין ולדעתי בוצע כאן שיפור ביחס לדורות קודמים של המסכים של פנסוניק.

המשקפיים

נושא המשקפיים הולך להיות חשוב מאוד במאבק על המסך המוביל בתחום ה-3D ופנסוניק לא התעצלו. עם עיצוב ייחודי ופתוח, אשר מאפשר בנוחות רבה להרכיב משקפים רגילות, אפון מתכוונן (שלושה גדלים שונים), זיהוי שימוש (אם אינה מקבלת סיגנל IR מהמסך זמן מה, היא נכבית באופן אוטומטי) וטכנולוגיה פולריזציה ראדיאלית של REAL-D, מדובר בפיסת טכנולוגיה לא פשוטה.

המשקפיים אינם קלים וקיבלתי כמה תלונות לאחר כחצי שעה על כך שהם מעט כבדים. גם הגודל שלהם לא התאים כלל לבן הקטן שלי (קליינט גדול לתלת מימד לפי הבעות פניו בעת הקרנת הטריילר של Astro Boy), הוא נאלץ להחזיק את המשקפיים בשתי ידיו בכדי לנסות את המסך.

המשקפיים מכהות את התמונה כאשר הן נכנסות לפעולה וככל הנראה יש להן גוון ירקרק קל (כלומר, הן אינן ניוטרליות לחלוטין בגוון שלהן). עם זאת, גוון זה לא הורגש כלל כאשר צפיתי בתוכן. כהות זו עלולה להרתיע אנשים, אך בהירות המסך היא כזו שאין תחושה של כהות רבה ובסה"כ איכות התמונה היא מצויינת. 

מכיוון שיש Tint קל למשקפיים וגם העובדה שהן מכהות את התמונה, הדאיג אותי שכן התמונה נראית ללא משקפיים חיוורת לחלוטין. ובכן, אם ניקח את אותה תמונה תלת מימדית ונעביר בין מצבי 3D ל-2D במסך עצמו, ניכר שגווני התמונה משתנים במקרה כזה! כלומר, המסך מראש יודע שאתם עובדים עם משקפיים ומגביר את עוצמת האור (קונטרסט) וגם משנה את הגוונים בהתאם בכדי שהם יראו זהים דרך המשקפיים.

בתחתית המסך יש שני סטים של משדרי אינפרה אדום מובנים. כל משדר הוא סט של שלושה LED המשדרים אינפרה אדום הדומה לזה של שלט רחוק. עם מצלמה רגישת IR צילמתי אותן, אך כמובן שהם חבויים מהעין. המשקפיים קולטים את השידורים הללו, ובפיענוח הסיגנל שלהם הן מזהות איזו עין צריכה להיות פעילה בכל זמן נתון והן מסתירות את העין השניה. כך כל עין מקבלת בכל פעם רק את התמונה המתאימה לה – תמונה לעין ימין, שתי העדשות כבות ואז תמונה לעין שמאל. בניגוד למה שחשבתי בעבר, הדרך שבה המשקפיים מזהות שהן אינן נחוצות יותר, נעשה על ידי זיהוי שאין סיגנל תלת מימד באוויר זמן מה, כך שהסרה ממושכת של המשקפיים תדרוש מכם להדליק אותם מחדש.

שלושת נורות בפינה הן בעצם נורות IR, כפי שצולמו במצלמה רגישת IR

כאשר אנחנו נבדוק משקפיים ומסך תלת מימד בכלל, אלמנט קריטי אחד הוא CROSS TALK. לשם כך עצמתי למשך זמן רב עין אחת וניסיתי לזהות תמונה כפולה או מטושטשת שתרמז על כך שהמשקף אינו חוסם לחלוטין את התמונה אשר מיועדת למשקף השני. לא הצלחתי… החריג היחיד בכל תכני ההדגמה היה קטע בפתיחה של טריילר Astro Boy, שבו ניתן היה לראות לשבריר שניה הבזק אור מחלון בעין שמאל, אלא שזה חזר על עצמו בעקביות ואני חושד שמדובר בבעיה בתוכן עצמו ולא במסך (אחרת התופעה היתה חוזרת על עצמה במקומות שונים ולא בדיוק באותו קטע בדיוק).

נושאים נוספים לבדיקה הם התנהלות עיבוד התמונה FI אשר צריך להתמודד כעת עם שתי תמונות מקבילות (שני Streams). בעוד שמודלים קודמים של פנסוניק לא נתנו ביצועים מספיק טובים עבורי בתחום ה-FI (היו ARTIFACTS), במסך זה ניכר שיפור דרמטי בעיבוד התמונה ולא רק ש-FI מבוצע באופן נעים וחלק, אלא שהוא כלל אינו מטריד בעת צפיה בתכני 3D ומשפר מאוד את התנהגות המסך בעת צפיה במיוחד באנימציה. עם זאת, תנועות מצלמה קיצוניות עדיין גררו Judder, כך שיש בהחלט עדיין מקום לשיפור בדורות הבאים של הטכנולוגיה הזו. נושא אחד שמאוד אהבתי הוא הורדה משמעותית בתופעת ה "אוויר החם" (Fuzzy Noise) אשר מקיף אובייקטים בתנועה ואשר היה יכול לשגע פילים אם היה משפיע עלינו בתלת מימד (דווקא מעניין היה לראות זאת). קטעי ההדגמה היו נקיים מרבב ומעניין דווקא לבחון קטעים פחות איכותיים או כאלה שעברו כיווץ (אם כי עדיין אין פורמט מכווץ תואם 3D בסגנון MKV) בכדי לראות כיצד Artifacts שונים משפיעים על תנועת התלת מימד.

המסך מציע מספר תדרים שונים לתצוגה: 48HZ, 60HZ או 96HZ. כצפוי, 48HZ הבהב מדי, 60HZ היה אידיאלי (אם כי ככל הנראה מוסיף 3:2 JUDDER בשל העובדה שאינו כפולה נקיה של 24FPS). המעניין מכולם היה 96HZ אשר תאורטית לפחות היה אמור להיות שיפור דרמטי מעל 60HZ. בפועל, ככל הנראה הדבר דורש משקפיים בעלי יכולת מיתוג מהירה מכפי שזו שמסופקת על ידי פנסוניק יכולה לתת בגירסא הנוכחית. יתכן שמשקפיים עתידיים יתמכו בכך, אך בדור הנוכחי כל מה שקורה הוא שהמסך מהבהב בטירוף כאשר מנסים להשתמש במצב זה.

תלת מימד

 

לאחר משאל עם לא פורמלי, תלת מימד זה להיט במשפחה שלי. "אפילו אשתי מהמטבח תוך כדי טיגון השניצלים נכנסה לחדר ואמרה שאפשר לראות ממש את עומק הדמויות כשמדובר בסרט חסר עלילה…" (בדיחה פנימית, נא לא לשים לב). למרות התלונה שלה על כך שהמשקפיים כבדים (אותי זה לא הטריד והמעניין הוא שהיא חובשת משקפיים כבר שנים רבות ובכ"ז זה הציק לה), היא נהנתה מקטעי תלת המימד.

ככה תראה תמונה תלת מימדית למי שלא חובש את המשקפיים

כאשר קיבלתי את המסך, שאל אותי המתקין שאלה שעוררה בי עניין. בעוד שהוא דיווח שב-AVATAR היו אובייקטים שלא רק היו עמוקים מאחורי הקו של המסך, אלא גם היו דברים שבלטו מהמסך לכיוון הצופה. האם זה ניתן גם בטכנולוגיה ביתית, הוא שאל.

ובכן, שאלה מעניינת כי טכנולוגית אין שום הבדל בין האפקטים שנעשים בקולנוע לבין אלה שניתנים להיעשות בבית. עם זאת, באמת בתכנים שבדקתי עם המסך היה נדיר לראות משהו שקפץ מתוך המסך והוצב בין הצופה למסך (במקום בין המסך לקיר שמאחוריו, לדוגמא). מרבית התוכן התמקד ביצירת עומק מאחורי המסך.

בהדגמה אחרת של Sony בה צפיתי, לא היתה הקפדה על כך ושם עמדתי על ההבדל כולו. בצילומים של סוני, ניכר שהם רצו להדגים את יכולות המסך המלאות ולכן הציגו לא מעט תוכן שבו אובייקטבים בלטו מחוץ למסך. עם זאת, כאשר אובייקט כזה נחתך על ידי מסגרת המסך, נוצר דיסוננס במוחו של הצופה ונוצרת בעיה. האם האובייקט (מים או קצה של גשר) נחתכים כאשר הם נוגעים במסגרת המסך? זה בהחלט מסיח את הדעת ומציק.

לעומת זאת, התוכן בהדגמה זו היה רגוע יותר (אם כי פחות בולט ולכן טיפה פחות "צעקני", חוץ מהדגמה אחת עם כדורים לפנים) והוצג כמעט תמיד מאחורי המסך. כאמור, הנקודות שבהן חרגו מעומק המסך היה כאשר זרקו עליך כדור או ירו עליך בסרט כזה או אחר ואז האפקטים בלטו מהמסך, הדבר גורם להסחת דעת מועטה וחשוב יותר – אלמנט ראליסטי מפחיד שבו אתה פתאום שוכח שמדובר במסך ומדמיין שמדובר בחלון שדרכו ניתן לראות את רומא או אפילו את נקיק ה-Grand Canyon. גלישה בנהר סוער שבמהלכה ניתז מים על המצלמה היה מדהים בשל העובדה שזה נראה כאילו המים נעצרו על ידי הזכוכית הפנימית של המסך עצמו. מרשים.

מן הסתם כאשר נקבל תכנים אמיתיים, דבר זה ישתנה ונהיה תלויים יותר בתפיסת העולם של הבמאי. יהיו במאים שבוודאי ירצו לעשות לנו In Your Face שעלול להציק ועם הזמן אני מעריך שיותר ויותר אפקטים רגועים ישמישו את הטכנולוגיה ויציקו פחות. בהדגמה של משחק ה-PS3 שהקרינו בהדגמה של סוני, ניתן היה להווכח שהטכנולוגיה אפקטיבית במיוחד כאשר היא "רגועה" ולא קיצונית ומכה לך בפנים.

פונקציה אחת שהוכרזה עבור מסכי תלת מימד אחרים חסרה כאן ומסקרנת במיוחד – היכולת להמיר באופן מלאכותי תוכן דו מימדי (יונית לוי הוזכרה בהקשר זה יותר מפעם אחת…) לתלת מימדי במחי לחיצת כפתור. פיצ´ר זה חדש במהותו ואין אנו יודעים כמה טוב הדור הראשון של יכולות ההסבה עדיין, כך שכדאי להמתין עם עניין זה בינתיים. סביר להניח שבדומה לדורות הראשונים של מנגנוני FI (או בשפת העם 100HZ), גם כאן יהיו לא מעט תקלות עד שמנגנון זה יהפוך לשימושי באמת. לפי הדווחים בתקשורת האמריקאית, מדובר על מנגנון שנותן מעט נפח לתמונה על ידי זיהוי של איזורים כגון שמיים ורקע שאינו בפוקוס, ואינו באמת מהפכני במהותו.

HDMI 1.4

 

הן המסך והן נגן הבלוריי תומכים ב-HDMI 1.4, אך את הכבל שקיבלתי לצורך הבדיקה איפסנתי יפה ולכל אורך הבדיקה השתמשתי בכבלי HDMI הפשוטים (אפשר להגיד הפושטים) שהסתובבו לי פה ושם בחדר הבדיקות. בשום שלב של הבדיקה לא נוכחתי בבעיות בנושא זה.

לצורך העניין האקדמי, העברתי את החיבור גם דרך מעבדים וציוד נוסף (אך לצערי לא הרסיבר, זה מסובך מדי לניוד לחדר הבדיקות). ציוד שהותאם ל-HDMI 1.3 סירב להעביר את התמונה ואף לרוב לא זיהה שיש בכלל תמונה והעביר אך ורק אודיו.

לכן, נגן הבלוריי של פנסוניק כולל שתי יציאות HDMI, האחת של וידאו ואודיו HDMI 1.4 שהולכת למסך, והשניה של HDMI 1.3 "בלבד" אשר יכול להגיע לרסיבר כך ששדרוג של עוד פריט ציוד אינו באמת נחוץ.

איכות תמונה

איכות תמונה SDTV

מכיוון שמדובר במסך שהגיע מארה"ב, הוא אינו תומך ב-50HZ. נקודה. ניסיתי מספר פרוטוקולים שונים שבד"כ עובדים, אך ברור למדי שפנסוניק מיהרה ולא הספיקה לעשות את ההסבה הנדרשת בשביל שהמסך יתמוך ב-50HZ בדרך כלשהי (כבר מספר דורות של מסכים שלא נתקלתי בתופעה שכזו, ככל הנראה זו היתה הקרבה נחוצה בכדי להוציא את המסך בזמן).

 

אבל לא אדם שכמותי יתייאש מבדיקות חשובות ולכן נעזרתי בציוד שבמקרה הכינותי מראש, אשר הסב את יציאת ממיר yes HD ל-1080i60Hz שהמסך הסכים לקבל ללא קושי.

איכות התמונה בסופו של דבר היתה סבירה ביותר ולא שונה מהותית מאיכות התמונה של מסכים אחרים של פנסוניק במובן של חדות ואיכות תמונה כללית (התמונה דומה מאוד ל-50V10). מכיוון שהתמונה עברה עיבוד כלשהו (אם כי מינימלי), קשה לי לשפוט אבסלוטית את איכות התמונה שנקבל כאשר המסך ינחת כאן רישמית ביוני.

נקודת חולשה אחת ששמתי לב אליה היה הטיפול בתוכן 4:3 כאשר המערכת זיהתה 1080i. העניין מובן במידה מסויימת שכן מקור שכזה אמור להיות 16:9 בלבד, אבל בכ"ז מצב JUST היה אמור להתמודד עם זה וחבל שלקוחות yes MAX HD שרוצים לעבוד במצב 1080i צריכים לראות תמונה מעוותת.

איכות תמונה HDTV

 

אין ספק שה-50VT20 הוא אחד מהמסכים המרשימים ביותר בתחום איכות התמונה ב-HDTV שפגשתי עד כה. התמונה עמוקה ומצליחה להגיע לרמות דיוק וחדות מצויינות. עומק התמונה מושג על ידי יחס ניגודיות גבוה במיוחד.

ג´ק, אתה הפכת צעיר מאז 24…

את הבדיקות פצחתי כהרגלי עם מגוון תכני yes HD וצפיה של כמה וכמה תכנים (שלא צילמתי כאן) של תכני HD ברמות שונות.

התמונה ב-yes HD נראית מצויינת, כאשר הצבעים עמוקים והחדות גבוהה.

ספורט ב-5HD היה מעט מטושטש ב-LONG SHOTS, יאללה חברה תבררו ותתקנו את זה כבר, כי מקרוב רואים מדהים!

 

במסך יש כמה מצבי תצוגה של הפאנל, כאשר ניתן לקבוע את בהירות הבסיס של הפאנל (3 אפשרויות בהירות) וכמו כן ניתן לקבוע את עוצמת השחורים. כאשר רוצים תמונה עמוקה יותר, ניתן לוותר מעט על שחורים ואז ניתן להרגיש שהפסים השחורים מעל ומתחת לתמונה (למשל ב-Star Wars), הופכים כהים כמעט כמו הרקע כאשר החדר חשוך לחלוטין.

מצד שני, כאשר הפעלתי פונקציה זו, איבדתי פירוט משמעותי בגווני השיער של הילד בסצינת השלג של נארניה. לפיכך, הייתי ממליץ לשמור את המסך במצב שחורים בהירים (Light). באופן אפקטיבי, הקונטרסט של המסך עדיין לא מגיע לרמה של KURO, אלא די דומה לדור הקודם של המסכים, אלא אם כן מוכנים להפעיל מערכת זו שבעצם גורמת לאיבוד פרטים בגוונים הכהים ואז הפינות השחורות אכן מגיעות לרמה של שחור כמעט אבסלוטי.

אכן, השערה עדיין שם

באלמנט החמישי – התמונה היתה מדהימה, אך ה-Grain שאנחנו מכירים מהגירסא המקורית, מוגדש על המסך מעט יותר מאשר תצוגות אחרות. ה-Grain הזה היה חלק מהפילם המקורי, כאשר הגירסא הראשונית של האלמנט החמישי בבלוריי כללה Grain ברמות מטורפות, מה שדרש גירסא שניה של הדיסק "REMASTERED".

למסך תפריט Anti Blur שאמור להיות פחות או יותר דומה לאופציית FI במסכים הקודמים, אך התנהגותו עדינה בהרבה. לא רק שהוא נטול כל תופעות הלוואי המטרידות שהיו בדורות הראשונים של הטכנולוגיה הזו, אלא שהוא מבחינתי עושה את העבודה באופן מושלם ולאורך כל הבדיקות לא ראיתי לנכון לכבות אותו!

גם Monsters vs Aliens בבלוריי נראה לא פחות ממדהים על גבי המסך.

ניתוח תיקון הראיה של יוסי לא הלך כמתוכנן

דיסק הדוגמא של פיוניר KURO הדגיש את הקונטרסט של המסך.

האביר השחור בבלוריי נראה ללא רבב, וקטע הפתיחה ב-THX היה חד להפליא. הקיר של החדר ממנו גולשים שני הליצנים לא היה רעשני וגרעיני כפי שלעיתים ניתן לראותו בחלק מהמסכים.

Elephants Dream זה לא בלוריי, אבל מדובר באחד התכנים האיכותיים שיש ברשת ואיכותו על גבי המסך הוא פנומנלי. 

פיט הולך להרוג כמה נאצים

המסך התמודד יפה דווקא עם תכנים בעייתיים כגון Cars ולא היו שבירות צבע או עיוותי תמונה.

מדידות ובדיקות

שחורים ומדידות

פנסוניק הוסיפו מנגנון נוסף אשר מצליח לכבות במידה רבה של הצלחה את הפיקסלים שאינם בשימוש. זו הסיבה שמדידת שחורים היתה כמעט בלתי אפשרית במסך זה. כאשר המסך מקבל תמונה שחורה, הוא פשוט כבוי. לכן, מדידה של קונטרסט דינמי במסך זה היא כמעט בלתי אפשרית – השחורים אבסלוטיים. עם זאת, מדידה של קונטרסט ANSI הניבה תוצאות כפולות מאלה של ה-54Z1 וה-50V10 והגיעו לכ-3000:1 יחס ניגודיות ANSI (גבוה למדי!). מדידת קונטרסט דינמית אינה אפשרית (לא סתם החברות עוברות למינוח של INFINITE CONTRAST) כאשר עוצמת התאורה המקסימלית של המסך היא כ-213cd/m², מעט נמוכה מזו של ה-54Z1, אבל יתכן שהההבדלים הם בשל פאנלים מעט שונים או פילטר שחור מעט יותר עמוק.

 

מבחינת מדידות צבעי יסוד, התוצאות נראות מדוייקות מעט יותר מאלה של ה-54Z1, כך שגם כאן יש שיפור.

מדידת טמפרטורת הצבע הניבה הפתעה מעניינת, לראשונה מזה זמן רב, אני נתקל במסך שיש לו WARM2 שתוצאותיו נמוכות מהתקן – 6100K במקום 6500. לכן, אני מציע להשתמש ב-WARM1 שהוא מעט גבוה יותר מהתקן, כ-6700K, אך זה קרוב משמעותית מהאופציות האחרות ליעד שלנו (6500 מעלות קלווין).

את המדידות ערכתי מספר פעמים, בעיקר מכיוון שלא הצלחתי להעלים לחלוטין תופעה בשם S CURVE מהגראפים. נראה שבתחום הגאמה, מעבד התמונה של המסך תמיד מופעל ולכן קשה לקבל את עוצמת הגאמה האמיתית ללא ההפרעות של מנגנון AGC כלשהו.

המסך מגיע עם מצב THX, כך שמסקרן היה לראות את תוצאות המדידות עבורו (ללא שינוי) אל מול מה שניתן להשיג ידנית.

במצב THX:

 

ניתן לראות שבמצב THX מגיעים לא רחוק בכלל ליעדים שלנו, בהחלט קרוב יותר מכפי שניתן להגיע על ידי משחק בפרמטרים לפי מראה העיניים שלנו.

עם זאת, הגעתי לתוצאות הבאות על ידי כיול עצמי במצב Custom:

 

 

ניתן לראות שעוד יש מקום לשיפור בכיול שלי (בעיקר בתחום הכחולים), אך כמובן שזה לא כיול פורמלי ולכן לא השקעתי את השעות הדרושות לכיול מלא. מה שהטריד אותי טיפה היה הגאמה המעט נמוך שמגיע עם ההגדרות של מצב THX משום מה. דווקא במסך עם קונטרסט כזה, הייתי מעלה מעט את הגאמה. 

למי שמתעניין בפרמטרים שהשתמשתי לצורך הכיול בגרפים השניים: WARM1, עם GAMMA 2.4. במצב PRO הגדרתי:

• HIGH R+4
• HIGH B-10
• LOW B-14

הגרף הספקטרלי של המסך שונה מאוד מהמסכים הקודמים של פנסוניק, עדות לשינוי הרכבים כימיים דרמטיים בפאנל עצמו:

 

צבירה/צריבה

רבים עדיין חוששים לרכוש משום מה פלזמה בגלל התופעות של צריבה שהוזהרנו ממנה כשהטכנולוגיה היתה בחיתוליה, לפני עשור ויותר. עם ה-50VT20 לא ראיתי שום עדויות לצריבה, למרות שהשתמשתי בה באופן אינטנסיבי לאורך זמן רב. ניתן לשייך את הצריבה לתופעות אחידות שונות, כאשר ב-LCD יש תופעות מקבילות בשם עננות וזליגת אור. תופעות אלה הן תופעות לוואי של הטכנולוגיות השונות ומונעות מהמסך להיות כמו דף ציור נקי שעליו ניתן להדפיס או לצייר את התמונה. כאשר לעמוד הנקי יש כבר אי אחידות (פסים, עותק חלש של התמונה הקודמת שציירתם), ניתן להבחין בהם בעיקר כשהתמונה אחידה.

לשם כך אנו עושים מדידות אחידות.כאשר אנו רוצים להגיע באופן אידאלי ליותר מ-80% אחידות (ב-LCD עם תאורה צידית, ניתן לעיתים להגיע ל-60% ומטה, ב-LCD עם תאורה אחורית לרוב ניתן להגיע ל-85%). בפלזמה ניתן להגיע לכ-95% אחידות וכך גם נמדד במסך זה. 

עם זאת, לא הכל מושלם ולמסך יש תופעות לוואי של צבירה. כלומר, תמונה בוהקת תופיע לכמה רגעים כאילו היתה רוח רפאים אם תשימו מסך שחור. התופעה בעיקר משפיעה כאשר עוברים למסך שחור ומחזיקה זמן קצר ביותר. מכיוון שגם לעין האנושית יש תופעה דומה (תביטו לשניה על משהו בוהק ואז תראו את העקבות של אותו אובייקט גם כאשר תפסיקו להביט בו), לא בטוח שהתופעה כזו משמעותית. בכל מקרה, התופעות הללו פוחתות עם הזמן, כך שאת התופעה בעיקר מרגישים כאשר הפאנל חדש.

למרות כל זאת, למסך עדיין יש פונקציות לטיפול בצריבה, כגון תנועה של הפיקסלים (Orbiter).

במידה וכן שכחתם את המסך לאורך זמן עם תוכן קבוע (השקופית של הופ למשל), למסך יש Scrolling Bar (נקרא גם Wiper) על מנת למחוק את העקבות.

 

מנגנון ה-FI

ציינתי את הערכתי למנגנון הזה, אך ארצה מעט לסייג את דברי כאן. המנגנון של הוספת פריימים במסך זה פחות בולט מזה של מסכים קודמים של פנסוניק בעלי יכולת זו. לא מדובר בחיסרון אלא ביתרון, שכן מעולם לא הסתרתי את חוסר אהדתי למנגנון בכלל ולמימוש שלו על ידי פנסוניק בפרט. בעיני, התמונה שמנגנוני FI מייצרים היא לא קולנועית ומדגישה תנועות קטנות וריאליסטיות יתר על המידה.

לצערי, פנסוניק עדיין לא הבשילה עד כדי הוספת מנגנון FI בר כיוונון מדוייק (שוב ראוי לציון לשבח המנגנון של סמסונג שמצליח לרצות את כל סוגי קהל היעד). 

נעלם התפריט של Intelligent Frame Creation ובמקומו הוכנס מנגנון חדש של Anti Blur. ההשפעה של Anti Blur על איכות התמונה היא בדיוק כזו – הוא מונע טשטוש ושומר על דיוק הנתונים תוך כדי תנועה. עם זאת, הוא פחות חלק בתנועה מאשר מנגנון ה-Intelligent Frame Creation שהיה זמין במודלים קודמים.

יחסי מסך

נושא זה סבוך למדי בפלזמה ה-50VT20, עד כדי כך שלקח לי לא מעט זמן למצוא את הידיים והרגלים. השליטה נעשית בעזרת כפתור Format(הציור על השלט עם החיצים מבהיר במה מדובר), אך הבעיה היא שהמסך מראש מניח שהתכנים יהיו 16:9 ומגביל את המשתמש כאשר הוא נעזר בממיר yes HD או yes Max HD אשר עובד במיטבו דווקא במצב 1080i. זה נושא שבהחלט טעון שיפור במסך זה.

 

בנוסף, ההגדרה שמאפשרת למסך לקבל Native Rate כלל אינה ברורה וגם היא דורשת מעט התעסקות בכדי להגיע אליה. בכדי לעזור לרוכשים הפוטנציאליים, הרי התמונה המבהירה את ההגדרה הנכונה עבור מצב Full.

 

חיבוריות

ממשק משתמש

פנסוניק בעבר לא ממש הדגישו את ממשק המשתמש. ממש ניתן היה לראות כיצד כל אחד ואחד ממתחריה של פנסוניק מתקדמים בנושא זה בעוד שפנסוניק עמדו במקום. עם ה-50VT20 סוף סוף נעשה צעד משמעותי לשיפור המצב (אם כי עדיין לא אידאלי), כאשר יש גם ממשק זריז בתחתית מסך VIERA Tools:

זה ממשיך גם בממשק שמקבלים כשרק מחברים את המסך – Wizard עולה ושואל אותך מה מחובר למסך ודרך איזה מחברים. נראה שמדובר כאן בקפיצה משמעותית מבחינת הממשק משתמש של פנסוניק, אם כי המצב עדיין טעון שיפור.

ניתן לראות גם בהמשך, לגבי VIERA Cast וממשק המשתמש בעל הקומות התלת מימדיות – שם בכלל נעשתה עבודת ממשק משתמש מעניינת במחוד.

מחברים

כזכור, למסך יש לא מעט חיבורים, ניתן לראות כאן את חיבור הרשת האחורי (הכבל האפור), שני חיבורי USB בצד המסך וחיבור SD CARD.

שני חיבורי ה-USB משרתים כמה מטרות, שבראשן לא רק חיבור מדיה רגיל, אלא אפשרות גם לחבר מצלמת סקייפ (שעדיין לא נמכרת באופן פומבי) ברוזלוציית 720P. מדובר במצלמה בעיצוב דומה למסך אשר תתחבר לחלק העליון שלו, תכלול אפשרות לצילום HD וארבעה מיקרופוניים כיווניים אפשר יאפשרו לכל הבית להתקשר לכל העולם ובחינם. 

מן הסתם זה לא נגמר שם ואנחנו מוצאים את עצמנו שנזדקק להקליד ולמצוא את האנשים שאיתם אנחנו רוצים לצ´טט ולכן חיבור שני יכול לשרת אותנו עם אפשרויות חיבור מקלדת! מן הסתם, כרגע מדובר רק על אנגלית.

כל הנושאים הללו עדיין לא ממש סגורים לגבי הגירסא שתגיע בסופו של דבר לישראל וגם התוכנה של סקייפ על גבי המסך לא ממש היתה נגישה (אלא סומנה ב-Coming Soon).

 

עם פתיחת האופציה הזו, הדבר הראשון שראיתי הוא שהמסך מתעקש לקבל עדכון תוכנה. העדכון עבר בקלי קלות ופתח מספר אפליקציות חדשות.

 

כך גם תשוחרר היכולת של סקייפ כאשר תהיה סוף סוף מוכנה. לדעתי זה יהיה להיט לא פחות מהרעיון של תלת מימד – אנשים מאוד אוהבים לשוחח זה עם זה והיכולת לעשות זאת מהסלון, ב-HD וללא התערבות מחשב, יכול להקפיץ מאוד את השימושיות של זה לקהל הרחב כמקור התקשורת העקרי שלהם ולא רק למי שבמקרה יושב מול המחשב.

תכנים אשר מגיעים למסך מחיבורי ה-USB וה-SD מאפשרים למסך לראשונה לנגן מוזיקה (זה לא היה במסכים קודמים של פנסוניק) וכן סרטים ותמונות. עם זאת, סרטים בפורמטים מקובלים כגון AVI, MKV ו-WMV לא זוהו על ידי המסך אשר עדיין משתמש בתקנים של SDHC (בגדול, פורמטים של סרטים שצולמו במצלמות HD בלבד) ולא מתכוונים שמכניסות כאלה ניתן יהיה לראות סרטים או סדרות באורך מלא.

בנוגע לניגון מוזיקה, איכות הצליל של המוזיקה היתה מוצלחת, אך הממשק טיפה פשטני ולא ממש איפשר בקלות לעבור קדימה בשיר.

 

 ממשק התמונות היה נוח וקל מאוד לשימוש.

 אינטרנט

כפי שניתן להבין, האפליקציות המעניינות ביותר הן אלה שקשורות ל-VIERA Cast. כאמור, עדיין לא ממש ברור כמה מהאפליקציות הללו יהיו ניגשות בישראל, שכן המודל שהתקבל אצלנו לבדיקה מהיבואן הוא מודל אמריקאי. 

הממשק מנסה להיות תלת מימדי ובאמת קל להתמצא בתפריטים

קל למדי גם לשנות את התכנון כך שתכנים שרלוונטים אלינו מופיעים ב"קומה העליונה" של התכנים

 

 

האפליקציה שאותי אישית עניינה היתה YouTube. מסכים רבים מציעים אפשרות זאת, אך לרוב היא נכה למדי – איטית מדי, גם בחיפוש וגם בהצגת התוכן והאיכות בינונית במקרה הטוב.

החיפוש ב-YouTube נעשה בשיטה הדומה ל-SMS דרך טלפון סלולרי שגרתי: הקלדה חוזרת של מספרים בשלט. עם זאת, המסך כל הזמן מחפש לפי הנתונים שלך כך שיתכן מאוד שימצא את התוכן במקביל להקלדה.

 

 בזריזות מפתיעה מצאתי את הסרטים של HomeTheater ביוטיוב ויכולתי לנגן אותם בקלות רבה. איכות התמונה היתה סבירה, אך המסך לא ניגן את התכנים ב-HD גם כאשר היו זמינים. כלומר, איכות התמונה לא אופטימלית ועדיין ניתן לראות את התוכן הנ"ל טוב יותר על גבי המחשב.

קטע מתוך סרט ה-yes TOTAL כפי שנוגן ביוטיוב

 אפליקציות רבות אחרות חסומות או לא מוכנות, אך אפליקציה חביבה למדי איפשרה לברר את מצב מזג האוויר בישראל בקלות רבה

 

סיכום

 

נתחיל בזה שתלת מימד כאן. אפשר להתווכח על החשיבות של זה, אבל כל מה שצריך זה להביט על החיוך המרוח על פני הבן שלי בעת צפיה בתוכן תלת מימדי בכדי להבין שהפורמט הזה כבר ניצח ושלא נראה בעתיד מסכים המיועדים לסלון הביתי שלא תהיה להם את האופציה הזו.

פנסוניק הביאו לנו בהחלט את אחד המסכים המסקרנים ביותר וללא ספק המסך הטוב ביותר שהם ייצרו אי פעם. מבחינת איכות התמונה בתלת מימד, הם התעלו על עצמם ולמרות שמדובר במוצר שהוא דור ראשון, הם הגיעו לרמה שהייתי מצפה כבר ממוצר בשל ומתקדם. 

מבחינת איכות תמונה, רואים לא מעט אלמנטים בתמונה שמזכירים יותר מטיפה את ה-KURO של פיוניר, זכרונו לברכה. השחורים, בעיקר כאשר מביאים את הפאנל למצב DARK, מגיע לשחורים עמוקים למדי (אם כי לא שחור אבסלוטי). יחס הניגודיות הדינמי של המסך מגיע כבר למספרים שלא ניתנים למדידה ובקטעי מעבר, המסך מצליח להיכבות באופן מלא ולהגיע לשחורים אבסלוטים. בקיצור, במקרה של השחורים, יש לפנסוניק עוד דור אחד להגיע לרמה של KURO באופן מלא – בעיקר בנוגע לפסים השחורים מעל ומתחת לתמונה שניתן עדיין להבחין במעט אור שבוקע מהם בחדר חשוך לחלוטין.

מבחינת חיבוריות ופונקציות, המסך מתחרה בכבוד בטופ של היצרנים האחרים, עם ממשק מתקדם וחדש ויכולות כגון Skype ו-YouTube. חסרה לי תמיכה בקבצי וידאו כגון DIVX ו-MKV והזרמת תכנים מהרשת המקומית בביתי.

הפונקציה היחידה שהיתה לי חסרה ושבאמת היה מסקרן לבחון היא יכולת של המסך לשדרג תוכן 2D לתלת מימד מדומה, תכונה שהוכרזה על ידי טושיבה וסמסונג אך שלא ראיתי אותה בפעולה עדיין, לצערי. אני מאמין שרק בדור הבא של מסכי פנסוניק נראה יכולת שכזו.

 

ועכשיו לשאלה הקשה ביותר, האם לאור הבדיקה הייתי ממליץ לאנשים לרכוש מסכי תלת מימד מהדור הראשון או להמתין לדורות הבאים?

התשובה כמדומני כבר נענתה בגוף המאמר. אין ספק שאיכות התמונה בדור הזה היא מצויינת וכבר ניתן לראות את הצעדים הבאים שמתבקשים על ידי כל החברות: המשך הגברת מהירות ההבהוב של המשקפיים (אני מעריך שבשלבים הבאים נראה 72HZ, 96HZ ו-120HZ) ומנגנונים שמנסים לגרום לעומק מדומה בתכנים דו מימדיים קיימים.

מבחינת תכנים, המקור העיקרי בשנה הקרובה צפוי להיות ה-PS3, כך שהייתי ממליץ למי שחובב משחקים להקצות לעצמו השנה תקציב בהתאם. רק בשנה הבאה יתחילו תכני ה-Blu-ray 3D לזרום ואני מאמין שיהיו כמה עשרות כותרים זמינים עד לסוף השנה הבאה. 

ציונים

• איכות בנייה: 9.5
• עיצוב: 9.7
• HDTV איכות תמונה: 9.5
• SDTV איכות תמונה: 8
• שלט: 7.5
• יכולות כיול: 8.5
• יחסי מסך: 8 
• חיבורים: 9 (מדובר במודל האמריקאי, השאלה אם למודל שנקבל בסופו של דבר יהיה מחבר SCART)
• ממשק: 9
• פונקציות נוספות: 9 (יוטיוב, סקייפ, שני חיבורי USB, כרטיס SDHC)
• אחידות תאורה: 10
• תלת מימד: 9.5

תמיכה בפורמטים

• חיבוריות HTPC: מצויין
• תמיכה בהיי דפינישן של יס – yes HD: לא (מדובר בגירסא אמריקאית של המוצר, בגירסא שתגיע לארץ תהיה תמיכה)
• רזולוציות: 720P, 1080i, 1080P
• קצבים:  60HZ, 24FPS 
• תמיכה ב-HDMI 1.4: כן
• תלת מימד 3D: כן
• תמיכה ב-DTT: לא
• תמיכה ביחסי מסך ב-1080i:כן, אבל ללא מצב JUST תקין

מחיר מומלץ לצרכן: עדיין לא נקבע נכון לכתיבת טקסט זה.

להמשך הדיון בפורום על מסך פלזמה 3D תלת מימד – Panasonic 50VT20, לחצו כאן.

תודה ליורוקום יבואנית פנסוניק על השאלת המסך לטובת הבדיקה