הקדמה
הקדמה
הכל התחיל בביקורים שונים באתר orphanespresso ובפוסטים של sbenyo ולאט לאט ראיתי שיש הרבה מכונות מנוף מגניבות משנות השישים שאפשר לשפץ ולקבל מהן אספרסו מצוין.
לקראת יומולדת 40 החלטתי להתפנק במכונה ענתיקה אותנטית כלשהיא.
המכונה
אחרי שיטוטים ב www.ebay.it מצאתי מכונת la peppina במצב "טוב".
http://cgi.ebay.it/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&item=180519833940#ht_7850wt_760
העסקה נסגרה מהר בעזרת google translate וידע בסיסי מאוד באיטלקית והמכונה נשלחה.
בקנייה נעזרתי באתר של פרנצ´סקו קארלי: http://www.francescoceccarelli.eu/fear_eng.htm שבו מפורטים הדגמים של המכונה וההבדלים השונים לכל שנתון.
כבר לפני הקנייה הבנתי שמישהו החליף את הרשת שמחזיקה את הדוד לגוף לדגם של 900 וואט או של1100 וואט אבל זה לא הפריע לי כי זה היה עדיין מכסה מתאים.
מה גם שהתיעוד נעשה בדיעבד על מכונות קיימות בשוק ואחרי 50 שנה לא בטוח שגם באיטליה יש מי שיודע בוודאות מה המאפיינים של כל שנה ואם לא חיפפו גם במפעל עצמו.
פירוק, ניקוי וצביעה
פירוק, ניקוי וצביעה
כשקיבלתי את המכונה משהו נראה לי מוזר – המנוף היה במצב התחתון מה שלא אפשרי כשיש קפיץ.
rnrn
rnrn
כשהפכתי אותה הבנתי למה זה:
rnrn
rnrn
לא היה ציר שיחבר הכל…
הפכתי את הארגז וכל התכולה שלו:
rnrn
ומצאתי את הציר החסר – אבל עדיין היתה חסרה לו טבעת אבטחה אחת (שלא נמצאה עד היום).
אחר כך הסתכלתי על הידית ולא התעודדתי, עברו עליה 50 שנה לא קלות…
rnrn
rnrnrn
המצב של רשת המים היה פחות טוב:
rnrnrn
rnrnrnrn
כל ציפויי הכרום של האלומיניום נראו רע:
rnrn
rnrn
הצבע היה דהוי ומשופשף וכל אטם שראיתי היה יבש לחלוטין:
rnrn
rnrn
המשכתי לדוד ופירקתי אותו (בורג פרפר בבסיס) ואז ראיתי מה מתחבא:
rnrn
rnrnrnrn
קורוזיה ואבנית והזנחה של הרבה שנים.
לפי מדריך השחזור של ה la peppina של orphanespresso התחלתי בפירוק מלא:
http://www.orphanespresso.com/LA-PEPPINA-Espresso-Machine-Rebuild_ep_540-1.html
אבל כשניסיתי לשחרר את החלק האמצעי של המכונה גיליתי סדק:
rnrnrn
rnrnrnrn
"גיליתי" זה שם יפה לכנראה שפישלתי ואני עשיתי אותו כי הוא היה נראה חדש…
פה כמעט נשברתי ושלחתי את התמונה ל zylber ול orphanespresso שביטלו את החששות שלי. הסדק הוא לא באזור שזורמים בו מים אז למעשה הוא לא ממש מפריע – רק צריך להיזהר בפירוק הבא.
עכשיו לוקחים הכל ושמים בקופי קלין כדי להסיר שומנים:
rnrnrn
rnrnrnrn
אחר כך טיפול אבנית במלח לימון לכל מה שנגוע אבנית.
אזהרה – להיזהר מאוד עם מלח לימון במכונה כזאת. כל המכונה בנויה מאלומיניום והדוד מצופה אמאייל שנאכל במלח לימון. בדיעבד היה עדיף לעבוד עם חומר עדין יותר.
בינתיים אילתרתי טבעת אבטחה לציר של המנוף ממכונת צילום שהיתה במסדרון בעבודה (היא כנראה לא תצלם יותר). והמשכתי בפירוק.
rnrn
rnrn
גם כאן – הרבה אבנית.
בין לבין חזרתי למוכר ושאלתי אותו איך דבר כזה נקרא מצב טוב? והוא ענה שהמכונה טובה לאספנות לא לקפה!…הוא לא כתב במודעה שהמכונה באמת עושה קפה אז צריך לשים לב טוב טוב ולוודא עם המוכר מה באמת המצב של המכונה.
אזהרה נוספת – לא להשתמש בכח אף פעם במכונה מאלומיניום. נגיעה קלה עם מברג פשוט מקלפת את החומר.
כדי להחליף גומיות בראש צריך לפתוח 3 ברגי פליז שטוחים, פה כבר הלכתי ל zylber שיעזור לי. Zylber פתח את הברגים עם מברג מתאים אחרי הידוק של המכונה במלחצי עץ. הטריק הוא להפעיל המון כוח בניצב לבורג ואז לאט לאט לנסות לסובב אותו. הבורג מפליז הוא מוברג לאלומיניום והכל מלא באבנית.
rnrn
rnrn
Zylber הכין גם אביזרי עזר לברגים סרבנים:
rnrn
rnrn
אבל בסוף הוא הסתדר בלי מברג אימפקט.
רשת מים מפורקת ואכולה לחלוטין:
rnrn
rnrn
עכשיו עברנו למנוף ולציר שלו, המכונה (כאן אחרי שכבת צבע ראשונה שלי) לחוצה במלחצי עץ:
rnrn
rnrn
בציר הוחלפו 2 טבעות האבטחה בחדשות ובחופש (אולי פאק בייצור?) שהיה בציר zylber הוסיף שייבה:
rnrn
rnrn
זאת לא עבודה שהיה לי קל לעשות כי לא היו לי טבעות אבטחה כאלה וקשה לעבוד מול התנגדות של קפיץ בכלי עבודה ביתיים רגילים.
חזרה לבית וניקיון + הסרת אבנית מהחלקים החדשים שפורקו:
rnrn
rnrn
כעת ידעתי אלו חלקים להזמין מ-orphanespresso:
http://www.orphanespresso.com/FE-AR-La-Peppina-_c_196.html
עד להגעת החלקים צבעתי את המכונה:
rnrn
rnrn
הגוף נצבע בספריי המרייט כסוף כהה ב 3 שכבות.
הצבע כהה יותר מהמקור אבל זה יצא יפה יותר בעיני.
הדוד נצבע בחלקו החיצוני בצבע עמיד בחום בשחור מט – זה לא דומה למקור אבל נותן למכונה מראה הרבה יותר "קשוח" ויפה בעיני:
rnrn
rnrn
ציפוי האמייל הפנימי נשמר טוב יותר אחרי הטיפול המיותר במלח לימון.
מדבקת היצרן נתלשה עם כל הטבילות בקופי קלין. כדי להדביק אותה ניקיתי עם טרפנטין וציפורניים את הדבק מהמדבקה ומהמכונה והדבקתי עם סיליקון.
rnrn
rnrn
הרכבה מחדש
הרכבה מחדש
החלקים שהוזמנו הגיעו ומתחילים להכיב:
rnrn
rnrn
שימו לב שמדריך ה rebuild מודפס ומונח מול העיניים…
rnrn
rnrn
מרכיבי ראש החליטה ואטמי הממברנה בחלק האמצעי מורכבים:
rnrn
rnrn
ועכשיו מחליפים אטם בבוכנה:
rnrn
rnrn
האטם המקורי נשבר מרוב יובש.
rnrn
rnrn
גם www.orphanespresso.com וגם http://www.francescoceccarelli.eu ממליצים לגרז הכל עם גריז סיליקון שמותר למאכל – אני השתמשתי במוליקוט 111 שקניתי בארץ אבל ברשת אפשר להשיג זול יותר.
עכשיו נשאר להרכיב הכל:
rnrn
rnrn
אחרי ההרכבה כדאי לפרק שוב את ראש החליטה ולפלס את האטם של יציאת המים.
המכונה עובדת בצורה כזאת שמים מתחממים בדוד פתוח – אין תרמוסטאט ואים שום בקרה.
בעת הורדת הבוכנה נפתח אטם ממברנה מחומר דמוי גומי (vyton ) שמוריד מים אל הבוכנה.
כשהבוכנה עולה אטם הממברנה נסגר והמים עוברים דרך פתח צר אל ראש החליטה ומשם דרך עוד אטם ממברנה קטן מתפזרים לרשת שבראש החליטה.
את האטם הקטן צריך לכוון ע"י בורג שמחבר אותו כך שלא יחזור אויר\קפה אל מעבר המים ומשם לבוכנה\דוד – לא ממש הצלחתי לעשות את זה עד שלא הוספתי שייבה קטנה על הבורג (3 מ"מ):
rnrn
rnrn
המכונה מגיעה עם טמפר פלסטיק פשוט אבל מדויק בקוטר ובגובה – פעם עשו טמפרים שבאמת מתאימים לעבודה!
rnrn
rnrn
הטמפר שרוט בחלק התחתון אז אני משתמש גם בזה של הפונטה ווקיו – שניהם בקוטר 45 מ"מ.
גם את כבל ההפעלה החלפתי כי המקורי היה ישן, קרוע והתקע לא התאים.
קצת חבל כי יש משהו יפה בלעבוד עם כבל שכתוב עליו made in Italy ויש עליו לכלוך ואבק אותנטי מאיטליה אבל לא היתה לי ברירה.
rnrn
rnrn
את השקע "גרץ" מהחרסינה השארתי – לא מצאתי כזה והוא במצב טוב למרות שהגומי שלו יבש.
המוצר הסופי:
rnrn
rnrn
הפעלה ראשונה ו… קפה!
הפעלה ראשונה
גלישת טמפרטורה ב la peppina מתבצעת ע"י הדלקה, המתנה לרתיחה של המים, כיבוי של המכונה…ואחרי כחצי דקה (בתלות בכמות המים) הטמפרטורה יורדת לכ 92 מעלות ואז אפשר לחלוט (יש מנוף – לא צריך מתח הפעלה לחלוט).
קניתי מ delaextreme מד טמפרטורה שמושחל לפתח שבדוד וכך ניתן לראות את מפרטורת המים בדוד (די זהה למה שיש בראש).
קפה
שוט ראשון עם סלסלת סינגל בטחינה לא מכוונת אבל בכל זאת שוט שיצא ממנו קפה אחרי כל הזמן שהמכונה לא עבדה (פשוט הייתי חייב לצלם למרות שזה היה חתיכת שוט כיור):
rnrn
rnrn
אחר כך הלך כבר יותר טוב:
rnrn
rnrn
הסלסלות זהות לאלו שיש לי בפונטה ווקיו וגם הטחינה די דומה בדרגה אבל יוצא קפה אחר.
הרבה קרמה אבל פחות גוף – זה מה שאני רואה כרגע וייתכן שבהמשך הטכניקה שלי תשתפר ונקבל קפה יותר טוב.
בכל מקרה יוצא אספרסו טוב מאוד.
עלויות
המכונה עלתה 99 יורו והמשלוח 55 יורו. המשלוח עצמו עולה למוכר רק 25 יורו וכל השאר זאת עמלת טרחת האריזה של המוכר. במקרה הזה זה יצא יקר כי אחר כך גיליתי שיש מי שישלח גם ב 35 יורו בלבד.
מעבר לזה הזמנתי אטמים ולחלקי חילוף מ orphanespresso בכ-80 דולר. ניתן לחסוך אם מחפשים בארץ אטמים זהים. רשת מים חדשה מצאתי רק שם.
צבע וניירות שיוף עלו עשרות שקלים.
סך הכל הרשת מציעה מדריכים וחלפים שמאפשרים גם למי שאין לו סדנא בבית לשחזר מכונות כאלו.
התהליך עצמו מהנה ובסוף יוצא אספרסו!
לדיון במאמר לחצו כאן.
