העלילה
"מפוצלים" מבוסס על סדרת ספרים מצליחה לבני הנוער שכתבה ורוניקה רות'. הסרט מתרחש בעולם אפוקליפטי לאחר שמלחמה גרעינית הרסה את רובו. כדי להתקיים, המדינות מחולקות באמצעות גדרות ויש מספר קטן של אנשים שניצלו. מחולקים ל-5 קבוצות שונות כדי לשרוד. אוריינות, שם נמצאים האנשים שיודעים הכל. ידידות, שם נמצאים האנשים שאחראים לחקלאות ולעיבוד האדמה. אומץ לב, שאחראים על שמירת החוק והסדר. הקרבה עצמית, שאחראים על הממשלה וכנות, שאומרים את האמת בפנים. כאשר הילדים בכל קבוצה מגיעים לגיל 16 הם עוברים מבחן שאמור לומר להם לאיזו קבוצה הם מתאימים, מי שלא נמצא שייך לאף קבוצה נקרא "מפוצל" נחשב לאיום על חיי הציבור ונרדף ע"י השלטונות משום שהוא יכול לקיים כל תפקיד אפשרי. ביאטריס "טריס" פריור (שיילין וודלי) היא בת להורים שמשרתים בתפקיד בכיר בממשלה שתוצאות המבחן שלה מראות שהיא יכולה להתאים לכל קבוצה ושהיא מפוצלת. למרות התוצאות ומה שיבוא אחריהן אם יגלו אותן, היא מחליטה ללכת לקבוצה שהיא רוצה ולהשתלב בה מבלי שהשלטונות ישימו אליה לב. איך זה מתפתח?, תצטרכו לראות את הסרט כדי לדעת.
לביקורת
"מפוצלים" רוכב על הגל של סרטים המבוססים על ספרים מצליחים לנוער כמו "דמדומים" ו"משחקי הרעב". סרטים שנעשים בסדרות עם אופציה לסרטי המשך שיעשו לא מעט רווחים. לפי טבלת שוברי הקופות בחודשים האחרונים אין מה לדאוג, "מפוצלים" מצליח מאוד ואין שום סיבה שלא יהיה לו המשך. אני באתי לסרט בלי שום רקע מוקדם עליו מלבד הטריילר כי לא קראתי את הספר לפני הצפייה. אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד שבני הנוער יילכו בטוח לראות אותו, אבל אם הוא רוצים שהם יבואו לראות גם את הסרטים הבאים ושהם יביאו איתם את החברים וההורים, הם יצטרכו לשפר כמה דברים שמפריעים ומעיקים מאוד על הצפייה . ראשית, הוא ארוך מדי. הסרט אורך כשעתיים ועשרים, הוא מתחיל בצורה סטטית לגמרי ולא קורה שום דבר מעניין על המסך עד שעוברות 45 דקות. אחרי ה-45 דקות הראשונות הסרט מתחיל להתניע. יש 2-3 סצינות ממש יפות ומותחות ולאחריהן הסרט מתחיל לאבד כיוון, הצופים לא יודעים מי נגד מי וזה מגיע לשלב ששותפתי לצפייה ואני הסתכלנו אחד על השני וחשבנו לעצמנו "במה צפינו עד עכשיו". קיצור של הסרט לשעתיים מהודקות היה עושה לו ממש טוב והיה עושה ממנו משהו אחר לגמרי. שנית, יש כאן ערבוב ז'אנרים. כנראה שהבמאי והתסריטאים ניסו לרצות את כולם. את נשיאי האולפן, את הסופרת ואת קהל המעריצים ככה שהצופים לא בדיוק יודעים באיזה סרט הם צופים. יש כאן ערבוב של דרמה עם מדע בדיוני טיפה של רומנטיקה וגם קצת אקשן אבל שום ז'אנר קולנועי לא מגיע כאן למיצוי מלא. האקשן לא מקבל כאן את מרבית הזמן והוא מופיע ב-2-3 סצינות שהן היו הכי טובות בסרט. הדרמה מאולצת ומתי שהתסריטאים מבינים שהם בבעיה הם פוזלים לרומנטיקה וזה לא תורם כלום לסרט חוץ מצרחות מטורפות מכיוון הנערות הצעירות שהיו באולם. אני מקווה שבסרטים הבאים זה ישתפר. ולסיום סיומת, נדבר על עבודת המשחק. שיילין וודלי, שמככבת בתפקיד הראשי ומסומנת ככוכבת הנוער הבאה היא אמנם לא ג'ניפר לורנס אבל היא נותנת הופעה כריזמטית ומובילה צוות של שחקנים צעירים שמשחקים לא רע בכלל. בן היתר, אפשר לציין לטובה את זואי קרביץ (הבת של לני וליסה בונט), את ת'יאו ג'יימס ואת מיילס טלר. לעומתם, השחקנים המבוגרים כמו אשלי ג'אד, טוני גולדווין וקייט וינסלט מגישים כאן הופעות אנמיות על גבול העציות. אני מרחם דווקא על קייט וינסלט, שחקנית ממש טובה שכאן היא לא משחקת אלא עושה יותר חיקוי של דונדל סאת'רלנד ב"משחקי הרעב" (ובינינו, דונלד יותר טוב). "מפוצלים" הוא סרט ראשון מתוך טרילוגייה. אם היוצרים והאולפנים רוצים סרט המשך הם יצטרכו לעבוד קשה מאוד כדי שהוא לא יהיה כמו "מפוצלים", כי הוא טעון שיפור. כמו שאמרתי בהתחלת הביקורת, זה לא ימנע ממנו להפוך לצפיית חובה אצל בני הנוער. מומלץ בעיקר לבני נוער בגילאי 12-18 וגם להורים שיבואו איתם כדי לבלות קצת זמן איכות ביחד.
בקיצור- .לצעירים בגיל וברוח.
"מפוצלים"- ארצות-הברית 2014. 139 דקות. בימוי: ניל בורגר. תסריט: אוון דוהרטי וונסה טיילור (ע"פ ספר מאת ורוניקה רות'). שחקנים: שיילין וודלי, ת'יאו ג'יימס, זואי קרביץ, ג'יי קורטני, מיילס טלר, אנסל אלגורט, מאגי קיו, אשלי ג'אד, טוני גולדווין, קייט וינסלט.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע – מפוצלים (Divergent)
