העלילה
קארל קספר (ג'ון פאברו, שגם כתב וביים את הסרט) הוא שף של מסעדה צרפתית מצליחה. כאשר התפריט החדש של המסעדה נקטל ע"י מבקר אוכל חשוב (אוליבר פלאט) הוא מאבד את העשתונות ומתעמת איתו. אחרי שהעימות ביניהם מגיע לפסים אלימים ומופץ ברחבי האינטרנט הוא מתפטר מהעבודה וביחד עם קולגה שלו (ג'ון לגוויזאמו), גרושתו (סופיה ורגרה) ובנו הקטן (אמג'יי אנתוני) הוא מחליט להגשים חלום ישן. הוא קונה משאית, הופך אותה למסעדה ניידת ויוצא למכור אוכל רחוב קובני ברחבי דרום ארצות-הברית. במהלך המסע הוא הופך לתופעת רשת , מחדש את היחסים עם משפחתו וגם מתחבר שוב לאהבה שלו למקצוע .
לביקורת
"שף" מגיע אלינו אחרי שהתחרה בפסטיבלים שונים , זכה בפרסים וגם קיבל את הכבוד להיות סרט הפתיחה של פסטיבל "סאות' ביי." את האמת, קשה שלא לאהוב אותו. ב"שף" ג'ון פאברו נוטש את הבומבסטיות ואת תקציבי הענק של הסרטים האחרונים שלו כמו "איירון-מן" ו"הפלישה למערב" ומביים בפעם הראשונה שלו סרט אינדי. יצא לו סרט קטן בהרבה מבחינה תקציבית אבל עשיר בהרבה מובנים אחרים כי זה סרט שעשוי עם הרבה אהבה וכבוד לקולנוע, למוזיקה ולאוכל. מבחינה עלילתית, הסרט עובד. נכון, יהיו כאלו שיגידו שהעלילה שבלונית וקיטשית . אבל הסיפור שלו שואב אותך אליו מההתחלה ויש בו לא מעט אלמנטים שכל מי שצופה בסרט יכול להזדהות איתם. הדיאלוגים שנונים ומצחיקים ויש גם שימוש ממש מגניב של פאברו ויוצרי הסרט בממשק הויזואלי של רשתות חברתיות כמו "פייסבוק" "טוויטר" ,"אינסטגרם" ו"-vine כדי שהבדיחות יעבדו בצורה הכי טובה שיש. לפי דעתי זה הצליח להם כי בהקרנה שבה הייתי מלא אנשים באולם תפוצצו מצחוק ברגעים הנכונים. מבחינת משחק, ג'ון פאברו הוא לא שחקן ענק אבל כמי שכתב וביים את הסרט הוא עשה החלטה טובה בזה שהוא נתן לעצמו את התפקיד הראשי. בכל זאת, הוא זה שכתב את הדיאלוגים והוא זה שיכול לומר אותן בצורה הכי אמינה ומשכנעת. הוא גם הקיף את עצמו בקאסט נוצץ שעושה עבודה טובה בתפקידי המשנה. מי שבולט לטובה הם ג'ון לגוויזאמו הוותיק, שגונב את ההצגה מג'ון פאברו בתור החבר הכי טוב והשותף שלו. סופיה ורגרה כגרושתו. אמג'יי אנת'וני כבנו, דסטין הופמן כמנהל המסעדה האנטיפת ורוברט דאוני-גו'ניור בתפקיד קטן של 5 דקות. מבחינה טכנית, הסרט הוא סרט שמתעסק באוכל וככזה הוא מלא בצילומים מגרים של מנות שונות וגם של אופן ההכנה שלהן שמוצגים במלוא פאר והדר על המסך הרחב. אני ממליץ לכם לראות את הסרט הזה אחרי שאכלתם ארוחה טובה או לדאוג שיהיה לכם משהו לנשנש תוך כדי הצפייה כי הוא פותח אוטומטית את התיאבון. בנוסף, הסרט מתרחש במיאמי ובדרום ארצות-הברית והמוזיקה הקובנית שמושמעת באיזורים הללו מככבת בפסקול. הרבה כלי הקשה, חצוצרות, באסים גרוביים שמזיזים לך את הרגליים ללא שליטה וספרדית שמתגלגלת על הלשון ומעניקה לכל העסק אווירה אחרת. העריכה הכשרונית מחברת בין המוזיקה לבין הצילומים של האוכל המגרה שמוצג בסרט. מה שנותן לצופים חווית צפייה על חושית שעושה רק טוב לעיניים, לאזניים ולבלוטות הטעם ככה שהדבר הראשון שתעשו ברגע שתצאו מהאולם (או יום אחרי) זה ללכת לקניות ולהתחיל לבשל.
בקיצור-מומלץ מאוד, רק תעשו לעצמכם טובה ותבואו שבעים (או עם הרבה פופקורן).
"שף"-ארצות הברית 2014. 115 דקות. תסריט ובימוי: ג'ון פאברו. שחקנים: ג'ון פאברו, סקארלט ג'והנסון, ג'ון לגוויזאמו, סופיה ורגרה, אמג'י אנתוני, בובי קאנאוול, דאסטין הופמן, אוליבר פלאט, רוברט דאוני-ג'וניור.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע-שף (Chef)
