הקדמה
במשך שנים רבות עבדתי מהבית. מה שאפשר זאת היה חיבור אינטרנט מהיר, אבל היה מאוד לא פשוט להשיג חיבור שכזה. אני גר במודיעין, אחת הערים האחרונות שחוברו לרשת ADSL בארץ, ושוב אחת מהאחרונות שקיבלו HDSL. בשלב מסויים ניסיתי לחבר הוט כמקור האינטרנט והתוצאה לא היתה להיט. ניתוקים תכופים וחוסר יציבות כללית של הרשת. לכן זנחתי את חיבור ההוט וחזרתי לבזק – שם גם היו בעיות אבל בסה"כ החיבור היה יציב.
בשנה האחרונה התלוננו הורי על חיבור בזק לא יציב בעליל. טלפונים ותמיכה תכופים לא עזרו במיוחד. המלצתי להם לנסות את הוט והתגובות היו מדהימות – הרשת לא רק שהיתה יציבה אלא שהם סוף סוף הבינו מה זה אינטרנט מהיר. מכיוון שאנחנו מגיעים לשם לא מעט, הרווח הנקי של אינטרנט מהיר כשאנחנו שם שווה הכל.
אז זו החוייה האישית שלי מהרשת של הוט עד לנקודה שבו התחלנו לבדוק את הוט פייבר בוקס – קופסאת הפלא של הוט שמשמשת גם כממיר מקליט, גם כממיר VOD, כמודם, ראוטר וראוטר אלחוטי שלא לדבר על טלפון.
הוט פייבר כראוטר
כזכור בפרק הקודם, למעט העובדה שהיה מסובך למדי לחבר את הממיר, תהליך ההתחברות להוט היה פשוט ונוח. כך גם בנוגע לחיבור הרשת. בעוד שהחיבור הקיים שלי הוא של בזק ביחד עם ברק/נטויז'ן/סלקום (במקור הייתי מחובר לברק שנרכשו על ידי נטויז'ן שנרכשו על ידי סלקום) – מה שאומר שכשיש תקלה צריך להתקשר לאחד מהם ולעשות שיחת ועידה בכדי לנסות ולהבין אם הבעיה היא בחיבור הפיזי או בספק. בעוד שבעולם המושג ספקית אינטרנט כבר די נעלם הפיצול הזה בישראל ממשיך לקחת מאיתנו כפול כסף ללא סיבה ברורה לעין.
הפייבר בוקס כאמור היא קופסא רב שימושית, שכוללת ממיר מקליט, יכולות ניגון תוכן (סטרימר, יוטיוב) וכמובן ראוטר. כראוטר הוא תומך ב-802.11n, וב-4 חיבורי LAN של 1Gbps.
תהליך ההגדרה שלו ל-200M נעשה מרחוק לחלוטין. התקשרתי לתמיכה, העברתי את הפרטים ובהמשך היום קיבלתי 200M. אבל חשוב להקפיד ולבדוק שההגדרות נעשו כראוי מכיוון שקצב ההעלאה שלי נותר כפי שהיה – 2.5Mbps. בחיבור DOCSIS 3, החיבור של הוט, המודם מתחבר למספר ערוצים במקביל לכל כיוון. במקרה של 200M, מדובר על 8 ערוצי הורדה של 25Mbps כל אחד פלוס 2 ערוצי העלאה של 2.5Mbps כל אחד.
החיבור המקורי כשעברתי ל-200M – ניתן לראות שיש רק ערוץ upstream בודד של 2.5Mb.
לאחר שיחה עם התמיכה הטכנית: תיקנו זאת וקצב ההעלאה עלה ל-5Mbps. ניתן לראות שיש עוד מקום לעוד 2 ערוצים, כך שאני מניח שהמרחק ל-10Mbps קצב העלאה קרוב מאוד.
למרות שמדובר בקצב העלאה המהיר ביותר לחיבור ביתי בישראל, קשה להגיד שאני מתלהב מהקצב הזה. במקומות כמו ניו יורק, חיבור עם קצב הורדה של 100M לרוב יבוא עם 20 או 30 מגה בקצב ההעלאה. כך שהמרחק ביננו לבין שאר העולם עדיין נותר רחוק.
ביצועים
כמובן שהשאלה הראשונה שכל אחד רוצה לדעת היא מה הביצועים של רשת ה-200Mbps של הוט. האם באמת כצעקתה?
את הבדיקות ערכתי מספר פעמים במספר ימים שונים ובשעות שונות ביממה (כולל חופש שבועות, סוף השבוע וביום חול). הבדיקות היו עקביות למדי, למרות שכדאי לסייג שמהירות ברשת כבלים עלולה להיות מושפעת מהכמות הצריכה של השכנים ולכן יתכן שיש לי שכנים חסכניים…
בחיבור LAN אל מול הממיר (תוך שימוש במחשב i7) הגעתי ל-188Mbps לפי מדידת speedtest.net. זמן הפינג היה 1ms, כאשר נקודת המדידה נעשתה אל מול אורנג' בראש העין. למקומות אחרים, כגון לשרת hometheater.co.il (שנמצא בחווה של נטויז'ן/סלקום) זמן הפינג היה 11ms.
קצב העלאה היה באופן עקבי 5-5.2Mbps.
נראה ששרת מהירות הבדיקות של הוט לא עומד במהירות החדשה של החברה והוא נחנק לי לא פעם, כאשר לא הצלחתי להגיע למדידה אמינה ממנו – הוא מדד 86Mbps ובאופן ברור פשוט לא עומד בקצבי המדידה.
כאשר הייתי מחובר לרשת האלחוטית של הוט פייבר, המהירות הגיעה ל-89Mbps, מרשים ביותר. גם באייפון ובאייפד המכשירים מדדו מהירויות של בין 30-50Mbps תלוי במרחק ובסוג המכשיר.
אתר בזק הפתיע ודיווח 174Mbps על 5.1M. חיבור ה-HDSL שלי בבית מדווח (בבדיקה דרך המודם שקצב ההורדה המקסימלי שהחיבור שלי סוחב הוא כ-78M, כך שיש לא מעט אירוניה בכך שהפרסומת בעמוד היא "רוצה לגלוש מהר יותר?"…
בדיקה בשטח
השאלה המתבקשת היא כמובן, האם יש לזה שימושים אמיתיים. ובכן, התשובה היא כן ולא. כמובן שהורדות של תכנים באמת רץ מהר מאוד אבל השאלה היא עד כמה אתם לחוצים להוריד קבצים – אם זה יקח עוד כמה שניות זה באמת ישפיע? לרוב השרתים ומקורות התוכן היו צוואר הבקבוק. באתרים רבים כמעט ולא נראה הבדל בין 50M לבין 200M, כך שהגלישה כמעט ולא מושפעת ממהירות מעל קצבים אלה.
כאן ניתן לראות את ההבדלים בגלישה בין חיבור בזק 50M לבין חיבור הוט 200M. ההבדלים בגלישה על מחשב חזק הם כמעט חסרי משמעות (שניה מול 2 שניות להשלמת עמוד הבית של Hometheater.co.il).
ההבדל העיקרי מורגש בבתים שבהם יש הרבה מכשירים שמחוברים לאינטרנט וצורכים במקביל מדיה – הורדות, סרטים ישירים, יוטיוב או שירותים כגון Netflix ו-Hulu או דומיהם. אני אומר מכשירים כי אם בעבר היה מדובר רק על מחשבים, כיום מדובר על ממיר ההוט עצמו (שמאפשר ניגון של יוטיוב), הממיר של יס (כן, ה-VOD של יס עובד מעולה דרך חיבור האינטרנט של הוט), מכשירים סלולרים, טאבלטים ומחשבים ניידים לרוב. בבית שלי יש עשרות מכשירים שמתעדכנים, מורידים ומעמיסים על הרשת בכל זמן נתון. אנחנו 5 נפשות וכמעט בכל זמן נתון יש מישהו בבית שמוריד, צופה או משחק במשחקים Online…
כאשר אנחנו מדברים על קצבים כאלה, לא מעניין כבר הורדות, אלא מעניין כבר פונקציות חדשות, שאנחנו לאו דווקא חושבים עליהם כיום. דוגמא פשוטה היא גיימינג. חברות כמו playcast יכולות להציע לנו קונסולות בענן, שיאפשרו לנו לראות באיכות תמונה מדהימה, את המשחק האחרון מבחינת איכות התמונה וללא צורך ברכישת המשחק או אפילו ברכישת הקונסולה עצמה.
כך גם יוטיוב, קצב הנתונים הזה מאפשר צפיה חיה בתכני UHD בכמה מקומות בבית מבלי שאחד יפריע לשני.
אבל הרווח הגדול ביותר הוא לעסקים שבעבר לא יכלו להרשות לעצמם חיבור אינטרנט מהיר באמת. בחברת הייטק יש לפעמים עשרות אנשים שבעיקר מפריעים זה לזה לעשות את העבודה. כאשר האינטרנט אינו משאב מוגבל, היעילות של העבודה עולה באופן דרמטי.
קצב הנתונים להעלאה פחות מעודד. 5M עדיין נמוך מדי בכדי שנוכל לעשות דברים באמת מעניינים כמו לשדר שידורי וידאו איכותיים מהבית, או להשתמש בענן לצורך גיבוי וכתחליף מושלם לדיסקים ה-USB הגדולים שמשמשים את רובכם כגיבוי למחשב. תחשבו על חיבור מהיר שיאפשר לכם לגבות את כל המחשב מבלי שתצטרכו לחשוב מה צריך לגבות ומבלי שזה מאיט או מפריע לכם.
הגדרות
ה-Fiberbox של הוט קל לניהול ודומה למדי בניהול לראוטר סטנדרטי שניתן לרכוש הביתה. מדובר על ראוטר אלחוטי 802.11n שכבר כיום יש טובים ממנו. בעולם ואפילו כבר בארץ יש ראוטרים אלחוטים מבוסס 802.11AC – תקן שמאפשר גלישה במהירויות גבוהות בהרבה מ-802.11n. בכדי להשתמש בחיבור שכזה, ניתן פשוט לחבר אותו כראוטר משני ברשת (ראוטר לראוטר) או בשיטה האהובה עלי – לנטרל את פעולת ה-DHCP (חלוקת כתובות ה-IP) ואז ניתן לחבר את החיבור LAN של הראוטר החדש לחיבור ה-LAN של הוט פייבר, ולקבל רשת אלחוטית נוספת ומהירה יותר מזו של הוט פייבר עצמו. חסרונות בשיטה הזו? שמהר מאוד יגמרו לכם חיבורי הרשת, כך שמומלץ לרכוש סוויץ' איכותי בעל יכולות Gigabit ethernet.
התחברות עם דפדפן לראוטר לצורך ההגדרות היא פשוטה. במידה ואתם רוצים להתחבר דרך הרשת האלחוטית, סיסמאת ברירת המחדל לרשת האלחוטית היא מספר קוד שרשום על המדבקה בתחתית המכשיר. הסיסמא למערכת הניהול היא admin כמובן, כמו בכל ראוטר סטנדרטי. לאחר החיבור ניתן לראות את כל המכשירים שמחוברים לרשת של הפייבר, ואיך הם מחוברים (חוטית, אלחוטית וכו'). המפה הזו נוחה מאוד, אם כי הייתי מאוד רוצה לדעת מה רמת צריכת הרשת של כל אחד מהמכשירים שמחוברים בכל זמן נתון, שהרי זו הבעיה המציקה ביותר בבית רווי מכשירים: מי גנב לי את ה-Bandwidth…
הפייבר בוקס של הוט יכול לשמש כמודם בלבד (מצב Bridge) וניתן לחבר אליו ראוטר חיצוני. עם זאת, ניתן לראות שהממיר לא תוכנן לעבוד במצב זה אלא יועד להיות הראוטר הראשי של הבית שלכם. במידה ותחליטו בכל זאת לוותר על שירותיו כראוטר, תאבדו את היכולות של הממיר להתחבר לאינטרנט, כך שהוא לא יאפשר לכם להשתמש בפונקציית הסטרימר, ביוטיוב או בשלט הרחוק מבוסס אייפון.
לראוטר יש מספר אפשרויות לשירותי DDNS. מכיוון שכתובת IP קבועה זה סיפור יקר למדי, שירות DDNS יכול להוות תחליף לא רע. בכל פעם שהמכשיר מקבל כתובת IP חדשה הוא דואג לעדכן את המנוי שלכם בשירות שבחרתם, כאשר הכתובת שלכם בבית הופכת במקום למספר קבוע לשם קבוע שבחרתם מראש. מדובר על פיתרון טוב שלא דורש מיומנות או ידע מיוחדים בכדי להגדיר.
הממיר כולל מספר אפשרויות מתקדמות כגון: WAN Blocking (בתאכלס, firewall בסיסי), אפשרות לתמוך ב-VPN מסוגי IPSEC ו-PPTP וגם ב-UPNP שמאפשר לשירותים מסוג זה לעבור דרך הראוטר.
במידה ואחד המחשבים צריך חיבור בתוך הרשת אך לא לאינטרנט (למשל מחשב של הילדים, שצריך להדפיס או להגיע ל-NAS אבל לא לגלוש), ניתן לחסום זאת ברמת הראוטר. חבל שזה לא מתוחכם יותר. בראוטר שלי ניתן להגדיר חוקים שמאפשרים חסימת אינטרנט סלקטיבית לפי שעות. שימושי מאוד אצלנו בבית, כאשר ידוע שהאינטרנט חסום מיד שחוזרים הביתה (שיעורים קודם), ונכבה בשעה קבועה שאחריה צריך ללכת לישון.
חסימת פורטים אמורה לאפשר לכם לחסום שירותים מסויימים. למשל שירותי שיתוף תוכן שאתם לא רוצים שיהיו לכם בבית. בהצלחה עם זה, מרבית המערכות כיום מסוגלות לעקוף מנגוני חסימה בסיסיים כאלה, אפילו ללא צורך לעשות משהו מצד המשתמש…
מכיוון שיש לכם כתובת IP חיצונית אחת אך מספר רב של מחשבים, אם יש לכם שירות או תוכנה שצריכה גישה מבחוץ, עליכם להגדיר port forwarding. במקרה שלי למשל יש לי באחד המחשבים שרת Web שאני משתמש בו לניהול מערכות שונות. בנוסף, יש לי גם תוכנת Air video שמאפשרת לי לצפות על האייפד בתכנים מהבית גם כשאני בחוץ. שילוב של DDNS ביחד עם port forwarding יאפשרו לכם להשתמש בשירותים כאלה ללא קשר בכתובת ה-IP שקיבלתם בזמן מסויים.
אלטרנטיבה חביבה ל-port forwarding היא Port triggers. במצב נורמלי, שבו אין המון שירותים מקבילים מאותו סוג על הרשת, ניתן להגדיר port trigger שבו מגדירים פורטים פתוחים. כאשר מחשב בתוך הרשת הביתית מתחברים לפורט הזה, הראוטר מזהה זאת אוטומטית ומפנה אליו את השירותים. כך שאם יש לכם למשל רק שרת air video בודד, זה תחליף נוח ל-Port forwarding ואם תחליפו את כתובת ה-IP של השרת, לא קרה כלום כי זה יזוהה אוטומטית.
במידה ויש לכם שרת שאתם רוצים שיהיה פתוח לאינטרנט לחלוטין (כלומר, לא מוגן באף צורה), ניתן להגדיר DMZ Host שאוטומטית יקבל את כל הפניות לכל הפורטים אליו.
רשת WiFi
הגדרות רשת פשוטות למדי ומאפשרות הגדרת רוחב הפס, שם הרשת, סיסמא, וסוג הצפנה.
מכיוון שרשת אלחוטית פחות מוגנת, ניתן להגביל את המכשירים שיכולים להתחבר אליה לכתובות MAC מוגבלות בלבד. מדובר בהגנה חלקית בלבד, שכן לא מורכב כיום לגרום למחשבים להתחזות בכתובת ה-MAC שלהם למישהו אחר.
פיצ'ר נחמד שלא הצלחתי להגדיר כראוי הוא WPS. למי שלא מכיר, הרעיון הוא שאם אתם מסתבכים עם שכחה לגבי סיסמאת ה-WiFi שלכם, לחיצה על כפתור על הוט פייבר תאפשר זאת. לרשת מוקצים שני כפתורים על הפאנל הקדמי של הוט פייבר. לחיצה ארוכה על כפתור עם סמל ה-WiFi תכבה או תדליק את הראוטר האלחוטי (על הצג של המכשיר יהיה כתוב WiFi אם זה מאופשר). לאחר הדלקת ה-WiFi יהבהב גם נורית ה-WPS שאמורה לאפשר לכם להתחבר לרשת האלחוטית ללא צורך בסיסמא אך תוך שמירה על ההגנה של הרשת.
לחיצה על כפתור ה-Refresh גם היא מדליקה את הפונקציה של WPS אך בשני מחשבים שונים Windows 7 ו-Windows 8 עדיין נדרשתי להכניס את הסיסמא, והחיבור לא פעל אוטומטית.
סיכום
את דעתי על הפייבר בוקס כבר כתבתי במאמר הקודם, אך אחזור עליו שוב גם בקונטקסט של רשת. מדובר במכשיר חזק מאוד ולמי שמעוניין בקופסא אחת שתנהל לו את כל צרכי התקשורת בבית – מדובר בפיתרון מצויין שמצליח לפתוח פער. בנוגע לחיבור האינטרנט, התרשמתי מאוד מהפייבר בוקס. כפיתרון ביתי מאוחד – הוא נותן גם ביצועים מדהימים וגם היקף ענק של פעולות שבאמת פותרות את מרבית בעיות התקשורת של השנים הקרובות.
חשוב לציין שביצועי ויציבות הרשת עלולים להשתנות מבית לבית כתלות ביציבות הרשת באיזורכם. לא שכחתי עדיין את כמות הבעיות שהיו לי בזמנו עם חיבור הוט, אם כי באופן ברור החברה בשלה לתת שירותים מהירים ויציבים כיום ובמקומות רבים הם יציבים יותר מחיבור בזק. 
למי שזקוק לראוטר מתוחכם יותר או Firewall, כדאי אולי לבחור בפיתרון אחר או להכניס אותו במקביל או לתוך הרשת הפנימית של הפייבר בוקס, שכן חבל להפסיד את היכולות המתקדמות שלו שיבוטלו כאשר תשתמשו בממיר כ-Modem bridge בלבד. אם מה שאתם זקוקים לו זה ראוטר אלחוטי ללא DHCP שיחובר LAN-LAN לפייבר בוקס ויאפשר לכם לבטל או להתווסף לרשת האלחוטית של הפייבר בוקס ללא חסרונות כלשהן.
למי ששאל האם 200M באמת שימושי בבית ממוצע? לדעתי לא. עיקר הצורך שלי אישית כיום הוא ברשת עם קצב העלאה גבוה יותר, ושם ההבדלים בין 4M שאני מקבל כיום מבזק ל-5M של הוט, הוא כמעט חסר משמעות. אישית הייתי מתלהב יותר מחיבור 100/20 על פני 200/5. עם זאת, למי שיש בבית מספר רב של צרכני רשת (או לחליפין צרחני רשת) כבדים, זה בהחלט פיתרון שיספק את כולם ללא כל ספק.
כמו כן, אם כל מה שאתם משתמשים בו זה אייפד או מכשירים סלולרים, חבל להשקיע ב-200M, למרות שהרשת הגיעה כמעט למקסימום בחיבור קוי למחשב מהיר, ברשת האלחוטית הגעתי לכל היותר ל-50M למכשיר. מכיוון שזה קצב מהיר משמעותית מקצבי הוידאו שמשודרים (כולל על ידי יס גו, נטפליקס ודומיהם), צריך שיהיו לא מעט צרכנים כבדים בבית בשביל להגיע ליעד של 200Mbps…
לדיון בנושא: Hot Fiber box – ראוטר לרשת המהירה בישראל 200Mb
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.
