העלילה
"רחוב ג'אמפ 22" מחזיר אותנו לג'נקו (צ'אנינג טייטום) ושמידט (ג'ונה היל), צמד השוטרים מהסרט הקודם. אחרי שחקירה שהם עבדו עליה הרבה זמן נכשלת, ג'נקו ושמידט חוזרים לסיפורי הכיסוי שלהם בתור האחים בראד ודאג מק'קווייד. הפעם הם נשלחים לקולג' על מנת לאתר סם חדש ומסוכן, את הממציא שלו וכמובן את הסוחרים. האם הם יצליחו לאתר אותם?, תצטרכו לראות את הסרט כדי לדעת.
לביקורת
כמו את הסרט הראשון בסדרה, גם את הסרט הזה ביימו הצמד פיל לורד וכריס מילר (שחוץ מהסרט הקודם גם ביימו את סרטי האנימציה "גשם של פלאפל" ו"סרט לגו" המצויין והמצליח). הפעם, כנראה בגלל שיקולי לו"ז הם לא כתבו את התסריט אלא רק הסתפקו בבימוי. הפרט הקטן ההוא רק מוכיח כמה הם טובים. במאי טוב צריך לדעת לביים כל תסריט שנותנים לו ולהתמודד איתו בצורה הטובה ביותר. השניים הללו לקחו את התסריט, קראו אותו שוב ושוב ובעזרת השפה הקולנועית המיוחדת שלהם הם הצליחו לתרגם אותו אחד לאחד למסך הגדול. הסרט לוקח את כל הדברים שעזרו להצלחה של הסרט הקודם וממשיך איתם לאורך כל הדרך. דבר ראשון, הסרט מעביר להילוך חמישי על ההתחלה ולא מפסיק לרגע. מסצינת הפתיחה הקורעת מצחוק ועד לסצינת כותרות הסיום שקורעת מצחוק לא פחות, הכל מאוד מהיר ואתה צריך להיות בריכוז שיא ולא למצמץ כדי לא להפסיד שום דבר. הדבר השני מתקשר לדבר הראשון. מה שמאוד אהבתי בסרט הקודם הוא ההומור. בסרט הקודם הייתה כמות בלתי נתפסת של בדיחות טובות וכל אחת הייתה מצחיקה יותר מהשניה. גם בסרט החדש ישנה כמות בלתי נתפסת של בדיחות מכל הסוגים. גם בדיחות מילוליות, גם הומור פיזי, גם פארודיות על ז'אנרים תרבותיים שונים וגם גגים ויזואליים שעובדים נהדר. רוב הבדיחות היו קורעות מצחוק ברמה של שרירי לחיים תפוסים ולסת כואבת. אבל, היו כמה בדיחות בודדות שבגלל עודף ההומור והקצב המהיר לא עבדו וזה היה נראה כאילו מנסים להצחיק את הצופים בכח ולא מצליחים. הדבר השלישי הוא היצירתיות האינסופית של לורד ומילר שתרמה לסרט לא מעט בעיקר בלוק ובהומור שלו והדבר האחרון והלא פחות חשוב הוא שני השחקנים הראשיים. צ'אנינג טייטום מפתיע לטובה ומוכיח שוב שהוא לא רק ערימת שרירים ופנים יפות אלא גם שחקן קומי אדיר עם טיימינג טוב. ג'ונה היל כהרגלו מצחיק מהשניה הראשונה שהוא מופיע על המסך והכימיה הטובה שנוצרה ביניהם גורמת לחברות המקצועית והאישית בין ג'נקו ושמידט, שבסרט הזה מגיעה לשיאים מפתיעים, לעבוד. אני בטוח שאם לורד ומילר היו נותנים את התפקידים הללו לשחקנים אחרים זה לא היה עובר מסך בצורה כזאת טובה והייתי מתלונן לכם על חוסר אמינות. חוץ מהם, אפשר לציין לטובה גם את הראפר אייס קיוב, שנותן הופעה מצויינת בתור דיקסון, הבוס עם השפה הציורית והמזג החם של ג'נקו ושמידט. את אמבר סטיבנס היפה וג'ליאן בל המצחיקה שמגלמות שתיים מהסטודנטיות וגם את פיטר סטורמר, שחקן אופי מוכר שמופיע בסרט בתפקיד קטן אבל משמעותי מאוד לעלילה.
בקיצור-כדאי מאוד לראות. לפני סיום, טיפ קטן. תראו קודם את הסרט הראשון, זה יעזור לכם להבין את הבדיחות ולהיכנס לאווירה.
"רחוב ג'אמפ 22"-ארה"ב 2014. 112 דקות: בימוי: פיל לורד, כריס מילר. תסריט: מייקל בקאל, אורן עוזיאל, רודני רוטמן. שחקנים: צ'אנינג טייטום, ג'ונה היל, אייס קיוב, ניק אופרמן, וואייט ראסל, אמבר סטיבנס, ג'יליאן בל, פיטר סטורמר.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע-רחוב ג'אמפ 22 (22 Jump Street)
