הקדמה
"כוכב הקופים" השחר" הוא הסרט השני במסגרת האתחול המחודש של סרטי "כוכב הקופים". העלילה מתרחשת 5 שנים לאחר סיום האירועים של "כוכב הקופים: המרד" מ-2011. בסיום אותו סרט חבורת הקופים המהונדסים גנטית בראשותו של סיזר (אנדי סרקיס) מתמקמת ביער ובונה שם קהילה משלה. במהלך אותו זמן תוקף את כדור הארץ נגיף קטלני שהורג את רוב אוכלוסיית כדור הארץ. חבורות קטנות של ניצולים הצליחו לשרוד כאשר חבורה קטנה של ניצולים בראשותו של מלקולם (ג'ייסון קלארק) מחפשת מקורות נוספים שיעזרו לה לשרוד היא מגיעה ליער ופוגשת את הקופים. מה שמדליק שוב את ניצוץ העימות ביניהם. איך זה יסתיים?, אתם מוזמנים לראות את הסרט כדי לדעת.
לפני הביקורת-גילוי נאות
"כוכב הקופים: השחר" מוקרן בארץ בגרסאות דו-מימד ותלת-מימד, כשמי שמגיע ליס פלאנט בראשון-לציון יוכל לראות אותו באולם ה-4dx ולשדרג את חווית הצפייה. אני באופן אישי ראיתי את הסרט בהקרנת הדו-מימד הרגילה על מסך גדול עם מערכת סאונד ראויה. אני אהיה כנה איתכם, כתבתי כאן בעבר שאני שונא לראות סרטים בתלת-מימד. הפעם התלת היה דווקא חסר לי. האפקטים נראו נהדר על המסך הגדול והסאונד היה חזק, צלול וברור אבל היה חסר לי משהו נוסף שבאמת יסגור את המעגל ויהפוך את חווית הצפייה למושלמת. אם ייצא לכם לראות את הסרט בתלת אתם מוזמנים לטקבק לי ולכתוב איך היה.
ועכשיו-לביקורת
כאשר יצא "כוכב הקופים: המרד" לפני שלוש שנים כתבתי עליו ביקורת טובה כי מאוד אהבתי אותו. האפקטים היו מלהיבים ופורצי דרך, הסיפור היה מרתק, המשחק היה סביר וכשהיה אקשן הוא היה מושקע וגדול. אחרי שראיתי את הסרט השני אני יכול להגיד לכם שבסרט הזה זה לא עובד בדיוק ככה. יש קטע לא מוסבר בטרילוגיות שהסרט השני תמיד סובל מבעיות ויוצא לא טוב. גם בסרט הזה יש כמה בעיות אבל גם כמה מעלות.
הדבר הראשון שעליו אני רוצה להתייחס הוא האפקטים-אני חייב להגיד שאפו גדול למחלקות האפקטים המיוחדים והאנימציה בסרט. גם הפעם הם התעלו על עצמם והצליחו לשבור את הרף שהציב את הסרט הראשון ולהציב רף עוד יותר גבוה לסרט הבא. הסצינות שבהם רק הקופים מככבים ללא שחקנים פשוט יפות ומרתקות. הקופים נראים ריאליסטיים יותר מאי פעם. גם בהבעות הפנים, גם בשפת הגוף וגם בצבעי הפרווה והשרירים. למרות שלא רואים את אנדי סירקיס, שמגלם את סיזר מנהיג החבורה והוא מסתתר מאחורי דמות מצויירת. הוא עושה עבודה מצוינת ואני בטוח שמתישהו הוא יקבל אוסקר של הוקרה על תרומתו לעולם הקולנוע. גם עריכת הסאונד הייתה מצויינת והיה לה תפקיד חשוב בעיצוב האווירה של הסרט
מבחינת האקשן. המינון של האקשן בסרט הזה הוא נמוך מאוד. אבל, כשיש אקשן הוא מאוד מושקע ומרשים למרות שהוא סובל לפעמים מאפיות שאופיינית לסרטים תקופתיים.
לצערי הרב, האפקטים והאקשן הם הדברים היחידים שאהבתי בסרט הזה. יש גם שני דברים שלא אהבתי.
הדבר הראשון הוא העלילה- בגלל שהעלילה של הסרט השני היא הכנה לסרט השלישי שיגיע בקרוב, היא מתפתחת בקצב איטי מאוד. חלק מאוד גדול מהסרט להתנהל כמו צב והסרט מעלה הילוך רק באמצע, אז גם מגיעים האירועים המעניינים באמת. מה שגורם לצופים לפהק, לפתוח את הטלפונים ולסמס, לעדכן סטטוס בפייסבוק ולצלם סלפי בחושך (נשבע לכם, הצופים שמאחורי עשו את זה וסינוורו לי את העיניים). מקווה מאוד שהסרט הבא לא יהיה ככה.
הדבר השני והאחרון הוא המשחק- אז נכון שבסרטים כאלה הכוכבים האמיתיים הם האפקטים (ע"ע "רובוטריקים"). אבל בסרט הקודם היו שחקנים כמו ג'יימס פרנקו ופרידה פינטו ששיחקו בסדר גמור. בסרט הזה נראה היה כאילו השחקנים באו להחתים כרטיס ולא בדיוק לשחק. זה ניכר בעיקר על ג'ייסון קלארק וגארי אולדמן, שממש לא נראה שהם נהנים על המסך. יוצאת דופן היא קארי ראסל (מ"פליסיטי") שלא מופיעה הרבה על המסך אבל שכשהיא כן מופיעה היא משדרת אמינות ועוצמה.
בקיצור: אפשר לראות אבל תנמיכו ציפיות.
"כוכב הקופים: השחר"- ארצות הברית 2014. 130 דקות. בימוי: מאט ריבס. תסריט: ריק ג'אפה, אמנדה סילבר. שחקנים: אנדי סירקיס. ג'ייסון קלארק, קארי ראסל, גארי אולדמן, קודי סמית' מקפי, טובי קמפבל.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע-כוכב הקופים: השחר (Dawn of the Planet of the Apes)
