הקדמה
לוק בסון הוא תסריטאי ובמאי צרפתי יליד פריז. בתחילת דרכו הוא עבד כעוזר במאי על סטים של פרסומות וסדרות טלוויזיה ולאחר מכן התחיל לכתוב ולביים סרטים בעצמו באמצעות חברת הפקות שהקים. בשנת 1988 הוא כתב וביים את "הכחול הגדול" שעסק בחבורה של צוללנים. הסרט הוקרן בפסטיבל קאן ולאחר שיצא הפך לאחד הסרטים המצליחים בעולם. ב-1990 בסון יצר את "ניקיטה". סרט האקשן הזה, שבו כיכבה אן פאריו (שהייתה אשתו של בסון באותה תקופה) זכה להצלחה קופתית אדירה בצרפת וברחבי העולם ובעקבותיו הופקו גרסא אמריקאית (שהוקרנה בארץ תחת השם "קוד סודי נינה") וסדרת טלוויזיה שרצה במשך שנים ברחבי העולם וגם בישראל. לאחר ההצלחה הענקית של "ניקיטה" עבר בסון לעבוד בהוליווד. בשנת 1995 יצא סרטו "ליאון" שהפך לסרט קאלט והכיר לעולם את נטלי פורטמן שעשתה בסרט את התפקיד הקולנועי הראשון שלה לצד ז'אן רנו וגארי אולדמן. בשנת 1997 יצא סרט המד"ב "האלמנט החמישי" עם ברוס ויליס. הסרט רשם הישגים קופתיים נאים והפך לאחד הסרטים המצליחים של אותה שנה. בחצי הראשון של שנות ה-2000 עבר בסון לאנימציה וכתב וביים את טרילוגיית הסרטים של "ארתור והמינימונים". בשנים האחרונות בסון עובד בעיקר מאחורי הקלעים. הוא הקיים את חברת ההפקות europacorp שהפיקה סרטים כמו "חטופה" (את הסרט הראשון בסון כתב בעצמו), "טקסי", "וואסאבי" "המשלח" ו"מפריז באהבה". בשנה שעברה הוא חזר לעניינים עם "החבר'ה הרעים" שהיה מאוד פושר והשנה בסון מוציא את סרטו החדש "לוסי". ב"לוסי" בסון חוזר לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב. אקשן מושקע, מהיר, היפראקטיבי ומהנה. הפעם הוא גם מגיע עם הופעה כריזמטית של סקארלט ג'והנסון.
העלילה
גיבורת הסרט היא לוסי (סקארלט ג'והנסון), סטודנטית אמריקאית שלומדת בטיוואן שנקלעת ללא רצונה לעסקת סמים של גנגסטרים מקומיים. כשהעסקה משתבשת ולוסי נלקחת בשבי היא נחשפת לסם סינתטי שבעזרתו היא הופכת ללוחמת חסרת רחמים עם יכולות על אנושיות. במסגרת אותן היא מגיעה למימוש של 100% מהיכולת המוחית שלה וכדי להבין מה קורה לה היא חוברת לד"ר נורמן (מורגן פרימן) חוקר מוח בעל שם עולמי. איך זה יתפתח?, תצטרכו לראות את הסרט כדי לדעת.
לביקורת
קודם כל, גילוי נאות קטן. ראיתי לא מעט סרטים בקיץ האחרון, חלקם טובים וחלקם טובים פחות עד גרועים. "לוסי" הוא אחד הטובים שבהם ואחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שלוק בסון חזר לעניינים ובגדול. מדובר בשעה וחצי של אקשן מוזקע, מהיר ומהודק על גבול ההיפראקטיבי. באמצעות הצילום התזזיתי על הפריים הרחב, העריכה הקליפית והמהירה והפסקול שרובו מורכב ממוזיקת דאבסטפ בסון מצליח להשאיר את הצופים ישובים בכסא מהרגע שכבה האור באולם ועד לרגע שבו עולות כותרות הסיום. הכל מהיר מאוד ואי אפשר למצמץ כי אז נחמיץ משהו או נפסיד חלק מהעלילה. העלילה של הסרט מאוד לא הגיונית ולקראת הסיום הוא מגיעה לרמות אדירות של מופרכות אבל זה מה שהופך את הסרט למהנה ולכיפי בדרכו שלו. מבחינת המשחק, גם מורגן פרימן משחק בסארט ונותן הופעה טובה אבל מה שבולט במיוחד או יותר נכון להגיד בולטת היא ההופעה הכריזמטית של סקארלט ג'והנסון, שמחזיקה את כל הסרט על הכתפיים שלה ומוכיחה שאפשר להיות ורסטילית ולעשות גם דרמות איכותיות, גם אקשן כמו "הנוקמים", "קפטן אמריקה ו"לוסי" וגם אינדי כמו "היא" ו"מתחת לעור" .
בקיצור-כדאי מאוד לראות.
"לוסי"-צרפת 2014. 89 דקות. בימוי ותסריט: לוק בסון. שחקנים: סקארלט ג'והנסון, מורגן פרימן, מין-סיק צ'וי, עמר וואקד.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע-לוסי (Lucy)
