איתמר נמרוד
העלילה
"עיר החטאים: עלמה להרוג" הוא סרט ההמשך של "עיר החטאים" שביים רוברט רודריגז ב-2005 , הסרט מבוסס על הרומן הגראפי מאת פרנק מילר (שגם כתב את "300" והפעם גם ביים במשותף את הסרט עם רודריגז שגם צילם וערך אותו וגם היה אחראי על הפסקול). כמו הסרט הקודם, גם הסרט הסה מתרחש בעיר החטאים והוא כולל מס' סיפורים שונים שמצטלבים אחד עם השני.
לביקורת
כמו שכתבתי קודם, "עיר החטאים: עלמה להרוג" הוא סרט המשך ל"עיר החטאים" מ-2005. בין שני הסרטים יש פער של 9 שנים ולאחר שהסרט הראשון היה מאוד מיוחד יש לא מעט מעריצים שחיכו בכיליון עיניים לסרט החדש. אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שההמתנה הארוכה לא הייתה מוצדקת ושכגודל הציפיה כגודל האכזבה. למה?. לאט לאט , תיכף תדעו.
ראשית, אני אתחיל בדברים שאהבתי בסרט הזה וזה הצד הטכני. נתחיל בלוק שלו. כמו בסרט הקודם, גם הסרט הזה נעשה בצורה מאוד נאמנה לקומיקס של מילר תוך שימת דגש על הסגנון הויזואלי המיוחד שלו שזה שחור לבן עם שפריצים של צבע שמופיעים מדי פעם. בניגוד לסרט הקודם, הסרט הזה צולם בתלת-מימד , מה שמכניס את הצופים לאווירה של הסרט בצורה מאוד חלקה. בנוסף, יש גם השקעה מאוד גדולה בפס-הקול ובאפקטים הקוליים שנשמעים נהדר במערכת ומעצימים את החוויה. כשיורד שלג בעיר אתה מרגיש שהלשג יורד עליך וכשאחת הדמויות מקבלת איגרוף גם אתה מרגיש אותו.
לצערי, כל ההשקעה המטורפת בצד הטכני מתגמדת לעומת ההשקעה הדלה בתוכן ובצד העלילתי. נתחיל בזה שהסרט ערוך בצורה מאוד מרושלת. אני לא רוצה לחשוף יותר מדי ממה שמתרחש בעלילננ אז אני רק אספר לכם שהסרט מחולק לארבעה סיפורים שונים, שניים מתוכם מוגשים בשלמותם והשניים האחרים מחולקים לחלקים. מתוך הארבעה הללו רק אחד מהם היה טוב והשלושה האחרים נעו בין משעמם למחריד כשהעריכה המרושלת יצרה קפיצה ביניהם, מה שגרם לי אישית לבלבול ולחוסר התמצאות. דבר שני, כמו בסרט הקודם גם הפעם רודריגז ומילר נאמנים מאוד לקומיקס ונותנים לנו מנה הגונה של סקס, עירום ואלימות גראפית וקיצונית. אני אהיה כן איתכם. לי באופן אישי אין בעיה עם אלימות או עירום ובמהלך השנים ראיתי לא מעט סרטים שהכילו סצינות אלימות מאוד קשות לצפייה. בסרט הזה היו חלקים שבהם האלימות זה היה הכרחי אבל ככל שהסרט התקדם זה הרגיש לי תלוש, מנותק וקרקסי.
בקיצור: לוותר.
עפר לאור
"עיר החטאים" המקורי מ-2005 היתה סוג של פריצת דרך קולנועית. מדובר בסרט פילם-נואר מוגזם לחלוטין, שמשלב אלמנטים קומיקסיים מובהקים מפרי עטו הקודח של פרנק מילר, ומתרגם אותם לעולם הקולנועי. העלילה המקורית היתה שילוב של מספר סיפורים שעורבבו מהסיפורים הגרפים המקוריים של פרנק מילר ושילבו לראשונה סגנון קומיקסי מובהק תוך שילוב באפקטים גרפים מוגזמים. ההשפעות הטרנטיניות על הסיפור ברורות ויש דמיון רב בסגנון ל-Kill Bill.
הסרט המקורי עמוק, מגוחך, מודע לעצמו לחלוטין, קיצוני, אלים, גרפי ומבריק. עד היום, כמעט 9 שנים לאחר שהסרט יצא, אני משתמש בו בתור אחד הסרטים הטובים ביותר מבחינת גרפית שנוצרו בפורמט בלוריי. הסגנון הבוטה של מילר שהוא במקביל מגוחך ומודע לגיחוך שלו, נזל לסרטים רבים אחרים והפך לז'אנר חדש לחלוטין עם סדרות וסרטים רבים שמושפעים ממנו. סרטים כמו 300 וסדרות כמו Spartacus או אפילו Banshee לא היו נוצרים ללא "עיר החטאים".
עיר החטאים 2, הוא המשך במובן מסויים של הסיפור. הוא מוסיף פרטים רבים נוספים למה שקרה אחרי סיום הסרט הראשון ובמקביל יוצר לופ מוזר שמסביר את סיפורי המקור של דמויות אחרות שנתקלנו בהם בסרט הראשון. שחקנים רבים מהסרט הראשון מופיעים בשני, אך לרוע המזל לא כולם, וזה טיפה מציק מכיוון שפתאום לא ברור לחלוטין מה קורה כאן. איכות התמונה טובה אפילו מהסרט הראשון, והפעם תלת המימד מוסיף עוד שכבה שלמה כאשר מילר משתמש בזה כעוד אמצעי להפוך את הסרט לייחודי.
קשה להגיד עד כמה הרישול העריכתי מכוון, לי הוא נראה מאוד מכוון ומגמתי. הבלבול קיים בכדי ליצור בלבול. האפקטים והרישול העריכתי (במקרים מסויימים גם הרישול בטקסט של הדמויות) מיועדים ליצור תחושה של מועקה ושעשוע במקביל. עלי זה בהחלט עבד, אני ואשתי (חובבת Kill bill ותיקה) נהננו מאוד – וגם סצינות האלימות הבוטות עברו בשלום. חשוב לא להתקע על נושא הזמנים מכיוון שחלקים מהסרט טכנית קורים לפני הסרט הקודם וחלקים אחרים אחריו. מעשית צריך להתייחס לשני הסרטים כאילו הם סרט אחד שנערך באופן יצירתי…
חשוב לי לציין שהסגנון של מילר לא מתאים לכולם. מי שסולד מאלימות או עירום מיותר, עדיף שישאר בבית. ב-Sin city 2, אין אנשים טובים, יש רק רעים ורעים מאוד. העולם של מילר קודר, רע, ומורכב מגוונים של שחור.
בקיצור: לא לוותר בשום אופן
סיכום
"עיר החטאים: עלמה להרוג". ארצות הברית 2014. 102 דקות. תסריט ובימוי: רוברט רודריגז, פרנק מילר. שחקנים: מיקי רורק, ברוס ויליס, ג'סיקה אלבה, ג'וזף גורדון-לוויט, ג'וש ברולין, אווה גרין, רוסריו דוסון, פאוורס בות', דניס הייסברט, ריי ליוטה, כריסטופר מלוני, ג'רמי פיבן, כריסטופר לויד, ג'יימי קינג, סטייסי קיץ', ג'ונו טמפל, ליידי גאגא.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע-עיר החטאים: עלמה להרוג (Sin City: A Dame to Kill For)
