ביקורת: סרס לסופשבוע – נעלמת (Gone Girl)

העיבוד הקולנועי של "נעלמת" מהודק, מותח ועוכר שלווה. הרבה יותר טוב מהספר שעליו הוא מבוסס.

9:00
  /     
מאת: איתמר נימרוד

העלילה

"נעלמת" הוא עיבוד קולנועי לספר רב המכר שכתבה ג'יליאן פלין שבניגוד לסופרים אחרים, היא בעצמה חתומה על התסריט. גיבורי הספר הם ניק (בן אפלק) ואיימי (רוזמונד פייק המצויינת) דאן, זוג אמריקאי בורגני בשנות ה-30 לחייהם. ביום הנישואין החמישי שלהם ניק חוזר הביתה, מגלה שהבית ריק ושאיימי נעלמה ומודיע למשטרה. תוך כדי שהחקירה מתקדמת השוטרים מגלים שלא הכל ורוד ובנוסף, הם מוצאים רמזים עבים שקושרים את ניק להיעלמותה של איימי ואולי גם לרצה שלה. ניק עצמו יודע בוודאות שהוא לא אחראי לכך ולמרות שדינו נחרץ בעזרתה של התקשורת הוא מנסה לעשות הכל כדי לגרום למשטרה, לאנשים הקרובים אליו ולאמריקה כולה להאמין שהוא לא עשה את זה. האם הוא יצליח ואיך העניינים יתפתחו?, תצטרכו לראות את הסרט כדי לדעת.

סרס לסופשבוע-נעלמת (Gone Girl)

לביקורת

כמו שכתבתי קודם, "נעלמת" מבוסס על הספר רב המכר של ג'ילאן פלין. הסרט מגיע אלינו אחרי שכבר יצא בארצות-הברית והצליח שם יפה בקופות ובביקורת כולל שבחים מקיר לקיר ואפילו דיבורים על מועמדויות לאוסקר. בנוסף, הוא גם נעל את פסטיבל הסרטים בחיפה והוקרן בפסטיבלים של ונציה, טורונטו וניו-יורק. אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שמדובר בעיבוד קולנועי שנאמן מאוד לרוח הספר והעובדה שג'יליאן פלין היא זאת שכתבה את התסריט עזרה לו מאוד. בעצם, מדובר בגרסא מהודקת, קצרה והרבה יותר טובה של הספר ומי שקרא אותו יבחין בכך. כמו הספר, גם הסרט ארוך ולוקח לו קצת זמן להתניע. 40 הדקות הראשונות שלו מאוד איטיות אבל מי שישרוד אותן יגלה שהיה שווה לחכות. בדרך-כלל, כאשר יוצאים סרטים שמבוססים על ספרים הייתי ממליץ  לקרוא את הספר לפני שהולכים לראות את הסרט. במקרה של "נעלמת" עדיף לראות אותו מבלי לקרוא את הספר כי ככה יותר תיהנו ממנו. 

הבמאי של "נעלמת" הוא דיוויד פינצ'ר. מי שביים את "שבעה חטאים" ו"הרשת החברתית"  וגם אחראי על העיבודים הקולנועיים של "מועדון קרב" ו"נערה עם קעקוע דרקון". העיבוד של פינצ'ר ל "נערה עם קעקוע דרקון" היה ממש לא טוב, כנראה בגלל שהספר הוא שוודי והוא התאמץ כ"כ להיות נאמן למקור.  הפעם העיבוד הרבה יותר זורם. כנראה בגלל שמדובר בספר אמריקאי. הספר המקורי הוא ספר מתח, העיבוד הקולנועי שדרג אותו מעט והפך אותו למותחן אימה עם אווירה דחוסה ועוכרת שלווה. תורמים לכך האיטיות המובנת מאליה של הסיפור שמכניסה את הצופים לעניינים לאט לאט, הצילום והעיצוב האמנותי הסטרילים והנקיים, עריכת הסאונד שמנצלת את כל הרמקולים באולם והפסקול המוזר והחצי אלקטרוני שכתבו טרנט רזנור ואטיקוס רוס (שכבר עבדו עם פינצ'ר ב"הרשת החברתית" וב"נערה עם קעקוע דרקון"). בנוסף, הסרט מעלה לדיון את התופעה המטרידה של ההשפעה של אמצעי התקשורת על החיים שלנו. היכולת שלהם לגרום לנו להאמין במה שהם רוצים שנאמין והמהירות העצומה שבה הם מעלים אנשים לתהילה ופרסום ובאותה נשימה גם מורידים אותם למטה. זה נכון מאוד ולצערי הרב, גם מטריד מאוד.

  לפני סיום, אני רוצה לדבר קצת על המשחק בסרט. קראתי כבר ביקורות של קולגות שלי שכתבו שהליהוק של בן אפלק לתפקיד של ניק דאן הוא הברקת השנה ושמגיעה לו מועמדות לאוסקר בקטגוריית השחקן הראשי. כשקראתי את הספר דמיינתי ברוחי יותר טיפוס כמו מאט דיימון לתפקיד הזה, אבל אפלק מחליק לתפקיד בטבעיות ומשחק לא רע. מי שגונבת לו את ההצגה בסרט היא השחקנית הבריטית רוזמונד פייק, שמשחקת את אשתו איימי. היא נותנת הופעה מרתקת ונאמנה מאוד לדמות הספרותית. אם כבר מגיעה למישהו מצוות השחקנים מועמדות לאוסקר זה לה. חוץ מהם, בולט לטובה גם טיילר פרי בתפקיד עורך דין מושחת שאחראי לאחת הסצינות המצחיקות ביותר בסרט.  

סרס לסופשבוע-נעלמת (Gone Girl)

 

בקיצור-מומלץ מאוד. רצוי לא לקרוא את הספר לפני.

סרס לסופשבוע-נעלמת (Gone Girl)

 

"נעלמת"-ארצות-הברית 2014. 145 דקות. בימוי: דיוויד פינצ'ר. תסריט: ג'יליאן פלין. שחקנים: בן אפלק, רוזמונד פייק, טיילר פרי, ניל פטריק האריס, קארי קון, קים דיקנס, פטריק פיוג'יט, סילה וורד.

 

לדיון בנושא: סרס לסופשבוע – נעלמת (Gone Girl)