ביקורת: 'הרומן' דרמה אמריקאית חדשה, יוצר ישראלי

סדרה חדשה שהחלה השבוע ברשת שואוטיים, אשר יצרו שרה טרים ו- *גאוות ציונית* – חגי לוי הישראלי (שכתב את "בטיפול" ו"שבתות וחגים"). הסדרה עוקבת אחר נוח סולוואי (דומיניק ווסט , "הסמויה"), מורה תיכון שכתב ספר בינוני, וכעת נאבק לכתוב ספר שני, בעוד חמו, סופר מפורסם ומצליח, "חי את החלום" באחוזה בלונג איילנד, מגרשי טניס, בריכות וגישת ה"תראה איזה לוזר אתה לידי" בחופשת הקיץ, נוח יחד עם אשתו הנחמדה וארבעת ילדיו נוסעים למונטוק, לונג איילנד להתארח אצל אביה. כשהם מגיעים למקום, הם עוצרים בדיינר קטן במונטוק ושם לראשונה פוגש נוח את אליסון לוקהארט (רות' וילסון , "ג'יין אייר"), מלצרית יפיפיה נשואה שאיבדה את בנה בן הארבע לא מזמן ומנסה לאחות את השברים.

הסיפור מסופר לנו כלאחר מעשה, מנקודת המבט של נוח ומאוחר יותר גם מהשקפתה של אליסון עצמה.

נשמע על פניו, עלילת, נו-אז-מה שכזו, אבל האוירה, הדיאלוגים, פשוט מעולים. (ג'ושוע גקסון שמשחק את בעלה של אליסון בסדרה, אמר יפה בראיון לאי-אונליין, ש"הרומן" הוא כל כך הרבה יותר מאשר רק – רומן). המשחק של רות' וילסון כל כך מרגש וכן. הייתי מרותקת למרקעי הקטן. נראה שרב הנסתר על הגלוי, הסיפור נחשף אלינו באיטיות, בצורה מאוד מותחת אבל גם נוגעת ללב. אין פה רשעים וטובים, אין כאן צודק או לא צודק. יש פה דמויות מושקעות, כל אחת בעלת מטען משלה, והאמת משלה.

לפי הפרק הראשון – מומלץ בחום.

ימי ראשון, 22:00 SHOWTIME