ביקורת: הסרטים הכי טובים של 2014

רגע אחרי שאומרים להתראות ל-2014, קבלו את רשימת הסרטים הכי טובים של השנה

9:00
  /     
מאת: איתמר נימרוד

הקדמה

שנת 2014 הייתה שנה מעניינת בתחום הקולנוע. היו בה גם סרטים טובים וגם לא מעט זבל. בלוקבאסטרים מנופחי תקציב וסרטי אינדי קטנים ויצירתיים. סרטים שגורמים לך לחשוב ולאמץ את המוח וסרטים שהם כיף טהור. קומדיות, דרמות, אקשן, סרטי אנימציה, המשכונים, סרטי תיעודיים וגם יבול גדול ומעניין תוצרת כחול לבן. אז רגע אחרי שאומרים להתראות ל-2014, סופרים לאחור, מתנשקים ואומרים שלום ל-2015, קבלו את הרשימה של עשרת הסרטים שלפי דעתי היו הכי טובים השנה. רק לפני שמתחילים, הבהרה קטנה. הרשימה נעשתה על פי טעמי האישי ונכתבה אחרי כמה ימים טובים של מחשבה והתלבטויות. אם אתם חושבים שיש סרטים שמגיע להם להיות ברשימה אבל לא נכנסו אתם מוזמנים לעשות רשימה אלטרנטיבית ולכתוב אותה בתגובות. המקומות בכתבה הם מקומות 10-1, ישנם גם מקומות 11-20 והפירוט שלהם יפורסם בתחילת שרשור התגובות.

אז בלי עיכובים נוספים, בואו ונתחיל.

 

מקום עשירי: התיאוריה של הכל (The Theory of Everything)

ונתחיל בסרט שיצא בשבוע שעבר. התאוריה של הכל מספר בצורה ממש מדוייקת ומרגשת את הסיפור של סטיבן הוקינג ושל אשתו הראשונה ג'יין. הוא עושה זאת באמצעות משחק מעולה של אדי רדמיין ופליסיטי ג'ונס, עם תסריט חכם ומעניין ובצורה מאוד רגישה. בנוסף, התסריט נותן לא מעט כבוד למחקריו של הוקינג מבלי ליפול לברברת מדעית. הימור שלי, אתם תשמעו לא מעט את השם של הסרט הזה בטקסי הפרסים בחודשים הקרובים.

 

מקום תשיעי: סרט לגו (The Lego Movie) ושישה גיבורים (Big Hero 6)

2014 הייתה שנה טובה גם בתחום האנימציה. במהלך השנה יצאו לא מעט סרטים (שרובים היו מיועדים לילדים), היו שני סרטים שבלטו מעל כולם ולהם הקדשתי את המקום התשיעי. הראשון הוא סרט לגו.  פיל לורד וכריס מילר (האנשים מאחורי "גשם של פלאפל" ו"רחוב ג'אמפ 21") לקחו את מותג צעצועי הילדים הוותיק ועשו לו עיבוד קולנועי שהפתיע את לובשי החליפות באולפני וורנר והפך ללהיט ענקי בכל העולם. מה שהפך אותו לכזה הוא שילוב מושלם של כמה מרכיבים. תסריט שפונה גם לילדים וגם למבוגרים שהם ילדים ברוחם, אנימציה מגניבה ולוק לואו-טקי ונוסטלגי, כמויות של הומור ומודעות עצמית ועבודת דיבוב מצויינת של כריס פראט, אליזבת בנקס, מורגן פרימן וליאם ניסן באחד מהתפקידים הטובים שלו.

לאולפני דיסני היו לא מעט סרטים טובים בשנים האחרונות. שישה גיבורים ממשיך את המסורת הזאת. יש עלילה (המבוססת על קומיקס של "מארוול") שפונה לכולם עם דגש לחובבי הטכנולוגיה והקומיקס. אנימציה מרהיבה שנראית הרבה יותר טוב בתלת-מימד. כמויות של אקשן והומור וכמובן- אחת מדמויות המשנה הכי טובות של דיסני בכל הזמנים-הרובוט ביימקס.

 

מקום שמיני: שכנים (Neighbors) ותקועים בחופשה (Blended)

עוד ז'אנר קולנועי שהלך לו לא רע ב-2014 הוא הקומדיות. גם כאן יצאו לא מעט קומדיות טובות ואפילו מצחיקות, אבל היו שני סרטים שתפסו את תשומת הלב שלי השנה. הראשון הוא שכנים. רגע לפני שסת' רוגן עמד במרכזה של סערת "ראיון סוף" בין ארצות-הברית וצפ' קוריאה, הוא כיכב ביחד עם רוז ביירן בקומדיה החכמה הזאת. במרכזו של הסרט הזה עמדו דברים שכל צופה היה יכול להזדהות איתם. יחסי שכנות טובה, זוגיות ומשפחה והרצון לחגוג ולבלות מול הרצון לעשות כסף.

הדבר הראשון שעולה לי אישית בראש כשאני שומע את השם אדם סנדלר זה קומדיות מטופשות עם הומור דבילי שמתאים בעיקר לבני הנוער. תקועים בחופשה (הסרט השלישי שסנדלר עושה ביחד עם דרו בארימור) היה הפתעה נחמדה בגלל שהוא היה סרט תמים ולא מזיק והתאים לכל המשפחה. מה שהפך אותו לאחד הלהיטים הגדולים של הקיץ האחרון בישראל.

 

מקום שביעי: קצה המחר (Edge of Tomorrow)

הסרט שאני אישית הכי אהבתי הקיץ. מכירים את "לקום אתמול בבוקר" עם ביל מאריי?, אז זאת גרסת המד"ב שלו. בקצה המחר טום קרוז ואמילי בלאנט מנסים לצאת מלולאת זמן כשברקע כדור הארץ מסובך עד מעל לראש במלחמה עם חייזרים. זה מטורף ומבדרגם בקולנוע גם בצפייה שניה בפורמט הביתי.

 

מקום שישי: קפטן אמריקה-חייל החורף (Captain America: The Winter Soldier)

היו כמה קולגות שלי ששמו ברשימת סרטי השנה שלהם את "שומרי הגלאקסיה" שגם הוא של אולפני מארוול וגם הוא יצא השנה. אני חושב ששומרי הגלאקסיה היה סרט חמוד ולא יותר מזה. קפטן אמריקה-חייל החורף היה הרבה יותר טוב כי לצד האקשן, האפקטים המיוחדים, הקאסט הנוצץ והבדיחות שכולם היו מוקפדים לעילא ולעילא כנהוג אצל מארוול, הוא גם שם דגש על הסיפור המעניין שגרם לסרט להיות מאוד אקטואלי בנוסף לזה שהוא זורם ומרתק.  חוץ מזה, סקארלט ג'והנסון מופיעה בו וזה בעיני לוקח בגדול.

מקום חמישי: נעלמת (Gone Girl)

מי שקרא את הביקורות שכתבתי במהלך השנים יודע שאחד הדברים שאני הכי לא סובל זה עיבודים קולנועיים לספרים. הרבה פעמים העיבוד הקולנועי לא מגיע לרמה של המקור הכתוב. לשמחתי,  העיבוד הקולנועי של נעלמת  דווקא הפתיע אותי לטובה. הסופרת ג'יליאן פלין שכתבה את הספר המקורי,  גם כתבה את התסריט. מה שהבטיח גרסא מקוצרת וזורמת הרבה יותר שלו. דיוויד פינצ'ר ביים במקצועיות ובן אפלק ורוזמונד פייק נכנסו בקלות לעורן של הדמויות הראשיות. מהמקרים הבודדים שבהם הסרט הרבה יתר טוב מהספר.

 

מקום רביעי: היא (Her)

סיפור אהבה בין גבר בודד וחולמני לבין מערכת ההפעלה שלו נשמע כמו פנטזיה אולטימטיבית של מתבגרים חולי טכנולוגיה. בתחילת השנה ספייק ג'ונז הפך את הפנטזיה הזאת לסרט. לרגעים מסויימים היא הרגיש כל-כך אמיתי שהיה נדמה כאילו חואקין פיניקס וסקארלט ג'והנסון (בקולה בלבד) באמת זוג שחי ביחד, חושב, מרגיש ואוהב. אם עדיין לא ראיתם, תראו.

 

מקום שלישי: הזאב מוול-סטריט (The Wolf of Wall Street)

היו הרבה אנשים שלא אהבו את הסרט הזה. טענו שהוא ארוך מדי, גס, משפיל ומבזה נשים. אני לעומת זאת, חושב שהוא אחד הסרטים הטובים של השנה האחרונה ומגיע לו את המקום השלישי. ב-הזאב מוול סטריט  מרטין סקורסזה נותן לנו בראש במשך שלוש שעות. שלוש שעות  צבעוניות, קרקסיות ומבדרות מצד אחד ונועזות ובוטות מצד שני. סרט שמראה כמה הכסף וההצלחה יכולים לעוור אותך. אחד התפקידים הטובים של ליאונרדו דיקפריו ומת'יו מקונוהיי אחד, שמופיע 10 דקות ומצליח לגנוב את ההצגה.

 

מקום שני: בין כוכבים (Interstellar)

בהתחלה רציתי לתת לבין כוכבים את המקום הראשון, אבל כל הסרטים שמדורגים בכתבה הזאת הם טובים ככה שהמקום ממש לא משנה. קשה מאוד לדבר על בין כוכבים מבלי להיכנס לספויילרים, אז אני אשלח אתכם לקרוא את הביקורת שלי ואומר רק משפט אחד. לכו לראות בקולנוע ועל מסך כמה שיותר גדול.

 

מקום ראשון: וויפלאש (Whiplash) ואפס ביחסי אנוש (Zero Motivation)

ובמקום הראשון מתחלקים שני סרטים, אחד אמריקאי ואחד ישראלי. האמריקאי הוא וויפלאש, סרט הבכורה של הבמאי הצעיר דמיאן צ'אזל שבמרכזו עומד סטודנט צעיר למוזיקה (מיילס טלר) שמתקבל לתזמורת של בית הספר שלו ועובר סדרת חינוך אצל המנצח הפרפקציוניסט (ג'יי קיי סימונס הענק) שרוצה ממנו את הכי טוב שהוא יכול לתת. סרט שמוכיח שהתשוקה למה שאתה אוהב יכולה להיות גם הרסנית אם אתה מפרש אותה בצורה לא נכונה.

 

הישראלי הוא אפס ביחסי אנוש, סרט הביכורים של טליה לביא. לביא הוכיחה שאפשר לעשות סרט שגם יכול להצליח קופתית (הסרט מכר למעלה מחצי מיליון כרטיסים) וגם לזכות בביקורות טובות. הסרט הצליח והפך לקאלט כי הוא פשוט נגע בכולם. כל מי ששירת בצבא יכל להזדהות עם כל מה שקורה בסרט. הפשטות שלו גרם לו להצליח גם מעבר לים, שם הצליח מסחרית וגם קטף פרסים בפסטיבלים שונים (פרס ראשון בפסטיבל טרייבקה). הימור שלי, הוא ישובץ מעכשיו כל שנה בשידורים של יום העצמאות.

 

ומה סרט השנה שלכם? אתם מוזמנים לכתוב לנו בתגובות.

לדיון בנושא: הסרטים הכי טובים של 2014