ביקורת: גלקסי NOTE 4 – עדיין סוס עבודה. פחות מרגש

סמסונג הביאה את עולם הפאבלטים לתודעה והמציאה את הפאבלט משולב העט במכשירי ה NOTE, סדרה שהצליחה מעל ומעבר כשהגרסה האחרונה היא גרסה 4 אותה לקחנו לבדיקה.

עיצוב:

ה NOTE 4 דומה להפליא לאחיו הקודם, ה NOTE 3. אם במעבר בין NOTE 2 ל-3 ראינו שינוי מסויים בקווים ובגודל, כאן כמעט ולא ניתן להבחין בשינוי כלשהו. הקווים נשארו אותם קווים וגם הגודל דומה למדי. השינוי העיצובי העיקרי הוא בגב המכשיר שבגרסה 3 שלו היה גב פלסטיקי בסגנון עור תפור ובגרסה 4 הוא גב עם תחושת גומי שנותן הרגשה של אחיזה טובה יותר במכשיר. ובגודל כזה של מכשיר אחיזה יציבה היא לא עניין של מה בכך.

השוליים של המכשיר שונו גם הם ובחלק האחורי שלו ניתן למצוא היום את חיישן דפיקות הלב שהוטמע בגלקסי S5. גם כפתורי הווליום שונו לעיצוב קצת שונה מקודמו והן עינית המצלמה האחורית.

שאר השינויים, אם קיימים כאלה הם מינורים מאוד ולכן מי שאהב את העיצוב של ה NOTE 3, יתחבר גם לעיצוב של המכשיר החדש.

ובכל מקרה, גם עם השינויים הקטנים שבוצעו, ניתן להרגיש שסמסונג צעדה צעד קטן נוסף למראה יוקרתי יותר ופחות פלסטיקי.

בתחתית מסך המכשיר נוכל למצוא את כפתורי המגע השולטים במכשיר. מצד ימין כפתור החזרה אחורה ומצד שמאל כפתור מנהל המשימות שלחיצה עליו תקפיץ את כל החלונות הפתוחים באותו הרגע. באמצע קיים כפתור הבית. כפתור קטן למדי ומוארך שמתפקד גם כחיישן ביומטרי לפתיחת הנעילה של המכשיר.

קצת על החיישן הביומטרי

סמסונג לקחה את המאפיין הזה מהגלקסי S5 וממשיכה איתו גם כאן. כפתור הבית משמש כחיישן ביומטרי שהחלקת האצבע עליו תזהה אותנו כבעלי המכשיר ותפתח את הנעילה שלו. בפועל, כמו שבדקנו גם ב S5, העניין הזה לא עובד בצורה מושלמת –
כשנחזיק את המכשיר ביד אחת, אפשרות פתיחת הנעילה באמצעות חיישן האצבע תהיה קשה למדי משום שהוא ממוקם בחלק התחתון תחתון של המכשיר וזה הופך את כל העניין לאקרובטיקה של ממש. מלבד זאת, אם נרצה לפתוח את נעילת המכשיר נצטרך פעם אחת להדליק אותו, אם על ידי לחצך ההדלקה ואם על ידי כפתור הבית ואז לבצע את ההחלקה. אמנם מדובר בשתי פעולות בלבד אך אלו שתי פעולות שאינן משלימות אחת את השניה מבחינת תנועתיות.
והעניין האחרון והפשוט הוא שהחיישן לא תמיד עובד. אמנם מצאנו שהחיישן עובד במרבית המקרים אך כשהוא לא תופס את החלקת האצבע, אפילו פעם אחת, זה מייאש.

בזמן בדיקת ה NOTE 4 היה ברשותנו גם אייפון 6 שגם לו חיישן ביומטרי. הבדלי השימוש והנוחות בין שני המכשירים פשוט גדולים מידי והראו כיצד פעולה שאמורה להיות דומה, מיושמת באופן דומה אך עם זאת שונה כלכך בין שני מכשירים.

גודל המכשיר: 153.5mmX78.6mmX8.5mm 
משקל: 176 גרם

ביצועים:

ה NOTE 4 עובד מהר וחלק ולמען האמת לא ציפינו ממנו לפחות מכך היות והמפרט שלו מרשים וקודמו, ה Note 3 היה מרשים בפני עצמו. אינדיקציית מהירות העבודה כבר מזמן הפכה לנחלת העבר במכשירי דגל של החברות הגדולות כשאף נתוני אפליקציות הביצועים כמו ANTUTU כבר אינן באמת מדד לאיכות הביצועים של המכשיר.

הביצועים הגיעו לרוויה מסויימת במכשירי הדגל ואלא אם אתם גיימרים רציניים, משתמשים במכשיר כסטרימר לסרטים כבדים או לוקחים אותו ככלי עבודה עם חלונות רבים ברקע ומאמץ נוסף, לא תרגישו בהבדל.

יחד עם זאת, פה ושם כן זיהינו שיהוקים קטנים שלא ממש השפיעו על נוחות העבודה במכשיר.

מסך:

המסך של ה NOTE 4 הוא מסך מדהים וחד שעובר בביצועיו רבים ממכשירי הדגל של החברות האחרות (נתונים הדומים למדי ל G3 של LG). מסך של 5.7 אינץ שהתקדם יותר לשולי המכשיר ועל כן אנחנו מקבלים מסך גדול בגוף קטן יותר (אם תרצו, לשם ההשוואה, האייפון פלוס גדול במקצת מה NOTE 4). המסך הוא Super AMOLED  ברזולוציה 2560X1440 פיקסלים ו-515 פיקסלים לאינץ, נתון ההופך את המכשיר לחד הרבה יותר מה שמתבטא בקריאת מסמכים וטקסט למשל.

סמסונג כפי הנראה קראה את הביקורות שלנו על המסכים שלה ומבחן הביצועים של מכשירי ה NOTE למול מכשירים אחרים, שם מכשירי הגלקסי לא נראו טוב באור שמש. כאן, כשיצאנו עם ה NOTE 4 לאור שמש חזקה, המסך הפך לפתע לבהיר מאוד. כלכך בהיר שהצבעים הופכים למלאכותיים ו"שרופים". המצב הזה טוב לשימושים דחופים ולא לצפיה בסרטונים או תמונות למשל.

תוכנה:

התוכנה ב NOTE 4 סובבת סביב שימושיות העט. ממשק ההפעלה היה והינו עדיין ממשק ה TouchWiz שרבים טוענים שהוא כבד ועמוס למדי אבל באופן אישי תמיד אהבתי אותו שכן הוא נותן המון שימושיות ונוחות ונותן תחושה של מכשיר שהשקיעו בממשק שלו זמן ומחשבה. אבל הממשק מלווה את סמסונג תקופה ארוכה ולדעתי כדאי שזו תוציא את מעצביה מהמחסן בו הם נמצאים ושישדרגו את הממשק או ישנו אותו כליל דבר ולו כדי לתת תחושה חדשה ורעננה למכשיר.

חלונות צפים:

סמסונג שיפרה את יכולות המולטיטסקינג שלה המכשיר ה NOTE ומנסה לנצל את היתרונות של המסך הגדול והחד שלו לטובת ריבוי משימות באמצעות חלונות לכל משימה. החלקת האצבע מצד ימין למעלה של המסך כלפי מטה למרכז, תגרום לחלון בו אנו צופים באותו הרגע לצוף על גבי המסך ולא לתפוס לנו את המסך כולו ובכך לגלות את החלון שיש מאחוריו.

המטרה כאן היא שימוש בחלונות צפים לצורך מעבר פשוט ביניהם או צפייה במקביל בכמה חלונות לצורך ריבוי משימות.

מצאתי את המאפיין הזה כמאפיין שאינו נוח ולא ממש יעיל. ראשית, האם אנחנו באמת צריכים חלונות כמו שיש לנו במחשב האישי? לא בטוח, הרי המעבר בין חלונות מבוצע בצורה נוחה למדי עם הכפתור הייעודי במכשיר. מעבר לכך, לא כל חלון או אפליקציה ניתנים למזעור כזה (רק אפליקציות תומכות), החלונות עדיין מסתירים את מה שיש מתחת והמסך קטן מידי בשביל להתעסק עם מספר חלונות במקביל.

בעיה נוספת התגלתה כשבפעמים שרציתי להוריד את חלון ההתראות למטה כדי לצפות בו, המכשיר סבר שאני מעוניין למזער את החלון (המחווה לכך דומה) ובמקום חלון התראות קיבלתי את האפליקציה ממוזערת וצריך להתעסק עכשיו עם הגדלתה בחזרה.

חלון לצד חלון

האופציה של חלון לצד חלון כבר הוצגה לנו במכשירים ומערכות קודמות. אם כבר ריבוי משימות אז זו אופציה נוחה וטובה יותר מאשר אופציית החלונות הצפים. כאן יש לנו שני חלונות הממלאים חצי מסך כל אחד ואפשרות לבצע העברת תוכן (שוב, בחלונות תומכים בלבד) מחלון לחלון. 
אין ממש צורך אמיתי ביותר משני חלונות פתוחים במקביל ואם למישהו חשוב עניין ריבוי המשימות, כאן הוא ימצא את הפתרון הנוח יותר.

העט

סמסונג ממשיכה לבדל את עצמה במכשירי ה NOTE שלה ממכשירי פאבלט אחרים באמצעות העט האקטיבי שלה. ביצועי העט על המכשיר פשוט מדהימים. הדיוק האיכות והנוחות של הכתיבה בעט מרשימים למדי.

סמסונג שומרים על אפשרויות העט שהציגו עם ה NOTE 3 ומשפרים אותו קלות. כשנוציא את העט ממקום מושבו תיפתח לנו המניפה המפורסמת עם 4 אפשרויות ובהן כתיבה על המסך (מצב שאפשר להגיע אליו בהנחת העט ממושכות על המסך + לחיצה על הכפתור בעט), כתיבת תזכיר מהיר (שוב גם כאן ניתן להגיע למצב הזה בשתי טפיחות על המסך + לחיצה על העט), מצב אלבום הדבקות ומצב בחירה חכמה.

בשורה התחתונה סמסונג, כך נראה, מנסה להדביק יכולות גבוהות לעט אבל בדרך היא קצת מאבדת את עצמה. רוב היכולות (כולל יכולות נסתרות כמו ריחוף מעל תמונות וכו') הינן יכולות שנחמד להשתמש בהן בימים הראשונים, להשתעשע ולהראות לחברים אבל ביום יום השימוש מתמסמס לו ואנחנו מוצאים את עצמנו שואלים למה אנחנו באמת צריכים את אלבום ההדבקות או הבחירה החכמה ומנסים להיזכר מתי השתמשנו בעט בדברים אחרים למעט כתיבה.

אבל, אחרי שכל זאת נאמר, אני מוצא שהשימוש בעט במאפיין הפשוט ביותר שלו – כתיבה, הוא הטוב והנוח ביותר. מצאתי שכשאני עובר למכשירים אחרים, חסרה לי שם האפשרות לקחת את המכשיר, להוציא את העט וסתם לכתוב לי משהו לתזכורת. נכון שיש אפליקציות אחרות לכך אולם לטעמי אין דבר נוח שהחליף עדיין את הכתיבה המיושנת על דף נייר וה Note 4 התקרב לכך בצורה כמעט מושלמת. אז אם יש דבר אחד שאני מתגעגע אליו במכשירי ה NOTE, זו אפשרות הכתיבה הפשוטה.

מצלמה

איכות המצלמה מעולה יחסית למכשירי סלולר עם רזולוציה מקסימלית של 5312X2988 לצילום במצלמה האחורית (16 מגה פיקסל) ו- 2560X1440 במצלמה הקדמית (3.7 מגה פיקסל). אין הרבה שיפור בשורה התחתונה בתוצאה הסופית בין המצלמות של ה NOTE 3 לנוכחי ולכן מי שאהב את איכות הצילום בגרסה 3, יאהב אותה גם כאן.

עדיין ניתן למצוא כאן אפשרויות רבות לצילום, רבות אפילו מכדי שנזכור שיש לנו אותן במכשיר ונדע כיצד להיכנס ולהפעיל אותן בכל הזדמנות מתאימה כשיש אפשרות להוריד מצבים נוספים שהינם בעצם פילטרים מכוונים מראש למצבי תאורה/סצנה שונים. לרוב פשוט צילמנו על אוטומט וקיבלנו את התוצאות הרצויות.

יש לציין כאן את אפשרות צילום הפנורמה העצמית, אפשרות נחמדה למדי לצילום סלפי קבוצתי בו אנחנו רוצים שכולם יכנסו לפריים אחד.

שילוב מעניין בין המצלמה לשימושי הכתיבה הוא מצב צילום בזוית. קחו למשל סטודנט שיושב בשיעור מעניין בפקולטה למדעי המשהו. לצערו הוא יושב בזוית הכיתה ולא מול הלוח ובכל זאת רוצה לצלם את הלוח לשימוש מאוחר יותר. צילום רגיל בזוית הזו לא יתן תוצאה טובה אולם סמסונג הטמיעה אפשרות צילום בזוית שהופכת מיד לאחר הצילום לצילום רגיל כאילו צולם במאונך ללוח.

המאפיין הזה עובד טוב למדי. כלכך טוב שקשה היה להפסיק להשתמש בו וניסיתי אותו על מסמכים, לוחות מודעות ועוד הרבה דברים…

כך נראה מסמך על השולחן וכף הוא גם צולם ונתפס בעדשה. שימו לב שהתוכנה יודעת בדיוק את גבולות האובייקט שרוצים לצלם

לאחר הצילום, כך נראה המסמך שצולם. נראה ממש כאילו צילמנו אותו בצורה ישרה

דוגמאות צילום:

צילום פנורמה

סלפי מצלמה קדמית

צילום אובייקט קרוב בתאורה מעומעמת ללא פלאש

צילום בתוך הבית בערב ללא פלאש

צילום באור יום עם אובייקט בתנועה (קואדקופטר בצד שמאל)

צילום בשעות ערב. תאורת מגרש

צילום באור יום בשילוב זום דיגיטלי

סוללה

הסוללה ב NOTE 4 היא סוללה בקיבולת 3220mAh, סוללה הניתנת להחלפה. המכשיר, בשימוש ממוצע פלוס מחזיק מעמד יפה עד הלילה ללא טעינה.
גם כאן, כמו ב S5 יש מצבי חיסכון בסוללה שונים כשהאלים ביותר הוא מצב אולטרא חיסכון ובו גם צבעי המסך הופכים לאפור שחור (כי לבן לוקח יותר סוללה) ומד זמן מודיע לנו כמה זמן עוד יש לסוללה להסתיים. בדרך כלל נוכל לראות מד זמן מטורף של כמה ימים אולם בפועל נצליח לסחוט את הסוללה בפחות מכך.

סיכום

כפי שהתחלנו, גם נסיים – סמסונג היא זו שיצרה את עולם הפאבלטים משולבי העט אבל נדמה שההילה בדרך הלכה קצת לאיבוד. כן, ה NOTE 4 הוא מכשיר מעולה, חומרתית ותוכנתית, אבל כמו רבים אחרים, גם הוא כבר לא הבחור הסקסי והשונה בשוק. השמועות שמדברות על שילוב ה Edge עם סדרת הנוט יוכל אולי להחזיר את הריגוש. בסופו של דבר מדובר בסוס עבודה שפשוט עושה את העבודה. העט והשילובים השונים איתו פשוט מעולים ורק משתפרים מפעם לפעם. 

מי שסדרת הנוט קוסמת לו ואוהב את שימושי העט (איך אפשר שלא?) ימצא בנוט 4 שדרוג טבעי לנוט 3. מי שברשותו כבר הנוט 3 לא ירגיש ממש את המעבר שאמנם שודרג בחומרה אך ההרגשה שלו היא בעיקר תוכנתית וחבל שסמסונג אינה מאפשרת שדרוג החדשנות התוכנתית המוצגת בנוט 4 גם עבור הנוט 3.

לדיון בנושא: גלקסי NOTE 4 – עדיין סוס עבודה. פחות מרגש