העלילה
סם ברנר (אדם סנדלר), וויל קופר (קווין ג'יימס), לאדלו "ילד הפלא" למונסוף (ג'וש גאד) ואדי "הלהביור" פלאנט (פיטר דינקלג') הם חובבים מושבעים של משחקי וידאו שנפגשים בתור ילדים באליפות העולם למשחקי וידאו שנערכה בארצות-הברית בשנות ה-80. שלושה עשורים אחרי אותו יום כל אחד התבגר והמשיך בחייו, אבל הגורל מפגיש ביניהם שוב. האליפות שבה שלושתם השתתפו צולמה בוידאו ע"י נאס"א ונשלחה לחלל במסגרת קפסולת זמן מיוחדת . גזע מתקדם של חייזרים מהחלל החיצון מקבל את אותה קלטת, מפרש אותה כהכרזת מלחמה ומחליט לתקוף את כדור הארץ כאשר הוא משתמש במשחקי הוידאו כמו פקמן, דונקי-קונג ופולשי החלל כהשראה לתקיפות שלהם. קופר, שבינתיים הופך לנשיא ארצות-הברית, מחליט לבקש משלושת חבריו מפעם שיעזרו לצבא ארצות-הברית להציל את העולם מהחייזרים. האם הם יצליחו?, תצטרכו לראות את הסרט כדי לדעת.
לביקורת
אדם סנדלר הוא מסוג השחקנים הללו שמוציאים סרט כל שנה, בגלל שהוא מפיק את הסרטים דרך חברת ההפקה שלו יש לו גם שליטה על החומרים שהוא עובד איתם. "פיקסלים", הסרט החדש שלו, מבוסס על סרט קצר באותו שם שנעשה ב-2010 ע"י במאי צעיר בשם פטריק ג'ין. סנדלר התלהב מהסרט, רכש את הזכויות וניפח ביחד עם התסריטאי הקבוע שלו טים הרליהי את סיפור העלילה כדי לעשות ממנו סרט באורך מלא. אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שמדבר בסרט חופש גדול טיפוסי וחמוד. כזה שמתאים בעיקר לילדים אבל קורץ גם להורים שלהם. יש לו השקעה חסרת תקדים בצד הויזואלי ובאפקטים, עלילה מטופשת, קצת הומור וזריקת נוסטלגיה שנוגעת בעיקר לצופים היותר מבוגרים שיושבים באולם
את "פיקסלים" ביים כריס קולומבוס, שביים שורה של סרטים מצליחים כמו "הארי פוטר ואבן החכמים", "שכחו אותי בבית" ו"גברת דאוטפייר". קולומבוס אלוף בסצינות גדולות וב"פיקסלים" המיומנות שלו באה לידי ביטוי בצורה מאוד טובה. הקרבות עם החייזרים, שנראים כמו שלבים במשחקי הוידאו של פעם כמו פקמן (שמככב בסצינת השיא של הסרט )ודונקי קונג, הם הדוגמא הכי טובה לשילוב בין אפקטים ואנימציה ממוחשבת לאקשן חי. הכל עובד כמו שצריך בסינק מושלם וזה נראה ממש טוב על המסך הגדול. סצינת הפתיחה של הסרט שמתרחשת בשנות ה-80, היא כולה מחווה מרגשת לעשור ההוא. יש שם שחזור מדוייק של התקופה באמצעות הלבוש והתסרוקות, המוזיקה, המכוניות וגם בפרטים הויזואלים הקטנים כמו העיצוב הגרפי של הכותרות, האנימציה של המשחקים והאפקטים הקוליים שמלווים אותם. ממש עושה חשק לחזור בזמן לאייטיז. בהקרנה שבה הייתי הסרט הוקרן בתלת-מימד. הסרט ממש יפה ויזואלית אבל בגלל התלת הייתה לי לפעמים הרגשה כאילו יש לי יותר מדי עומס על העיניים. אם אתם הולכים לראות את הסרט בגרסא הרגילה אני אשמח לדעת איך היה.
לצערי הרב, כמו שהצד הויזאלי היה מושקע וחזק, התסריט היה הצד החלש. לסרט יש עלילה שמחזיקה בקושי לרבע שעה , דברים קורים על המסך בלי שום סיבה, הדמויות לא מעוצבות מספיק טוב וזה נראה כאילו הכל חובר ביחד באקדח סיכות כי היה צריך להספיק לצילומים. גם הבדיחות בסרט התחלקו לכאלה שממש קרעו אותי מצחוק לכאלה שבקושי דגדגו. קצת חבל, כי לאדם סנדלר היו סרטים ממש טובים בשנים האחרונות ואני בא לסרט שלו כדי לצחוק כמו מטורף מול המסך. אבל לשמחתי, כמות הבדיחות הלא מצחיקות בסרט הייתה מזערית ורוב הקהל בהקרנה שבה נכחתי (גם מבוגרים וגם ילדים) צחקו לא מעט.
כמו שכתבתי בהתחלה, אדם סנדלר עובד בסרט נע ומוציא סרט כל שנה. העבודה המטורפת הזאת מראה את אותותיה על המסך כי סנדלר היה ממש עייף ושחוק. הוא וקווין ג'יימס ממש עשו טובה שהם משחקים כי הם בעצם מקדלמים טקסטים ואומרים את הבדיחות מבלי להצחיק. לעומת זאת, מי שגונבים מהם את ההצגה הם ג'וש גאד (הקול של אולף מ"לשבור את הקרח") שנותן הופעה קורעת מצחוק בתור לאדלו, פיטר דינקלג' שמגלם דמות שמורכבת משילוב בין המראה של סולני להקות מטאל מהאייטיז והקול של שוורצנגר וסטאלון. גם מישל מונהאן היפה בנשים וג'יין קרקובסקי (מ-רוק 30) משחקות תפקידים סימפטיים. יש גם לא מעט הופעות אורח של מפורסמים שהיו פעילים בשנות ה-80 וגם כאלה שפעילים היום, שמגבירות את ההנאה מהסרט.
לפני סיום. אם אתם מעוניינים לבלות בכיף שעה וחצי ממוזגת עם הילדים (מגיל 9 ומעלה), קחו אותם ל"פיקסלים" ואני בטוח שגם אתם תיהנו.
בקיצור-אפשר לראות.
"פיקסלים"-ארצות-הברית 2015. 100 דקות. בימוי: כריס קולומבוס. תסריט: טים הרליהי, טימוטי דאולינג. שחקנים: אדם סנדלר, קווין ג'יימס, ג'וש גאד, פיטר דינקלג', מישל מונהאן, בראיין קוקס, ג'יין קרקובסקי, דן אקרויד.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע: פיקסלים (Pixels)
