העלילה

הסרט "על חבל דק" מבוסס על סיפורו האמיתי של פיליפ פטי (שאותו מגלם בסרט ג'וזף גורדון לוויט). פטי הוא לוליין ולהטוטן רחוב מצרפת, שבשנת 1974 הגשים חלום אישי ועשה את מה שנחשב לאחד מהפעלולים הגדולים של כל הזמנים. הוא חיבר כבל מתכת בין שתי הגגות של מגדלי התאומים בניו-יורק והלך עליו. הסרט עוקב אחר ניסיונותיו של פטי להגשים את חלומו למרות המכשולים הנקרים בדרכו ובדרכי שותפיו לדרך.

לביקורת

את "על חבל דק" כתב וביים רוברט זמקיס. זמקיס הוא איש שאוהב קולנוע בכל רמ"ח איבריו ומשלב בסרטים שלו את היכולת לספר סיפור טוב ביחד עם בקיאות מרשימה בכל רזי הקולנוע וגם חדשנות טכנית. בין הסרטים שהוא אחראי להם ניתן לציין את שלושת סרטי "בחזרה לעתיד", "מי הפליל את רוג'ר ראביט" (שהיה אחד הסרטים האהובים עלי בתור ילד), "פורסט גאמפ" (לטעמי, אחד הסרטים הכי טובים של שנות ה-90) שעליו גם זכה באוסקר, "להתחיל מחדש", "האמת שמתחת לפני השטח", "רכבת לקוטב", "ביוולף" ו"הטיסה". סרטו החדש "על חבל דק", הגיע אלינו אחרי שנעל את פסטיבל הסרטים בחיפה וגם זכה לביקורות טובות בארצות הברית, שם יצא לפני שבוע. אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שזמקיס מספק את הסחורה גם בסרט הזה, אבל רק בחצי כח. מבחינה טכנית הסרט באמת מרשים, אבל בשאר הבחינות הוא חביב מינוס.

החלק העיקרי הראשון של הסרט וגולת הכותרת שלו מבחינתי היא הצילום, העריכה והשימוש המושכל באפקטים מיוחדים. במהלך העבודה על הסרט זמקיס וצוותו עשו הכל כדי שהצופים יחוו את החלום של פטי בצורה הטובה ביותר. הם השתמשו במצלמות תלת-מימד חדשניות ובפריים רחב ואנשי האפקטים המיוחדים ומחלקת האנימציה הממוחשבת השתמשו בעיתונים ובסרטים מאותה תקופה כדי לשחזר את מגדלי התאומים ואת ניו-יורק כמו שהיו אז בשנת 74 . את האמת, הצליח להם. הסיקוונס שבו פטי מבצע את פעלול חייו (שתופס חלק גדול מהסרט) מתרחש בין שמיים וארץ בין שתי הגגות של מגדלי התאומים כאילו 11/9 לא קרה אף פעם ומלמטה ניו-יורק הסואנת ושוקקת החיים. זה עוצר נשימה ומרהיב עיניים בדיוק כמו שאני מתאר לכם. כשהכל מוקרן על מסך ה"איימקס" העוצמתי שמגדיל את הכל פי 5, אז החוויה היא הרבה יותר גדולה ומרהיבה.

לצערי, מה שהיה טוב באפקטים לא היה טוב בחלק העיקרי השני של הסרט וזה התסריט. מבחינה עלילתית, יש ל"על חבל דק" חומר לסרט טלוויזיה של בערך שעה. כדי שהסרט יצדיק את התקציב המנופח שהוא קיבל, זמקיס היה צריך להאריך אותו . כדי לעשות את זה הוא השתמש בתחבולה תסריטאית, שאני לא יכול לדבר עליה כרגע מחשש לספויילרים אבל היא מאריכה את הסרט ב-45 דקות תמימות. זה חבל מאוד כי מהרגע שזה קורה הסרט מאבד את ההיגיון שלו, הוא מתמתח סתם כמו מסטיק והצופים המסכנים מתים שהסרט ייגמר כבר או שלפחות יקרה איזה משהו שישנה את העלילה. קיצור של הסרט לשעה ורבע לא רק שהיה מהדק אותו אלא שהיה נותן לכל הסיפור הזה קצת הגיון. מה שמאוד חשוב כאשר מדובר בסרט שמבוסס על סיפור אמיתי

גם מבחינת המשחק הסרט קצת פישל. לתפקיד הראשי זמקיס ליהק את ג'וזף גורדון לוויט, שבשביל לגלם את פטי הוא סיגל לעצמו מבטא צרפתי. המבטא שלו נשמע מאוד טבעי כאשר הוא מדבר בצרפתית אבל נשמע לא אמין וכואב מאוד באוזן כאשר הוא עובר לאנגלית, שזאת השפה שבה הוא מדבר את רוב הטקסט שלו ויש לו הרבה טקסט. מה שהכי עצבן אותי זה לשחקנים הצרפתים המעולים שמשחקים איתו אין אפילו שביב של מבטא כאשר הם מדברים אנגלית וזאת לא שפת אמם. הגיבור של הסרט הוא צרפתי שמנסה להסתגל לשפה, אז למה לא ללהק שחקן צרפתי לתפקיד?. יש מגוון גדול של שחקנים צרפתים חוץ מז'אן רנו ווינסנט קאסל. בנוסף, זמקיס ליהק את בן קינגסלי לתפקיד המנטור של פטי. בן קינגסלי הוא שחקן אדיר, אבל בשנים האחרונות הוא מתבזה בשורה של תפקידים שעושים לו עוול וזה אחד מהם. שאר השחקנים עושים עבודה טובה.

לפני סיום. אם אתם בעניין של ללכת לראות סרט בשביל החוויה נטו אז אתם מוזמנים ללכת. במידה ולא, תחכו לטלוויזיה.

בקיצור-אפשר לראות

"על חבל דק". ארצות-הברית 2015. 123 דקות. בימוי: רוברט זמקיס. תסריט: רוברט זמקיס, כריסטופר בראון. שחקנים: ג'וזף גורדון לוויט, בן קינגסלי, שרלוט לה-בון, ג'יימס באדג' דייל, קלמנט סיבוני, סזאר דומבוי, סטיב ולנטיין.