העלילה
"האיש שנולד מחדש" מבוסס על ספר שכתב מיכאל פונקה ושנכתב בהשראת אירועים אמיתיים. יו גלאס (ליאונרדו דיקפריו) הוא צייד וחבר במשלחת של ציידים, שננטש בשלג באמצע מסע לחיפוש פרוות ע"י שותפיו למשלחת פיצג'רלד (טום הארדי) וברידג'ר (וויל פולטר), לאחר שנפצע קשה. למרות הפציעה ולמרות התנאים הקשים שבהם הוא נמצא, גלאס מגייס את כל הכוחות שיש לו במטרה לשרוד ולהתאושש כדי למצוא את מי שנטש אותו.
לביקורת
את "האיש שנולד מחדש" כתב וביים אלחנדרו גונזלס איניאריטו, שסרטו "בירדמן" היה הזוכה הגדול של האוסקרים בשנה שעברה. כמו קודמו, גם "האיש שנולד מחדש" מככב חזק בעונת הפרסים הנוכחית. הוא זכה ב-4 פרסי גלובוס הזהב וקיבל 12 מועמדויות לאוסקר. בין היתר, לסרט, לבמאי, לדיקפריו ולטום הארדי, לצילום, לעריכה ולסאונד. יש כאלה שטוענים שדיקפריו יקבל על הסרט הזה את האוסקר שהוא כ"כ מחכה לו. יציאת הסרט לוותה בשורה של ביקורות מעולות מכל העולם וגם מישראל, שטענו שמדובר בלא פחות מיצירת מופת. אני לא אוהב להיות זה שהורס את המסיבה, אבל לפעמים חייבים. מלא אנשים עפו על "האיש שנולד מחדש" וטוענים שהוא יצירת מופת, צר לי לבשר לכם, אבל זה ממש לא נכון. הוא סרט טוב והוא יקבל את כל האוסקרים שהוא מועמד להם, אבל הוא לא יצירת מופת.
ראשית, הסרט ארוך בצורה לא הגיונית. נכון, סרטים כאלו נולדו לעבור את השעתיים. אבל במקרה הזה 156 דקות זה יותר מדי. איניאריטו היה יכול להוריד ממנו לפחות חצי שעה ולהישאר עם שעתיים עגולות וזה היה יכול להספיק. שנית, הסרט סובל מבעיית אחידות קשה. חצי השעה הראשונה שלו מצויינת ומרתקת והיא כוללת כמה סצינות שרק בשבילן שווה ללכת ולראות את הסרט. אחרי חצי שעה הוא מתחיל להוריד הילוך. הוא משלב בין סצינות מזעזעות וקשות לבין שוטים ארוכים של אנשים הולכים בשלג וקלוז-אפים שלהם נושמים ובשלב מסויים הוא לא יודע לאיזה כיוון הוא הולך. האם הוא דרמה תקופתית?, האם הוא מערבון?, האם הוא מותחן אימים?, כנראה שרק איניאריטו יידע את התשובות. ואז, לקראת הסוף, הוא מעלה שוב הילוך עד לסיקוונס הסיום האפי שבו שוב הקצב יורד עד לכותרות הסיום. חוסר האחידות היא הבעיה הגדולה ביותר של "האיש שנולד מחדש" וחבל. הוא סרט טוב, אבל הוא היה יכול להיות הרבה יותר טוב. לאורך הצפיה בסרט חשבתי מה היה קורה אם הסרט הזה היה מגיע לידיים של במאי אחר. נניח ספילברג או קלינט איסטווד. מה הם היו עושים ממנו?, כנראה שלעולם לא אדע.
מה שכן, למרות האורך וחוסר האחידות, יש ל"האיש שנולד מחדש" כמה אסים בשרוול. הראשון הוא הצילום, שחייב לזכות באוסקר. איניאריטו והצלם הקבוע שלו עמנואל לובצקי (שצילם גם את "בירדמן") צילמו את הסרט בחוץ, בתנאי מזג אוויר קיצוניים, עם תאורה טבעית ועם שימוש מינימלי באפקטים דיגיטליים. התוצאה פשוט מרהיבה. זה סרט שבו הטבע הוא כוכב לא פחות גדול מהשחקנים וכאן הטבע מוצג בשיא תפארתו. יפהפה, לבן וטהור מצד אחד ואפל, מסתורי ואלים מצד שני. הטבע מוצג כאן בשוטים שחלקם מגיעים לרמה של פיוט קולנועי, הכל נראה הכי אמיתי שיש וביחד עם עריכת הסאונד המצויינת הצופים מרגישים כאילו הם נמצאים ממש בתוך הסרט. את "האיש שנולד מחדש" צריך ללכת ולראות בקולנוע. אני יודע שהסרט עדיין מוצג ב"איימקס" באולמות יס פלאנט בראשון-לציון וירושלים. אם אתם לא יכולים להגיע לשם אז גם מסך הכי גדול והכי רחב יספיק.
השני הוא המשחק. כבר דיברו לא מעט על התפקיד התובעני והלא קל שליאונרדו דיקפריו עושה בסרט הזה. תפקיד שהוא ברובו פיזי, עם מעט מעוד טקסט אבל עם כריזמה אדירה שעזרה לו לבצע בצורה טובה את הסצינות הקשות שיש לו בסרט . היו לדיקפריו המון תפקידים טובים לאורך השנים והוא היה מועמד על רובם לאוסקר, אבל כאן הוא יזכה כי הוליווד אוהבת שהשחקנים שלה מאתגרים את עצמם. אמנם זה הסרט של דיקפריו, אבל טום הארדי כפיצג'רלד האכזר והנכלולי וויל פולטר כברידג'ר התמים גונבים ממנו את ההצגה ומשחקים מצויין בסצינות המשותפות שלהם וגם בסצינות שהם לבד, שבהן הארדי מוכיח כמה הוא שחקן גדול. קטגוריית שחקן המשנה השנה היא אחת המעניינות בגלל שכל מי שמועמד בה עשה השנה תפקיד טוב. פולטר לצערי לא מועמד וחבל, הארדי לעומת זאת כן מועמד אבל הסיכוי שהוא יזכה הוא מינימלי. אל תדאגו לו, את האוסקר שלו הוא יקבל ובקרוב מאוד.
בקיצור-אפשר לראות.
"האיש שנולד מחדש"- ארצות-הברית 2016. 156 דקות. בימוי: אלחנדרו גונזלס איניאריטו. תסריט: אלחנדרו גונזלס איניאריטו, מארק ל. סמית'. שחקנים: ליאונדרו דיקפריו, טום הארדי, דומנל גליסון, וויל פולטר.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע – האיש שנולד מחדש (The Revenant)
