העלילה
שם הסרט "לה לה לנד" הוא גם הכינוי הלא רשמי של העיר לוס אנג'לס, שזו העיר שבה מתרחשת עלילת הסרט. במהלך השנים לוס-אנג'לס הפכה לסוג של מיתולוגיה עולמית ולשם נרדף למקום שאליו הולכים כדי להגשים את החלום של להתפרסם ולהצליח בתחום הבידור. גיבורי הסרט הם מיה (אמה סטון המצוינת) וסבסטיאן (ראיין גוסלינג המצוין אף הוא). היא שחקנית, הוא מוזיקאי ושניהם נפגשים ומכירים במסגרת הניסיון שלהם להתקדם כל אחד בתחומו.
לביקורת
הסרט המוזיקלי "לה לה לנד" הוא הסרט הכי מדובר של החודשים האחרונים. הכל התחיל בהקרנות המוקדמות שנעשו לו בפסטיבלים של ונציה וטורונטו, בהן הוא נחשף רשמית לקהל, שהגיב אליו בצורה מדהימה שלוותה בבאזז אדיר ברשתות החברתיות. אחר-כך הגיעו המבקרים. הם התלהבו ממנו כל-כך, שנתנו לו מקום גבוה ברשימת הסרטים הטובים של השנה הפכו אותו לאחד הפייבוריטים למועמדויות וזכיה בעונת טקסי הפרסים הקרובה ובאוסקר. מה שלא קרה מאז "שיקאגו" ב-2003. לגבי המועמדויות, עוד מוקדם מדי לדעת אם הוא באמת יזכה. אבל מה שאני כן יכול לומר לכם, זה ש"לה לה לנד" הרוויח את כל השבחים הללו בכבוד. הוא הפתיע אותי לטובה והתגלה כסרט כיפי, סוחף ומהנה, שמעלה חיוך גדול מאוד על הפנים. קשה, קשה מאוד להישאר אדיש לסרט כזה.
את "לה לה לנד" כתב וביים דמיאן שאזל, אחד הקולנוענים החדשים הכי מסקרנים בהוליווד כרגע. לפני שנתיים שאזל כתב וביים את סרט הביכורים שלו "וויפלאש", דרמה מורטת עצבים על עולם המוזיקה. "וויפלאש" זכה לשבחים בפסטיבלים רבים, קיבל מועמדויות לכל טקס פרסים אפשרי ונתן לג'יי קיי סימונס המוכשר את האוסקר וגלובוס הזהב הראשונים שלו כשחקן המשנה הטוב ביותר. הנקודה המשיקה בין "וויפלאש" ל"לה לה לנד" היא המוזיקה, שמקבלת תפקיד מרכזי בשני הסרטים ומכתיבה את הקצב הפנימי שלהם. אבל בניגד ל"וויפלאש" שהיה כמו נסיעה מטורפת ברכבת הרים, הפעם שאזל החליט להוריד טיפה את הרגל מהגז, ולגרום לקהל ליהנות.
"לה לה לנד" עשוי בדיוק כמו הסרטים המוזיקליים הגדולים של פעם. אלו עם העלילה הדביקה, הנאמברים הסוחפים של השירים והריקודים והקיטש שהוזרק במנה מרוכזת ישירות לתוך הווריד, אבל עם הטאץ' של היום ועם לא מעט מודעות עצמית שמסתתרת בין השורות. הסרט נעשה באהבה מאוד גדולה לשלושה דברים עיקריים. הדבר הראשון הוא קולנוע ובעיקר הקולנוע של פעם. שאזל השתיל בסרט המון רפרנסים שחובבי קולנוע מאוד ייהנו מהם. השני הוא המוזיקה. השירים נחמדים מאוד ומקבלים שדרוג בזכות העיבודים הקצביים והגרוביים שנשמעים נהדר במערכת הסאונד של אולם הקולנוע. אגב. המוזיקאי ג'ון לג'נד שמשתתף בסרט בתפקיד קטן, מעורב ביצירת הפסקול. הדבר השלישי והאחרון הוא העיר לוס אנג'לס, שבה מתרחשת עלילת הסרט. העיר נראית בסרט במלוא הדרה, כשהיא מצולמת על מסך רחב והתאורה המחמיאה מדגישה את הצבעוניות שלה. גם התסריט והעלילה שבסרטים אחרים היו יכולים להיות מאוד גנריים, כתובים מצויין. הם מדברים על הרצון האנושי של כל אחד מאיתנו להתקדם בחיים ולהגשים את החלומות האישיים שלו ובגלל זה הם גם מעוררים הזדהות ועובדים על כל קשת הרגשות. ראיין גוסלינג ואמה סטון, שמחזיקים את הסרט על כתפיהם, עושים עבודה טובה מאוד. גוסלינג הכריזמטי טוב בכל מה שהוא עושה, סטון משחקת מצויין ומוכיחה שהיא גם יודעת לשיר וכששניהם ביחד אפשר לראות את הניצוצות יוצאים מהמסך.
לפני סיום. אם בא לכם מפלט מכל הטירוף היומיומי, "לה לה לנד" הוא אופציה מצוינת. עדיף באולם קולנוע עם מסך גדול ורחב ומערכת סאונד ראויה.
בקיצור-מומלץ.
"לה לה לנד"-ארצות-הברית 2016. 128 דקות. תסריט ובימוי: דמיאן שאזל. שחקנים: ראיין גוסלינג, אמה סטון, ג'יי קיי סימונס, ג'ון לג'נד.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע-לה לה לנד (La La Land)
