העלילה
עלילת "קונג: אי הגולגולת" מתרחשת בשנות ה-70, קצת אחרי סיומה של מלחמת וייטנאם. משלחת של מדענים ולוחמים נוסעת לאי שלא מופה במרכז האוקיינוס השקט, כדי לחקור אותו. כאשר הם מגיעים לאי, הוא מתגלה כמקום הכי יפה שהם ראו עלי אדמות. המשימה שלהם משנה את כיוונה ברגע שהם מבינים שהאי הזה הוא הרבה יותר מסוכן ממה שהם חשבו ושהם חייבים להימלט ממנו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
לביקורת
קינג קונג נמצא על המסכים כבר 84 שנים. הגורילה הענקית והמפחידה הופיעה לראשונה על מסכי הקולנוע בשנת 1933 ומאז כיכבה באינספור סדרות טלוויזיה, חוברות קומיקס וסרטי קולנוע. את האחרון שבהם ביים פיטר ג'קסון ב-2005. לפני כמה שנים אולפני legendary האמריקאים/סיניים (שאותם הזכרתי בביקורת שכתבתי על "החומה הגדולה") קנו את הזכויות לשימוש בדמויות של קינג קונג וגודזילה כדי לחשוף אותן לקהלים חדשים. לפי התכנית העסקית, לכל דמות בנפרד יופק סרט חדש משלה עם אופציה להמשכונים במידה והוא יצליח. הדובדבן שבקצפת הוא סרט בכיכוב שניהם, שאמור לצאת ב-2020. "גודזילה" יצא לפני 3 שנים והצליח יפה ברחבי העולם. עכשיו הגיע תורו של הסרט החדש של "קינג קונג". צופים ומבקרי קולנוע שכבר נחשפו אליו כתבו עליו מבחר דעות באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות שנעות בין מצוין לגרוע. הדעה שלי הפעם נוטה לכיוון השלילי.
אתם בטח שואלים את עצמכם למה הדעה שלי עליו היא שלילית, הרי הטריילר מעולה. תיכף תקבלו את התשובה שלכם. אני אתחיל ברשותכם, במה שאנשים רבים אהבו ב"קונג: אי הגולגלות" וזה הויזואליה שלו. הבמאי ג'ורדן ווגט רוברטס, שזהו הבלוקבאסטר עתיר התקציב הראשון שלו והצוות שאיתו השקיעו את רוב התקציב של הסרט על מחלקת האפקטים המיוחדים, האנימציה הממוחשבת והעיצוב האומנותי כדי ליצור חווית צפיה שלמה. התוצאה באמת מרהיבה. הג'ונגל נראה חי יותר מאי פעם על המסך הגדול וביחד עם האפקטים המיוחדים, האנימציה הממוחשבת ועריכת הסאונד שמפיחים חיים בחיות ובמפלצות והשימוש המצויין בתלת-מימד הצופים מקבלים תחושה שהם נמצאים עם המשלחת בתוך הג'ונגל עצמו. הסרט גם מצטיין במלאכת שחזור מרשימה של שנות ה-70 מבחינת מאפיינים חיצוניים כמו בגדים ותספורות ועד לדברים קצת יותר מפורטים כמו המוזיקה ששמעו באותה תקופה (הפסקול מלא בלהיטים משנות ה-70) ועד לשריטות הקטנות על הפילם בסרטים ובתמונות. כל הכבוד ושאפו לכל המחלקות שאחראיות על הצד הזה בסרט.
הבעיה הגדולה של "קונג" בעיני היא העובדה שלא השקיעו בתסריט את אותה ההשקעה ותשומת הלב שהשקיעו באפקטים ובויזואליה. לאורך כל הסרט הייתה לי תחושה שהאולפנים החליטו לאשר להפקה את הדראפט הראשון שנכתב. זה חבל מאד ומראה על זלזול בקהל הצופים. לצערי, האולפנים לא ממש חושבים כך ורואים את זה על המסך. העלילה דלה ויבשה, הדמויות מאופיינות בגסות ולא מפותחות מספיק והדיאלוגים שטחיים וקלישאתיים. אבל תסריט בעייתי הוא דבר שאופייני לסרטי קיץ עתירי אפקטים, הדבר שהכי העליב אותי אישית כצופה הוא שחלק נכבד מהסצינות ב"קונג: אי הגולגולת" הן כאלו שהושפעו מסרטים אחרים או כאלו שעשו להן קופי פייסט ישירות ממסך המחשב אל תוך הסטורי בורד. טרילוגיית "אינדיאנה ג'ונס", "פארק היורה"/"עולם היורה", "הנוסע השמיני", "גברים בחלל", "רמבו", "מחץ הדלתא", "אפוקליפסה עכשיו" וכל סרטי "קינג קונג" הקודמים. כל אלו הם סרטים שמוזכרים בצורה כזאת או אחרת ב"קונג: אי הגולגולת". אפילו הקאסט, שמשופע בשחקנים שאני מעריך איכזב אותי הפעם. חוץ מג'ון סי ריילי שמתפקד גם הפעם כאתנחתא הקומית שאמורה להקליל את האווירה, כולם משחקים ברמה של כיתה ב'. טום הידלסטון מעורר געגועים ללוקי מ"הנוקמים", ברי לארסון בעיקר יפה, ג'ון גודמן משחק מדען קר וגנרי עד אימה והדמות של סמואל אל.ג'קסון היא קריקטורה של קציני צבא שהופיעו בסרט פעולה לאורך השנים.
לפני סיום. כאשר יצאתי מאולם הקולנוע הקשבתי לשיחות של שתי קבוצות שהיו בהקרנה שבה נכחתי. מצד אחד, קבוצה של ילדים ונערים בני 12-18 שממש אהבו את הסרט ואמרו שיראו אותו פעם נוספת. מצד שני, קבוצה של אנשים בני גילי ומבוגרים יותר שהתווכחו על הסרט וניתחו אותו עד לרמת הפריים הבודד. לכל אחד יש את הדעה שלו. יש כאלו שיאהבו אותו, יש כאלו שלא. אני, שמגדיר את עצמי כחובב קולנוע וחובב מושבע עוד יותר של סרטי אפקטים, לא עפתי הפעם. לפי דעתי, הסרט של פיטר ג'קסון הרבה יותר טוב.
בקיצור – אפשר לוותר
"קונג: אי הגולגולת" – ארצות-הברית/וייטנאם 2017. 118 דקות. בימוי: ג'ורדן ווגט רוברטס. תסריט: דן גילרוי, מקס ברונסטיין, דרק קונלי. שחקנים: טום הידלסטון, ברי לארסון, ג'ון גודמן, סמואל אל. ג'קסון, ג'ון סי.ריילי. טיאן ג'ינג, קורי הוקינס, ג'ון אורטיז, טובי קאבל, שיאה וויגאם, תומאס מאן.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע- קונג: אי הגולגולת (Kong: Skull Island)
