סרטו המדובר של פרנסואה אוזון ("מאהב כפול") מגיע לארץ דווקא בסדר ההפוך להפקת הסרטים. הסיבה לכך לא ברורה, אך מה שיותר הפתיע שבהקרנת הבכורה נגמרו מקומות הישיבה והסינמטק נאלץ לפתוח אולם נוסף שגם הוא התמלא. עם זאת, לא כולם כנראה ידעו למה הם נכנסים מכיוון שבמהלך הסרט עזבו אותו מספר זוגות.
הסיבה לכך שמדובר בסרט כבד, איטי, ורובו בשחור לבן. אנחנו לא רגילים לסרטים מסוג זה. מדובר בסרט שהוא סרט אווירה ואשר האור והצל ומה שהשחקנים לא אומרים משמעותי לא פחות מאשר מה שהם כן אומרים. הסרט ברובו שחור לבן, למעט קטעים קצרים (כאשר הדמויות באמת "חיות") שהם בצבע שלהפתעתי דווקא גורע מהחן של הסרט.
מדובר בשחקנים מאוד לא אופייניים כיום, ובסרט שמתחלק לגרמניה ולצרפת ולכן דובר את שתי השפות.
הסרט מספר את סיפורם של שורדיו של פרנץ – הבן היחיד למשפחה, האהוב של העיירה ושל אנה ארוסתו. כל העיירה בעצם בדכאון ודכדוך בעקבות ההרג הרב שהגיע בעקבות ההפסד הגרמני במלחמת העולם הראשונה. פתאום מגיע לעיירה הנידחת בחור צרפתי צעיר שמתאבל לא פחות מהם על מותו של פרנץ'. האיבה בין הצרפתים לגרמנים מתחילה להתלבות ויש קושי רב ליצור קשר בינו לבין המשפחה והאבלים האחרים.
לא אכנס לעומק העלילה, לא מדובר כאן בעלילה מפתיעה או פתלתלה במיוחד, אלא כזו שהיא מאוד מאופקת וארופאית. מי שנהנה מסרטים ארופאים או קלסיים ימצא כאן לא מעט הנאה. מי שחסר סבלנות או פחות נהנה מסרטים קלסיים כנראה יסבול מהסרט. בכל מקרה, מדובר בסרט יומרני, שמנסה ליצור בשנת 2016 קלסיקה שנראית ומרגישה כאילו צולמה בשנות החמישים המוקדמות.
"פרנץ'": צרפת 113 דקות. במאי ותסריטאי ראשי: פרנסואה אוזון, צילום: פסקל מרטי. שחקנים: פייר ניניי, פאולה בר, ארנסט שטצנר, מארי גרובר, יוהאן פון בולוב, אנטון פון לוקה. הפצה: סרטי נחשון
לדיון בנושא: סרט איכות לסוףשבוע: פרנץ של פרנסואה אוזון
