ביקורת: סרט לסופשבוע: אמת מטרידה יותר

שמעתם על הבחור הזה?

או בעברית: "ההתחממות הגלובלית היא בולשיט יקר מאוד, שחייבים לעצור". כך צייץ בטוויטר איש העסקים דולנד טראמפ עוד בשנת 2014. הוא התכוון לכל מילה: הפעולה הראשונה שבה נקט נשיא ארה״ב דונלד טראמפ בשנת 2017 היא פרישה מהסכם פריז, הסכם בינלאומי שנועד לבלום את ההתחממות הגלובלית. המדינות היחידות שאינן חברות בהסכם הן ניקרגואה וסוריה, ובקרוב גם ארה״ב. אין ספק, חברה טובה.

'אמת מטרידה יותר' שזור בציטוטים מביכים של דונלד טראמפ. רובם מציגים זלזול מופגן של טראמפ בנושא שינויי האקלים, ובחלקם הוא פשוט צוחק על אל גור והשטויות שלו. הבחירה של גור (כותב הסרט וממקדמי הסכם פריז) להציג את עצמו כקורבן של טראמפ היא מניפולטיבית למדי: אם נשיא ארה״ב טורח לצחוק עליך, סימן שאתה שווה התייחסות, סימן שאתה חשוב. אל גור צמא להתייחסות, צמא להכרה בחשיבות הנושא ובחשיבותו שלו, אפשר אפילו לומר שהסרט הזה הוא לא מסמך דוקומנטרי על התחממות גלובלית – זוהי אוטוביוגרפיה של אל גור. היי, אנחנו באנו לראות איך העולם הולך לעזאזל, אז למה כל כך הרבה זמן מסך מתבזבז על לחיצות ידיים, שיחות טלפון ונאומים עמוסי קלישאות?

אפשר היה גם אחרת. לפני עשור יצא לאקרנים סרטו של אל גור, 'אמת מטרידה'. הרצאה מרתקת ומעוררת מחשבה מלווה במצגת מרשימה, גרפים, מפות, אנימציות ועזרים טכניים מרהיבים. המסר היה חד ובהיר: "ההתחממות הגלובלית" איננה איום סרק אלא תחזית מדוייקת על העתיד לבוא, עם סטמפה של הקהילייה המדעית. הבעיה פשוטה אך קריטית: פליטת גזי החממה כולאת את קרינת השמש בתוך האטמוספירה, הטמפרטורות עולות והקרחונים נמסים. אם אתם לא רוצים לטבוע תחת הים שמציף חלקים הולכים וגדלים מהעולם, תוכלו להימלט אל פנים היבשות ואז להיצלות למוות עם כל האחרים – כי הולך להיות פה חם. ממש, ממש חם.

'אמת מטרידה' באמת עשה עבודה נהדרת ומקיפה בהעברת הנתונים והמסקנות. עבודה כל כך נהדרת ומקיפה, עד שלא נשאר הרבה חומר לסרט ההמשך. החלקים המוצלחים של 'אמת מטרידה יותר' פשוט מציגים מה התממש מהתחזית הקודרת של הסרט הקודם. ונחשו מה? הם צדקו, המדענים הארורים הללו! נכון שאתם מרגישים בשנים האחרונות כאילו העולם התחמם? הקיצים הפכו חמים יותר והחורפים קשים יותר? שמעולם לא היו כל כך הרבה סופות קטלניות ואסונות טבע מטורפים? ובכן, הסיבה שאתם מרגישים ככה היא.. שזה בדיוק המצב. אנחנו אוכלים את מה שבישלנו. ואלה עוד החדשות הטובות!

אם הסרט הקודם התמקד בארה״ב, מדיניות ממשל בוש והאחריות האמריקנית על פליטת גזי החממה, כאן המבט הוא גלובלי יותר. עשר שנים עברו, כלכלות-ענק צמחו, וארה״ב היא כבר לא השחקנית היחידה במגרש. הודו וסין הן העתיד, והעתיד – בוודאי תופתעו לשמוע – לא בוחל בזיהום כדור הארץ. אל גור מנסה לשכנע בכיר בממשלת הודו לנטוש תכנית גרנדיוזית לבניית אלפי מפעלים שישתמשו בנפט ופחם, ולעבור לאנרגייה ירוקה – לוחות סולריים. ההודי לא פראייר: "אתם האמריקאים הפכתם למעצמה הגדולה בעולם בזכות הנפט והפחם, זיהמתם את העולם במשך 150 שנה והבאתם את כולנו אל נקודת האל-חזור. עכשיו, כשהגיע הזמן של הודו להפוך למעצמה – פתאום אכפת לכם מאיכות הסביבה! אימפריאליסטים צבועים". האמת? טיעון לא רע. מצד שני, כנראה שזה לא תירוץ מספיק טוב כדי להצדיק את השמדת העולם.

קרחונים מתפצחים וכבישים נמסים זה מעניין. פוליטיקאים מדברים זה, מה לעשות, הרבה פחות מעניין. לצערנו, רוב הסרט מוקדש לתיעוד הפגישות של אל גור עם גורמים ממשלתיים ואחרים, או אם להיות ציניים – לבניית פולחן אישיות לאל גור עצמו. עוד פאנל בהשתתפות עשרות מדינות, עוד שיחת טלפון עם ראש ממשלת צרפת, עוד לחיצות ידיים עם גורמים עלומי-שם, בשלב מסויים זה מתחיל לעייף והקהל עלול לתהות בשביל מה, בעצם, נתכנסו כאן. אז כן, היית מועמד לנשיאות וקיבלת פרס נובל, למה זה חשוב לענייננו? אל גור כל כך מתאמץ לזהות את עצמו עם ההתחממות הגלובלית, עד שלא תמיד ברור איפה הוא נגמר והתופעה מתחילה. מה שכן ברור הוא ש-'אמת מטרידה יותר' אינו מוצלח כמו קודמו. הוא לא מצליח לחדש, מדי פעם הוא מתרומם כמו קרחון שניתק מהקוטב, אבל רוב הזמן הוא מתבוסס בביצת הפוליטיקה הטרחנית.

'אמת מטרידה' היה דוקומנט חשוב ומטלטל. 'אמת מטרידה יותר' הוא שירת הברבור של אל גור. מי שראה את הראשון כבר הבין את הפואנטה, ומי שלא ראה – פשוט שייצא מהבית באוגוסט. הוא כבר יבין לבד.

'אמת מטרידה יותר' עולה לאקרנים בתאריך 2.11.2017