האשמים הוא סרט דני מהז'אנר דל התקציב שתלוי 100% בבימוי, ובעיקר במשחק של השחקן הראשי. סרטים כאלה, כמו Cube, ממוקמים במקום קטן, עם מספר שחקנים מועט, אלא שכאן אנחנו מדברים על רף קשה במיוחד, שחקן אחד שהמצלמה כמעט לא זזה מפניו לאורך שעה וחצי של סרט.
אסגר הולם, קצין משטרה שעובד כרגע כמענט טלפון בשירות 112 – שירותי החירום בשטוקהולם בדנמרק. אסגר סובל בעבודה הזו ומת לחזור לעבודה הרגילה שלו כקצין משטרה. הוא חצוף, חסר סבלנות וגם לא באמת עוזר למסכנים שמתקשרים אליו לעזרה. כל זה משתנה כשהוא נחשף לשיחה מאישה אומללה שנחטפה. היא מצליחה להגיע אליו ללב והוא יעשה הכל בשביל להציל אותה.
הסרט בנוי מכמה רבדים – האופי של אסגר וההיסטוריה שלו, המערכת הקשיחה והלא סלחנית והאומללות האמיתית בצד השני של הקו.
למרות שזה סרט ביכורים של הבמאי והתסריטאי גוסטב מולר, התסריט המבריק ועוד יותר הבימוי הקולח מאפשר לנו בעצם לצפות בשחקן הראשי, יאקוב סדרגרן, בהבעות פניו ובעצם רק שומעים את קולות הדרמה מהצד השני של הקו. מה שחשוב בסרט הזה הוא לא מה שקורה על גבי המסך, אלא הדמיון שלנו של מה שקורה בצד השני של קו הטלפון.
החיבור שלנו לדמויות שאנחנו לא רואים אותן לרגע על המסך, הוא מושלם. כל אחד יכול לדמיין אותם כפי שהוא רוצה. לכן אנחנו גם מתחברים אל כל הדמויות באופן מלא ומושלם. הרבה יותר מאשר אם היינו באמת רואים מה מתרחש שם מאחור. הדרמה? הדרמה מוגברת באופן כזה לכדי קרשנדו לקראת סוף הסרט.
הסרט זכה לאין ספור פרסים (ובצדק) אך הפרס הגדול ביותר היה סוף ההקרנה, אנשים פשוט היו בהלם מוחלט, מחאו כפיים וסרבו לעזוב את האולם… לא היה אחד שעזב את האולם והסרט לא נגע בו.
בקיצור: מומלץ בחום לכל מי שאוהב סרטי קולנוע
"האשמים", דנמרק 2018. 85 דקות. במאי ותסריטאי: גוסטב מולר. שחקנים: יאקוב סדרגרן, ג'סיקה דינאג'.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע: האשמים
