לשחות או לא להיות היה סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הצרפתי אך עולה לאקרנים רשמית ב-4.4.
הבמאי, ז'יל ללוש, הביא לנו גרסאת סיפור על משבר גיל המעבר/גיל הארבעים. קבוצת גברים כושלים מחפשים כיוון חדש בחייהם. לאחד יש עסק כושל במיוחד בחובות, האחר איננו מצליח להתמודד עם רגשי הכעס והתסכול שלו ומוציא הכל על משפחתו, מוזיקאי מוכשר אך כושל לחלוטין, אחר שכבר שנתיים מובטל ובדיכאון עמוק, ועוד אחד שנכשל סדרתית עם נשים ועוד ועוד. מדובר על מסדר גברים שכולם בדיכאון וכולם מחפשים מה לעשות בחיים.
על כל אלה חולשת מדריכת השחיה היפיפיה דלפין שגם היא כשלון בחייה, ואשר חיבת הגברים אליה מייצרת קבוצת שחיה צורנית (מסונכרנת) גברית. בתחילת הדרך הם נחשבים בדיחה אך כשהם מחליטים ביחד להתמודד על אליפות העולם לשחיה צורנית לגברים, הם מתחילים לקחת את עצמם בידיים.
הסרט הוא קומדיה דרמטית – שילוב מצויין שיש בו מינון של הומור (בעיקר הומור עצמי של הגברים כלפי עצמם) ודרמה של חיי הגברים בפועל. כל אחת מהדמויות תלת מימדית והבמאי מצליח להביא אותנו להכירות אינטימית עם כל אחת מהן, חולשותיה וההיסטוריה שהביאה אותה למקומה הנוכחי. סצינת הסיום באליפות מבריקה לחלוטין ומרגשת במיוחד.
מדובר בסרט מעולה, מרגש ומעניין שזכה בפרסים רבים בצרפת ועם יותר מ-4 מיליון צופים השנה בצרפת.
"לשחות או לא להיות" Le grand bain. צרפת 2019, 122 דקות. במאי ותסריטאי: ז'יל ללוש. שחקנים: מתייה אמלריק, גיום קאנה, וירז'יני אפירה.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע: לשחות או לא להיות
