הקדמה

מזה מספר שנים אנחנו שומעים על טכונולוגיה חדשה בשם Mini LED שמבטיחה יחסי קונטרסט ושיפור עוצמות אור. ה-Samsung neoQLED QN85A אמנם איננה ספינת הדגל של סמסונג השנה, אך היא מייצגת טובה של הטכנולוגיה החדשה וככל הנראה תהיה אחד המודלים הנמכרים של השנה הקרובה. מעל למודל זה נמצאית QN90A ומעליה דגמי ה-neoQLED 8K שצפויות להגיע ארצה בהמשך השנה.

מה מייחד מסך miniLED מסתם עוד מסך FALD / Local-Dimming "רגיל" ? בגדול מדובר בנורות זעירות בסדר גודלן ובמחיר – מה שמאפשר לתאורת הרקע להיות דחוסה יותר עם יותר נורות.

ה-QN85A מגיע עם מסגרת דקיקה (ב-QN90A הצליחו לצמצם אותו אפילו יותר) שהעיצוב שלו נקרא infinity display – מסך שגבולותיו נעלמים כמו מסגרת של בריכת Infinity. הלוגו של סמסונג הוא מינימליסטי בתחתית המסך מצד ימין ללוק אלגנטי ונקי.

המסך עצמו דקיק ביחס למסכי FALD / Local Dimming. העיצוב של המסגרת עדין ועם זוית שמזכירה מכשיר טלפון יוקרתי.

חלקו האחורי של המסך כולל התקנים שנדרשים להתקנה צמודת קיר, כולל 4 חיבורי HDMI 2.1 עדכניים, שני חיבורי USB, יציאת אודיו אופטית, חיבור רשת פיזי (100BaseT בלבד) וחיבורי טלויזיה – כבלים, לויין ואנטנת עידן+.

הסאונד של המסך מרשים ומזכיר את האודיו של מודלים קודמים של החברה, ב-65" הבמה היתה רחבה למדי, אך בשביל למצות את מלוא יכולות המסך גם סמסונג ממליצה על שימוש באחד מיחידות הסאונד-בר המותאמות למסך.

השלט מאוד דומה לשלטים מהדורות הקודמים – הוא קטן, נוח ושולט בקלות על כל הציוד שחיברתי. בתחום השליטה סמסונג ממשיכה לשלוט ביד רמה ואם תשתמשו בציוד תואם ל-SmartThings, המסך והשלט ישמשו לכם ממש כמרכז הבית החכם שלכם. השלט פשוט להפעלה ומינימליסטי. קל מאוד להתרגל אליו.

חידוש נוסף הוא החלון הקטן בחלקו האחורי של השלט אשר מאפשר לו להטען סתם ככה מאור סביבתי שיש לכם בחדר. אם החדר באופן קיצוני חשוך, תוכלו לטעון את השלט דרך חיבור USB-C בחלקו האחורי לאחר שתקבלו התראה על כך על גבי המסך.

הממשק

בעת הגדרת הטלויזיה לראשונה ניתן להגדיר דרך הטלפון החכם (אפליקציית SmartThings) או לעשות את זה דרך סדרת מסכים במסך עצמו. בחרתי לבצע זאת דרך הטלפון, מה שהאיץ את פעולת ההגדרה לשניות בודדות.

ממשק המשתמש של מערכת ההפעלה Tizen כבר מרגיש לנו מאוד טבעי. לחיצה על כפתור הבית מביא את התפריט הראשי שמורכב משלושה חלקים. החלק הראשון הוא תפריט האיזורים המיוחדים והגדרות המסך שחי בצורת אייקונים מימין לתפריט הבית. התפריט השני הוא האפליקציות של עמוד הבית שמשמאל לתפריט הזה. ומעל כל אלה התפריט הגדול ביותר הוא תפריטת הפעולות ותכנים שמשתנה לפי התפריט שכרגע אתם עומדים עליו.

היתרון הגדול של תפריט האפליקציות הוא שהוא לא באמת מוגבל רק לאפליקציות ומשמש כתפריט תוכן לכל דבר. אפשר להכניס לשם שרתי UPNP, חיבורי USB, כניסות של ממיר ואפליקציות.

עם זאת, הגישה להגדרות של המסך והכניסות דורש לא מעט לחיצות בשלט. החיפוש בעזרת השלט בעיקר פועל על יוטיוב, כאשר המקלדת על המסך מקצרת מאוד את החיפוש למי שיודע להתמודד עם הממשק הטיפה מתוחכם. חשוב לציין שהמקלדת הזו מתוחכמת למדי, זו לא מקלדת לאנשים מאותגרי טכנולוגיה.

לשלט יש מספר כפתורים יעודיים לאפליקציות – נטפליקס, אמזון פריים (פחות פופולרי בישראל ולא בצדק) וגישה לדפדפן. לא ניתן לבצע גישה מהירה לאפליקציות הישראליות.

השלט גם תומך בחיפוש קולי בטכנולוגיית Bixby (ישראל עדיין חסומה לשירותים כמו Google Assistant ו-Amazon Alexa על גבי מסכים חכמים). עם זאת, החיפוש (שלרוב פועל רק עם תכני יוטיוב) והפעלת הפעולות אינו פועל בעברית.

שליטה ושליטה מרחוק

הרכישה של SmartThings לפני מספר שנים פתחה לסמסונג צוהר לשלוט לא רק ב-IR אלא בכל מגוון המוצרים שנמצאים בבית. עם זאת, השליטה של החברה במוצרים הצמודים למסך הוא מושלם – המסך מזהה מה מחובר אליו ומה הדרך החכמה ביותר לשלוט בו. ב-AppleTV הוא למשל משתמש ב-HDMI CEC אך בסטרימר ה-Dune שצימדתי לו הוא השתמש ב-IR. הוא יודע אם המכשיר דלוק או כבוי (אם מקור הוידאו אינו פעיל) ואם תנסו להעביר לכניסה, הוא ידאג לבד להדליק לכם את המכשיר.

למרות שיש לי בית חכם, הוא אינו תואם ל-SmartThings, ולכן בתפריטים הופיעו לי רק המכשירים הצמודים למסך וכמובן האייפון. עם זאת, מדובר במערכת פופולרית למדי עם תמיכה רחבה.

ניתן להגדיר את מרבית ההגדרות ישירות בטלפון החכם:

או ישירות על גבי המסך:

פיצ'ר חדש נוסף שיש למסך הוא תמיכה במגוון רחב של יכולות שליטה על המחשב שלכם מתוך ההבנה שהתחזקה בעידן קורונה שאנשים אוהבים להשתמש ולשלוט במחשב שלהם על גבי המסך בעזרת PC On TV. לשם כך יש מספר רב של אפשרויות שליטה. עבור PC אפשר לשדר אלחוטית את המסך שלכם (אם הוא לפטופ עם תמיכה בפיצ'ר הזה של WiDi של אינטל).

שתי אופציות נוספות שיש לשם כך הן Easy Connection של סמסונג ותמיכה ב-RDP (פרוטוקול השליטה הרשמי של Windows).

ב-Mac יש תמיכה ב-Airplay 2 (שגם עובד כמובן עם המכשירים הניידים של אפל) ותמיכה ב-VNC שאגב גם הוא פועל כראוי עם Windows.

לא מומלץ להשתמש בכל אלה כאמצעי לצפות בתכני וידאו – כולם מותאמים לעבודה ולא להפיכת המחשב שלכם למקור וידאו של ממש.

האפליקציות והחנות

מגוון האפליקציות רחב מאוד ונגיש דרך התפריט הראשי. בכדי להגיע לאפליקציות חדשות ניתן ללחוץ על כפתור ה-Apps. האפליקציות האחרונות מופיעות בחלק הימני ובצד שמאל אפליקציות מומלצות. כך נוצר שלוש רמות של אפליקציות – אלה שמותקנות ומופיעות בתפריט הראשי, כאלה שמותקנות ומופיעות באפליקציות האחרונות וחוץ מזה יש גם אפליקציות מותקנות שלא מופיעות בשום מקום למעט בחנות או בחיפוש. הדבר עלול לעודד מצב של התקנה אפליקציות מבלי שהמשתמשים יודעים כיצד להגיע אליהם.

אפליקציה יחודית יחסית של סמסונג היא Google Duo שהיא סוג של סקייפ חינמי של גוגל, ואשר ניתן להתקין מצלמת רשת פשוטה ולהשתמש בה לצרכי עבודה או בין משפחות. מה חסר? זום וסקייפ.

כפתור יעודי בשם Ambient Mode מיועד להפוך את המסך לגלריית תמונות ואמנות שלכם כמו גם מקור מידע שימושי. בגרסאות מוקדמות, המסך ניסה להדמות לקיר שמאחוריו. עכשיו הוא מנסה ליצור מגוון גדול ככל הניתן של אמנות משולב במידע. המסך גם מסוגל לתת סאונד רקע מותאם (פחות התחברתי). הרקע משתמש ב-Refresh Rate נמוך במיוחד, מה שמנמיך משמעותית את צריכת האנרגיה וכן עדין מאוד על העיניים כאשר התוכן הזה מוצג.

יש אין ספור אופציות לעיצוב וגם לנתונים שניתן להוסיף. המגוון והפירוט מבריקים.

חנות האפליקציות מסודרת מאוד והורחבה מאוד מאז שביקרתי בה במודלים של השנה שעברה. לראשונה הצליחה סמסונג להניע את כל ספקי התוכן בישראל כולם ולהגיע לטופ: סלקוםTV, פרטנרTV, הוט, HOT NEXT, כאן, מאקו, StingTV וכמובן כל הספקיות מחו"ל שפועלות בישראל: אפלTV+, נטפליקס, אמזון פריים. אפליקציות כמו Spotify, פייסבוק, יוטיוב, וכו'.

גם ספקיות בשפות נוספות כגון רוסית וערבית זמינים לרוב.

למי שרוצה להזרים תכנים מהמחשב יש מספר שירותים כמו Plex ו-DS Video לבעלי Synology NAS.

אם תתקשו למצוא אפליקציות מומלץ להשתמש בחיפוש אפליקציות.

אחרי התקנה באופן מעט משונה, עדיין נדרש לסמן שאתם מעוניינים להכניס את האפליקציות המותקנות בתפריט. אפליקיות מעניינות במיוחד הן אלה שיחסית יחודיות לסמסונג והן Apple Music שלא ראיתי במקומות אחרים, וגלריה שמסוגלת להציג את התמונות המשפחתיות שלכם ממקורות שונים.

האפליקציות יציבות מאוד וגמישות. נראה שהן כולן מסוגלות להתמודד עם HDR ורוחב פס של עד כ-90Mbps בכל פורמט קידוד – H264, HEVC או אפילו AV1 החדשני ביותר.

ליוטיוב יש ממשק שתומך בעברית גם במקלדת ויש מספר אפשרויות שמחברות אותו עמוק בממשק, כגון חיפוש או מסך כפול.

גם שאר האפליקציות כגון סלקום, הוט וסטינג עובדות באופן יציב ונוח.

המעניינת היא כמובן אפל שהיא מתחרה ישירה לסמסונג בתחומים רבים אך כתבה ממשק שעובד חלק על גבי המסך, כולל כל האנימציות באופן מושלם.

כמובן שרוחב הפס רחב של אפל הוא מהגבוהים שזמינים בישראל (כמעט 30Mbps בחלק מתכני ה-HDR שלהם). למסך אין תמיכה ב-DV אלא ב-HDR+ (קרי: HDR10 עם תוספת של עיבוד metadata דינמי) שנראה מצויין.

אמזון פריים זמין כולל תמיכה בעברית ו-4K HDR, אך כדאי לשים לב שאיכות התמונה שלו מרגישה לי פחותה ביחס לנטפליקס ואפל (המגבלה נראית במקור, לא ספציפית לסמסונג).

מסך כפול

פיצ'ר חדש שמקבל פוקוס בדור הזה של מסכי סמסונג, הוא Multi view, שמאפשר מספר רב של קונפיגורציות PiP ו-Side by Side בין תכנים שונים. התכנים יכולים להיות כניסת HDMI, שידורי טלויזיה, אפליקציה, הזרמה או שיקוף מסך מהטלפון או אפילו המצלמה של המסך. כאן למשל אפשר לראות את יוטיוב רץ בחלון מעל HDMI.

התפריט של Multiview גם מאפשר לבחור קומבינציות של חיבורים שונים או שמירת קומבינציות שונות שמוכנות מראש. המסך עם שיקוף של האייפון, יוטיוב עם HDMI וכו' וכו'. ניתן לבחור בכל אחד מה מקור הסאונד (המסך הראשון, השני או שילוב של השניים) וניתן לבחור באופציות שונות מבחינת איך כל מסך ימוצב ומה יהיה גודלו.

תפריט הכושר ("אימון אישי") בעצם מאפשר חיפוש ביוטיוב של אימוני כושר שאפשר לראות במקביל לוידאו, במקביל למצלמה (כך שאפשר לבחון איך אתם ביחס למאמן).

הדפדפן עובד מושלם, אבל הקשה לי לעשות פעולות כמו גלילה.

תמיכה בפורמטים

כמובן שהמסך תומך בסטרימינג של תוכן מהרשת בפרוטוקול DLNA.

המסך הצליח למשוך ללא קושי תוכן גם בקצב של 90Mbps, מפתיע לטובה בוודאי ביחס לכך שחיבור הרשת הוא 100Mbps.

כמובן שיש תמיכה בעברית (הניקוד בסוף שורה מופיע עדיין מצד ימין, אבל כל השאר פועל כשורה).

מבחינת פורמטי אודיו, הפורמטים של דולבי פעלו כשורה, כולל גם תכני Atmos (אם כי כנראה נדרש הסאונד בר בכדי לשמוע זאת).

פורמטי DTS אינם נתמכים ישירות במסכי סמסונג, אם אתם זקוקים לכך מומלץ שימוש בסטרימר חיצוני.

תכני HDR נוגנו כשורה. נראה שיש מנגנון tone mapping אך הוא אינו דינמי ומתבסס על מידע סטטי.

המסך נותן תמונה מאוד בהירה ועוצמתית, סצינת האש בתחילת SW7 ממש סינוורה אותי.

מבחינת איכות התמונה – למסך מנגנון החלקת תנועה מבוסס AI, השנה הוא הורחב אך בסופו של דבר לא הרגשתי בהבדל מהותי מהדור הקודם שהיה מצויין. מנגנון ה-BFI "תנועת החלקה בתנועה" עובד טוב לתכנים אמריקאים (24FPS, 60HZ) אך בתכנים אירופאיים בקצב 50 הרץ מורגש הבהוב לא נעים. מכיוון שבישראל יש הרבה מאוד תכנים כאלה, מומלץ לא להדליק פיצ'ר זה.

במבחן התוכן, המסך מצטיין כצפוי – סמסונג לא נחו על זרי הדפנה והתמונה מרהיבה. בסרט ממזרים חסרי כבוד, פניו של בראד פיט חדות כתער.

גם חיי פאי ב-HDR עם צבעים יוצאים מהכלל.

הסדרה החדשה של דיסני+ The bad batch משתמשת ב-HDR באופן מחוכם עם הרבה סצינות כהות, הבזקי אור וניצוצות. זה נראה מדהים.

גם Mad Max ב-4K HDR נראה יוצא מהכלל עם צבעוניות שמאתגרת את טווח הצבעים של HDR…

ב-The revenant הסצינה הקשה מלאת פירוט וחדות למרות כהות הסצינה.

סרט הקונטרסט האולטימטיבי הוא כמובן עיר החטאים המופתי שנע בין בהירות קיצונית לכהות ציונית ומקשה במיוחד את החיים על מסכי LED רגילים.

חיפשתי זליגות אור אך לא מצאתי אותן בסרט זה (SDR).

בדיקות ומדידות

השאלה הגדולה הראשונה שלי היתה האם נמשיך לראות זליגות אור במסכי Mini LED ובפורמט Neo QLED בפרט. התשובה לא חד משמעית גם מכיוון שהתופעה קיימת עדיין אך בעיקר בתכני HDR (ראו את שתי הדוגמאות הבאות מ-AppleTV+ ומנטפליקס) בעיקר סביב תרגום וכותרות.

למה לא חד משמעית? אחד ההבדלים המשמעותיים בין QN85A ל-QN90A הוא ככל הנראה שדחיסות מספר האיזורים שונה (גם הפאנל אחר – לפי דיווחים בחו"ל ה-QN90A משתמש ב-VA בעוד ה-QN85A מבוסס IPS). בסבירות גבוהה שהאפקט יהיה עדין יותר בספינת הדגל של החברה ה-QN90A.

נתון מעניין שהפתיע אותי הוא שעם Pattern אחיד ניתן לראות הבדלים די משמעותיים בבהירות בעיקר בפינות המסך.