אז קניתם טסלה: כל מה שאתם צריכים לדעת על טעינת רכב חשמלי

טסלה כבר הפכה לשם דבר בעולם הרכבים החשמליים ובאוגוסט, אם הטרנד ימשך, תתברג לראשונה בראש רשימת המסירות לחודש מכל יצרני הרכבים (היא כבר היתה במקום שני במרחק של 10 רכבים מטויוטה).

כשאני רכשתי את הטסלה מודל 3 שלי, הייתי צריך לעבור עקומת למידה מזורזת, ננסה לחסוך מכם את המאמץ.

אין בטקסט הבא בגדר המלצה כלשהי ובהחלט לא יעוץ בנוגע לחשמל – בכל נושא שכזה מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.

סוגי טעינה

הטסלה מחזיקה שתי בטריות: בטריה קטנה של מתח נמוך 12V, כמו של רכב רגיל, לטובת טעינה של מכשירים ומספר צרכים של הרכב, כגון אורות, ובטריה גדולה של מתח גבוה לטובת המנוע, הקירור של המנוע ומערכת מיזוג האוויר. במודל ה-SR+ הכי בסיסי מהמודל האמריקאי מדובר ב 50KWH (הגרסא הסינית שנמכרת כעת בישראל עומדת על 55KWH) – כלומר 50 קילווט לשעה ששווה ערך באתר החברה לכ-440 ק"מ במצב "מעבדה", כאשר ברכבי ה-LR הדו-מנועית יש לפי הדווחים כ-76.5KWH ובגרסאת P הספורטיבית יש לפי הדווחים כ-82KWH.

הרכב מסוגל לקבל שני סוגים של טעינה: טעינת זרם ישיר DC "מהירה", וטעינת זרם חילופין AC "איטית".

בסופו של דבר רשת החשמל הציבורית היא AC (חד פאזי או תלת פאזי 230V, אך בעמדות טעינות ציבוריות עקרונית אפשר גם לחבר מקורות חשמל גבוהים בהרבה מ-230V) והבטריה ברכב היא זרם ישיר DC. כלומר, משהו צריך להסב את ה-AC ל-DC לטובת הבטריה הגדולה של הרכב. בעמדות קטנות או ביתיות האחריות להמרה נופלת על הרכב, כאשר במודל 3 המערכת הזו יושבת מתחת למושבים האחוריים.

טעינה "מהירה" או ציבורית DC

בטעינת DC התפקיד של המרת ה-AC ל-DC נעשה בתחנת הטעינה ולא בתוך הרכב, מה שמאפשר להגיע להספקים גבוהים מאוד מכיוון שיש הרבה פחות מגבלות חום ומקום מאשר ברכב. במרבית התחנות ניצבים מספר מטענים זה לצד זה אשר חולקים המרה מ-AC ל-DC ולכן אם 3 רכבים נטענים בו זמנית בסבירות גבוהה שההספק שיקבל כל רכב יורד.

 מפת הרשת סופרצ'רג'רים של טסלה

יש מספר של רשתות "תחנות טעינה" פומביות בישראל, כאשר המעניינת מבינהן היא ה-Tesla supercharger network שכרגע כוללת מספר לא מאוד גדול של נקודות (עפולה, אילת, מצפה רמון, עזריאלי תל אביב ועזריאלי חיפה) אך עם תוכניות גדולות להרחבת הרשת. הרשת משולמת דרך החשבון אשראי שלכם לטסלה וכרגע החשמל בה הוא חינם…

אבל כמה מהירה הרשת הזו? כמו כל דבר, זה מסובך. הכל תלוי בהספק. אם אתם מקבלים 200KW מהרשת, שזה קרוב כבר למקסימום התאורטי האפשרי – זה אומר שמ-0 ל-100% המודל הבסיסי SR+ יטען ברבע שעה (50KWH חלקי 200KW = רבע שעה). הערה: טסלה מגבילה מודלים שונים בקצבי טעינה: sr+ בעבר היה חסום לטעינה מעל 100KWH וטסלה עם הזמן הגדילה את החסם הזה כך שמודלים שונים הם עם חסמי טעינה שונים (250KWH למודלים הגבוהים, שתואם את תחנות הטעינה מהדור האחרון של החברה, ו 170KWH למודל הבסיסי).

זה כמובן ספיד אימים, לא החמש דקות שאנחנו רגילים מתדלוק רגיל, אבל בפועל זה כנראה יהיה לא מלוא הטנק (מומלץ לא לרדת מתחת ל-20% בטסלה, ורצוי לא לטעון עד 100% כי אז לא תוכלו לנצל בלימה רגנרטיבית ולכן הנהיגה תהיה פחות יעילה). כלומר אם נטען מ-20% ל-80% זה יקח פחות מ-10 דקות…).

בארץ יש רק כבר כמה מקומות שמגיעים להספקים האלה והן תחנות הסופרצ'רג'ר של טסלה. בחלק מהמקומות, כגון בנקודת הטעינה בעזריאלי תל אביב, ההספקים עומדים סביב 80KW (סביב חצי שעה לטעינה באותם תנאים) מסיבות שונות, בעיקר בגלל התשתית, והמספרים עלולים להשתנות כתלות במספר הרכבים שנטענים בתחנה בעת ובעונה אחת. הקצב בפועל ישתנה גם בהתאם לחום הבטריה (אסור שהיא תתחמם יתר על המידה) וכמה ריק ״המיכל״: הטעינה המהירה היא בעיקר באיזורים של 0-50% מה בטריה ומאיט יותר ויותר ככל שהבטריה מלאה יותר.

בגלל היעילות והחשיבות של פינוי מהיר של המטען ובמאמץ למנוע תור, כשיתחילו לגבות כסף על הסופרצ'רג'רים, יוטל בעתיד גם קנס משמעותי למי שלא מגיע להזיז את הרכב בתום הטעינה.

ומה עושים בינתיים כשהרכב נטען? לשם כך הרכב כולל תמיכה ב-Netflix וביוטיוב שעובדים כאשר הרכב אינו בתנועה בלבד. עם זאת, אם אתם במרתף של עזריאלי כלל לא בטוח שזה יעזור לכם.

הטעינה בהספקים האלה פחות "בריאה", לא כי טעינת DC פחות טובה לרכב אלא כי מדובר בהעברה משמעותית של הספק, ואיתו גם חום. החום והטעינה האגרסיבית מקצרים את החיים של הבטריה ולכן לא מומלץ לטעון כל הזמן בשיטה הזו, רצוי להשתמש בכך כשזה נדרש אבל לא באופן תדיר כתחליף לטעינה ביתית.

טעינה מהירה אבל לא מוגבלת לטסלה: יש בישראל מספר רשתות של גופים שונים לטובת טעינה ציבורית. לרוב מדובר על מטענים באיזורים מסחריים בכדי שלא תבזבזו את זמנכם לריק בעת הטעינה (עדיף לעשות שופינג). אפליקציית Plugshare (לינק לחנות אפל, לינק לחנות באנדרואיד) תיתן לכם מפה סביבכם או סביב היעד שלכם, מפתיע שיש לא מעט תחנות שפעילות כבר כעת אך כדאי לוודא שאתם מבינים את העלות והפניות של התחנות, ולשם כך תצטרכו להרשם לאפליקציות השונות ודרכם אפשר לברר את פניות העמדות והעלות, שיכולה להיות פי כמה וכמה מעלות הטעינה הביתית.

לשם ההשוואה, תעריף טעינה ביתית עולה סביב 0.5 שקל ל-KW כולל מע"מ, שמביא את ה-SR+ לסביב 25 ש"ח טעינה מלאה מ-0 עד 100%. תעריפי התחנות הפומביות יכולות לנוע מ-1.2 ש"ח ל-KWH (שווה ערך ל-60 ש"ח לטעינה מלאה) ועד 2.5 ש"ח, פלוס עלות חיבור (סביב 5 ש"ח על הפעלת הטעינה) ויתכן שבעתיד גם "קנס" על אי ניתוק מהיר בתום הטעינה. רשתות טעינה כמו של אפקון לרוב טוענות בקצב של 22KW (שעתיים לטעינה מלאה) וחלקם קובעים את העלות לפי בחירתכם בקצב "מהיר" יקר יותר מול קצב איטי זול יותר.

המחברים של הרשתות הציבוריות הן לרוב CCS או TYPE 2 שתואמים לטסלה ולמרבית הרכבים החשמלים בישראל.

כפי שניתן לראות, היתרון של טעינה חשמלית מתפוגגת כשמתחילים לעשות את השימוש בעיקר בתחנות פומביות. רשת plug share גם מאפשרת לצרכנים פרטיים לשתף את החיבורים הפרטיים שלהם (תעבירו להם את הכסף בביט…).

טעינה "איטית" או ביתית AC או Type 2

בעמדה ביתית (עם או בלי עמוד טעינה) החישוב של כמה זמן אפשר למלא את הרכב מ-0 ל-100% הוא פשוט מאוד.

כמות הפאזות X עוצמת הזרם X המתח (230V) = ההספק

אם נחלק את גודל הבטריה שברכב בהספק נקבל את כמות הזמן המקסימלית שיקח לטעון את הרכב שלכם, והרי כידוע זה אחד הנושאים הקריטיים לרוכש הטרי.

דוגמאות:

• אם יש לכם מקור חד פאזי בעוצמת זרם 16A אתם יכולים לספק 3.7KW ולכן את ה-SR+ (לטובת החישוב, הדגם שכאמור יש לו 50KWh) יקח לכם לטעון 13.5 שעות בערך.
• אם יש לכם מקור תלת פאזי בעוצמת זרם 16A אתם יכולים לספק 11KW ולכן את ה-SR+ יקח לכם לטעון 4.5 שעות בלבד. 11KWH זה הגבול של קצב הטעינה של טסלה מודל 3 כיום בסוג הטעינה הזה.
• אם יש לכם מקור תלת פאזי בעוצמת זרם 32A אתם יכולים לספק 22KW ולכן את היה תאורטית ניתן לטעון  מ-0% ל-100% כ-2.3 שעות בלבד. כאמור, המודל 3 מוגבל לקצב 11KWH, אם כי יש רכבי EV אחרים כגון ניסן leaf שכן מסוגלים לקבל טעינה בקצב מואץ שכזה.

הטסלה מגיעה בישראל עם מטען נייד חד פאזי, אך מאוד לא רצוי להשתמש בו לאורך זמן עם שקע ביתי רגיל (נדרש לכך מתאם).

עם שקע כח (סיקון) שמתוכנן להספק גבוה יותר, אפשר לקבל הספק נמוך ששווה ערך לכ-20 ק"מ לכל שעת טעינה. ניתן עקרונית גם לרכוש מטען נייד תלת פאזי לפי חישובי היעילות שציינתי למעלה.

התקנה ביתית

כפי שראינו, יש יתרון בולט בחיבור חשמל ביתי, אך זה לא מתאים לכל אחד. אם אתם גרים בבית פרטי – הנושא קל למדי, ניתן להזמין מטען קבוע (יש לא מעט סוגים, אך שני הפופולריים ביותר הם המקורי של טסלה שמותקן על ידי אפקון, והמטען של ש.נ.פ). המטענים הללו מסוגלים להתמודד עם הזרם הזמין לכם מהבית – כך שעקרונית אין שום צורך לשנות את התצורה של הבית שלכם אלא אם אתם לחוצים על טעינה מהירה.

ההתקנות הללו הם סטנדרטיות. אפקון לוקחת מחיר קבוע עד למרחק התקנה "סביר" (עד 50 מ' מהלוח) אך ההתקנות הללו הן פשוטות ולרוב חיצוניות במסילה בסיסית וללא נסיון להסתיר את הכבילה. החיבור נעשה מול הלוח ויש תוספת של מתג פחת (חשוב מאוד: הפחת חייב להיות "Type B" שמותאם לרכבים חשמליים) ומאמ"ת תלת פאזי או חד פאזי לפי מה שיש לכם בבית.

לגבי מה שיש לכם בבית. מרבית הבתים בישראל מקבלים 25A חד או תלת פאזי. אם היה אצלכם חשמלאי בגלל קפיצות בחשמל, יתכן שהחליף לכם את המתג הראשי ל-32A (המתג של חברת החשמל הוא 35A, כך שזה לא תקני, אבל זה לא יקפיץ את העולם נגדכם והחשמלאים יודעים זאת). איך יודעים כמה אתם רשמית מקבלים? מומלץ לפתוח את חשבון החשמל שלכם ובחלקו האחורי כתוב בדיוק כמה אתם מקבלים – לרוב יהיה רשום שם תלת פאזי 25A. ניתן גם להשתמש בתעודת הזהות או בקוד החשבון שלכם בכדי להכנס לחשבונכם בחברת החשמל ולברר את הפרטים של חשבונכם.

מכיוון שמרבית הבתים לא צורכים כאלה זרמים, עיקר הקושי הוא עם הצרכנים הגדולים בבית: המזגנים שלכם, קומקום, תנור או טוסטר, דוד חשמל, מכונת כביסה ובעיקר מייבש הכביסה. אם אלה לא פועלים, כנראה שאינכם צורכים כמעט זרם. גם כשהם פועלים, ברוב הבתים ניתן למשוך 12A-16A ללא קושי רב, ולכן החלפת פקק ל-32A (שימו לב לתקן ולהשתמש בחשמלאי מוסמך) יאפשר לכם להגיע לזרמים הללו די בקלות. לטובת חיבור כזה לרוב נדרש כבל עבה למדי של 5X2.5mm (כבל תלת פאזי) במידה ומפל המתח סביר – כלומר במידה והמרחק של הלוח לנקודה הוא קצר למדי, בממוצע כ-20מ לפי אפקון.

ההתקנה בפועל כאמור יכולה להיות של חברת ההתקנה, או אתם יכולים לרכוש את המתקן ולהשיג חשמלאי מוסמך שיתקין את המטען הקבוע. בתקופה הקרובה יהיו הרבה מאוד חשמלאים שיכירו את הנושא, אך נכון לכרגע היה לי מאוד קשה למצוא חשמלאי עם יותר מהתקנה אחת מאחוריו, מה שאומר שאת עקומת הלימוד הם יעשו עליכם אם תעשו את זה בזמן הקרוב. התקנה פרטית לרוב תהיה זולה יותר, אך בעיקר תהיה בתוואי שאתם תקבעו, כולל קדיחות השחלות בתעלות קייימות והתקנה נסתרת. מצד שני, ברגע שהחשמלאי נוגע לכם בלוח, בסבירות לא קטנה הוא ימצא מאמ"ת לא תקני, כבלים מיושנים, התקנת אדמה לא תקינה ויתכן שתהיה לכם עלות נוספת מתוך הרצון לייצב את המצב התקני.

עוד קושי נוסף הוא ברכישה של המטען. קבועי הזמן של אפקון לא פשוטים: ניתן להזמין את המטען עם שילוח בעלות נוספת ועם שבועיים זמן הספקה (10 ימי עסקים) או עם איסוף שניתן בשעות מעט בעייתיות (שני עד רביעי בשעות הצהריים ובהתראה של יום-יומיים עם תיאום מראש).

אבל אם קופץ לכם הפקק או שאתם מתפתים להאיץ את הטעינה אתם יכולים לעלות את הבית ל-40A תלת פאזי (מה שיאפשר לכם להעביר 20-32A לרכב בטעינה = 22KW שיטענו לכם את הרכב במלואו בשעתיים או פחות), תדרשו גם לכבל עבה יותר (5X4mm או 5X10mm) אבל זה החלק הפשוט של העסק. תדרשו דבר ראשון להשיג חשמלאי מוסמך שיעביר אתכם ביקורת של חברת החשמל. עלות השדרוג בחברת החשמל (שנעשה דרך האתר שלהם או באפלקציה) היא סביב 2000ש"ח, אך זה רק ההתחלה – נדרש החלפת פקק ראשי, העברת ביקורת חברת חשמל (ואם נכשלתם, גם עלות ותיאום ביקורות חוזרות), כבלים עבים יותר ומאמ"ת גדול יותר. צפו לעלות של סביב 10,000 ש"ח וצפונה לתענוג הזה ומינימום של יומיים-שלושה עבודה של חשמלאי, תיאום מול חברת החשמל ולפחות חודש מרגע ההזמנה.

אם יש לכם בתוכניות שדרוג שכזה או תוכניות ליותר מרכב חשמלי אחד, מומלץ מראש להעביר את הכבלים העבים יותר, מכיוון שהשחלת הכבלים הוא הדבר שהכי מורכב לטפל בהמשך.

מעבר לעלות ההתקנה חשוב לציין שנדרש אישור של הועד במקרה שהבית שלכם הוא בית משותף, גם אם מדובר בחניה פרטית שלכם, מכיוון שהכבל עובר דרך התוואי המשותף של הבניין. אפקון מעבירים אישור של הועד, כאשר לרוב נדרש רוב בלבד מקרב שאר הדיירים בבניין לטובת העניין. אם אין לכם אישור כזה, ככל הנראה תצטרכו להתקין עם חשמלאי פרטי וככל הנראה הועד יתבע אתכם ויפסיד בתביעה (מכיוון שיש תקדימים רבים לנושא ובכולם הדייר זכה). חוק ההסדרים הקרוב אמור להסדיר את הנושא ולקבע בחקיקה את זכות בעל דירה על תשתית חשמלית. עדיין חסר גם הסדרה של תשתיות לבתים משותפים חדשים.

התקנה מהלוח המשותף

אופציה נוספת לבעלי דירות בבתים משותפים הוא משיכה של החשמל מהלוח הראשי של הבניין. בבתים רבים הלוח הזה הוא חד פאזי (למה שמישהו יצטרך תלת פאזי עבור מערכת השקיה, האורות הפנימיים והחיצוניים ואולי גם ציוד של יס או הוט). לרוב מדובר או ב-25A או ב-40A, מה שיספיק לרכב אחד בטעינה איטית למדי (25A = 5.7KW כלומר כ-9 שעות טעינה לרכב בודד). ברגע שמוסיפים רכב נוסף, הסיפור הופך אפילו מורכב יותר כי נדרש חלוקה של הזרם בין הרכבים. מכיוון שמדובר בדיירים שונים, כל דייר נדרש לשעון והוא משלם רק על ההספק שהוא צרך מהבניין.

כמובן שנדרש לטובת הנושא גם אישור הועד, בדומה לאישור שנדרש לדייר שרוצה להעביר את החשמל מהלוח הפרטי שלו לחניה.

לאפקון יש חבילה סטנדרטית כזו, אך כאמור הקושי הגדול הוא כאשר הדייר השני או השלישי בבניין זקוקים לחיבור, וכאן טמון הקושי מכיוון שאם העבירו כבר כבלים, נדרש גם שדרוג הלוח של הבניין די במהירות ועל חשבון הדיירים שצורכים ממנו חשמל לרכבים, גם אישור הועד לשדרוג השני וגם לוחות פרטיים.

במקרים כאלה יש אופציה נוספת וזה להזמין או קו פרטי נוסף לבניין (ואז אפשר שהוא יהיה 40A תלת פאזי ולא יגיע אליכם הביתה, מה שאומר שאין צורך בביקורת או בחשמלאי צמוד לנושא).

יש לציין שבכל מקרה, כאשר מדובר בבניין גדול, לרוב מדובר בחניות שרחוקות מאוד מהבניין, מה שהופך את הנושא למורכב ועלול לגרור כבלים עבים יותר בכדי למנוע מפל מתח גדול ובמקרים מסויימים, יתכן שגם לא ניתן כלל להעביר חשמל לנקודת החניה, מה שאומר שיתכן שנדרש יהיה להוסיף לוח ציבורי או פרטי נוסף, מה שמייקר מאוד את העלות של ההתקנה.

מה אם לא מוצמד לכם חניה ספציפית בחניון?

כאשר מדובר בבניין גדול, הסיפור מורכב יותר ונדרש חיבור תעשייתי בדומה למה שקיים בחניונים. לרוב צריך לקבוע עם חברה פרטית ולייחד לנושא קבוצה של חניות שישמשו לטובת טעינה של מי שזקוק לכך. שיטת החיוב לרוב היא או בעזרת כרטיסים מגנטים או צ'יפים שפותחים את המטען ומאפשרים שיוך של החיוב לאדם המתאים. חברת Afcon מקימה כאלה מתקנים באיזורים ציבוריים ואם יש כדאיות כלכלית גם בבניינים משותפים, בקניונים, חניונים ובמקומות ציבוריים אחרים. צפו בקרוב מאוד להצפה של מקומות מהסוג הזה, אך גם למחסור במקומות מכיוון שבעלי הרכבים עלולים להחנות שם זמן ממושך.

יש לציין שאפקון כיום מוכרים את הדור השני של עמדת הטעינה של טסלה, שיש לה אמנם כבל ארוך יותר (7מ במקום 5מ) אך היא פחות חכמה מהדור השלישי שזמין באירופה. הדור השלישי מאפשר לתחנה גם להתחבר ב-Wifi ולתת לכם דווח וגם שליטה על העמדה. כיום הדרך היחידה להזמין עמדה זו היא להזמין אותה מחו"ל ולהתקינה באופן פרטי, כאשר הצפי הוא שלקראת סוף השנה גם התחנות מהדור החדש יהפכו זמינות להתקנה על ידי החברה.

סיכום

העלויות כיום עדיין זולות משמעותית, גם בטעינה ציבורית ובמיוחד בפרטית, ביחס לרכב מבוסס דלק. עם זאת, המדינה לא שוקטת על שמריה, ועלולה למסות בדרך כזו או אחרת את הצריכה הזו. אחרי הכל, דלק ותוצריו מהווים אחוז משמעותי מהמיסוי שמקיים את תקציב המדינה ולמדינה גם כיום יש פחות מיסוי על רכבים חשמליים. העומס הצפוי בשנים הקרובות על חברת החשמל תהיה משמעותית (גם בשל ההתחממות הגלובלית והמעבר החד לרכבי פלאגין וחשמלים). הדבר עשוי לייצר חוסרים והעלת תעריפים.

אופציה אחת שנהוגה באירופה ופחות מוכרת בישראל, למרות שאפשר כבר כיום לעבור אליה, הוא תעריף משתנה תעו"ז (תעריף עומס וזמן) שמשתנה לפי העומסים של חברת החשמל באותו רגע. התקנים עלולים לאלץ זאת בהמשך ויתכן שמי שצורך מעל כמות מסויימת יועבר אוטומטית לתעו"ז, מה שיאלץ אתכם או לחשב את כדאיות הטעינה או להחליף את המטען למטען חכם יותר שיקרא מהרשת את התעריף ויתאים את עצמו לצריכה זולה. כשמערכות טעינה חכמות יאפשרו צריכה דינמית באופן שיעשה אופטימיזציה לצריכת החשמל של כל הצרכנים, העומסים של חברת החשמל יצנחו שכן עיקר הקושי של החברה הוא התנודתיות בין צריכה מועטת ופתאום קפיצות בצריכה.

בכל מקרה, חשוב לציין שהעלויות האלה לרוב לא נלקחות בחשבון בחישוב של החסכון של הרכב הפרטי וגם המדינה וחברת החשמל עדיין לא ערוכות לעומסי החשמל העצומים שהמהפכה החשמלית צפויה להביא בשנים הקרובות לישראל.

למידע נוסף, אפשר לשאול כאן בפורום או בקבוצות טלגרם: אוהדי טסלה בישראל, קבוצת טעינה של טסלה.