לאחר שהתקדמנו לאחרונה למסך טלוויזיה OLED מייצרנית ידועה, הגיע הזמן גם לבחון מחשב נייד מתוצרת אסוס (ASUS) שמתהדר עם מסך OLED בוהק. לשולחן הבדיקות שלי הגיע נייד חדש ASUS ZENBOOK 14X OLED ומעניין יהיה לראות ולבחון איך הוא מתנהג בשטח. שמו הרשמי הוא: Asus Model UX5400E Notebook PC, ואת זה ניתן לראות במדבקה בתחתית המחשב.
ולפני הכל, בואו נצפה בפתיחת הקופסא שלו והסרת נייר הצלופן:
הטכנולוגייה במחשב
- מעבד אינטל – Intel® Core™ i7-1165G7 Processor 2.8 GHz
- מסך – 14.0-ברזולוצייה של עד 3880X2400
- 16:10 aspect ratio, 0.2ms response time ,90Hz refresh rate
- כרטיס מסך – NVIDIA® GeForce® MX450 2GB GDDR6
- זיכרון – 16GB LPDDR4X on board
- כונן פנימי – 1TB M.2 NVMe™ PCIe
- קישוריות – 3.0 SSD/Wi-Fi 6(802.11ax)+Bluetooth 5.0 (Dual band) 2*2
- מסך קטן – ScreenPad™ 2.0 (FHD+ (2160 x 1080) IPS-level Panel)
- סוללה – 63WHrs, 3S1P, 3-cell Li-ion
התרשמות ראשונית
החלטתי לכתוב את הסקירה במלואה על הנייד שבסקירה ,כאמור Asus ZenBook 14X OLED. הדלקתי אותו מחדש חיברתי לספק הכח , תוך שניות עלה המחשב עם מסך ה- OLED שלו הבוהק באור ציבעוני עשיר. אמרתי לעצמי זה וואאוו. אני יושב בסלון ומנסה לכתוב את הסקירה ודבר ראשון שנתקלתי בו זו התאורה החזקה שנובעת מהמסך. נאלצתי להחשיך את המסך קצת כדי שאוכל לכתוב. המחשב הזה נראה מאוד משוכלל ועצם היותו בעל משטח מגע לעכבר שמשמש גם כמסך קטן דמוי טלפון סלולרי, בהחלט פותח אפשרויות חדשות לשימושים . מחשבים חדשים מודרניים בדרך כלל מגיעים עם תוכנות שונות pre installed. אחת מהם היא אנטיוירוס של מקאפי שהתחיל לזרוק הודעות שונות למסך. החלטתי להסיר אותה. דבר נוסף שצץ לו לפתע היה MYASUS , שהחלטתי לבחון אותה.

את תוכנת MyAsus ניתן למצוא על המסך הקטן והיא דורשת רישום באתר של אסוס. היא מאפשרת מספר דברים כפי שניתן לראות על המסך בתמונה כמו דיאגנוסטיקה של המחשב, קבלת עדכוני דרייברים למחשב וכן הנחה ברישום לשירותי אדובי.
המחשב
נלך אחורה כמה דקות לשלב הוצאת המחשב מן האריזה. הדבר הראשון שהרגשתי היה מחשב כבד, בוודאי הרבה יותר מהפוג'יטסו האישי שלי ששוקל קצת יותר מ-900 גרם. המחשב הזה שוקל 1.4 ק"ג וזה מורגש ביותר. דבר שני היה גוף המתכת המוברשת בעובי של 16.9 מ"מ שהרגיש במילים פשוטות – איכות. המחשב כולל גם צירים איכותיים של אסוס בשם ErgoLift Hinge שמאפשרים פתיחת המחשב ל-180 מעלות, וגם מטה את גוף המחשב והמיקלדת בזווית קלה לצורך הקלדה נוחה יותר, ופיזור חום טוב יותר.
ועכשיו לחלק החשוב והמרכזי במחשב – המסך. עם הדלקת המחשב בפעם הראשונה ולאחר קינפוג ראשוני שלו, מתגלה ה-OLED בשיא בהירותו ותפארתו. זה לא פלא שצופי טלוויזיה משדרגים בשנים האחרונות את מסכי הטלוויזיה שלהם למוצרי OLED ותואמיהם. אין צורך להכביר מילים על הייתרונות הויזואליים של מסכי OLED, אבל במחשב הזה המסך הוא איכותי ביותר, הוא בגודל 14 אינץ עם יחס מודרני של 16:10 עם רזולוצייה של 3840X2400 ב-4K. הוא נמצא בקטגוריית cinema-grade 100% DCI-P3 color gamut עם בהירות מסך של עד 550 ניטס, ו- DisplayHDR™ 500 True Black certified. במחשב, מסך ה-14 אינץ הוא מתוצרת סמסונג, והמסך הקטן הוא מתוצרת טושיבה.
מבחינת חיבורים, אפשר לומר שהמחשב אינו משופע בהם, וכולל מצד שמאל חיבור בודד של USB 3.2 Gen 2 Type-A, ומצד ימין הוא כולל שני Thunderbolt™ 4 supports display / power delivery מסוג USB-C, וכן חיבור אחד של HDMI 2.0b, חיבור אודיו 3.5mm Combo Audio Jack, ו- Micro SD card reader לקריאת כרטיסי SD קטנים.

מלבד המסך, הפריט הבא בחשיבותו היא המקלדת האיכותית במחשב. מאוד נוח להקליד על המחשב הזה, ותוך כדי הקלדת הטקסט הזה ניסיתי להבין אם יש בה אור אחורי להקלדה לילית. חיפוש קל בגוגל העלה שמקש F7 מפעיל אור אחורי שמציץ לו מתוך האותיות על המקשים כולל העברית. נקודת חובה לגירסה העברית הוא צבע החריטה הלבן הלא מודגש גם באנגלית וגם בעברית, ולמי שמתקשה בהקלדה עיוורת כמוני, היה כדאי אולי להפריד בצבעי החריטה לצבע אחר שידגיש את האותיות העבריות.

ScreenPad
את מסך ה- ScreenPad פגשנו כבר בשנת 2017 כפיתוח מקורי של חברת אסוס. ScreenPad שולב לראשונה בסדרות הזן בוק ובהמשך, נוסף גם לסדרות ה- VivoBook. מסך ה- ScreenPad למעשה מחליף את משטח המגע הידוע שמתפקד כסוג של עכבר משוכלל. בסדרות המודרניות של ה-זן בוק, ה- ScreenPad נראה כמו סמארטפון גם בגודלו והשילוב שלו עם המסך הראשי בהחלט מייצר אתגר, איזה שימוש ניתן לעשות איתו.
הנה וידאו קצר שמסביר על ה- ScreenPad:
כמי שהתחיל לפרק ולהרכיב מחשבים אישיים עוד בתחילת שנות ה-80 בעידן תואמי ה-IBM AT/XT נטולי WINDOWS, העכבר היה ועדין הכלי הראשי לצורך ניווט במחשב. כמובן שעם הצגת משטחי המגע, ולימים מסכי מגע, התנסיתי גם בהם, אולם הם לא הפכו מבחינתי לכלי ראשי, ולא החליפו את העכבר. יש לשער שזהו עניין של הרגל, והדור הצעיר אימץ בחום פיתוחים טכנולוגיים אלו, ואני מוצא עצמי בבית מול המחשב AIO של הבן הצעיר ובו מסך מגע, ועדין משתמש בעכבר. מכאן שמשטח המגע דמוי הסלולרי הוא חידוש מרענן ומעניין לאן יגיע. כאן במחשב של אסוס אני מגלה דברים חדשים כמו זה שסימן העכבר יודע לעבור בקלות בין שני המסכים ואף להפעיל את התוכנות שנמצאות בו ולא נמצאות במסך הראשי. עם הדלקת המחשב, מסך ה-OLED עולה במהירות רבה, וכל עוד לא עשינו LOGIN מסודר, ה- ScreenPad ישאר חשוך. מיד עם הכניסה למחשב משטח המגע דמוי הסלולר יתעורר גם הוא לחיים ויעלה במהירות. פונקצייה מעניינת שמצאתי שקשורה למשטח המגע המואר הוא עזרה קולית לנגישות שמקריאה באנגלית את הפקדים המובנים בתוך ה- ScreenPad אותם יכולנו לראות בסרטון הוידאו למעלה. שימו לב שלפעמים, אם העכבר נעלם לכם מן המסך הראשי, אז הוא לא באמת נעלם, אבל מסתובב לו במסך הקטן ליד המקלדת בזמן שאתם בוהים ומחפשים אחריו במסך הגדול.
מבחינתי, ה-ScreenPad הוא הרחבה טכנולוגית מעניינת ביותר והאינטגרצייה שלו לטלפון סלולרי, עשוייה להיות עוגן מכירתי מוביל ללקוחות אסוס.
Sound, Camera, Action
חלק אינטגרלי של כל נייד הוא מערכת המולטימדיה – מסך – מצלמה – סאונד. במחלקת המסך, האסוס החדש באמת מצטיין במסך OLED מרשים ונראה שיהיה כיף לצפות בו בתכני נטפליקס העשירים. לעומת זאת, במחלקת הסאונד, המצב קשה יותר. אמנם על גבי המחשב מצד ימין מצויין שהמחשב מצוייד ברמקולים של Herman/Kardon וכן במערכת של Dolby Atmos המרשימה. ובאמת כשמעלים סרטון הדגמת דולבי אטמוס מערוץ יוטיוב כלשהו, ניתן להתרשם מהצלילים המרחפים בחדר באופן וירטואלי כאילו יש שם רמקולים ניסתרים שאנחנו לא רואים, ולא רק שני רמקולים מזעריים הנמצאים בתחתית המחשב מימין ומשמאל. אז התוצאה הסופית היא שזוג רמקולים אלו מצליחים לשחזר "במת קול" די מצומצמת, עם גבוהים ותדרי אמצע סבירים ולא יותר. ברמת התדרים הנמוכים הם ממש לא מצליחים לשחזר את מה שבאמת מוקלט, ועוצמת הרמקולים בכלל ממש נמוכה ללא פאנץ' ומאכזבת.
ואשר למצלמה המובנית בחלקו העליון של המסך, הרי שוב ניתן להתאכזב מהמצלמה ברזולוצייה של 720 שאסוס התקינה במחשב. קשה לי להבין היום בעידן ה- 4K, סדרות הזום הבלתי נגמרות, והתקשורת האישית בעידן הסגרים בבית, מדוע לא ניתן להתקין במחשבים ניידים מצלמה ראוייה.
וכדי להדגים את איכות הצילום במחשב והסאונד כפי שנקלט במיקרופון המובנה, מצורף וידאו קצר:
איבחון ביצועים
מסורת סקירות מחשבים מכתיבה לנו בדיקות ביצועים בסגנון בנצ'מארקינג, ה- Asus ZenBook 14X OLED לא חורג מזה. בשבועות שהמחשב שהה על שולחני בניסיון להבין מה נמצא לפני, העברתי אותו מספר בדיקות, שהמסקנה המתבקשת מכולן היא שזהו מחשב מצויין לפעילות ממוחשבת סטנדרטית, רוצה לומר, שעורי בית, יצירת תוכן קלילה ללא עריכות וידאו מסובכות, צפייה בסרטים ותוכניות, כתיבת מסמכים והכנת מצגות, ועוד. המחשב, למרות המסך המצויין שלו, אינו מתאים לגיימרים המריצים משחקים כבדים הדורשים ביצועי FPS מהירים, אבל לשאר הדברים הוא בהחלט מתאים.
יש לא מעט תוכנות Benchmark לאבחן מחשב, ובמקרה כאן השתמשתי בכמה כדי להציג את ביצועי המחשב ומה נוכל למצוא מתחת למקלדת. התוכנה הראשונה היא CPU-Z שמציגה פרטים טכניים בזריזות ואף מסוגלת לאבחן ביצועים:

תוכנה פופולרית נוספת היא CINEBENCH, כאן בגרסת R23 שמציגה את הביצועים הגרפיים של המחשב, וכן את ביצועי ה- CPU בשני מצבים עקריים, Single Core ו- Multi Core. בבדיקה שעשיתי מצאתי שהאסוס זן בוק מקבל 5664 נקודות בבדיקת המעבד במצב Multi Core, ו-1481 נקודות במצב Single Core. ולהבדיל, לאחרונה סקרתי מחשב גיימרים חזק עם אלדר לייק שקיבל 23394 נקודות ב- Multi Core, ורק 1878 נקודות ב- Single Core.

תוכנה נוספת שנותנת לנו בזריזות תוצאות ונתונים לגבי ביצועי המחשב היא Userbenchmark שמציגה את יכולותיו של הנבדק באופן ברור:

אנחנו רואים בבירור שברמת הדסקטופ, המחשב מקבל ציון מצויין (צוללת אטומית), וברמת תחנת עבודה ומחשב למשחקים, התוצאות נמוכות.
בדיקה נוספת מעניינת נעשתה עם תוכנת 3DMARK של מעבדות UL. התוכנה מאפשרת הרצת סימולצייה של משחקים שונים. בבדיקה כאן עלו הנתונים הבאים:

לחיצה על התמונה תציג אותה באופן יותר ברור וגדול, כאן אנחנו יכולים לראות שהמחשב שאינו ממש מיועד לגיימרים, יכול לאפשר הרצת משחקים לא כבדים באופן סביר למשתמשים מזדמנים שרוצים להפיג את הזמן בהרגעות מול משחק.
למעבדות UL יש תוכנת איבחון נוספת שבוחנת מחשבים ברמת אפליקציות גרפיות של אדובי. כאן השתמשתי בתוכנה שלהם שנקראת Procyon שבוחנת את המחשב ומריצה סימולציות של render לבדיקת השלב הסופי בכל תהליך עריכה בו אנחנו "אורזים" את הקליפ הערוך לקובץ סופי. הבדיקה שעשיתי שלוקחת יחסית הרבה זמן, נתנה את התוצאות הבאות: 2268 נקודות,

יש לציין גם שלצורך בדיקת ביצועי המחשב בעריכה עם Adobe Premiere Pro ותוכנת PROCYON, צריך להתקין את תוכנת פרמייר על המחשב, כולל רישיון לתוכנה, אחרת הבדיקה לא תהיה זמינה לנו. ורק לקבל מושג על מחשב הרבה יותר חזק מן הנבדק, התקנתי והרצתי את PROCYON על מחשב העריכה שלי, והנה התוצאות:

אנחנו רואים שמחשב שנבנה כמכשיר עריכה עם חלקים מתאימים מקבל ציון גבוה בהרבה עם 3947 נקודות בהשוואה לאסוס זן בוק.
בנצ'מארק נוסף שהפעלתי על שני מחשבים הוא Unigine Heaven שמפעיל גרפיקה כבדה ומסוגל לאבחן באופן אמיתי את ביצועי המחשב. על הזן בוק של אסוס שלפנינו הוא התקשה ביותר, זרימת הוידאו העשירה בגרפיקה התקשתה לרוץ חלק וגימגמה בקפיצות קשות, והתוצאה בהתאם:

גם עם שני כרטיסים גרפיים שאינם מתאימים לדרישות כבדות, ומעבד מרכזי מודרני, אנחנו רואים שתוצאות של 40 נקודות וביצועי FPS נמוכים ביותר, המחשב הזה אינו מתאים לדרישות הגיימרים ל-FPS מהירים. ולעומת זאת, מחשב העריכה שלי שנבנה בשנת 2017, שהוא כבר יחסית מיושן, נתן תוצאות גרפיות טובות ומספקות כפי שנוכל לראות בתמונה הבאה:

בדיקה חשובה נוספת היא עמידות הסוללה במחשב ללא חיבור חשמל. בבדיקה שהעברתי את המחשב עם התוכנה המיוחדת של מעבדות UL, המחשב החזיק בבדיקה של "פעילות משרדית" (Modern Office) כ-5 שעות. בתמונה כאן למטה נוכל לראות את סוגי בדיקות הסוללה שהמחשב יכול לעבור, ובחלק התחתון של התמונה נראה את תוצאות הבדיקה.

כמובן שכל משתמש מחשב מסגל לעצמו שיטות עבודה שונות, שעשויות להניב זמן סוללה שונה בכל מקרה, כך שקשה לצפות כמה זמן מחשב זה או אחר יחזיק מעמד ללא הטענה. בכל מקרה עם ריקון הסוללה לחלוטין חיברתי את המחשב למטען כדי לראות כמה זמן לוקח להטעינו ל-100 אחוז, ומצאתי שטעינת המחשב למצב של סוללה מלאה לוקחת כשעה.
פונקצייה נסתרת משהו במחשבים ניידים היא אופצייה להפקת דו"ח מצב הסוללה שעשוי לעזור למשתמש בניהול המחשב. את הפקודה להפקת הדו"ח ניתן למצוא פה והיא מבוצעת ע"י שימוש ב-CMD, ועל ידי הקשת powercfg /batteryreport מתקבל קובץ HTML שנותן את תוצאות בדיקת הסוללה על פני תקופה כפי שנוכל לראות בתמונה הבאה:

אחת הבדיקות המומלצות באתרים השונים לאבחון כוחה של הסוללה היא הרצת סרט וידאו באיכות טובה במצב LOOP ובדיקת המחשב כמה זמן הוא החזיק מעמד. מומלץ גם לנטרל צרכני חשמל כבדים כמו חיבור Bluetooth ו- WIFI. אני הרצתי סרט כזה באיכות 4K כל הלילה, ומצאתי את המחשב בבוקר כבוי. מן הדו"ח שהפקתי (בתמונה למעלה) ניתן ללמוד לכאורה שבמצב המתואר, המחשב החזיק מעמד כ-6.5 שעות ברציפות
אסוס סטיילוס פן
ולסיום, עם מסך מגע ראשי ומסך קטן דמוי סלולי המשמש כטאצ'פאד, אסוס צרפה עט ASUS Active Stylus SA200H – Pen לערכת המחשב. אריזת המחשב כוללת גם סוג של כיסוי (ניתן לראות זאת בסרטון הפתיחה למעלה) ובו יש גם מיקום לשמירת העט המיוחד. ניסיתי להפעיל את העט של אסוס והוא לא עבד. תחקיר קצר באינטרנט העלה שהסטיילוס מצוייד בסוללה. והאמת היא שגילוי הסוללה היה סוג של הפתעה ובחובה גילוי נאות. מסתבר שבתוך העט מסתתרת סוללה דקה מסוג AAAA, וזו לא טעות הקלדה. האמת היא שלא ידעתי על המצאות גודל סוללה מסוג קואטרו AAAA. כמוכן, כדי למנוע ריקון הסוללה, יש מדבקה קטנה עגולה על המגע האחורי של הסוללה, ויש להסירה לפני השימוש. כדי להגיע לסוללה יש להבריג את ראש העט כפי שמצטייר בתמונה כאן למטה.

PAPERWORK
כמו כל מכשיר אלקטורני או גאדג'ט שאנחנו קונים, גם לאסוס מצורפים כמה מסמכים שונים אותם ראינו בסרטון הפתיחה, ובהם גם זה שמצולם כאן למטה שמחבר אותנו לשירותים המתקדמים שחברת אסוס מציעה ללקוחות שלה, כמו אפליקצייה לחיבור הסלולר לנייד החדש, שירותי תמיכה ופרימיום, MyAsus ועוד. כדאי לעיין בזה.

מה אהבתי
- מסך OLED איכותי, עם צבעים חזקים שכיף לעבוד איתו
- מבנה המחשב איכותי ממתכת מוברשת
- נפתח ל-180 מעלות
- מקלדת נוחה במיוחד להקלדה עם טווח קצר שחוסך זמן הקלדה
- WIFI 6
מה פחות
- הפקת הסאונד לא מספיק חזקה ללא בסים טובים
- מצלמה בינונית לחלוטין ב-720
- אין מספיק חיבורי USB רגילים
- ה- ScreenPad דורש לימוד מה ניתן להפיק ממנו
- אין חיבור רשת RJ45
- אין הפרדת צבעים בחריטה על המקלדת וקשה להבחין בין עברית לאנגלית
המחיר: כ-6,500 ש"ח
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.