ביקורת: סרט לסופשבוע – איש ושמו אוטו (A Man Called Otto)

"איש ושמו אוטו" הוא סרט קטן ואנושי, וזה היתרון הגדול שלו .

12:52
  /     
איתמר נימרוד

לטום הנקס שמור מקום של כבוד ברשימת השחקנים האהובים עלי, לצד טום קרוז וליאונרדו דיקפריו. יש שני דברים שאני אוהב בו. הראשון זה שכל סרט שלו, מ"ביג" ועד "פורסט גאמפ", הופך לקלאסיקה שמחזיקה עד היום. השני הוא הורסטיליות שלו, הוא יכול לשחק בדרמה הכי רצינית או בקומדיה הכי מטופשת ולתת לה את התבלין המיוחד הזה שנמצא אצלו עמוק בפנים. שילוב של אישיות, משחק וחכמת חיים. אתמול עלה על מסכי הקולנוע הסרט החדש של הנקס "איש ושמו אוטו".  סרט קטן ואנושי,  שבולט לטובה בין כל הסרטים הגדולים שיצאו בשבועות הקרובים לרגל עונת הפרסים.

ביקורת: סרט לסופשבוע – איש ושמו אוטו (A Man Called Otto)

"איש ושמו אוטו" הוא עיבוד קולנועי אמריקאי לרב המכר השוודי "איש ושמו אובה" שכתב פרדריק בקמן (שגם עובד לסרט מצליח מ-2015 שייצג את שוודיה בקטגורית "הסרט הזר הטוב ביותר בטקס האוסקר של 2016). גיבור הסרט הוא אוטו אנדרסון (שאותו מגלם הנקס), איש מבוגר עם פיוז קצר ודעות על כל מה שזז. הוא חי לבדו, מתעסק בדברים קטנים שמעבירים לו את הזמן ומתעצבן אם משהו לא נעשה לפי העקרונות שהוא מאמין בהם.  העניינים משתנים כאשר מגיעה לבית שממולו מריסול (מריאנה טרווינו המצוינת), שכנה חדשה עם פלפל ושמחת חיים. בהחלה הוא מתרחק, אבל לאט לאט מתחיל להיפתח אליה ותוך כדי גם לומד דברים חדשים על עצמו ועל החיים.

ביקורת: סרט לסופשבוע – איש ושמו אוטו (A Man Called Otto)

מה שמבליט את "איש ושמו אוטו" לטובה בין כל הסרטים שמוצגים כרגע בבתי הקולנוע, הם שלושה דברים שמתמזגים לידי דבר אחד גדול. הראשון הוא הלב שלו והעובדה שהוא שם במרכז את האנשים הפשוטים. כל אחד, לא משנה באיזה גיל הוא, יכול להזדהות עם אוטו, עם מה שהוא עובר ועם תושבי השכונה שבה הוא גר. אלו יכולים להיות ההורים, השכנים, החברים שלנו ואפילו אנחנו בעצמנו. הדבר השני הוא הריאליסטיות. יש בסרט סצנות שמתארות דינמיקה יומיומית בין אנשים, שכולנו עוברים בכל יום. כמו ריב עם השכנים על דברים קטנים, קניות וסידורים יומיומיים (כמו בסצנת הפתיחה הקורעת מצחוק) ומערכות יחסים בין הורים, ילדים וחברים. הן משוחקות כל-כך טוב, שזה נראה ומרגיש כמו פרק בתכנית ריאליטי. בין כל אלו, נוצץ באור גדול הקשר בין אוטו למריסול ומשפחתה, שמתפתח כמו פרח שצומח לאט ואז נפתח בשיאו עם כל עלי הכותרת היפים והצבעוניים. הדבר השלישי הוא המשחק המצוין של כל הקאסט. טום הנקס נבלע לחלוטין בתוך הדמות של אוטו הקשיש. מריאנה טרווינו כמריסול גונבת את ההצגה בכל פריים שבו היא מופיעה. חוץ מהם, הסרט מתהדר בצוות של שחקני המשנה מצוינים שמעטרים כל פריים וסצנה בטעם, ריח ואופי.
ביקורת: סרט לסופשבוע – איש ושמו אוטו (A Man Called Otto)
ולפני סיום. השילוב בין הריאליסטיות ללב הגדול והמשחק המצוין הופכים את "איש ושמו אוטו" לסרט מהנה, מרגש ונוגע ללב. כזה שתצאו ממנו עם חיוך גדול על הפנים, ואולי אפילו עם איזו דמעה או שתיים בזווית העין.

ביקורת: סרט לסופשבוע – איש ושמו אוטו (A Man Called Otto)

בקיצור: מומלץ.

ביקורת: סרט לסופשבוע – איש ושמו אוטו (A Man Called Otto)

"איש ושמו אוטו" – ארצות-הברית/שוודיה 2023. בימוי: מארק פורסטר. תסריט: דיוויד מגי, האנס הולם. שחקנים: טום הנקס, מריאנה טרווינו, מנואל גרסיה לופו, כריסטיאנה מונטויה, אלכסנדרה פרז, רייצ'ל קלר, קמרון בריטון, מאק בדיה, חונייטה ג'נניגס, פיטר לאוסון ג'ונס.

לשרשור תגובות לחץ כאן