אפתח בשאלה אישית. איך הייתם מרגישים אם החבר או החברה הכי טובים שלכם, היו מפסיקים לדבר, להיפגש ולהתכתב אתכם בלי התראה או הודעה מוקדמת? אני בטוח שהייתם בהלם ודבר ראשון הייתם מנסים לבדוק איתם מה קורה. זהו קו העלילה הראשי של "רוחות אינישרין", סרטו החדש של המחזאי והבמאי האירי מרטין מקדונה (שיצר גם את "שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי"), שבו הוא חוזר לעבוד עם קולין פארל וברנדן גליסון, שאיתם עבד בסרט הפריצה המעולה שלו "ברוז'" מ-2008. "רוחות אינישרין" מגיע אלינו אחרי שכבש בסערה את פרסי גלובוס הזהב ומככב גם במועמדויות לאוסקר. כולל לפרס הסרט, לתסריט המקורי ופרס השחקן הטוב ביותר לקולין פארל.
עלילת הסרט מתרחשת באי דמיוני בשם אינישרין שנמצא באירלנד, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בזמן מלחמת האזרחים. גיבורי הסרט הם קולם (ברנדן גליסון) ופראדיק (קולין פארל). שני חברים טובים, שמבלים את רוב זמנם בשיחות בפאב המקומי. יום אחד, בהפתעה, קולם מפסיק לדבר עם פראדיק, לא יוצר איתו קשר או יושב איתו בשולחן הקבוע שלהם בפאב. פראדיק המופתע והפגוע מנסה ישר לדעת למה הקשר הופסק, מה שמוביל לשורה של אירועים לא צפויים שמטלטלים את החיים של שניהם.
מאוד אהבתי את הסרטים הקודמים של מרטין מקדונה. "ברוז'" העיף אותי לשמיים ו"שלושה שלטים" היה סרט השנה שלי כשיצא, וחשבתי שגם אוהב באותה מידה את "רוחות אינישרין". מודה שהצפייה בו לא הייתה קלה ולקח לי זמן לכתוב את הביקורת כי לקח לי זמן לגבש את הדעה עליו. ראשית, תיאום ציפיות קל. "רוחות אינישרין" הוא לא סרט שמתאים לכל אחד. אנשים שאוהבים סרטים מיוחדים מאוד ייהנו ממנו. יש צופים שפחות מתחברים ואפילו נרתעים מסרטים כאלו, ואני ממליץ להם בכל זאת לתת לו צ'אנס ולפנות בשבילו ערב. "רוחות אינשרין" אמנם זכה בפרס "הסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר" בטקס גלובוס הזהב, אבל הוא ממש לא קומדיה, אלא דרמה קומית עם אלמנטים של מותחן פסיכולוגי. הקצב שלו איטי, כך שלעלילה לוקח זמן להתפתח וההומור המועט שיש בה הוא חד ונושך, על גבול הסאטירי. אם אשתמש באלגוריה מעולם הבישול, הוא דומה לתבשיל קדרה חורפי שככל שיתבשל יותר, ככה הוא יהיה יותר טעים. כמו ב-"בבילון" שעליו כתבתי לפני שבועיים, גם פה הצופים עוברים מסע רגשי ובמהלך הצפייה בו עלו לא מעט רגשות. צחקתי, בכיתי, טיפה פחדתי ובעיקר הזדהיתי מאוד עם שתי הדמויות של קולם ופראדיק.
לכל אלו אפשר להוסיף את הצילום היפהפה, שבזכותו כדאי מאוד לראות את הסרט על מסך גדול. הסרט צולם באיי אינישמור וארן שבאירלנד, מקומות שהזמן עצר בהם מלכת. הנופים המדהימים ומזג האוויר הסגרירי רוב הזמן מכניס את הצופים לאווירה שיש בדר"כ במותחנים טובים. בחוץ יפה ורגוע, אבל בפנים הכל מבעבע ועומד להתפוצץ בכל רגע. הפסקול האירי/קלטי מתבל את הסרט באווירה מכשפת וקסומה שעשתה לי חשק לצאת לטיול באירלנד (חלום שיש לי כבר הרבה זמן ויום אחד גם אגשים אותו) וגם המשחק המצוין של צוות השחקנים ובראשם פארל וגליסון, שמגלמים שני טיפוסים שונים שמשלימים אחד את השני כמו יין ויאנג. גליסון כקולם השקט והמופנם ופארל כפראדיק הסוער והמוחצן. שניהם מתחילים את הסרט בעמדה אחת, ומסיימים אותו בעמדה אחרת לגמרי ויותר מזה לא אומר.
בקיצור – כדאי לראות.
"רוחות אינישרין" – ארצות-הברית/בריטניה/אירלנד 2023. 115 דקות. תסריט ובימוי: מרטין מקדונה. שחקנים: קולין פארל, ברנדן גליסון, קארי קונדון, בארי קוגן, גארי ליידון.
