זה לא סוד שמשהו לא טוב עובר על אולפני "מארוול" מאז "הנוקמים: מלחמת האינסוף" מ-2019 שסיים את השלב הרביעי ביקום הקולנועי שלהם. אמנם הם התרחבו והוציאו גם סדרות טלוויזיה, אבל חוץ מ"ספיידרמן: אין דרך הביתה" מדצמבר 2021, שהיה האירוע הקולנועי הראשון מאז הקורונה והציג חודשים רבים מול אולמות מלאים, הסרטים ש"מארוול" הוציאו ביקום החמישי היו בינוניים ( כמו "הנצחיים", שהיה אמור להיות "הנוקמים" החדש והתרסק בקופות ו"דוקטור סטריינג': במימדי הטירוף") או גרועים ("ווקאנדה לנצח", סרט שהדבר הכי טוב שהיה בו היה שיר הנושא של ריהאנה שנטחן עד דק ברדיו). סרטים ארוכים וכבדים עם תסריטים חצי מוכנים, פיתוח דמויות שלא עובד וליהוק בעייתי (יוצא דופן היה "ת'ור: אהבה ורעם" מהקיץ שעבר שהיה קליל, מצחיק וגם נמשך כשעה וחצי). בחמישי האחרון יצא למסכים בכל העולם "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה", הסרט השלישי של סקוט לאנג/אנטמן (פול ראד). חשבתי לפי הטריילר, שאולי הסרט הזה יהיה אחר וסוף-סוף יהיה אני אראה סרט טוב בשלב החמישי ביקום של "מארוול". מסתבר שטעיתי.
כמו "מימדי הטירוף", "אין דרך הביתה" וסדרות הטלוויזיה הנלוות, גם "קוונטומאניה" עוסק במולטיווירס ובמעבר בין יקומים מקבילים. הפעם סקוט/אנטמן, הופ/הצרעה (אוונג'לין לילי), קאסי בתו של סקוט (קת'רין ניוטון) והוריה של הופ האנק (מייקל דאגלס) וג'נט (מישל פייפר) נכנסים בטעות אל עולם הקוואנטום ומנסים לצאת ממנו כמה שיותר מהר. כשבדרך הם פוגשים את קאנג הכובש (ג'ונתן מיג'ורס), האולטרה נבל החדש שאמור לעשות צרות ל"נוקמים" בשני הסרטים הבאים שלהם.
ההקרנה של "קוונטומאניה" שבה נכחתי אתמול בקולנוע רב-חן דיזנגוף בתל-אביב, הייתה מלאה בבני נוער שעשו רעש, צעקו ומחאו כפיים בסיום וטענו שזה "הסרט הכי טוב של מארוול עד עכשיו. אני שאלתי את החבר שבא איתי אם הוא נהנה, הוא הסתכל עלי בחזרה ולא ידע מה לענות לי. תכל'ס, אני מבין אותו. למרות שגם הפעם הבמאי הוא פייטון ריד (שביים את שני הסרטים הקודמים), "קוונטומאניה" ממשיך את אותו הקו של הסרטים הקודמים בשלב החמישי. זה מרגיש כאילו היוצרים הם שפים במסעדת יוקרה שלא בא להם לעבוד הערב ומגישים ללקוחות שאריות מחוממות מאתמול.
ולמה אני מתכוון? אז ככה. קודם כל, אנשי האפקטים של "קוונטומאניה" לקחו השראה מהמון סרטי מדע בדיוני, בעיקר מ"מלחמת הכוכבים" ובעיקר מהטרילוגיה החדשה (פרקים 1-3). כל פרט ופרט בפריים, החל מהנופים של עולם הקאוונטום, דרך ספינות החלל ועד לכלי הנשק, היצורים והחיות עוצבו ב-CGI וזה באמת נראה שהכל מהונדס ולא אמין. לרגע זה הרגיש לי כמו ב"עולם מוזר" של דיסני, שגם לקח השראה מסרטי הרפתקאות ומדע בדיוני משנות ה-80 וה-90, ניסה להיות מקורי ובעיקר היה חסר השראה .
שנית, העלילה כתובה בטלאים. כאילו התסריטאי לקח כל מיני סצנות מסרטים שהוא זוכר ותפר אותם בצורה חובבנית אחד לשני. הדיאלוגים נדושים, הבדיחות לא מצחיקות וכמה כבר אפשר לראות את אותן סצנות אקשן שנראות אותו דבר. אמנם לא נרדמתי, אבל גם לא צחקתי, השתעממתי, פיהקתי ורציתי שהסרט ייגמר כבר.
שלישית, המשחק. פול ראד, האיש שקוליות היא הפורטה שלו, מנסה להצחיק ורוב הזמן מתאמץ. אוונג'לין לילי לא ממש תורמת לעלילה, ביל מאריי נוראי בזמן המסך המועט שקיבל ומייקל דאגלס הגיע לשלב שבו הוא מגלם את הסבא החביב והתפקיד שלו מסתכם בעיקר בכמה שורות בודדות. גם ג'ונתן מייג'ורס שמגלם את קאנג, הבד גאי של הסרט שאמור לקבל תפקיד יותר גדול בסרטי "הנוקמים", לא מספק את הסחורה. הוא לא מפחיד או מאיים יותר מדי ונראה בעיקר סובל. נקודות האור של הסרט הן קת'רין ניוטון, שמגלמת את קאסי ומפתיעה לטובה ומישל פייפר, שעברו שנים מאז שראיתי אותה על המסך ונראית אותו הדבר מאז שנות ה-90.
בקיצור – לוותר.
"אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" – ארצות הברית 2023. 124 דקות. בימוי: פייטון ריד. תסריט: ג'ף לוואנס, ג'ק קירבי. שחקנים: פול ראד, אוונג'לין לילי. קת'רין ניוטון, ג'ונתן מייג'ורס, מייקל דאגלס, מישל פייפר, ביל מאריי, קאתי אובראיין, וויליאם ג'קסון הארפר, רנדל פארק, קורי סטול.
