מאז תחילת מהפכת המסכים הדקים, לפני כ-20 שנה, נדרשו מסכי LCD/LED להתפשר בין מספר דרישות מתנגשות. הטכנולוגיה דאז היתה יכולה להציג מגוון צבעים רחב ועוצמות גבוהים במיוחד, וכן להגיע לקונטרסט אינסופי (שחורים אבסלוטיים) אבל לא לעשות את כל אלה בו זמנית. המגבלה היתה כזו שאם היינו רוצים להגיע לשחורים מוחלטים וטווח צבעים מושלם, לא היה מנוס מפשרות כואבות בתחום טווח הצבעים ועוצמת האור היתה חייבת לרדת.
פריצת הדרך המשמעותית של הטכנולוגיה בעשור האחרון היתה בשילוב Quantum Dots, ננו-חומרים שעושים מעשה קסם בפיזיקה של האור. אם נעביר דרך פילטר שכזה אור כחול אנרגטי, התוצר יהיה אור אדום או ירוק חזקים ויעילים במיוחד ובכך להמיר את האנרגיה הגבוהה של אור כחול (תוצר של תדר הגבוה של טווח הצבעים הזה) לאור עם תדרים נמוכים יותר, אך בעוצה גבוהה יותר. היעילות הזו חשובה במיוחד גם כי היא מאפשרת צבעים מדוייקים מאי פעם, ובמקביל גם מאפשרת עוצמות אור גבוהות פי כמה. כל זה נעשה עם הספק נמוך, כלומר פליטת חום וצריכת חשמל שנותרים נמוכים. "הקסם" הוא, אם כך, היכולת לייצר עוצמת אור חזקה בהרבה, תוך שימוש בהרבה פחות אנרגיה, וזה אומר שחשבון החשמל שלכם ישאר זהה או אפילו ירד.
סמסונג עובדת עם החומרים הייחודיים הללו כבר שנים רבות – כבר ב-2015 ראינו הצצות ראשונות של הטכנולוגיה, והיא ממשיכה להשתפר משנה לשנה. העיקרון נותר זהה, אך הביצועים ויעילות החומרים שופרו. כיום החברה פורצת את גבולות תקני ה-HDR, כאשר מסכי NEO QLED מסוגלים לפרוץ את גבולות DCI-P3 למסגרת הרחבה יותר REC2020, הגביע הקדוש של תעשיית הוידאו.
בגרף למעלה ניתן לראות את כל טווח הצבעים התאורטי של יכולת הראיה האנושית. ניתן לראות שהמסגרת הלבנה תופסת חלק משמעותי ממנה – REC709 הוא התקן HD שהחליף תקן אפילו קטן יותר (תקן REC601 עבור SDR). התקן האחרון, נכון לכתיבת מאמר זה, שנוצר לתחום הטלויזיה היה REC2020 (המסגרת האדומה) שהוא תקן תאורטי ואין עדיין אף מסך או תצוגה שיודעים להגיע אליו. והתקן בפועל שקיים כיום הוא DCI-P3, תקן שקיים כבר מספר שנים בקולנוע הדיגיטלי והועבר לבית וכיום בשימוש עבור תכני HDR למינהם.
המעבר מחוץ ל-DCI-P3 הוא מעבר כואב והכרחי וכזה שדורש טכנולוגיות חדשות בכדי להתקיים. טכנולוגית QD היא הראשונה שתאפשר זאת מחוץ למעבדות ואולמות התצוגה (וזאת בעיקר בעזרת שימוש בלייזרים) ואנחנו צפויים לראות יותר ויותר נסיונות להרחיב את מגוון הצבעים מחוץ למסגרת ה-DCI-P3 בשנים הקרובות, מה שיאפשר לנו לראות צבעים ואיכות טובה משמעותית גם ממה שקיים באולמות הקולנוע.
שחורים אבסלוטיים
כאמור, הדילמה היה תמיד בין שחורים אבסלוטיים לבין עוצמות האור וכיצד לבצע את הריקוד העדין של הפשרות בין השניים. מרבית הצרכנים, במיוחד בישראל ברוכת השמש, מעדיפים עוצמות אור חזקות שיאפשרו להם לצפות בטלויזיה בכל שעות היום ללא צורך לאגוף תריסים או לסגור וילונות.
תקני הוידאו החדשים של-HDR10 ו-HDR10+ מסוגלים לראשונה להגיע ל-5000 ניטים, מספרים שעד לפני מספר שנים נחשבו בדיוניים. חשוב לציין שעוצמות אלה הן רזרבות ולא משהו שכדאי להשתמש בו כל הזמן. מסך שיציג עוצמות של אור כאלה במלוא המסך יגרום לאי נוחות בעין ולהוצאות לא קטנות בחשבון החשמל. המציאות בעולם האמיתי היא שעוצמות אור כאלה חשוב שיהיו משמעותיות בנקודות הבוהקות ביותר בתמונה. זה גם מה שמאפשר למסכים להגיע לעוצמות גבוהות מבלי להשפיע על חשבון החשמל או להתחמם יתר על המידה. מסכי NEO QLED מצליחים לראשונה להגיע לאיזור ה-3000 ניטים, שהם כמעט כפול ממה שהיה זמין עד כה.
עוצמות אור אלו משפיעים בעיקר בשברירי השניה ובאיזורים הקיצוניים בתמונה (specular highlights) שהופכים את התמונה למדהימה במיוחד ומאפשרת לצפיה מבלי להתפשר על האזורים הבהירים. ההשפעה העיקרית של זה היא כאשר נראה תמונות של שלג למשל. ללא תוספת התאורה, אזורים מושלגים יראו שטוחים ונטולי פרטים. גם החזרי אור ממתכות כמו זהב הם קריטיים. ללא עוצמות האור, זהב נראה כמו סתם צבע צהוב, כרום וזהב הם הגוונים הקשים ביותר לייצוג במסכים כיום, וכך ניקל מבריק של רכב לא נראה כמו סתם "אפור עם ברק".
אבל רגע, למה זה לא היה אפשרי לפני כן? הסיבה היא שאם אנחנו מגבירים את עוצמות האור מספיק, אור יתחיל לברוח החוצה גם באזורים הכהים, מה שיהפוך בהכרח את השחורים שלנו לאפורים. זו תמיד היתה הבעיה בהגברת עוצמות האור של המסכים הללו – ככל שנהפוך אותם בהירים יותר, דבר שהצרכנים רוצים, כך נאבד את השחור "דיו" הכהה.
העין בנויה באופן כזה שמאפשר לה להבחין בשינויים קלים מאוד בעוצמות האור הכהות, מה שנתן לבני האדם הקדמונים להבחין בטורפים גם עם אור קלוש של הירח והכוכבים. הקשתית משמשת כמו צמצם ונפתחת כשחשוך, מה שמאפשר ליותר אור להכנס והמח משלים את השאר. הבעיה שבלילה, או כאשר אין אור סביבתי, העין מאוד רגישה לזליגות האור האלה, ולכן ללא טכנולוגיה חדשה לא ניתן היה להגביר את עוצמות האור של המסכים מבלי לאבד את השחורים האבסלוטיים.
טכנולוגיית NEO QLED מצליחה לשבור את המגבלה הפיזיקלית הזו על ידי צמצום גודל האלמנט של מקור האור. ככל שאנחנו מצליחים להקטין את מקור האור שלנו יותר, כך האור מסוגל להתפזר פחות. כלומר, במקום מספר נורות LED חזקות, ניתן להכניס למסך אלפי איזורים בעלי נורות LED קטנות וחזקות בהרבה, מה שלא מאפשר לאור שלהן להתפזר. כך ניתן לראשונה להציג עוצמות אור גבוהות ולצידן חושך מוחלט. כיום אין טכנולוגיה מתחרה ל-QD שמסוגלת לשלב את שני העולמות הללו.
שילוב חומרי ה-Quantum Dot כבר ברמת התאורה הזו וצמצום השטח של נורות ה-LED (טכנולוגיה שנקראית miniLED) הם המהות של ניאו קיולד וזה מה שהופך את הטכנולוגיה הזו לכל כך יחודית ופורצת דרך.
איפה זה משמעותי?
אם בעבר לא היה תוכן שיכול לעשות שימוש ביכולות הללו של NEO QLED, זה כבר ממש לא המצב. יש כיום מספר מקורות שלא רק עושות שימוש ביכולות הללו אלא מניחות מראש שזה בדיוק היכולות של המסך שלכם.
- תכני גיימינג HDR חדשים – כולל גם הפלייסטיישן 5 וה-XBOX series X החדשים.
- תכני מחשב מבוססי HDR
- גופי הפקה כמו נטפליקס, אמזון פריים, דיסני+, HBO MAX ודומיהם משדרים ומפיקים סדרות וסרטי 4K HDR באיכות יוצאת מהכלל.
- סרטי קולנוע שמגיעים אלינו ב-UHD HDR
- כמובן שתכנים כמו יוטיוב שמאפשרים לכם לשמור ולצפות בתכנים של משתמשים אחרים שמצלמים ב-UHD HDR, שהרי כל אייפון ו-Galaxy S מהשנתיים האחרונות כבר יודעים לצלם ולהקליט באיכות הזו.
כל אלה זמינים כבר היום לכולנו.
מה עוד חדש ב-2022 בטכנולוגיה הזו?
כמובן שהדגשים השנה ממשיכים להיות על עיצוב הבית – שהרי אי אפשר להתעלם מכך שהמסך הוא מרכז הסלון והוא הופך לגדול יותר ויותר משנה לשנה. כיום הדגמים הפופולריים מתחילים ב-65" ומסכי 75" ו-85" הופכים פחות יקרים וברי השגה.
אבל חוץ מעיצוב, שני דגשים חשובים מתמיד הם על סאונד וגיימינג.
בתחום הסאונד, סוף סוף יש טכנולוגיה שמאפשרת לצליל להגיע מהמסך עצמו ולא רק מרמקולים הסמוכים למסך. טכנולוגיית OTS PRO עוקבת אחרי מקור הסאונד, גם זאת הודות לכך שמרבית התכנים המופקים כיום משודרים עם דולבי או אפילו דולבי אטמוס, מה שמאפשר למקם את הצליל על גבי המסך עצמו. הבמה היא המסך, ולא צדדיו.
כל זה משולב גם באלמנטים סביב ומאחורי המסך שמאפשרים להגיע לאיכות סאונד גבוהה מבלי להזדקק לתיבת תהודה גדולה – מה שהיה מצריך מהמסך יותר נפח.
תחום הגיימינג התרחב מאוד בשנים האחרונות ולא רק שהוא לכל טווח הגילאים אלא שהדרישות שלו מהמסך הפכו דרמטיות. אם בעבר גיימרים מקצועיים היו צריכים מוניטורים יקרים ומיוחדים שלא היו בגדלים מספיקים, כיום כבר אין צורך להתפשר על גודל, עוצמות אור אל מול יכולות הגיימינג.
בגיימינג כיום נדרש גם עוצמות אור וטווחי צבע (HGIG הוא התקן HDR למשחקים) אלא שנדרש גם זמן תגובה מהיר (low latency אוטומטי – ALLM), פריים רייט משתנה וגבוה (עד 120FPS ב-4K, שעלול להשתנות תוך כדי ריצה בעזרת VRR) ו-Freesync.
כל אלה לראשונה מאפשרים לצרכנים לא להתפשר – לא על האודיו, לא על יכולות הגיימינג, לא על גודל המסך ובוודאי שלא על עוצמות האור וטווחי הצבעים. במקום להתאים את החדר לצפיה במסכים, המסך מתאים את עצמו לסביבה הטבעית שלכם, מה שאומר שלא צריך לשנות את החיים שלכם בשביל לקבל את התמונה והסאונד הטובים ביותר.
כל זה משתלב עם העובדה, שלראשונה בישראל אנחנו מקבלים את איכות התוכן הטובה ביותר ולא בדיליי של עשור ממה שמקבלים בארה"ב או באירופה. כל המקורות שזמינים שם לתוכן איכותי כבר זמינים גם כאן, שזה ממש חזון אחרית הימים לחובבי וידאו וגיימינג, לראשונה אין צורך בפשרות!
