תגובות למאמר: חלב דל לקטוז של תנובה

[balila30]

תודה על שהחכמתה אותנה בנושא.
מחר נידגום וניטעם

[sagyle]

חסרונות -
הפרש מחיר זה משהו שצריך לקחת בחשבון. שקית חלב עולה אפילו פחות (אני לא יודע כמה כי מזמן לא קניתי) ומכיוון שלא ניתן להשיג אותו בשקית, חייבים לשלם עבורו 7 ש"ח
הוא פחות שומני מ3% ויש כאלו שפחות יאהבו את זה.
וגם המתיקות, עניין שצריך להתרגל אליו. לא כולם אוהבים את החלב שלהם מתוק יותר.

hosq אני לא חושב שהוא בריא יותר מחלב רגיל

[truejoker]

תודה על האינפורמציה ועל המאמר . האם יש סיכוי שיהיחה חלב כזה עם 3% שומן ?

[sagyle]

אין שום סיבה שלא.

[creed]

תודה על המאמר.
oferlaor, בחלב עמיד תנובה רגיל יש את אותה כמות לקטוז כמו בחלב טרי.
אני זוכר שלפני שנתיים בערך תנובה שיווקה חלב עמיד דל לקטוז בטעם וניל, אבל לא יצא לי לראות אותו על המדפים כבר תקופה ארוכה.
הפירוק של הלקטוז מעלה את המתיקות של המוצר הסופי, בחלב העמיד ששווק בזמנו "הסתירו" את המתיקות תחת הטעם של הוניל. אישית לא אהבתי את התוצאה. בחלב הטרי דל לקטוז שנסקר במאמר, אכן יש יותר מתיקות מורגשת, גם גוון המתיקות השתנה מעט, אבל עדיין הטעם המתקבל הוא סביר יחסית לחלב רגיל (לדעתי הסוביקטיבית).

הגישה של קבלת חלב דל/נטול לקטוז באמצעות אנזימים שמפרקים את הלקטוז לחד הסוכרים המרכיבים אותו היא גישה אחת שניתן לנקוט. שיטה אחרת שמישמים היא לבצע כמה פעולות סינון עוקבות עם פילטרים שונים, וכך לסנן את הלקטוז החוצה מן החלב. לדוגמה החברה הקנדית הזו - http://www.natrel.ca/english/ourbrands/ ... _free.html

כאשר מדובר על פירוק לקטוז, כמו במוצר של תנובה, התוצר המתקבל לא בריא יותר מהמקור, אך מי שחיפש חסרונות שמסתתרים, ישמח לדעת שאין, ההבדל הוא רק שדו הסוכר -לקטוז מגיע אליך שהוא כבר מפורק לאבני הבניין שלו.

כאשר מדובר על סינון הלקטוז החוצה, ניתן לדבר על מוצר בריא יותר - גם הערך הקלורי של החלב הסופי יורד, כי מסלקים ממנו את הפחממות (השומן עדיין נשאר ותורם לערך הקלורי), וגם צורכים מוצר נטול סוכר (חשוב למשל לחולי סכרת). החסרון במוצרים מסוג זה, החלב מאבד את המתיקות האופינית לו.

[דבוטאנט]

יותר מתוק בטמפרטורת החדר אבל אחרי חמום\הקצפה הוא לא היה לי יותר מתוק או שזה רק אני שלא שלא הצלחתי להרגיש.
הולך יותר טוב עם הקורנפלקס בבוקר.
חבל שזה 2% יש הרגשה של חלב יותר מימי בקפוצ'ינו

[blinkybill]

עוד לא ניסיתי אבל בתור אחד שנוהג להוסיף טיפת שמנת לחלב אני בטוח ארגיש בהבדל..

[כפיר_ש]

הוא יותר מתוק אבל לא באופן משמעותי.

בכל מקרה זה פתרון מעולה לסובלים מרגישות ולבטח עדיף פי אלף מחלב סויה.

[moti_r]

טעמתי הרגע את החלב הזה.

קודם כל - הוא ממש מתוק! לא הבדל קטן בכלל, אלא ממש מרגיש כאילו הוסיפו סוכר.

הערך הקלורי זהה (כנראה כי יש פחות שומן ולכן זה מתקזז).
אותה כמות של סידן. פחות כולסטרול ופחות שומן.

לא ניסיתי להקציף אבל אני מניח שההקצפה תהיה זהה ל-3% כי יש אותה כמות סידן.

ממש נחמד!

[creed]

התהליך של הפיכת החלב לנטול לקטוז בשיטה זו לא משנה את הערך הקלורי שלו. הגוף עדיין מקבל את אותה הכמות של הסוכר, בין אם הלקטוז הזה מפורק לשני חד סוכרים, או בין אם הוא נותר שלם. מבחינת ערך קלורי לגוף זה אותו הדבר.

המתיקות התיארוטית (בחישוב "מתמטי") צריכה לעלות ביותר מפי 3 במוצר נטול הלקטוז. כנראה שזה סוביקטיבי, לי המתיקות הרגישה עדינה.

[hosq]

הכל עדיף על חלב סויה, אלא אם בא לך לגדל שדיים כמובן
גיליתי עכשיו שהתחילו לשווק יוטבתה בשקית 3% מועשר, ב 5.22 שח שזה מחיר מצויין, קניתי וזה אחלה חלב.
אגב, אם הערך הקלורי זהה והמוצר מתוק יותר, זה לא סטארטפ??

[moti_r]

אז איך זה בדיוק עובד?
כששותים חלב רגיל הלקטוז מתפרק בגוף ואז הופך לסוכר?

משהו כאן לא ברור לי. החלב יותר מתוק, מאיפה המתיקות הזו? מעודף סוכרים, לא?
ואם יש עודף סוכרים, אז איך זה שאין עודף קלוריות?

[דבוטאנט]

לקטוז נהיה מסיס יותר בטמפרטורה גבוהה ולכן חלב נהיה מתוק כשהוא חם.
בדל לקטוז מפרקים את הלקטוז למרכיבים שלו ולכן הוא כבר מתוק בלי חמום.

[creed]

בטבע יש מגוון חד סוכרים - פרוקטוז, גלוקוז, גלקטוז ועוד ועוד.

שילוב של שנים מהם יתן דו סוכרים. המוכרים ביניהם -
סוכרוז (הממתיק הנפוץ, זה שאנחנו שמים בתה) שהוא דו סוכר מפרוקטוז וגלוקוז.
לקטוז - סוכר החלב, מורכב מגלוקוז וגלקטוז.
שני גלוקוזים נותנים דו סוכר בשם מלטוז.
ועוד ועוד.

חיבור של כמה יחידות של חד סוכרים ביחד יתנו רב סוכר. המוכרים ביניהם.
עמילן - רב סוכר של גלוקוז.
כשרשום על יוגורט, ומוצרי מזון שונים - "מכיל סיבים תזונתיים", בד"כ מדובר על רב סוכר של פרוקטוז.
גם החומר הקשה שמרכיב את גזע העץ הוא רב סוכר המורכב ממגוון חד סוכרים שונים.
ועוד.

לגבי ערך קלורי -
כאמור, לקטוז מורכב מגלוקוז וגלקטוז. מבחינת הגוף, לא איכפת לו אם צרכת את הסוכר כשהוא בצורת הדו, ואז עובר פירוק במעי ונצרך, או שכבר פירקת אותו לשני חד הסוכרים (שזה בדיוק התהליך בחלב נטול הלקטוז). מבחינת הגוף הוא עדיין קיבל מולקולת גלוקוז אחת, וגלקטוז אחת, לכן הערך הקלורי נותר זהה.
בסיבים תזונתיים הסיפור שונה, כי למרות שהם מורכבים מיחידות חוזרות של חד סוכר, הסיב (רב הסוכר) לא עובר פירוק ולא נספג במעי. לכן מבחינת הגוף ערך קלורי של סיב תזונתי קרוב לאפס, כי למרות שסך מרכיביו היה נותן ערך קלורי גבוה לו היו נצרכים בצורת החד סוכר, רב הסוכר לא נספג בגוף ולא תורם למאזן הקלורי.

לגבי המתיקות-
לכל אחד מהסוכרים יש ערך מתיקות שונה. למשל אם נמיס גרם סוכרוז (דו סוכר) במים, או גרם פרוקטוז (חד סוכר) במים, המתיקות של תמיסת הפרוקטוז תהיה גבוהה בהרבה.
לשם ייחוס, מתיקותו של הסוכרוז (זה ששמים בתה) נקבעה ל - 100%.
מתיקותם של שאר הסוכרים, נקבעת בהשוואה לסוכרוז. כך למשל מתיקותו של לקטוז היא כ - 20% מזו של סוכרוז, והמתיקות של גלוקוז נקי וגלקטוז נקי (שמרכיבים את הלקטוז) היא 70% ו - 35% בהתאמה.
(סתם אנקדוטה, מתיקותם היחסית של ממתיקים מלאכותיים יכולה להיות פי כמה עשרות מזו של סוכרוז)
ניתן למצוא מידע שונה לגבי מתיקות יחסיות של סוכרים וממתיקים אחרים, כתלות בספר שממנו הוצאת אותם, אבל המגמה והיחסיות דומה.

נחזור ללקטוז -לכן פירוק של לקטוז למרכיביו מעלה את המתיקות הסופית, כי רצה הגורל וחד הסוכרים המרכיבים אותו מתוקים יותר מאשר השילוב שלהם ביחד, אך הערך הקלורי נותר זהה.

[moti_r]

שיחקת אותה!!!
תודה רבה על המידע המועיל והבהיר. כיף לקרוא.

אז אם כך, למדתי שיש סוכרים שמתפרקים רק בתוך הגוף, ולכן למרות שהערך הקלורי זהה אני לא מרגיש את הטעם המתוק.
בקיצור - דפקו אותי. או במילים יותר יפות, הלכתי עם אבל הרגשתי בלי.

מעניין מאוד.