אתר עבדת - אחד האתרים היפים בארץ הושחת

נושאים שאינם קשורים בהכרח לתחום הקולנוע הביתי או האודיו אך עדיין עשויים לעניין את הקהל שלנו.

חשוב שלא לערב נושאים שנויים במחלוקת (פוליטיקה למשל).
ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שרשור שלא נקרא #31 

אכן, בהמשך למה שמשה אמר, כמעט כל מה שאנחנו רואים משוחזר בצורה זו או אחרת...

עניין השחזור קשור לעבודה שלי באופן הדוק, והוא עניין חם מאוד בדיונים התאורטיים היום.
לפי דעתי המקצועית, כל הנושא של שימור ושחזור בארץ נמצא ממש בבעיה. לא שבמקומות אחרים בעולם אין בעיות, אבל בארץ כל דבר נופל לפוליטיקה ואז מתחיל הבלגן.

בקשר לנזקים שנעשו עכשיו, לדעתי צריך להשאיר אותם כפי שהם. הנזקים הם חלק מההיסטוריה של האתר, בדיוק כמו שהכנסייה והמקדש עם השינויים שלהם זה חלק מעובדת.
להעלים את ההיסטוריה זה אחד הדברים שאנחנו, במקצוע שלי, מנסים להילחם בו...

(משה, אל תגיד שגם התיקון הוא חלק מההיסטוריה... :))



.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20570
הצטרף: דצמבר 2004
נתן תודות: 198 פעמים
קיבל תודות: 349 פעמים

שרשור שלא נקרא #32 

ramkol,
טוב, ניסית למנוע ממני להגיב את התגובה הטבעית והנכונה:-)
למזלי, אני לא מקבל הוראות מאנשים מה להגיד ומה לא :-)

לפי ההיגיון שלך, אז למעשה לא היו כמעט אתרים ארכיאולוגים בעולם שמאפשרים לאנשים בני זמננו לראות (מאוד בערך ועם צורך בדימיון רב) איך היה נראה מבנה או איך נראתה עיר בעבר הרחוק.
עצם זה שיש דבר שנקרא "אתר עובדת" (או בית שאן , קיסריה או כל מקום אחר) זה בזכות שהחליטו ל"תקן" את הנזקים של הזמן, כולל נזקים של וונדליסטים.
"לתקן", זה באמת מילה מוזרה בהקשר הזה, כי זה כולל לחפור ולהעיף את כל מה שכיסה את האתרים במשך השנים. כלומר, בלי זה, למעשה אף אחד לא היה שם לב שיש שם משהו בכלל.
משה

KOOKE
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
תגובות: 2262
הצטרף: פברואר 2005
נתן תודות: 5 פעמים
קיבל תודות: 12 פעמים

שרשור שלא נקרא #33 

רמקול, ידיד הוירטואלי...

המממ...לרגע לא התיימרתי לטעון שמה שכתבתי קודם אינו נגוע בגזענות ובהדבקת תווית לאוכלוסיה בגלל מעשי בודדים כביכול...

איני יודע מתיי שהית והתגוררת בנגב....אבל הבדואים של פעם הם לא הבדואים של היום......

קיפוח אינו הצדקה אוטומטית לפשע ממש כשם שאותו אחד שרצח את הוריו אינו יכול לבקש את רחמי בית המשפט בטענה שהוא יתום..

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שרשור שלא נקרא #34 

משה

אכן,
הארכאולוגיה זה דבר בעייתי מאוד מבחינה מוסרית, ולא הכל פתור.
אני חושב שרוב האתרים הארכאולוגים בעולם אפשריים לביקור לא בזכות חפירה ארכאולוגית מסודרת, אלא בעקבות שוד כזה או אחר בעיקר מהמאה התשע עשרה. (לא רק בארץ). גם החפירות היום לא ממש נקיות מאינטרסים ומעט מאוד ממצאים אפשר בכלל לכנות "מדעיים". אני אולי קיצוני בתחום שלי, אבל רוב מכריע של המתפרסם בעולם המחקר הארכאולוגי בארץ ובעולם, לא ראוי להתייחסות כפרסום מדעי.

העניין מגיע לקיצוניות בדיוק בתחום השחזור, כאשר מוכרים לאנשים פנטזיה שרחוקה מהמציאות כאילו היא המציאות שהייתה. תיקח לדוגמה את נירנברג הגרמנית. העיר יפה מאוד, ומוצגת כפנינה ימי ביניימית של ערי אירופה. זה עורבא ופרח... נירנברג נהרסה במלחמה וכמעט כל מה שמוצג כהעיר הימי בינימית זה שחזור שבכלל לא קרוב למציאות...
אבל העסקים חשובים יותר מאשר האמת ההיסטורית...
בישראל יש בנוסף גם את הפוליטיקה המקומית שמעוותת את המציאות...


דבר נוסף:
אתה מתייחס לזה שאפשר לראות אתר ארכאולוגי משוקם כזכות בסיסית של האדם. למה? לדעתי זה לא מובן מאליו.


ועוד דבר, רק כדי לחמם את האוירה... :)
למה תות הטעבן, זה שנח המון, צריך לנוח בתיבה במוזאון? משהו שאל את רשותו?

.
נערך לאחרונה על ידי ramkol ב 06/10/2009 15:02, נערך פעם 1 בסך הכל.

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שרשור שלא נקרא #35 

קוקי יקר,
אם הבדואים של פעם הם לא הבדואים של היום, צריך להאשים (ולזה אני מניח שהתכוונת) את זה שגרם לשינוי...



.

Kosh
סמל אישי של משתמש
גורו וינטאג'
גורו וינטאג'
תגובות: 4066
הצטרף: מרץ 2007
מיקום: Vorlon homeworld
נתן תודות: 353 פעמים
קיבל תודות: 365 פעמים

שרשור שלא נקרא #36 

ramkol כתב:אכן,
הארכאולוגיה זה דבר בעייתי מאוד מבחינה מוסרית, ולא הכל פתור.
אני חושב שרוב האתרים הארכאולוגים בעולם אפשריים לביקור לא בזכות חפירה ארכאולוגית מסודרת, אלא בעקבות שוד כזה או אחר בעיקר מהמאה התשע עשרה. (לא רק בארץ). גם החפירות היום לא ממש נקיות מאינטרסים ומעט מאוד ממצאים אפשר בכלל לכנות "מדעיים". אני אולי קיצוני בתחום שלי, אבל רוב מכריע של המתפרסם בעולם המחקר הארכאולוגי בארץ ובעולם, לא ראוי להתייחסות כפרסום מדעי.

העניין מגיע לקיצוניות בדיוק בתחום השחזור, כאשר מוכרים לאנשים פנטזיה שרחוקה מהמציאות כאילו היא המציאות שהייתה. תיקח לדוגמה את נירנברג הגרמנית. העיר יפה מאוד, ומוצגת כפנינה ימי ביניימית של ערי אירופה. זה עורבא ופרח... נירנברג נהרסה במלחמה וכמעט כל מה שמוצג כהעיר הימי בינימית זה שחזור שבכלל לא קרוב למציאות...
אבל העסקים חשובים יותר מאשר האמת ההיסטורית...
בישראל יש בנוסף גם את הפוליטיקה המקומית שמעוותת את המציאות...


דבר נוסף:
אתה מתייחס לזה שאפשר לראות אתר ארכאולוגי משוקם כזכות בסיסית של האדם. למה? לדעתי זה לא מובן מאליו.


ועוד דבר, רק כדי לחמם את האוירה... :)
למה תות הטעבן, זה שנח המון, צריך לנוח בתיבה במוזאון? משהו שאל את רשותו?

.
...
:lol: :lol:
:מת מצחוק: הרגת אותי עכשיו עם ה"תות הטעבן,זה שנח המון"..
Vintage audio is a way of life

Retro audio is good for you

ערוץ הסטריאו וינטאג' שלי:
http://www.youtube.com/user/Kosh31100

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20570
הצטרף: דצמבר 2004
נתן תודות: 198 פעמים
קיבל תודות: 349 פעמים

שרשור שלא נקרא #37 

ramkol,

לא ברור לי למה הארכיאולוגיה בפני עצמה בעייתית (ועוד מאוד) מבחינה מוסרית.

אני מבדיל את הטענה הזו מהטענה הנכונה שיש הרבה בעיות מוסריות שקשורות לארכיאולוגיה. החל משימוש פוליטי ואידיאולוגי בארכיאולוגיה ( מה שנפוץ אצלנו בארץ), וכלה בזה שאת האוצרות הכי רציניים מהמזרח התיכון מוצאים דווקא בבריטיש מוזיאום ובלובר ואף אובליסקים מצריים "שדודים" מקשטים את כיכרות פריז ולונדון. יש ויכוח מעניין בין יוונים לבריטים על החזרת אוצרות הפרתנון לארצם במובן של "למי שייכת המורשת הזו?", כאשר לשני הצדדים טענות מאוד "צודקות".

אבל יש גם בעיות מוסריות, והרבה יותר רציניות, שקשורות, למשל, עם אומנות, עם פיזיקה ואף עם רפואה.
זה לא אומר שעצם האומנות, או הפיזיקה או הרפואה הן דבר בעייתי מוסרית. הגישה שלי לארכיאולוגיה זהה. ארכיאולוגיה, כשלעצמה, זה עוד תחום ידע מעניין, וככזה היא חלק ראוי וחשוב בתרבות.
אני מקווה שהסברתי היטב את כוונתי.

ה"זכות" למחקר ארכיאולוגי, לא שונה מהותית מהזכות למחקר בפיזיקה או רפואה, או הזכות ליצירת אומנות (למשל סרטים, כדי שנישאר עם קשור לאתר :-) ).
נראה לי שאתה מייחס לארכיאולוגיה איזה משהו מיוחד (בתחום המוסר) שיש לה ואין לתחומי הידע האחרים. זה נראה לי מוזר.

ראוי שתות'לה ינוח במוזיאון כדי שיהיה ליותר קהל אפשרות לפגוש אותו, ושישמר במצב טוב גם לנכדי שאולי ירצו לראות אותו. יש לו אותו מעמד כמו למונה ליזה. אני חושב שזה אינטרס ראוי, אך כמובן לא האינטרס היחידי.
לא צריך לשאול את רשותו כמו שלא צריך לשאול את המונה ליזה לרשותה. ניסו להתקשר עם המשפחות אך היה קשה למצוא אותם:-)
שאלה יותר מענינת, אך גם בלי תשובה ברורה, זה מה שהזכרתי מקודם. האם תותי צריך לגור בקהיר או בלונדון?
משה

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שרשור שלא נקרא #38 

משה,
הארכאולוגיה שונה משאר המדעים בזה שברגע שאתה חוקר, אתה הורס את מושא המחקר.

יש כמובן את הבעיה שאין אפשרות "לחזור על הניסוי" כדי להוכיח את הטענה... כי החפירה כבר נעשתה... הארכאולוגים (הטובים יותר), משאירים חלקים לא חפורים בדיוק עבור זה, אבל זה מעט וזה גם רק טשטוש של הבעיה.

אבל מעבר לזה יש בעיה מוסרית לפגוע בקפסולת זמן, כאשר בכלל לא בטוח שיש לנו אפשרות לנתח את הקפסולה, ולשמור עליה...
היום מסתכלים אל החובבנות של החופרים הקודמים בדיוק כמו שדורות העתיד יתפחלצו למשמע איך שאנחנו עובדים ומשמרים.

כאילו, למה שארכאולוג איקס כן יוכל לחפור שם ולא סתם חובב?
לשאלה הזו אין תשובה. מה שקורה זה שהמדינה מחליטה כי היא החזקה ולא כי כך ראוי...


.

tamer
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
תגובות: 30
הצטרף: אוקטובר 2009
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 0

שרשור שלא נקרא #39 

ממש מזעזע

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שרשור שלא נקרא #40 

כמובן שתות והמונה זה דברים שונים. התות מדובר בגופו ובבשרו... וגם ברכושו הפרטי....


.

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שרשור שלא נקרא #41 

זה ששמים את תות בוטרינה, עשינו שני דברים. אחד- הגבלנו את זכות הקניין על ציר הזמן. שתיים- הענקנו את האחריות לזכות הקניין למוסד שאמור להיות מדעי.

לא ממש חיובי...

. 

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20570
הצטרף: דצמבר 2004
נתן תודות: 198 פעמים
קיבל תודות: 349 פעמים

שרשור שלא נקרא #42 

דוד,
ההבחנה שעשית בין ארכיאולוגיה לשאר המדעים אולי נכונה, אבל בזה היא דווקא דומה לניצול משאבי טבע מתכלים.
אז כמו שאפשר לבזבז אוצרות טבע או דווקא לנצל אוצרות טבע באחריות ומתוך מבט אל העתיד, אז כך אפשר להגיד על חפירות ארכיאולוגיות. אפשר לעשות את זה באופן ראוי ובאופן לא ראוי (וברור שהקו בין השניים הוא מאוד לא ברור ולא מוסכם).

להגיד שאסור לפגוע בקפסולת הזמן, כי אולי הדורות הבאים יעשו את זה יותר נכון זו טענה קצת מוזרה.
זכותם של הדורות הנוכחיים לא נופלת מזכותו של כל דור עתידי.
זה שבעתיד יוכלו לעשות את זה יותר טוב? אז גם בעתיד יוכלו לטעון טענה זהה לגבי העתיד שלהם:-)

זה שהמדינה קובעת, דווקא כך ראוי, לפחות במדינות דמוקרטיות. זה כמובן לא אידיאלי, אך עדיף על החלופות.

זה שאתה מתייחס לתותי כאל בן אדם עם זכויות זה די הזוי. ברור שיש קו שמפריד. לא צריך בכלל לדון איפה הוא עובר בדיוק, כי לדעתי אדם בן 4000 (או בן כמה שהוא?) שנה כבר אין לו אותם מזמן.
חוץ מזה, מכיוון שאני מניח שמדובר במלך עריץ שלא כל כך התעניין בזכויות נתיניו (טוב, המושג הזה כמובן לא היה קיים אז) , אז אין לי שום סנטימנטים לבחור :-) מגיע לו שגופתו המיובשת תיהפך לאטרקציה לתיירים. אולי יש צדק בעולם בסופו של דבר :-)

הזכרת שעיסוקך קרוב לנושא השחזורים. אתה יכול להרחיב?
משה

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שרשור שלא נקרא #43 

משה,
הנה מאמר שקשור לנושא:

http://www.notes.co.il/hoolly/45180.asp


להציג את הממצא הארכאולוגי כדומה למשאב טבע, זה אפשרי במישור כלכלי, אבל אנחנו רואים בהיסטוריה חלק מהותי מההוויה שלנו, ולכן נותנים לממצא הארכאולוגי ערך מוסף, שהוא מעבר לערך הכלכלי שלו.
מה שהתכוונתי בנקודה הבעייתית בארכאולוגיה כמדע זה, שבניגוד למדעים אחרים, שתמיד אפשר לשחזר ניסוי, ואם אי אפשר לשחזר ניסוי הרי הניסוי חסר תוקף, הרי בארכאולוגיה מעצם המתודה שלה כיום, אי אפשר לחזור על ניסוי.
לדוגמה. אם ארכאולוג מוצא ווזה בשכבה מלפני אלפיים שנים, ברגע שהוא הסיר את הממצא, הוא ניתק אותו מההוכחה לכך שהוא באמת מליפני אלפיים שנים. כמובן שמתעדים, ואחת הסיבות לתיעוד היא בדיוק זה. אבל התיעוד אינו מספיק אבסולוטית, ואם יש ספקות בהקשר של ההתאמה של הכלי לשכבה, אי אפשר לפקח על זה.
זו מגרעת ממשית ואמתית בבסיס המדעי של הארכאולוגיה כמדע.

(זה כמובן במישורים תאורטיים... במישורים פרקטיים המצב הרבה יותר גרוע... שמעת פעם ארכאולוג אומר חפרתי ולא מצאתי כלום... או מצאנו את הבית שימוש של העבד של השוליה של העוזר לסגן המלך...? תמיד מוצאים מקדשים וארמונות... :))

בקשר לפסקה השנייה.
זה לא מוזר. אם אין ביכולתנו להיות מאה אחוז בטוחים ביכולת שלנו לשמר ולנתח את קפסולת הזמן, לדעתי אין לנו זכות מוסרית לפגוע בה. בין השאר בגלל שהיא שייכת לא רק לנו אלא גם לדורות הבאים... מתי יודעים שהמאה אחוזים הגיעו זה בעיה, אבל לא בעיה לדעת שאנחנו אין לנו את המאה אחוזים.


אמשיך מחר... עייף....

:)

.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20570
הצטרף: דצמבר 2004
נתן תודות: 198 פעמים
קיבל תודות: 349 פעמים

שרשור שלא נקרא #44 

ramkol כתב:משה,
הנה מאמר שקשור לנושא:

http://www.notes.co.il/hoolly/45180.asp
.
...
קראתי. מעניין. באותה מידה שהבנתי, כך גם לא כל כך הסכמתי :-)
ramkol כתב: להציג את הממצא הארכאולוגי כדומה למשאב טבע, זה אפשרי במישור כלכלי, אבל אנחנו רואים בהיסטוריה חלק מהותי מההוויה שלנו, ולכן נותנים לממצא הארכאולוגי ערך מוסף, שהוא מעבר לערך הכלכלי שלו.
.
...
זה נכון, אך ההשוואה לא התיחסה לסוג הערך, אלא רק לעצם העובדה שגם לדורות הנוכחיים מותר להנות. (בעיניין נפט, הדורות הנוכחיים למעשה כבר כמעט חיסלו את הכל).
ramkol כתב: מה שהתכוונתי בנקודה הבעייתית בארכאולוגיה כמדע זה, שבניגוד למדעים אחרים, שתמיד אפשר לשחזר ניסוי, ואם אי אפשר לשחזר ניסוי הרי הניסוי חסר תוקף, הרי בארכאולוגיה מעצם המתודה שלה כיום, אי אפשר לחזור על ניסוי.
.
...
שים לב שארכיאולוגיה היא לא כל כך ייחודית בהיבט הזה כפי שנדמה לך.
יש שורה שלמה של תחומי מדע (ממדעי הטבע) שהם "תחומים היסטוריים" שבהם אי אפשר לשחזר ניסוי או לתכנן ניסוי בכלל.
בינהם: אסטרופיסיקה וקוסמולגיה, תולדות כדור הארץ, פלאנטולוגיה ועוד.
זה לא מוריד מזה שמדובר בתחומי מדע לכל דבר. יש שם תיאוריות שחוזות עובדות, רק שהתחזיות הן לא שמשהו יקרה בעתיד, אלא שבעתיד משהו התגלה על העבר.
למשל , מתורת האבולוציה ניתו להסיק שבין שני מאובנים שנמצאו צריך היה להיות גם צורת חיים שבינהם. כשהמאובן של השלב החסר נמצא, זה אומנם מאשש את התיאוריה.

אבל אני מסכים שארכיאולוגיה היא קצת פחות מדעית, ובעצם, לא "מדע" במובן המצומצם, אבל זה נובע מעיניין אחר, לא מזה שאי אפשר לשחזר ניסויים. זה יותר דומה להיסטוריה, איפה שהפרשנות הסוביקטיבית של החוקר היא חלק מהעיניין.
אז אפשר לקרוא לזה "תחום ידע ועיניין" במקום "מדע".
ramkol כתב: לדוגמה. אם ארכאולוג מוצא ווזה בשכבה מלפני אלפיים שנים, ברגע שהוא הסיר את הממצא, הוא ניתק אותו מההוכחה לכך שהוא באמת מליפני אלפיים שנים. כמובן שמתעדים, ואחת הסיבות לתיעוד היא בדיוק זה. אבל התיעוד אינו מספיק אבסולוטית, ואם יש ספקות בהקשר של ההתאמה של הכלי לשכבה, אי אפשר לפקח על זה.
זו מגרעת ממשית ואמתית בבסיס המדעי של הארכאולוגיה כמדע.
...
כאמור, אותו דבר אתה יכול להגיד על פלאנטולוגיה. זו לא סיבה לא לעסוק בזה. זו סיבה לשפר כל הזמן את שיטות העבודה ואת התיעוד.
ramkol כתב:
(זה כמובן במישורים תאורטיים... במישורים פרקטיים המצב הרבה יותר גרוע... שמעת פעם ארכאולוג אומר חפרתי ולא מצאתי כלום... או מצאנו את הבית שימוש של העבד של השוליה של העוזר לסגן המלך...? תמיד מוצאים מקדשים וארמונות... :))
...
שמע, נוכלים יש בכל תחום, מדעי או לא. חסרים לך פיזיקאים שפיברקו תוצאות ניסוי?
זה שארכאולוגים מסוימים לא אמינים לא מוריד מערך התחום עצמו. לפי הגישה הזו אין שום דבר ראוי בחיים האנושיים, כי בכל דבר תמצא גם נוכלים.

שנית, בעיניין בית השימוש אתה פשוט טועה עובדתית.
הסיבה שמוצאים הרבה ארמונות, אמפי-תיאטראות ועמודים זה כי אלה מבני האבן הגדולים שהיה להם בכלל סיכוי לשרוד.
באתרים של ארמונות, לא פעם ראיתי שמקום מסוים דווקא זוהה כבית שימוש או משהו יום יומי אחר.
בבית שאן יש שם שורה של אבנים שהיוו בית שימוש ציבורי, שבו החברה היו מחרבנים זה לצד זה.

זו בכלל טענה מצחיקה כי היא מניחה שיותר "מכובד" לגלות ארמון או מקדש. לא חושב שזה בכלל בעל משמעות אצל רוב הארכיאולוגים. מעניין אותם כמובן הכבוד האישי שלהם אך הוא יכול להגיע מבית שימוש באותה מידה כמו מארמון.
ramkol כתב: בקשר לפסקה השנייה.
זה לא מוזר. אם אין ביכולתנו להיות מאה אחוז בטוחים ביכולת שלנו לשמר ולנתח את קפסולת הזמן, לדעתי אין לנו זכות מוסרית לפגוע בה. בין השאר בגלל שהיא שייכת לא רק לנו אלא גם לדורות הבאים... מתי יודעים שהמאה אחוזים הגיעו זה בעיה, אבל לא בעיה לדעת שאנחנו אין לנו את המאה אחוזים.

.
...
לגמרי לא מסכים.
לא רק שמותר לנו, אלא מדובר בפעילות מענינת וראויה.
את המסקנה המוזרה שלך אתה גם יכול להחיל על פלאונטולוגיה או על כל מחקר שמבוסס על מספר ממצאים סופי וחד פעמי.
למה להשאיר לדורות הבאים? מי אמר שהם יהיו קיימים בכלל :)


מבקש סליחה מכולם על ה"חפירות" הארכיאולוגיות, תרתי משמע :D
משה

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שרשור שלא נקרא #45 

אהלן משה,
נדמה לי שהארכאולוגיה, (והמקצועות הדומים...) הם ייחודיים בזה שהורסים תוך כדי המחקר את הממצא. בעצם בהרבה מקרים בארכאולוגיה אי אפשר להריץ תהליך ביקורת על הממצא. אני חושב שזה קיים רק בארכאולוגיה. אם משהו יגלה כוכב חדש ולא יוכל לספק נתונים שיאפשרו ביקורת על הממצא, הרי לא יתייחסו אליו.
אחד הדברים הכי בסיסיים במדע, זה היכולת לשחזר ניסוי. אני לא חושב שיש תחום מדעי שמקבל חוסר יכולת כזו כסטנדרט או כמתקבל בכלל.


לגבי הזכות ליהנות ממשאבי טבע ומאתרים ארכאולוגיים. הרי רובינו נטען שלהשתמש מותר אבל בשם השימוש אסור לנו להרוס... למשל את הסביבה, אקולוגיה וכל זה. אפשר את זה גם על הארכאולוגיה להגיד, מותר ליהנות כל עוד לא הורסים, או לא פוגעים במשהו חשוב. לדעתי ההיסטוריה מספיק חשובה כדי לנסות ולא לפגוע במאגרי המידע שלה. 


תיקח לדוגמה את השער בתל דן... החפירה שלו ללא ספק הורסת אותו. השער היה קיים שלפי שנים וכעת הוא נהרס בגלל שחפרו אותו בלי ממש ידע או קונספט לשימור של הנחפר...



.

שלח תגובה

חזור אל “ללא קשר”