טוב אז נרשמו הרבה דברים שגם אתה וגם שחר כתבתם, דברים שאני מאוד רוצה להתייחס אליהם, אז אני אנסה להתייחס
לדברים של שניכם פחות או יותר ביחד. אז הבעיה שלי עם הדברים של שניכם בנושאי צבע, קונטרסט, רמות שחורים, ועוד
דברים אחרים זה שאתם כותבים את בדברים איך שאתם מפרשים אותם, שזה לא תמיד איך שבתחומי המדע שבהם
חוקרים את הדברים הללו מתייחסים אליהם.
אז עפר, בוא לשניה נבדוק איך מפרשים את המושג רוויה (או Saturation באנגלית) ומה יכול להשפיע על הנתון הזה,
ונראה אם לרמת הארה יש או אין השפעה על הדבר הזה.
אז אפשר פשוט ללכת לוויקיפדיה ולקרא מה הם אומרים על המושג הזה ומה משפיע עליו ושם כתוב ואני מצטט:
"Saturation is defined as the "colorfulness of an area judged in proportion to its brightness"
אז כנראה שכן יש איזו שהיא השפעה של בהירות על רוויה. אבל בוא לא נעצור כאן ונבדוק כמה אפקטים ידועים
מהתחום הזה כמו למשל Hunt effect, ואני שוב מצטט מעמוד וויקיפדיה אחר שאמנם מדבר על מודל מתמטי שבא
לתאר תופעות שונות שקשורות לאיך אנחנו מבחינים בצבע, אך גם נותן פירוש קצר לתאור התופעות ושם כתוב:
" Hunt effect: Colorfulness increases with luminance " וכבר הבאתי הגדרה שמראה איך בדיוק
ה- Colorfulness קשור לרווית הצבעים. אבל באותו עמוד אנחנו גם יכולים לקרא על תופעה שנקראת
Helmholtz–Kohlrausch effect ולראות מה היא אומרת על הקשר בין בהירות לרוויה ואני שוב מצטט:
"Helmholtz–Kohlrausch effect: Brightness increases with saturation" אז גם כאן מקשרים
את הרווית הצבעים ובהירות.
אבל כמו שכבר כתבתי, לא צריך שאני אתחיל לצטט את כל החוקים והאפקטים שקשורים לעניין (ויש לא מעט)
אפשר לעשות נסיון פשוט ולקחת כל עצם צבעוני להסתכל עליו באזור שמואר בצורה ביינונית ואז לצאת
לשמש ולהסתכל עליו שוב ולראות אם יש שינוי בצורה שאנחנו חווים את הצבעים מאותו העצם, ולא משנה כרגע
אם נקרא לשינוי הזה רוויה או יותר צבעוניות או איך שאתה רוצה. אז העניין הוא שהמסכים עד היום
אולי עוד יכלו להראות נכון את הצבעים של אותו העצם כשהוא היה מואר בצורה בינונית אבל הם כבר
לא יכלו להראות בצורה נכונה את הצבעים של אותו העצם כשהוא מואר באור יותר חזק. תעזוב את מה
שאני אומר בעניין ותבדוק כל הסבר אפשרי בקשר למה COLOR VOLUME יותר גדול יעשה בקשר להצגת
אותם הדברים, הוא יאפשר להראות אותם בצבעים יותר ראליסטים. באותו זמן אתה יכול לבדוק
מה אומרים שהוא אחד מהדברים שמאפשרים COLOR VOLUME יותר גדול במסכים, ואם זה קשור
או לא קשור גם לרמת הארה מהמסך.
עכשיו לגבי עניין שאתה מדבר עליו כ- ambient light , ואתה כותב עליו את הדבר הבא: "זה אחלה פיתרון שבא
להתמודד עם חוסר במסך. כאשר המסך טוב דיו, כמו המסך שלי, או אפילו כמו ה-KURO, לא היה צורך בכך יותר".
או ששחר רושם בתגובה שלו את הדבר הבא:
אז לפני שאני אתחיל לדבר על מה הדבר אומר לגבי הקונטרסט אני רוצה להתייחס גם לדוגמא שנמצאת בציטוט שלאז נכון שלא כל אחד צופה בחדר חשוך לחלוטין, אבל גם לא אמורים לצפות בקולנוע בחדר מואר. בעניין הזה אני בדעה של מה שעפר רשם קודם - תאורת BIAS זה ככל הנראה משהו שהייתי כן משתמש בו עם מסכי LCD (או בכלל עם טכנולוגיות עם ניגודיות מאד מוגבלת...
שחר, אך גם אתה משתמש בה בדבריך על רמות הארה. כאן אני מבקש אם אפשר לזכור את ההבדל
בין קולנוע למסכי טלוויזיה. קולנוע (והדבר המקביל כאן הוא קולנוע דיגיטלי) היא מערכת שונה מטלוויזיה שמתוכננת
מראש לעבוד בסטנדרטים אחרים מטלוויזיה וגם התכנים שם מוכנים בצורה שונה בפרמטרים מסויימים מתוכן
שמוכן לצפיה בבית.
ועכשיו לשאר הדברים שכתבתם וגם כאן אני הייתי רוצה לא רק לספק הסברים משלי (כי יכול מאוד להיות
שאני טועה) אלא להביא תופעות אחרות שקשורות לעניין הזה. אז מאותו עמוד וויקיפדיה שדיברתי עליו
מקודם, בואו ונקרא על שתי תופעות אחרות. הראשונה נקראת "Stevens effect" ההסבר באותו עמוד אומר:
"Stevens effect: Contrast increases with luminance" אז זה כנראה משהו , לפחות לפי מה שאתם
כותבים, שאתם לא מאמינים בו. עכשיו בואו ונראה תופעה שמדברת ישירות על הנושא שלנו, צפיה במסכים.
אז התופעה הזו נקראת "Bartleson-Breneman effect" ובואו ותקראו למה התופעה הזו גורמת:
ובאמת שאני לא ממציא את זה, אם אתם רוצים לראות הדגמה של הנושא אז יש תמונה נחמדה באותו עמוד וויקיפדיהBartleson-Breneman effect: Image contrast (of emissive images such as images on an LCD display) increases with the luminance of surround lighting...
שמראה את האפקט. ובכלל זו תופעה ידועה שקשורה לנושא יותר גדול שמדבר על כל מיני תופעות שמשפיעות
על הראייה שלנו בנושאי צבע ובהירות ונקראת "simultaneous contrast". אז תשימו לב שאני מנסה לא לדבר
על התחושות שלי אני מביא דוגמאות מהמדע שמראות את מה שאני מנסה לומר.
ועוד דבר אחד בנושא שאתה מזכיר וזה אמבילייט אז אמבילייט היום זה דבר אחד ו- bias light זה דבר מעט
שונה, זה נכון שבמצב עבודה מסויים במסכים של פיליפס היום האמבלייט מנסה לתפקד כ- bias light אך
אני לא יודע עד כמה הוא מדוייק בנושא הזה. עוד כמה דברים שכדאי לזכור הם שפיליפס לא המציאו את כל
הנושא של bias light, והיה שימוש בו הרבה לפני שפליפס יצאו עם האמבלייט שלהם. ודבר נוסף שאליו אתה
כל הזמן חוזר בנושא זה (רמות הארה) ,ורק אליו, זה התגובה של האישונים. אז השפעת האישונים ברמות
ההארה שאנחנו מדברים עליהן היא רק חלק אחד (והרבה מקרים גם לא החלק המשמעותי) מהדברים
שמשפיעים על איך מערכת הראייה שלנו מגיבה לאור, וחבל שאתה לא מתייחס גם לגורמים האחרים
שמשפיעים לפעמים הרבה יותר.
עכשיו יותר ספציפית על אמבילייט. אז חוץ מאותו ה- MODE המסויים שבו אמבלייט מנסה לתפקד
כ- bias light, ושהוא לא בדיוק הסיבה שאנשים רוצים את האמבילייט. אמבלייט בצורת העבודה הרגילה
שלו רק יכול להפריע לנו לראות תמונה נכונה מהמסך, וגם כאן אני יכול לתת הסברים ארוכים ולצטט
כל מיני תופעות שלהן הוא יכול לגרום בזמן צפיה במסך, אך זה לא בדיוק הנושא שלנו כאן.
ולגבי מקרנים, אז אפשר לקחת את כל התופעות שאני הבאתי בתגובה הזו ולנסות להבין גם בעזרתן
איך הארה יותר גבוהה תשפיע על התמונה מהמקרן למשל בנושאי צבע, ואני אפילו עוד לא נכנסתי
לאיך הדברים הללו משפיעים על חדות, שזה גם נושא לא קטן.
אז אתה וגם שחר מתארים הרבה דברים בנושא הזה בצורה שאתם חווים אותה או מבינים אותה, וזה בסדר לגביכם,
אך זה לא תמיד מסתדר עם הצורה שהדברים פועלים באמת ואיך שהמדע מתאר אותם. ועל זה כתבתי
לשניכם בתגובות בעבר, שאתם רואים את הדברים כמו שהם הוסברו בעבר במטרה לתאר תגובות למערכת שהיתה
יותר מוגבלת, ובמקום אולי לשנות דברים ומסויימים באותן התפישות עם השינוי במה שהטכנולוגיה
מאפשרת, אתם מנסים להתאים את כל השינויים הללו לצורת המחשבה שבאה בעיקרון רק לתאר
בכלליות מערכת בעלת יכולות אחרות. כי אז אולי לא ראו את הצורך, בהסברים על צורת הפעולה של מסכים
למשל, להיכנס לכל המדע שעומד מאחורי הדברים הללו, והסתפקו בהסברים יותר פשוטים שנכונים
לאותן היכולות שהיו אז. ודעתי היא שבגלל שהיום גם המסכים וגם יכולות התוכן התקדמו מאותם הזמנים אז
אולי כדאי כן לחזור לבסיס (או לתחומים במדע שלפיהם קבעו את כל התקנים) ולנסות ולראות אם אולי ביחד
עם היכולות החדשות של מסכים, כדאי גם לשנות בדברים מסויימים את הדרך בה אנחנו מבינים את הנושא.
