4K 3D צריך להיות משהו טווווווווווווווב בבב

לכל מי שלא ראה צריך לראות כדי להאמין הייתי באירוע פתיחה של הסינמה סיטי בראשל"צ
היום בערב עם האישה והילדים, בקומה התחתונה ליד הקופות נפתחה חנות של ארמגדון
החדשה ולפי ההתרחשיות לידה אנשים נראו המומים מסתבר שיש שם הדגמה לתלת מימד
למסך פנסוניק שהיה בהשקה והתחושה לא פחות ממדהימה למי שעדיין לא חווה מומלץ בחום

תודה לארמגדון ושיהיה להם המון בהצלחה

ושוב אני מגלה שאני טועה לגבי טכנולוגיית ה- 3D

http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... om=haaretz

היום שמעתי כתבה בגלי צהל שטוענת שראיית סרטים בתלת ממד מזיקה למנגנון הפיקוס של העין
יכול להיות שיש בזה הגיון כי המוח רואה דבר מאוד רחוק או מאוד קרוב אבל העין צריכה לעשות פוקוס כל הזמן על מרחק קבוע שהוא המסך
נקודה למחשבה?

זה יהיה נקודה למחשבה רק אם זה נכון

molvy,
והם אמרו שזה מזיק? מי מסר את המידע הזה?
כמה פעמים העין משנה פוקוס בסרט 3D? כמה פעמים בסרט רגיל בקולנוע (בו המסך גדול והעיניים משוטטות)?

חלק מהפעילות התקינה של העין זה שינוי פוקוס. אני מתקשה להאמין ששינוי פוקוס בתדירות גבוהה עלול לעשות נזק, תחשוב כמה פעמים אתה משנה פוקוס כשאתה עושה פעילות פשוטה כמו הליכה ברחוב.

אני מזכיר שכל טכנולוגיה חדשה מביאה איתה את כל ה"מומחים" שאוהבים לעשות לעצמם יח"צ על חשבון הצלחות, תאמינו לי אני יודע כי אני מתפרנס מזה
שיצא הווקמאן בשנות ה- 80 היו כתבות ומומחים שדיברו על כך שזה מזיק לאוזניים.
כתבות זהות יצאו על האייפוד עם צאתו.
מישהו זוכר כמה הפחידו אותנו שדיברו על קרינה מהמיקרוגל? על קרינה ממסכי המחשב?
עכשיו מדברים על נורות פלורסנט מסרטנות... מקיצור, עושים שמח על חשבון הצלחות.

גם אם כל הסרטים שנראה בעוד כמה שנים יהיו בתלת מימד. כמה סרטים אנחנו רואים ביום? כמה בשבוע? כמה שעות שבועיות נשב מול מסך 3D?
איך אמר אלירז? תתקדאאאאאם

כנראה לא הסברתי את זה נכון

הנזק המדובר הוא שהעין לא תעשה פוקום למרות שתראה דברים יותר קרובים או יותר רחוקים כי המרחק שעליו העין תעשה פוקוס יהיה תמיד המסך

משמע המוח שלנו יראה משהו קרוב או רחוק אבל העין תצתרך לבצע פוקוס על המסך בלבד ולא על האובייקט הווירטואלי

לא, כי זה לא עובד ככה.
אתה עושה פוקוס על האובייקט ולא על המסך.
זה לא כמו התמונות האלו שאתה צריך להוציא את העיניים מפוקוס כדי לראות את התלת מימד, זה פשוט נראה כמו שאתה מסתכל על המציאות - כל עין מקבלת תמונה אחרת.

http://images.google.co.il/images?rlz=1 ... CB0QsAQwAw

MartinHSabag כתב:לא, כי זה לא עובד ככה.
אתה עושה פוקוס על האובייקט ולא על המסך.
זה לא כמו התמונות האלו שאתה צריך להוציא את העיניים מפוקוס כדי לראות את התלת מימד, זה פשוט נראה כמו שאתה מסתכל על המציאות - כל עין מקבלת תמונה אחרת.

http://images.google.co.il/images?rlz=1 ... CB0QsAQwAw

...

חחח סטריאו גרמס... זה כזה שנות ה- 90

אולי אני לא מבין נכון אבל
ברור שכל עין מקבלת תמונה שונה שצולמה מזות מעט שונה
זאת אומרת שכאשר מקרינים פריים מסוים לעין ימין כדי שהעין תראה את התמונה טוב היא צריכה לעשות פוקוס על המסך כי שם התמונה מוקרנת.
הפריים הבא כבר לעין השמאלית והיא גם מוקרנת על אותו מסך וגם העין השמאלית אמורה לעשות פוקוס על אותו מסך.
ואז התמונות מגיעות למוח והוא מעבד את התמונות לתמונת תלת ממד והאובייקט הווירטואלי שהמוח "רואה" נמצא במקום אחר לגמרי ובמרחק שאין בינו לבין מיקום המסך כל קשר
עכשיו אם המוח מפקח על הפוקוס של העין על מה הוא יעשה פוקוס? על המסך או על המקום הדמיוני שבו שהאובייקט הנראה נמצא?

כשאתה מסתכל על הדמות שלך במראה כשאתה עומד מטר ממנה, על מה אתה עושה פוקוס? על המראה במרחק מטר כי שם נוצרת הבבואה שלך או על הדמות המדומה שלך במרחק שני מטר?

MartinHSabag כתב:כשאתה מסתכל על הדמות שלך במראה כשאתה עומד מטר ממנה, על מה אתה עושה פוקוס? על המראה במרחק מטר כי שם נוצרת הבבואה שלך או על הדמות המדומה שלך במרחק שני מטר?

...

מסך ומראה זה לא אותו דבר.
אתם (מרטין וזיו) מתעקשים לא לקבל שיש כאן משהו לא טבעי למח ולעיניים, אבל יש.

נסה לצלם במצלמת auto-focus את עצמך במראה ממרחק 1 מטר ולבדוק מה היה מרחק הפוקוס. הוא באמת יהיה 2 מטר (מרחק הבבואה), כי קרני האור מוחזרות מהמראה באותה צורה שבה היו מגיעות מעצם שנמצא במרחק 2 מטר.
עכשיו צלם מישהו ממרחק 1 מטר ותקרין את זה על מסך. צלם את המסך ממרחק 1 מטר. מרחק הפוקוס יהיה 1 מטר.

הנה ההסבר לזה, בצירוף תנחומיי למי שבדיוק לומד אופטיקה בשיעורי פיסיקה.
.
קודם כל מה שקורה כשמסתכלים על / מצלמים עצם באופן רגיל, נגיד ממרחק של 4 מטר:


עכשיו נניח שאני מסתכל על עצמי במראה ממרחק 2 מטר ממנה:

אפשר לראות שקרני האור מגיעות למקום העדשה בדיוק באותו אופן שבו הגיעו בציור הקודם. לכן כמובן שאותה עדשה עם אותו פוקוס ואותו חיישן תייצר בדיוק את אותה תמונה שהיתה נוצרת עבור עצם שימצא מאחורי המראה.
כלומר, העין שלי צריכה להתמקד במרחק הבבואה (4מ') ולא במרחק המראה.

לסיום נניח שאני מסתכל ממרחק 2מ' במסך 3D שמקרין לי אשליה של עצם שנמצא 2 מטר בתוך המסך. את האשליה הוא יוצר על ידי הקרנת תמונות נפרדות לשתי העיניים, שהמרחק שלהן זו מזו גורם לי לחשוב שהעצם נמצא "מאחורי" המסך. נשים לב שהמסך לא משנה שום דבר באופן הקרנת האור, הוא פשוט מציג שתי תמונות שונות ברצף אחת אחרי השניה.
נניח גם שהמח שלי מאמין לאשליה שהעצם נמצא 4 מטר ממני, ונותן לעין שלי פקודה להתמקד בעצם שנמצא במרחק 4 מטר (בדיוק כמו שעשיתי בשני הציורים הקודמים).


ניתן לראות שהאור מהפיקסל מגיע אלי בזוויות אחרות מאשר בציורים הקודמים, כי הפיקסל נמצא במרחק 2מ' ולא 4מ'.
מכיוון שהאור מגיע תמיד מהפיקסלים, והם נמצאים תמיד באותו מרחק ממני ללא תלות בתוכן התמונה המוקרנת, העין שלי חייבת להתמקד כל הזמן במרחק המסך! אם היא תנסה להתמקד במרחק ה"בבואה" (או כל מרחק שונה ממרחק המסך), אני אראה תמונה מטושטשת!

למרות זאת, מערכת הראיה המרחבית במח שלי מקבלת כל הזמן אשליות שאני רואה כל מיני עצמים בכל מיני מרחקים, לפני ומאחורי המסך, ובאופן אינסטינקטיבי רוצה לפקד על העין להתמקד במרחקים השונים האלה, פקודות שאם העין תבצע, התמונה תצא מפוקוס.

אי ההתאמה הזו בין התפיסה המרחבית לבין מיקוד העין הדרוש אכן קיימת. היא חלק מהסיבה שאנחנו שמים לב שאנחנו צופים באשליה ולא בעצם אמיתי. יכול להיות שהיא גם גורם נוסף לאי נוחות שמרגישים חלק מהאנשים בצפיה.

האם אי ההתאמה הזו מסוכנת או גורמת לבעיה בריאותית כלשהי? זו שאלה נפרדת.
לדעתי, המח האנושי גמיש מספיק בשביל להסתגל למצב הזה כמו שהוא מסתגל לראיה מתחת למים, או דרך משקפת, או דרך זכוכית מגדלת.
אבל, זה כמובן לא מרגיש ולא ירגיש "טבעי".

למרות ההשקעה בהסבר שלך (ואכן, כל הכבוד על ההשקעה), המשמעות של "דמות מדומה" היא בדיוק כמו שכתבת לגבי הבבואה מהמראה - "כאילו הקרניים הגיעו משם" זו בדיוק המשמעות של "עומק" בתמונה, יצירת דמות מדומה.
הטיעון לגבי הפוקוס של המצלמה על המסך לא מדוייקת כי אם התמונה על המסך תייצר בבואה כאילו היא במרחק של כמה מטרים מאחורי המסך, על זה צריכה להתפקס המצלמה ולא על הפיקסל של המסך עצמו, ממש כמו שבמראה אין באמת דמות מאחורי המראה והבבואה עצמה נוצרת הרי על הציפוי האלומיניום מאחורי הזכוכית (מרחק של מס' מילימטרים....

מרטין,

אתה טועה ו skatkat צודק - הפוקוס במראה הוא זהה לחלוטין בין דמות ממרחק של 2 מ' לבין מישהו שצופה על עצמו דרך מראה ממרחק של 1 מ'.

עם זאת, אתה צודק לחלוטין בנוגע לכך שזה לא פוגע במנגנון הפוקוס. כאשר צופים בתמונה תלת מימדית הפוקוס הוא על 1מ' בעוד שהדמות היא 2מ'.

זה גורם לסוג של דיסוננס בין מנגנון הפוקוס (הלא רצוני) לבין עומק התמונה וזה בסדר גמור. לא ידוע לי על אף מחקר בנוגע שטוען שהדבר עלול לגרום לבעיה בפוקוס בעיניים. ההיפך, זה צריך להיות קל יותר על העיניים מאשר פוקוס משתנה כל הזמן - זה פוקוס זהה לחלוטין לצפיה בטלויזיה ממרחק צפיה רגיל (אין שום הבדל בין זה לבין צפיה בטלויזיה רגילה).