אם הדמות מרגישה "מאחורי" מישור המסך, זה אומר שיש כאן דמות מדומה שכן קרני האור מגיעים לעין שלנו כאילו מדמות שהיתה מוצבת מאחורי מישור המסך.
איך זה שונה ממראה?

מרטין,

השקעתי בציורים והסברים בדיוק כדי להסביר איך זה שונה ממראה.
כנראה שלא הצלחתי כל כך.

מה שחשוב להבין פה זה שיש שני מנגנונים נפרדים, שבמצב רגיל פועלים בסינכרון ואילו הקרנת 3D מהסוגים שיש היום מוציאה אותם מסינכרון:

1. מנגנון הפוקוס, שהוא מנגנון אובייקטיבי לחלוטין שמוכוון על ידי תופעות פיזיקליות של אופן התפשטות האור. המנגנון הזה צריך להיות פעיל גם כשתעצום עין אחת (או אצל קיקלופים), במצב שאין שום תחושה סטריאוסקופית; אם עדשת העין לא מכוונת נכון, תתקבל תמונה מטושטשת.
מראה היא מכשיר שמצליח "להשלות" באופן מושלם את המנגנון הזה כיוון שהיא משנה את כיווני התפשטות האור ממש.
הקרנת 3D סטריאוסקופית לא משפיעה על המנגנון הזה בכלל.

2. מנגנון תפיסת המרחק, שהוא מנגנון סובייקטיבי שבו המוח שלנו מפרש שתי תמונות שמגיעות אליו בנפרד כדי לאמוד את המרחק לעצמים. המנגנון הזה אינו פיזיקלי, הוא תפיסתי, ולכן קל יותר "לעבוד" עליו בלי צורך לכופף את קרני האור ממש. זה המנגנון (היחיד) שעליו עובדות הקרנות 3D של היום.

בעולם הממשי הרגיל, אין שום סיבה ששני המנגנונים לא יהיו מסונכרנים תמיד.
בהקרנת 3D שני המנגנונים האלה יוצאים מסינכרון במידה מסויימת, וזה מרגיש קצת לא טבעי. תנסו להיזכר בסרט שראיתם ומשהו "יצא" יותר מדי רחוק מהמסך עד שהתחיל להראות מטושטש. למשל בסוף של avatar יש סכין קומנדו שיוצאת החוצה מהמסך ככה ומאבדת פוקוס.

אני שוב אומר שהשאלה האם זה מזיק / מסוכן / לא בריא היא שאלה נפרדת שאני לא מתיימר לדעת את התשובה עליה. אני פשוט מכיר בקיום הדיסוננס. מצד שני אני גם לא יכול לקבל שזה "בסדר גמור" כי כמו שאין מחקר שמוכיח שזה לא בסדר, אין גם כזה שמוכיח שכן. פשוט אין מספיק אינפו' כרגע.

אחת הסיבות שהדיסוננס הזה הוא "בסדר גמור" כדברי עופר, היא שעוצמת הדיסוננס שאפשר ליצור היא מוגבלת. ההפרש בין מרחק המסך (והפוקוס) מהצופה לבין מרחק העצם הנתפס לא יכול להיות גדול מדי, בשל מגבלות גודל המסך ומרחק הצפיה.

אגב, לכל מי שהתלבט בעניין התאמת גודל המסך למרחק הצפיה, לידיעתכם שבהקרנת 3D הנושא הזה יוצא ממסגרת "שאלה של טעם" מתי הפיקסלים נראים, והופך לעניין של ביצועים ממש - צפיה ממרחק גדול מדי או במסך קטן מדי מחלישה את אפקט ה-3D כיוון שה-offset (היסט) הנתפס בין שתי התמונות של העיניים קטן. כנ"ל מסך גדול או קרוב מדי יגרום להפרדת יתר בין התמונות מה שיכול לגרום לאפקט בליטה/שקיעה מוגזם ולהוציא את העיניים מסינכרון פוקוס, כאמור.

מה שאומר שנוצר כאן sweet-spot ברור. נקווה שה-spot הוא מספיק גדול.[/quote]

תודה על ההסבר.
הבנתי עכשיו !

skatkat,

תודה על ההסבר המלמד.
מאיפה הידע הנרחב?

שלום לכולם .

לדעתי כל התלת מימד זה קצת מוקדם מידי לשוק הישראלי ותכף אפרט .

ידוע הוא שרוב הציבור בישראל אינו בעל ידע נרחב ברכישת מסך . ורק עכשיו אנשים נמצאים במסע רכישת מסכים אשר מחליפים את הטלויזיה הציבעונית .

לכן לי אישית לא נראה שהציבור יחליף שוב את המסך המרכזי בבית . וירוכש תלת מימד .
בנוסף מה הטעם לרכוש טכנולוגייה שאין לה תכנים . ואם כבר יהיו תכנים אז הם יהיו בבלוריי .
גם בלי התלת מימד הבלוריי בארץ לא תפס מי יודע מה .

מחירי הכותרים בתלת מימד יהיו יקרים מאוד . ואז אולי יהיה כדאי יותר לרכוש כותרי בלוריי רגילים .

מה לגבי החלפת שאר הציוד בבית . כגון הסטרימרים שלפי מייטב ידיעתי לא יוכלו לתמוך בתלת מימד .
והחלפת נגן הבלוריי הישן חדש לנגן שיתמוך בתלת מימד .

ובסך הכל מדובר בטכנולוגייה חדשה שאני את הראש שלי לא הייתי מכניס פנימה לפחות ב 4 שנים הקרובות .

בנוסף כל משפחה תצטרך לרכוש כמה זוגות משקפיים כדי לצפות באיזה תוכן חד פעמי .


יום טוב וחג שמח לכולם .

skatkat,

הסיבה ששני המנגנונים הללו אינם מסונכרנים זה בגלל שהם מתבצעים באיזורים שונים במח ולכן אין צורך שהם יהיו מסונכרנים.

לדעתי התחושה המוזרה שחשים בעת צפיה בסרט תלת מימדי קשורה להרבה דברים שקורים שאינם דומים למציאות ולא דווקא בגלל הדיסוננס בין שני המנגנונים הללו.

כאמור, אין הבדל בין צפיה בסרט רגיל ובסרט תלת מימדי באיזור הפוקוס. הפוקוס נותר כל הזמן ממוקד במסך בשני המקרים.


9000es,

תשנה את הטקסט ותכתוב במקום תלת מימד "טלויזיה צבעונית" או "מסך HDTV" וזה היה בדיוק נכון לתקופה המתאימה.

בחול המסך עולה כ-2500$ שזה לא בשמיים

claudia5 כתב:בחול המסך עולה כ-2500$ שזה לא בשמיים

...

וכמו שנאמר במאמר - בארץ זה יעלה כפול או יותר.