איזה כיף שיש לנו רופא בחבורה
הסיפור שלי עם רובוסטה הוא די מוזר.
כשהתחלתי עם קליה ביתית, שתיתי המון רובוסטה. אני מדבר על תערובות של 50% רובוסטה בשיא. מאוד אהבתי את זה (מת על המרירות המטורפת של הרובוסטה). כיכב אצלי המונסונד מאלאבר.
עם הזמן הרגשתי יותר ויותר גרוע. ההרגשה היתה של חולשה כללית, ובשיא הייתי במצב שפשוט לא יכולתי לתפקד כמעט. ישבתי בפגישה מול מישהו, והרגשתי כמו מסומם או שיכור, כאילו מנסה להתרכז בשיחה ולא מצליח, מת מעייפות אבל ממש לא רוצה לישון. כאילו נטלו לי את הפוקוס לגמרי, אבל השאירו אותי עירני.
עשיתי בדיקות דם, וגיליתי שאני אנמי. מעולם לא סבלתי מאנמיה.
מקריאה למדתי שהקפאין תורם רבות לאנמיה, כי הוא מפריע לגוף לעכל את הברזל שבמזון.
הענין הוא שבבדיקות דם אין לי חוסר בויטמין B12 וגם לא בברזל. רק המוגלובין נמוך (מתחת למינימום).
הרופאה פטרה אותי בטענה ש-"זה לא ממש נמוך מתחת לסף (זה נכון, אני לא זוכר מה המינימום אבל אני משהו כמו 10% מתחתיו) ואין בעיה".
שמתי לב שכשהתנזרתי מקפה לגמרי, העסק הלך והשתפר עד שהגעתי לפעילות רגילה. כשהבנתי שרובוסטה מכילה פי-2 קפאין, החלטתי לוותר עליה לגמרי, והמצב הרבה יותר טוב מאז.
אם עד עכשיו אתה עוד יכול לנסות ולנחש שמדובר בקטע חצי-פסיכולוגי, אז הנה סיפור מוזר במיוחד:
לפני כמה חודשים אח שלי סיפר לי על תערובת קפה שהוא אוהב במיוחד, משהו קנוי, נדמה לי שתערובת הבית של קסטלו. הוא הביא לי 200 גר' לנסיון.
לקחתי הביתה, ושתיתי. באמת היה קפה מצוין.
באותו היום, שעתיים אח"כ, הרגשתי שאני ממש חולה. מזיע, לא בפוקוס, קצת בחילה. מרגיש לא טוב.
הייתי באוטו ואח שלי צלצל לשאול איך היה הקפה. דיברנו על זה ואמרתי לו שאני מרגיש לא טוב. תוך כדי שאני מספר לו, נפל לי אסימון. שאלתי אותו אם בתערובת יש רובוסטה, והוא אמר שכן, 20%.
זו היתה ההוכחה מבחינתי שיש לי איזושהי רגישות בלתי מוסברת לרובוסטה, ושלא מדובר בפסיכולוגיה כי לא ידעתי מראש מה יש בתערובת.
אני לא יודע לומר מה בדיוק. אולי העובדה שאני שותה תמיד ריסטרטו כפול, ואם מדובר ברובוסטה אז אני מקבל הזרקת קפאין כזו שעוברת איזה סף מסוים אצלי בגוף, שמביא אותי להרעלה אמיתית. אולי עוד דברים שקשורים לרובוסטה שאני לא מבין.
מוזר, נכון?