מאמר מעניין THE MARKER
http://www.themarker.co.il/
ערוצי תוכן בלעדיים המועברים באמצעות חברות הטלוויזיה הרב ערוצית - עולים בזה אחר
זה גם לרשת האינטרנט, בחינם. בכבלים ובלוויין, באופן מפתיע, לא חושבים שזו המלחמה
שלהם, אלא של הערוצים עצמם
ערן גבאי
השבוע שוב שוטטתי כהרגלי בין האתרים השונים ברשת וראיתי את מרבית הסדרות שעניינו
אותי, וגם כמה שידורי ספורט שהיו במקור בתשלום, אך נצפו בחינם באתר טייוואני נידח.
לפתע, מצאתי את מה שאני מחפש מאז שהמציאו את מנגנון החיפוש - שידורי ערוץ הספורט
הישראלי 5 + חי וחינם.
לא האמנתי שזה אכן שידור חי, אך בדיקה מהירה ביטלה את החשש. השידור היה חי ונושם,
ובאיכות לגמרי לא רעה. מדובר, כמובן, בשידור הערוץ בדרך פיראטית, בניגוד לחוק; ואכן,
לא עברה יממה והחגיגה נגמרה כשהשידור נעלם, ולא עלה מאז בשנית.
גם אם ניסיון זה כשל, סביר שהתקופה הקרובה תביא עמה ניסיונות חדשים להעברת שידורי
טלוויזיה - שעד כה היו בתשלום - בחינם. המונדיאל שבפתח הוא זריקת המרץ הגדולה
ביותר שיכלה רשת האינטרנט לקבל במעמדה החדש כזירת הטלוויזיה האלטרנטיווית. כל מי
שמכיר את הרשת, ולא חושש לשוטט בכתובותיה השונות, ימצא לבטח את אותם שידורים,
ששכנו צופה בהם בתשלום מלא.
סיכול ממוקד של האתר
מסקרן לדעת כיצד הורד ונחסם אותו אתר משדר. האם בחברות הכבלים והלוויין איתרו אותו
וביצעו בו סיכול ממוקד? האם קיימות בחברות מחלקות שכל תפקידן לאתר שידורים שכאלה
ולהעלים אותם? והאם על שולחנן של המחלקות המשפטיות של הכבלים והלוויין נערמת כעת
עבודה נוספת?
שיחה עם שני בכירים בענף הטלוויזיה הרב ערוצית הבהירה מיד, שידם לא היתה בהורדת
הערוץ הפיראטי. "מה? מה אתה אומר. לא, לא ידענו", היתה תגובתם המיידית של נותני
הפלטפורמה הבלעדית לערוצים כמו 5 +. הם לא ראו, הם לא ידעו, הם לא שמעו.
"החברות תמימות, ואין להן מושג מה קורה ברשת האינטרנט עם אותם השידורים שאנחנו
מעבירים בפלטפורמה שלנו", אמר אחד מהם בגילוי לב, ודאג להפנות את האחריות לבעלי
הזכויות על התכנים. "רק בעלי הזכויות יכולים וצריכים לעקוב אחר הפרה של זכויות השידור
שלהם. לערוץ 5 יש אינטרס לחסום שידורים שכאלה, ולנו, לפלטפורמה, אין מלה בעניין".
תשובת הכבלים היתה מפתיעה. נכון שחברות הכבלים והלוויין עסוקות בעיקר בפיראטיות
מסוג אחר, זו שמוכרת להן מחדרי המדרגות של בתי המנויים שלהן, שמנסים לעתים לחבר
בניין שלם על חשבון מנוי אחד. אבל שבכבלים ובלוויין לא יכירו את הפלטפורמה שנהפכת
בימים אלה למתחרה הגדולה שלהן?
חברות הכבלים והלוויין מנסות להמשיך במסע ההתייעלות כדי לשפר את מצבן הפיננסי
הרעוע, ולהבטיח לבעלי המניות שלהן עתיד טוב יותר. זו הסיבה שסביר להניח כי הן גם לא
יטו כעת משאבים לאיתור ומיגור של התופעה החדשה של שידורי הטלוויזיה הפיראטיים
באינטרנט. עיקר העול ייפול על בעלי התוכן ומחזיקי הזכויות בשידורים.
המצב החדש עשוי להוליד אחד משני פתרונות: מאבק משפטי ואכיפתי עיקש וחסר פשרות
בשידורים הפיראטיים מצד יצרני התוכן; או השלמה עם התופעה וניסיון להקטין את ממדיה
תוך העלאת התכנים בצורה מסודרת וחוקית לרשת האינטרנט וגביית תשלום נמוך יותר
בעבורם. שני הפתרונות רעים לתעשיית הטלוויזיה הרב ערוצית, ואותם בכירים שהופתעו
לנוכח השידורים הפיראטיים של כמה מהערוצים, שרק אתמול היו הפלטפורמה היחידה
שידעה לספקם - יצטרכו כעת לעשות חושבים ולבחון את המודלים העסקיים שלהם, ומוטב
מוקדם ככל האפשר.
צינור להעברת תכנים
אם לפלטפורמה "אין מלה", כפי שטען אחד מבכירי התעשייה, הרי שהיא כורתת את הענף
היחיד עליו היא עוד יושבת. בעידן שבו חברות התקשורת המסורתיות מבקשות לחדור יותר
ויותר לעולם התכנים, שמבטיח את פוטנציאל ההכנסות העיקרי - מתברר שגם תפקידה של
תעשיית הטלוויזיה הרב ערוצית כ"צינור" להעברת שידורים מתערער.
אם יותר ויותר תכנים, המועברים כיום בבלעדיות בפלטפורמת הכבלים והלוויין, יועלו אחר
כבוד לרשת האינטרנט - כוחן של הכבלים והלוויין ייפגע קשות. מנויים שמתחברים כיום
לכבלים וללוויין בעיקר כדי לצפות ב-3-2 ערוצים המעניינים אותם, ושבגינם הם משלמים את
מחיר חבילת הבסיס, יותר מ-180 שקל בחודש - פשוט יעברו, במקרה הטוב, לעשות מנוי
על אותם ערוצים ברשת האינטרנט, ובמקרה הפחות טוב, מבחינת יצרניות התוכן, יצפו בהם
בחינם.
מחקרים מראים לא אחת כי במחיר שנתפש על ידי הצרכן כסביר, הוא יטה על פי רוב לפתוח
את הארנק ולשלם בעבור מוצר - גם אם קיימת אלטרנטיווה לא חוקית בחינם. זה, על כן,
עשוי להיות המודל שיאפיין את שידורי הטלוויזיה ותכני הווידיאו באינטרנט בעוד כמה שנים.
בינתיים, מתנחמות החברות בכך שהתופעה עדיין בחיתוליה, ורק מעטים מצליחים לנצל כבר
כיום את ההזדמנות לצפות בתכנים הטלוויזיוניים באינטרנט בחינם. אבל ככל שהמודעות
לאוצר שידורי הטלוויזיה ברשת תעבור מפה לאוזן, והלינקים הרלוונטיים יישלחו בהמוניהם
בין תיבות המייל - תגיע נקודת ההכרעה של חברות התוכן והטלוויזיה, וסביר שבחירתן
תהיה להתנתק מהבלעדיות שבפלטפורמת הטלוויזיה הרב ערוצית לטובת יצירת קשר ישיר
עם המנויים על גבי רשת האינטרנט. די להיווכח כיצד תעשיית המוסיקה מצאה בשנים
האחרונות פלטפורמות חדשות להתפרנס מהן, כדי להבין שלתעשיית הטלוויזיה לא מצפה
עתיד אחר.
מצב שכזה יקטין משמעותית את מחיר עלויות התוכן של תעשיית הכבלים והלוויין, אך גם
יקטין בהרבה את מאגר המנויים שלהן, ובהתאמה את שוויין של החברות, שכבר מפנטזות
על הנפקה בשנה-שנתיים הקרובות.
אולפן טלוויזיה במחשב
בעידן ה-IPTV (שידורי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט) דברים יקרו הרבה יותר מהר ממה
שחברות הכבלים והלוויין רוצות לחשוב. המעבר לפסים רחבים, בעיקר בערוץ העולה (Up
Load) שספקיות האינטרנט החלו לאמץ בתנופה, רק יגביר את יכולות כל מנוי אינטרנט
להיהפך לאולפן טלוויזיה פוטנציאלי. לא ניתן עוד לברוח מהשאלה - האם יש עוד מקום
לחוקים בעידן רשת האינטרנט הפרוצה? לכאורה, התשובה ברורה - בוודאי שיש מקום
לחוקים מסודרים וקשיחים, שאחרת אנו בדרך לאנדרלמוסיה, שנדמה כי אף אחד לא רוצה
בה. מצד שני, קיימת מרירות לא קטנה מצד צרכני הטלוויזיה שבמשך שנים הכתיבו להם מה
לראות ומתי - וכעת הם מרגישים שהכוח שב לידם, והם לא ימסרו אותו בחזרה כל כך מהר.
רק לפני שלוש שנים היתה בישראל מגמה של זניחת שידורי הטלוויזיה הרב ערוצית לטובת
שידורי האנטנה. עשרות אלפי מנויים בשנה ביצעו את הליך ההתנתקות, אך החברות הצליחו
להקטין את ממדיו בשל חבלות באנטנות, ופרישת משדרים שערורייתית שלא איפשרה לקלוט
את ערוץ 1 ו-2 באנטנה בכל אזורי המדינה. גם ערוץ 10 לא הועבר לאנטנה, וחברות
הטלוויזיה הרב ערוצית השקיעו סכומים גדולים בשימור לקוחות - כך שהן הצליחו לשרוד את
גל העזיבות ההוא, ולנוח.
אלא שעכשיו שעון מעורר חדש מקיץ אותן משנתן, וצלצולו חזק הרבה יותר. "המלחמה היא
רצף של קרבות", אומרים בכבלים, ומשדרים ביטחון ביכולתם לעמוד גם בפני עוצמתו של
הגל החדש; אך אם מבינים שערכו של נכס נקבע על פי היכולת למנוע את צריכתו בחינם,
ואם בוחנים את האדישות של הכבלים והלוויין כלפי תופעת רשת האינטרנט - הרי שתעשיית
הטלוויזיה הרב ערוצית ניצבת בפני עתיד לא פשוט כלל.
