למאמר: מה אתם לא שומעים כשאתם שומעים מוזיקה בפורמטים דחוסים כמו MP3


דוקטורנט מהמרכז למוזיקה ממוחשבת באוניברסיטת וירג'יניה נקט בגישה מעניינת לשאלה מה מפסידים כששומעים מוזיקה בפורמטים מכווצים/דחוסים כמו MP3, או סרטים בפורמט MP4.

עבודה יפה ומדעית !
רק איחרה את זמנה בערך בעשור וחצי...
היום ה FLAC אמור להיות LOSS LESS בהשוואה לדיסק

אם כבר השוואות, מעניין לעשות השוואת "ממירים" (DAC) שונים אלו עם הקצבי דגימה פסיכיים וה UP-SAMPLING ולראות מה הדלתא בין המקור לבינם.
המהדרין גם יבצעו השוואה לתקליט אנלוגי ואז זה כבר יתחיל להיות מעניין..
מי מרים את הכפפה ?

נשמע כאילו נכבד קוזז בדחיסה

baraq כתב:נשמע כאילו נכבד קוזז בדחיסה

...

·
1. אם הבנתי נכון את הכתבה זה עבר עיבוד, זה לא ההפרש נקי.
2. לא פירטו בכתבה איזה קודק Mp3 זה. חלק עושים עבודה טובה יותר מאחרים.
3. גם אם זה לא עבד עיבוד וגם אם זה הקודק mp3 הכי נחשב (lame, אם אני לא טועה - זה מה שאני משתמש בו, בכל אופן) - אלה צלילים שמאד יכול להיות אנחנו לא שומעים בגלל תופעות כמו מיסוך. זה חלק ממה שהקודק אמור לעשות - לממש מודל פסיכואקוסטי ולהסיר אינפורמציה שממילא לא שומעים. עוד על הנושא: http://en.wikipedia.org/wiki/Auditory_masking

חבל שלא פרסמו קישור למי שרוצה להתעמק קצת יותר. גם את שם החוקר. זה יכול היה לעזור.
בכל אופן, זה פה: http://theghostinthemp3.com/theghostinthemp3.html

עריכה: לאחר עוד קצת קריאה, לא מדובר בעבודה לתואר בהנדסה/DSP אלא תואר במוזיקה ממוחשבת, כלומר, זה יותר פרויקט אומנתי (ולכן העיבוד) מאשר ניסיון ללמוד משהוא על דחיסה. גם את זה חבל שלא כתבו בכתבה.

מה אתם יודעים את זה רק עכשו ?

אני טוען שאין עדיין פורמט מקווץ שהיה שווה בצליל שלו לCD רגיל
דעתי האישית שלי ומה אני מעדיף מתוך נסיון של שנים בתחום

ברשותי את כל הטכנולוגיות/ ופורמטים . כמעט ,
וכמעט יותר 200 גיגה מוסיקה בקבצים ועדין כמעט בקושי שומע אותם ומעדיף דיסקים



לא צריך פרופסור באונברסיטה לחקור מספיק אוזנים טובות מיומנות להבחין מה ומי


CD עם מכשור רציני
נשמע טוב יותר בגוון הצליל בעומק באנגלית נקרא טימבר

נ
הכי קרוב לדיסק בפורמט מקווץ הוא MD של סוני שבעקבות כל הפורמטים וMP3 בסוני החליטו להפסיק את היצור ותמיכה ב2012

שוב אני מדבר אך ורק הקלטות שעשו במכשירי הי אנד כמו MDS-JA555ES

אפילו MP3 ב320KB שנחשב מעולה ואכן הוא כזה ביחס לכל פורמט עדיין סובל משקיפות והוא שמיע
או FLAC ממקור איכותי נשמע טוב מאד כדי כך מאפשר לקווץ כמות ענקית של מוסיקה .אבל בהשווה למקור זה עדיין לא זה
כבר קסטה הישנה וטובה השיגה תוצאות טובות יותר מפורמטים החדשים והיא אנלוגית לחלוטין - בשמיעה וחויית שמיעה ולא בפרמטרים הטכניים - כאן צריך לדייק


כתבתי לא מעט כאן על פורמט הפטיפון שהיה לי

כרגע עם אופו 105D יש לי אפשרות להאזין לכל הפורמטים הקיימים בשוק כולל DSD מקבצים שזה טוב וטוב מאד אבל יקר מאד מאד
להורדה וחייבם לקנות אז כבר עדיף הדיסק
כל זה מעובר להרד דיסק

שוב שאלה של טעם בכל השוות שעשיתי עדיין הדיסק הרגיל טוב יותר

כמובן לא ניקח מהפורמטים החדשים את היכולת באמת לצבור אין סוף מוסיקה במינמום מקום

איבדת אותי ב-"קסטה הישנה והטובה השיגה תוצאות טובות יותר" (דגימה של 6-12 ביט וטווח דינמי של 40-70dB, כתלות באיכות ההקלטה) מדגימה דיגיטלית ללא שום איבוד נתונים (16 ביט ו-96dB לפני dither ושאר מניפולציות פשוטות במישור הדיגטלי להנמכת רצפת הרעש עוד מעבר ל-96dB...)

http://www.sonicscoop.com/2013/08/29/wh ... ably-wrong

http://people.xiph.org/~xiphmont/demo/neil-young.html

עם כל הכבוד לשמיעה האבסולוטית שלך, הרי שאם אתה עומד מאחורי הדברים שלך לעיל, אז אתה ככל הנראה מאוהב בפגמים האופייניים לסאונד אנלוגי, ולא בסאונד איכותי באופן אובייקטיבי.

בכל מקרה, יהיה מעניין מאוד להעמיד למבחן עיוור את ההצהרה שלך שאתה מסוגל להבחין בהבדלים שמיעים בין CD ל-MP3 בקצב דגימה של 320 קסל"ש ו/או ל-FLAC.

יופי של מאמרים תודה
כל הנושא הזה מעסיק אותי לא מעט בעבר וגם היום

אם תרצו אפרט את כל הנסיונות שלי מה ומי


בקסטה היה צליל חם ואנלוגי לאוזניים שלי אז שכל ההקלטות בראשית שנות השמונים חריפות זה עידן את הצליל

היום אף אחד לא חושב שקסטה אפילו שהוקלטה בטייפ דראגון של נקמיצי או סוני 909 או רייווקס סלילים משתווה לMP3 שאלה של טעם אישי

SONYES כתב:מה אתם יודעים את זה רק עכשו ?

...

·מה, עוד לא הבנת שבלי מבחן עיוור אין טעם לשתף פה בהתנסויות ?
הוכחה מתימטית/פיזיקלית עדיפה עשרת מונים....

ארז_וחני כתב:

...

...

·מה, עוד לא הבנת שבלי מבחן עיוור אין טעם לשתף פה בהתנסויות ?

...

תתנסה עד מחר, רק אל תתיימר ואל תצא בהצהרות גורפות שמעליבות את האינטליגנציה של החברים האחרים בפורום.

להגיד שקסטה נשמעת יותר טוב מ-FLAC זה מגוחך בלי קשר לאיזה ספין שמים על זה, ולהציע מבחן עיוור למישהו שמתיימר לשמוע הבדלים בין FLAC ל-CD זו לא התנשאות, זו הסרת מסך...

בטח החלק הכי אהוב בהקלטות בקסטות אצל החבר'ה זה ה"היס" המפורסם שמוסיף לחווית השמיעה (ואני לא נכנס לקצב דגימה כי זה שטויות של חשמל ולא של שמיעה סובייקטיבית), בן דודו של ה"קרחצים" וה"פיצפוצים" מהתקליט שהם למעשה הסיבה שבעטיה כל חובבי הוינטאג' והאנלוגי מחזיקים סטאפ הכולל פטיפון.

למי שלא מבין, הכותב הנ"ל ציני.

יופי של מאמר(Y)

תגידו,

ראיתם פעם איך נראית השכבה הפנימית של מרכב של מכונית יוקרה או, נניח, מטוס מנהלים?
אני מתכוון לאיזור הזה שבין הגימור המפואר המרהיב שיש בפנים, לפח המרשים המעוצב שמבחוץ.
יש שם חומרי בידוד ספוגיים למכביר, תפורים גס, מהודקים בסיכות תעשייתיות, לצד גושי ריתוכים, יריעות אנטי-סטטיות ותעלות צנרת וחשמל.
אז איך לעזאזל אפשר להגיד שמטוס המנהלים מפואר?
פשוט מאוד: כי מדובר באלמנטים שהם מוסתרים מן העין. וזה לגיטימי לחלוטין (כל עוד אין פגם או מחדל בטיחותי שבמטוס זה חשוב, אבל בקידוד Lossy מעניין אותנו רק איך שהדברים נראים/נשמעים מבחוץ - כלומר איך שהם נתפסים)

אם אלמנטים מסוימים ממוסכים, זו לא חוכמה להציג אותם ולהסיק מכאן שקיים איזשהו 'גועל' בחזית. ה'גועל' כאמור מוסתר. אנו לא תופסים אותו.

צליל הרפאים הזה הוא סיגנל השגיאה הכולל את כל התכולות שהמודל הפסיכואקוסטי של המקודד הסיק באופן מושכל שניתן להזניחם, כי הם נסתרים מן האוזן.
כאשר חושפים אותם, זה טבעי שיהיה איכסה-פיכסה.
כמובן שהכל יחסי, אבל הרי זה כל הרעיון של דחיסת Lossy - תחת אילוצי גודל (או רוחב-סרט לשידור), נבקש למצוא היכן היתירות התפיסתית.

גם ללא דחיסה, רעש הדיגיטציה של דיגיטל הוא רעש איום ונורא, אם נגביר אותו משמעותית.

עבודה מסוג זה מזכירה לי את האלקטרוליזה שהיו עושים למים על מנת להציגם כעכורים. אפילו שכאן כנראה הכוונה היא בסה"כ אומנותית, ולא באמת לעשות איזשהי דמוניזציה (שהקנאים תמיד מחפשים). מכל וכל, שלגון היטיב להסביר שאין צורך להתרגש מההדגמה הזאת.

עוד לגבי עומק דגימה בביטים והפערים האדירים באיכות בין קסטה ל-CD ודיגיטל בכלל (הקטע הרלוונטי מתחיל ב-45:47):



את קובץ ההדגמה בפורמט WAV לא דחוס ניתן להוריד מכאן: http://ethanwiner.com/aes - תחת הכותרת Bit Reduction.
מומלץ להקשיב לכל ההרצאה, אבל אם אין לכם זמן אז תשקיעו את השתי דקות שהוא מדבר על ביטים, ועוד כמה דקות בדיון על Dither באותו וידאו (מתחיל ב-34:32, וקבצי ה-WAV הרלוונטיים גם זמינים בלינק לעיל), שזה אחד ההבדלים הכי משמעותיים לטובת אודיו דיגיטלי על פני אנלוגי.

סרט מצויין
אכן בנסיונות שעשיתי אצלי

WAV נשמע כמעט זהה לחלוטין בפורמט שלו CD מכל הפורמטים שיש ברשותי
גם לאחר שצרבתי אותו למדיה טובה אפילו נשמע טיפה פתוח יותר מה שקורה לעתים העתקה היא גם פועל יוצא מהתוכנה הצריבה שיש בה
להעצים את המקור כך מקבלים תוצאה יותר פתוחה מהCD המקורי תנסו ותראו

בנוגע לקסטות אופי הסאונד וטימבר וגם השקיפות למעט ההיס והמגבלות הטכניות של המדיום בטייפ טוב נשמע מעולה
שוב לא בא להתחרות עם שום מדיה ויש בזה מספיק כדי להנות -ברור ללא ספק ולא טענתי אחרת כי הוא מבחינה טכנולוגית נטו עולה על המדיה דיגטאלית מספרים לחוד וחויית שמיעה לחוד

MD נשמע טוב ממנו שוב כבר מדיה דיגיטאלית שונה במקצת למה שנהוג היום FLAC ועוד AAC וכוכ עקרון די דומה

הכל נבדק דרך OPPO 105D למגבר אוזניות P-1U בXLR קויטרליום בלק ואוזנייות HD800 שני זוגות עם חתמת סאונד שונה

CD = WAV. שניהם Raw Data, ללא דחיסה כלל.
הקידוד הנוסף המופעל על כל אחד מהפורמטים קשור לחסינות בפני שגיאות ולא לצליל "פתוח".

FLAC הוא לוסלס ולכן אינו משנה את המידע. אין הבדל באיכות בין WAV ל- FLAC, כי הסיגנל זהה. לא "דומה", אלא זהה ממש. בינארית.

MD זו דחיסה של סוני שקראת ATRAC, והיא Lossy, בדומה ל- MP3.