מה אתם? אובייקטיביסטים או סובייקטיביסטים?

באירוע של פיוז מרטין העלה תזה שאני מכיר כבר מזמן, אבל הוא ניסח אותה באופן מעניין.

לטענתו יש שני סוגי אודיופילים:
1. אובייקטיביסטים - רוצים לשמוע את המקור (במקרה זה את מה שמוקלט על הדיסק) משוחזר כמה שיותר מדוייק. לשם כך הם שואפים לנטרל כמה שיותר את השפעות הסביבה, ולבנות את המערכת השקופה ביותר שניתן.

2. סובייקטיביסטים - אינם מעוניינים מה היה המקור, הם רוצים לשמוע באיכות הגבוהה ביותר לפי טעמם. לשם כך, כל האמצעים כשרים בכדי לקרב את הצליל למה שנשמע לאותו מאזין טוב יותר.

מי מבין שני אלה אתם?

אני בהחלט רואה עצמי כמשתייך לקבוצה השניה. עבורי למושג "מקור" אין שום משמעות וזו פיקציה שקיימת רק בראש היות ותהליכי ההקלטה וההפקה הם כל כך מלאכותיים שאין בכלל מה לדבר על מקוריות או טבעיות.

נ.ב.
ואני דווקא כן יודע כיצד דיאנה קראל נשמעת

oferlaor כתב:באירוע של פיוז מרטין העלה תזה שאני מכיר כבר מזמן, אבל הוא ניסח אותה באופן מעניין.

לטענתו יש שני סוגי אודיופילים:
1. אובייקטיביסטים - רוצים לשמוע את המקור (במקרה זה את מה שמוקלט על הדיסק) משוחזר כמה שיותר מדוייק. לשם כך הם שואפים לנטרל כמה שיותר את השפעות הסביבה, ולבנות את המערכת השקופה ביותר שניתן.

2. סובייקטיביסטים - אינם מעוניינים מה היה המקור, הם רוצים לשמוע באיכות הגבוהה ביותר לפי טעמם. לשם כך, כל האמצעים כשרים בכדי לקרב את הצליל למה שנשמע לאותו מאזין טוב יותר.

מי מבין שני אלה אתם?

...

אין ספק אני אובייקטיביסט.
לפעמים ההקלטות בקטעים מסויימים הן כה גרועות שזה ממש מתסכל
אבל למדתי לחיות עם זה ואני מקבל זאת באהבה

catskinner,

שמעת אותה באופן אישי? כלומר, גם ללא מערכת הגברה?

היא הייתה בפארק ברעננה השנה. מה שאני הכי זוכר זה שהיה שהיה חם בטירוף ושכמעט התעלפתי שם.

דרך אגב יש מעט מאוד זמרים וזמרות שמסוגלים לתת הופעה ווקאלית המתקרבת להפקת אולפן. אחת הבודדות שאני זוכר היא סוזן וגה. עד היום אני טוען שבהופעה שלה בקיסריה, הביצוע של solitude standing היה טוב יותר מהביצוע ב CD.

catskinner,

אז אתה יודע איך היא נשמעת בפארק עם הגברה ספציפית

מעולם לא טענתי אחרת, אבל אם ניקח אותה כבסיס לתרגיל אז האלבום שלה The Look of Love יצא גם ב CD רגיל וגם ב DVD Audio. איזה מהם קרוב יותר למקור? מי יודע...

Catskinner כתב:מעולם לא טענתי אחרת, אבל אם ניקח אותה כבסיס לתרגיל אז האלבום שלה The Look of Love יצא גם ב CD רגיל וגם ב DVD Audio. איזה מהם קרוב יותר למקור? מי יודע...

...

יש לי את שניהם.
מצאותי יותר ה-DVD (ב-5.1 נשמע עם נוכחות מרשימה).
אבל ל-CD יש צבע שונה מעט, ולטעמי האישי פחות מנופח ויותר סטרילי.
במקרה הזה אבויי ה-DVD מנצח(לטעמי האישי בלבד).
וזה נוגד במעט את מה שכתבתי למעלה

Catskinner,
מי שהיה בביקור באולפן ההקלטות של יואב שדמה יודע שהקשר בין מה שקורה בתוך האולפן ומה שיוצא על הדיסק הוא מקרי בלבד, ולכן, גם אם היית נשוי לדיאנה קראל, ה"מקור" הוא רק מה שיש על הדיסק ולא איך שהיא נשמעת במציאות.

הבעתי את דעתי באירוע (אולי באריכות מוגזמת לרבים מהנוכחים -על כך התנצלותי). אנסה לתמצט אותה:
1) הטכנאי באולפן ההקלטה + האומן + כל מי שתרם ליצירה עשו את עבודתם והיא מוגשת לנו על המדיה
--א) עם ציוד, ניסיון וגישה לחומרים הגולמיים של הטכנאי אני לא מסוגל להתמודד
--ב) מהמדיה הסופית קשה מאד לחזור לחומר בגולמי - כמו שקשה להפוך חביתה חזרה לביצה
2) על מנת לבצע כל שינוי בסאונד שיהיה לטעמי, אני חייב קודם כל לנסות להתקרב למקור - קריא, מערכת ניטרלית ככל הניתן. זאת על מנת לקבל חזרתיות (אותו שיפור בפעמים שונות שבהן אאזין לאותו קטע) וקונסיסטנטיות (שיפור דומה גם לקטעים נוספים).
3) מאותו מקום, אני רשאי לנסות לשנות להנאתי
4) השיטה של החלפת ציוד / שידרוגים אינסופית בעייתית מאד:
--א) צורכת זמן רב
--ב) יקרה ומבזבזת כסף (מה ירידת ערך על רמקולים על כל יד שהם עוברים?)
--ג) קשה מאד למדידה - עובר יותר מדי זמן בין שמיעת סט-אפ אחד למשנהו
5) מערכת אידיאלית, לתפישתי:
--א) מכויילת לניטריליות מירבית (באמצעים אוטומטיים או ידניים - לה משנה)
--ב) נותנת בידיי יכולת כוונון רבה (שלט? פרוססור בהישג יד?)
--ג) כוללת "פרי-סטים" וזכרונות - לדימוי מערכות אחרות; לשמירת מצבים שאהבתי; לשיחזור מצבים להשואה, וכו'
כמו ברוב המערכות בחיינו, שלב הtweeking צריך להגמר או להרגע מתישהו, ובשלב זה המערכת מתייצבת ו"נעלמת" לתוך הרקע (דוגמאות: רכב, מצלמה, בית, HTPC)
חייב להיות שלב שבו מפסיקים לשחק בציוד ומתחילים להנות מהמוסיקה!

לסיכום - על מנת להיות סוביקטיבי, אני חייב להיות קודם-כל אובייקטיבי.

בתחום הסטיראו, אני לא מתקרב אפילו להגדרות שרשמתי לעיל (אבל למדתי על כמה אפשרויות במפגש). אבל בתחומים אחרים, כן

MartinHSabag כתב:Catskinner,
מי שהיה בביקור באולפן ההקלטות של יואב שדמה יודע שהקשר בין מה שקורה בתוך האולפן ומה שיוצא על הדיסק הוא מקרי בלבד, ולכן, גם אם היית נשוי לדיאנה קראל, ה"מקור" הוא רק מה שיש על הדיסק ולא איך שהיא נשמעת במציאות.

...

אז מה שנמצא על הדיסק זה המקור? אוקיי, בוא נתקדם הלאה. אם כך הדרך היחידה לשחזר את אותו מקור הוא בשמיעה על אותו ציוד שבו בוצע המיקס? וזה עם אוזניות או מוניטורי near field בחדר אנקוטי?

אתה מבין מדוע אני חוזר וטוען שהמושג של מקור הוא פיקציה?

שמעתי את ציק קוריאה והאלקטריק בנד בחוף צמח-לשחזר את הסאונד שהיה שם זה קישקוש גמור!

כל מי שהיה אתי שם ואנוכי לא פתחנו אחרי זה את המערכת כמה חודשים

חוץ מזה שאני הוגה דעות מקצועי אין מצב שאדביק לעצמי איזו שהיא הגדרה בכל נושא שהוא

אני אגדיר את עצמי סובייקטיביסט לייט - אני לא אוהב "לשחק" עם המוזיקה (מתנגד די עקרונית לאקולייזרים למיניהם) אבל בהיבט של אוזניות, אני אוהב את אלו ש"דוחפות" מעט יותר בתחום הצלילים הנמוך (במיוחד כשמדובר ב in ear).

ואני בדיוק להיפך. אני לא מתבייש להודות שאני מנסה כל מיני אפקטים ועורך נסיונות שונים.

אבל זה לא פייר. יש לי 3 מקומות נפרדים בבית, הן מבחינת ציוד והן מבחינת חדרים, לשמיעת מוזיקה. אף אחד מהם לא נשמע כמו השני.