אני נוטה להסכים עם עופר על ההבדלה בין IPTV ל-OTT. במרבית המקרים, ההגדרה הבסיסית של IPTV היא שהשידורים רצים מעל רשת סגורה או סגורה למחצה של ספק התקשורת, ולא מעל רשת האינטרנט פרופר. OTT לעומת זאת מוגדר כשידור תכני וידאו מעל חיבור אינטרנט.
ההבדל העיקרי הוא לא רק סמנטי כי אם גם כלכלי: ספק IPTV ידרוש מהצרכן התחברות תשתיתית כלשהי על מנת לאפשר אספקת שידורי הטלוויזיה, בעוד שספק OTT יכול לספק את שירות השידורים שלו מבלי לאלץ את הצרכן לשום דרישה תשתיתית (מלבד רוחב פס מינימלי, אבל גם זה רלוונטי בעיקר עבור איכות השירות ולא היתכנות השירות).
באשר לתחזית של עופר, כאן אני נאלץ לחלוק במידת מה על דבריו המלומדים מנסיוני האישי והמקצועי בתחום. גילוי נאות: אני עובד היום בחברת סטארט-אפ ישראלית שמספקת שירותי OTT בכל העולם פחות או יותר, אם כי הנוכחות שלנו בישראל זניחה עד לא קיימת משיקולים מסחריים - בעיקר גודל השוק המקומי והיעדר ביקוש לתכנים שבבעלותנו...
ראשית לעניין התכנים. כאן לדעתי האישית טמון ההמכשול העיקרי העומד בפני ספקי OTT פוטנציאליים בישראל. כתוצאה מהתחרות האינטנסיבית בין יס להוט, יהיה קשה למצוא תכנים איכותיים רבים שאינם נמצאים כבר בבעלותה של אחת מהחברות הללו. ייתכן ומהבחינה הזאת הדגש צריך להיות על חבילה צרה הכוללת את הערוצים הנחשבים חופשיים (Free To Air - למשל אלה הקיימים כיום בעידן+), ובנוסף תכני פרמיום נישתיים כגון תכנים
בשפות זרות אשר יחסית נפוצות בארץ (לדוג' ערבית, רוסית, רומנית ואולי אפילו צרפתית...), או שעונים לצרכים תרבותיים נישתיים (לדוג' ערוץ המוזיקה היוונית, ערוץ הסרטים הערביים, ערוץ דרשות של מקובל כזה או אחר, ערוץ ספורט רוסי וכיו"ב...)
באשר לתשתית, כאן נעוץ הייתרון המשמעותי ביותר של ספק ה-OTT הממוצע, שכן הוא למעשה אינו נדרש עקרונית לשום השקעה בתשתית, היות והוא מעביר את תכניו מעל רשת האינטרנט. הסייג היחיד הוא השקעה בתשתית הפצת וידאו מעל האינטרנט אבל מדובר פה על עלויות זניחות לעומת סלילת קווי תקשורת נתונים לבתי כל הלקוחות... למעשה, אפשר לסגור דיל עם רשתות הפצת תכנים כגון Akamai ו-LimeLight אשר בו משלמים להם עפ"י התכנים המשודרים בפועל, כך שניתן לקזז את ההוצאות הכרוכות בהפעלת התשתית ישירות מול ההכנסות ממכירת השידורים ללקוחות.
הגענו לממיר. נראה כמו נושא פשוט יחסית, אבל בפועל זה מכשול גדול כמעט כמו התוכן. מצד אחד, השליטה בלקוחות שנותנת בעלות מלאה על הממיר היא מנוף חזק מאוד ל-"נעילה" של הלקוחות אל תוך הסכם ארוך טווח עם ספק ה-OTT (גם מבחינת העובדה שיש מחוייבות לקופסה החדשה שנכנסה לסלון, גם מבחינת הנעילה לתכנים והשירותים שהממיר מספק, וגם מבחינה כלכלית של התחייבות לרכישה בתשלומים למשל - כמו שעושות לנו עד היום בהצלחה לא מבוטלת חברות הסלולר...)
מצד שני, העלויות הכרוכות בנטילת בעלות על הממיר הן לא קטנות בכלל: מערך לוגיסטי, מערך שירות ותמיכה בחומרה, צורך ברכישת ידע טכנולוגי מקיף בנוגע לממיר שאינו נמצא בליבת הכישורים של ספק ה-OTT וכו'... יתר על כן, ספק OTT יכול למצוא עצמו שבוי בידי ספק הממירים שלו - שינוי גרסת קושחה שנכשל, העלאת מחירים, בעיות באספקת מלאי וכיו"ב הם כולם סיכונים של שחקנים גדולים וכבדים שלא מתאימים להרבה שחקנים קטנים וגמישים כמו שרוב ספקי ה-OTT היו רוצים להיות.
יש כמה אלטרנטיבות לעניין זה, והמוצלחת שבהן היא כנראה הישענות על סטרימרים כגון בוקסי, Roku (שהסטרימר הכי זול שלה עולה פחות -$50!), אפל TV וכד'... היתרונות רבים: הלוגיסטיקה נופלת על יצרן הסטרימרים, וכך גם התמיכה והשירות במקרים רבים. אלה לרוב גם מכשירים זולים יותר מממיר "קומפלט", מה שמאפשר להציע מחירים טובים יותר ללקוחות, ובמקרים מסויימים אפשר אפילו להרוויח מה-"הילה" של המותג של יצרן הסטרימרים (אפל, גוגל, סוני וכו'...)
הסיכונים הם באובדן (משמעותי!) של השליטה על התכנים שעוברים דרך הממיר/סטרימר, בין אם מדובר באפליקציות של מתחרים ישירים (ספקי OTT אחרים באותו השוק, באפליקציות תוכן אחרות שקיימות על המכשיר (מ-Netflix ועד YouTube לצורך העניין) ובתכנים "פרטיים" שהסטרימר מאפשר אליהם גישה - כלומר כלומר ספריית התוכן הפרטית של המשתמש שיכולה לכלול הכל מתמונות משפחתיות ועד סרטים וסדרות TV שנרכשו (או שלא) ע"י המשתמש.
עוד אלטרנטיבה ראויה היא כאמור שיתוף פעולה עם יצרני מכשירי TV כגון סמסונג וסוני, אשר מהמרים ובגדול על נושא הטלוויזיות החכמות. וכמובן שאסור לשכוח "חממות" תוכן ואפליקציות אחרות כגון טאבלטים וסלולר... אני אישית סבור שמצד אחד לא יהיה לספקי OTT מנוס מהשקת אפליקציות גם לטלוויזיות חכמות וגם למכשירים ניידים, והבעיה הגדולה תתחיל להיות שליטה בשלל האפליקציות השונות בעולם די מבוזר (ואפילו מפוזר) שבו יש הרבה מאוד שחקנים: אפל, גוגל, סוני, סמסונג, Roku, פנסוניק וכיו"ב - כולם השיקו סביבות פיתוח והפצה של אפליקציות ל-TV!
יתרון פטנציאלי גדול לממיר בבעלות ספק ה-OTT הוא עניין הפרסום - כעיקרון, מי ששולט על הממיר יכול לשלוט גם על שטחי הפרסום שקיימים בתפריטי הממיר, ואלה בהחלט יכולים להפוך ליצרני הכנסות לא קטנים עבור ספקי OTT בזכות החיבור הקבוע שלכה למעשה של הממיר לאינטרנט. אנחנו כנראה עוד לא שם בטווח הקרוב ואפילו הבינוני, אבל מי ששולט בממיר יכול לאסוף המון אינפורמציה על הרגלי צריכת התוכן של המשתמשים, ואלה בהחלט יכולים להיות שווים זהב למפרסמים רבים..!
למותר לציין שיש הרבה מאוד חברות ישראליות שפועלות בתחום ה-OTT - רק לפני מספר שבועות השיק דב מורן (אבי הדיסק-און-קי ואבי הכשלון של מודו...) סטארט-אפ חדש בתחום בשם קומיגו, ובדה-מרקר ניצלו את ההזדמנות
לסקירה לא רעה בכלל של העשייה המקומית בתחום.
בקיצור, יהיה אקשן!
