בשעה טובה ראיתי את הסרט אתמול ב-IMAX ביס פלאנט ראשל"צ, שהופך בחודשים האחרונים לאולם היחיד שבו אני טורח לראות סרטי קולנוע, למרות שאתמול היה איזה אפס שורה מתחתי שכל 10 דקות בדק את הוואטסאפ
הנמכתי קצת ציפיות לאור הביקורות המעורבות, ואולי בזכות זה נהניתי אפילו יותר ממה שקיוויתי. לא השתעממתי (קפצתי בכסא פעמיים או שלוש, ואני די בטוח שבפעם האחרונה שזה קרה לי ראיתי את הסרט הראשון בסדרת הצעקה, כששוברים את החלון בסצינה עם דרו בארימור), והסתכלתי על השעון פעם אחת אחרי כשעתיים רק כדי לוודא שאני באמת הולך לקבל שעה שלמה של סמאוג (קיבלתי...)
הדרקון עשוי מדהים, והסצינות שלו הולכות להיות רפרנס למערכות ק"ב עוד שנים רבות, גם באודיו וגם בווידאו!
ה-3D פנטסטי (אחראי כנראה לקפיצות שלי בכסא, אבל לא בקטע גימיקי של מתח או פחד, אלא בקטע ריאליסטי מאוד של הפתעה טבעית), ובהחלט מצטרף למספר הזעום של סרטים שעשו 3D כמו שצריך עד היום (אוואטר, חיי פאי, גראביטי ו... זהו בערך).
העלילה אולי לא "מהודקת", אבל בתור הבעלים של הטרילוגיה המורחבת של שר הטבעות, ואחד שקרא את כל הספרים - כולל ההוביט - יותר מפעם אחת, אני חייב להודות שאני מתענג על כל דקה עם הדמויות של טולקין ומצדיע להשקעה האדירה של פיטר ג'קסון (כי באמת שהיה הרבה יותר קל לשחוט את הספר ולפשט את העלילה כדי להוציא סרט בודד אפילו מההוביט, אבל למה לא להנות מ-9 שעות בעולם של טולקין במקום רק שעתיים-שלוש של סרט בודד!?)
אני גם מסכים עם עופר שהסרט הזה היה יותר טוב מהסרט הראשון בטרילוגיה. קצת לא חוכמה, כי בסרט השני יש שעה עם אחד הדרקונים הכי מוצלחים בהיסטוריה של האנושות, אבל גם השילוב של האלפים ואפילו העלילה הצדדית של גנדאלף הוסיפו לסרט מבחינתי.
