המחיר של השחקנים כולה ככל שהתקציב של החברות עולה. במדינות מסויימות המחיר יקר ובאחרות זול. זה פונקציה של היצע וביקוש. לא סתם המחיר השנה ששילמו קפץ פי 5.
אני זוכר שבמונדיאל 2002 ערוץ הספורט רכש את הזכויות והיה רעש גדול שלראשונה לא ישודר המונדיאל בערוץ הממלכתי כפי שקיים כמעט בכל מדינה.
אז בלענו את הצפרדע של יס\הוט,
אך כבר אז התעניינתי בפתרון אלטרנטיבי שלא יכאב בכיס ולא מצאתי.
במקרה קראתי את התגובות ב-YNET ומישהו שם רשם "שיתוף לוויני", מה שהדליק אותי.
אז זה היה נשמע לי כמו פתרון לאנשי נאסא. צלחת,מנוע לצלחת, לווין, ממיר שמזיז את הצלחת וכו'
אך לקראת 2006 עם כניסת צ'רלטון לשוק הבנתי לאן נושבת הרוח + עידן ה-FHD עוד יותר הגביר את הצורך לפתרון שלא יסתמך על הגנבים בארץ.
ב-2006 כבר הייתי עם ממיר וצלחת ויותר מדי מבחר ערוצים לצפות בהם בספורט ובואו נגיד שהליגה האנגלית היא גולת הכותרת.
מה שהכי אבסורדי הוא שאז היה מבחר רב של ערוצים ששידרו עם שפת המקור האנגלית\ספרדית והיום נאדה.
מספר חבילות נשארו בשיתוף אשר עדיין לא החליפו קידוד והן משדרות ספורט רק בשפת המדינה שמשדרת.
כאשר החברות הבינו ששידור עם פסקול באנגלית מגביר את השיתופים לחבילה
(חבילה באירופה זה משהו כמו יס-הוט וסלקום ביחד), מה שגרם להם לאיבוד לקוחות, הם הורידו את הפסקול האנגלי.
בגלל זה אני מתפלא שצ'רלטון הוסיפו לאחרונה פס קול באנגלית בחבילה.
אני חושב שהבעיה בניתוח היא שמניחים שיש כאן תחרות כשלמעשה יש כאן מונופול. ליגת האלופות יש רק אחת - מי שקונה את הזכויות שלה הוא בעל מונופול, NBA יש רק אחת - מונופול, ליגה אנגלית יש רק אחת - מונופול וכו'. ברגע שערוץ ספורט כלשהו זוכה באחת הליגות הבכירות, הוא למעשה יכול לסחוט ללא הגבלה את כל חובבי הספורט שאותה ליגה היא חובה בעבורם, כאשר לחלק מהאוהדים יש כמה ליגות כאלה. וזה כל הסיפור פה, בעבר ספק ספורט אחד החזיק את כל הליגות אצלו והצרכן שילם פעם אחת, כיום המחירים לצרכן עולים כי יש הרבה ספקי ספורט וכל ספק השתלט על מונופול.
צ'רלטון מהלכת אימים על וועדת הכלכלה,אף אחד לא מדבר על כך שהיא מחזיקה בזכויות השידור בסלולר ולא עושה בזה כלום
ועוד אוסרת על הפטפורמות לשדר את ערוציה באפליקציות השונות ובכל תצורה שהיא לא דרך הממירים.
מה יעזור חובת מכירה אם המחיר נשאר אחיד וגבוה? אז נקבל כמעט +70 שקל כשזה מחייב למכור ערוצים,חבל באמת שהפרידו את הערוצים והמפעלים
אולי כשיקדמו את המפעלים יהיה לזה קצת ערך,בינתיים הצרכן ממשיך להפגע(ובינתיים פרטנר גרמה למחירים להאמיר אז כמובן שהוזלה לא תהיה
אם עד עכשיו הערוצים עלו להוט/יס/סלקום 15 שקל והם מכרו אותם ב67 שקל וכעת הם עולים 35 שקל או 45 שקל,נראה לכם שהם יוזילו את המחיר?
הם פשוט ייקחו רווח קטן יותר אבל רווח גדול ומספק.
מי מונעת את התחרות ומי מאפשרת לעשות זאת?
מבלי להיות חובב ספורט, די התעניינתי במקרה הזה, כי הוא מקרה מעניין של כשל ב-value chain.
מי שמחזיק בזכויות השידור לליגת האלופות זה אופ"א. חברת RGE שילמה לאופ"א מדי שנה כ-4 מליון יורו על זכויות השידור. לאחרונה, נגם פרטנר וגם one ניסו לרכוש את זכויות השידור מאופ'"א. בגדול - היינו מצפים שתחרות לא מתואמת כזו תביא להורדת ממחיר. בפועל, מה שקרה הוא שתומר (המנכ"ל של RGE) החליט לשמור על הנכס הזה בכל מחיר והמו"מ נגמר בחוזה ל-4 שנים בגובה של 18 מליון יורו לשנה. קפיצה של פי 4.5 מהחוזה הקודם (או התייקרות של 450% אם תרצו).
זה מקרה מעניין שבו גוף שאינו מונופול משתמש בטקטיקה מסחרית שבד"כ שמורה לגופים מונופולים. מה שהופך את זה ליותר מעניין זה העובדה שמכיוון שRGE אינה מונופול היא לא כפופה לרגולציה של הממונה על ההגבלים העסקיים ולכן יכולה לעשות מהלכים כאלה.
מעניין אם חרם צרכנים יכול לעזור במקרה כזה.
אם קיים זמן בשנה שבו אין שידור של ליגות משמעותיות בערוצים ואז הרבה לקוחות יבטלו את חבילת הספורט אולי מישהו יבין את הרמז.
הצרכנים לא יכולים לעשות חרם כי הם לקוח שבוי ומדובר בתוכן שקשה להם להתמודד עם חסרונו. עשו כמה ניסיונות שכשלו.
ח״כ כבל צודק. הפיתרון הוא בחקיקה וברגולציה בשיטת must carry שמכריחה את בגופים למכור לכל גופי השידור שמעוניינים בכך. הדבר יוציא את העוקץ ולאורך שנים יוריד תמריץ מהגופים לרכוש תוכן בתחרות אגרסיבית. חבל רק שזה משהו שלקח שנים עד שבכלל נשקל - הרי מדובר בתהליך זוחל שקורה כבר 15 שנה.
אני לא מאמין שיש דבר כזה עודף תחרות, יש פה כניראה חקיקה מיותרת שחברות הספורט מנצלות לטובתם. כמו מודל הזכיינות, מי מוכר את הזכויות לספורט ליס והוט? למה שהוא לא ימכור לשניהם? אלא אם החברה שמצלמת את התוכן דורשת שבכל מדינה תיהיה רק ספקים תוכן אחת שלהם זה היה הגיוני, אבל צריך לראות איך זה במדינות אחרות שבהם יש תחרות בתחום. (האמת ישראל לא דוגמא טובה במיוחד בתחום הטלוויזיה אבל נגיד)
תקרא את המאמר ותבין איך עודף תחרות גורמת להעלאת מחיר. גורמי התוכן מעוניינים בכמה שיותר הכנסה על התוכן. גורמי ההפצה (הרוכשים) מעוניינים שהם יהיו בלעדיים ומוכנים לשלם על כך. רבה כסף בכדי ליצור בידול בינם לבין המתחרים. במקרה דנן, פרטנר מנסים לפרוץ לשוק ולכן מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף אך בסופו של שבר הספקים הישנים מחזיקים יותר כסף ומשבשים לב את התוכניות ומעלים אץ העלות של הצרכן הסופי על התוכן הזה.
לפני שצועקים כשל שוק כדי לבדוק מה עשו במדינות אחרות, כי אם שם זול אין סיבה שזה לא יהיה גם פה.
אבל בסופו של דבר אם יצרן התוכן מחליט למכור את זכויות השידור במכרז ויצא מחיר גבוה שיבושם לו, אני לא יודע אם מודל התשלום פר לקוח או גלובלי אבל אם גלובלי אז הכוח בידיים של הוט ויס, ואולי אם הם יורידו מחירים יותר אנשים יעשו מנוי, ככה שזאת החלטה עסקית. ואם פר לקוח אז החלטה של מי שמוכר להוט ויס כי ככול שיהיו יותר צופים הוא ירוויח יותר.
אם עוד כמה שנים אני ימציא תוכן חדש שכולם רוצים לצפות בו אבל ימכור במחיר יקר אתם גם תגידו כשל שוק? כי זה מה שקורה פה.
אבל כן יש פה כשל שוק, והוא לא אצל ספקיות הספורט, אלא אצל חברות הכבלים והלווין, השוק ריכוזי מאוד ואי אפשר להקים חברת תקשורת בארץ בלי להתחייב לכיסוי ארצי, שבתור התחלה יכול להיות קשה לחברות מתחילות, ברגע שתיהיה תחרות בתחום גם מחירים ירדו וגם לא יהיה לחברות האלה הרבה כסף לערוצי ספורט.
adirbd כתב:
אבל כן יש פה כשל שוק, והוא לא אצל ספקיות הספורט, אלא אצל חברות הכבלים והלווין, השוק ריכוזי מאוד ואי אפשר להקים חברת תקשורת בארץ בלי להתחייב לכיסוי ארצי, שבתור התחלה יכול להיות קשה לחברות מתחילות, ברגע שתיהיה תחרות בתחום גם מחירים ירדו וגם לא יהיה לחברות האלה הרבה כסף לערוצי ספורט.
...
·
הפוך ,בדיוק הפוך. כאשר לא היתה תחרות רבה על שידורי ספורט (רק שני גורמים מהארץ רצו לקנות את זכויות השידור) - המחיר ששולם על זכויות השידור היה 4 מליון יורו.
כאשר נוספו עוד שחקנים לשוק המקומי, התגברה התחרות, אבל במקום להביא לירידת מחירים היא הביאה לאפקט הפוך: כל אחד מהשחקנים מאוד רצה לרכוש את זכויות השידור ולכן היה מוכן לשלם הרבה יותר כסף. כמה הרבה יותר: פי ארבע וחצי: 18 מליון יורו.
תחרות היא לא מילה נרדפת להוזלת מחירים לצרכן. לפעמים היא מביאה לזה ולפעמים היא מביאה לתוצאה הפוכה. זה אחד המקרים שבהם יש מקום לרגולציה שתביא לשיפור מצב הצרכנים. הבעיה עם רגולציה שגם היא לא תמיד באמת עובדת בכיוון החיובי...