אז זהו שאני לא בטוח שזה כך. יש דבר שנקרא שדרת האינטרנט שזה מין תשתית שהמדינה אחראית עליה שהספקים מתחברים אליה, כמו מרכזיה ראשית.
אם חוות שרתים בגודל של גוגל צריכה להתחבר לשדרה אז היא אוטומטית תיהיה נגישה לכול הספקים.
שרתי גוגל החלו לפעול בישראל: החיבור הוא בעיקר לשרתי DNS
- compman112
-
- חבר ותיק
- תגובות: 2581
- הצטרף: יולי 2005
- נתן תודות: 42 פעמים
- קיבל תודות: 14 פעמים
איך בודקים? אני מחובר עם פרטנר סיב אופטי.
צריך לשנות ידנית גם לכתובת אחרת בהגדרות ראוטר/מודם? (פרטי לא של פרטנר)
צריך לשנות ידנית גם לכתובת אחרת בהגדרות ראוטר/מודם? (פרטי לא של פרטנר)
זה נכון כול עוד הנתבים שבדרך הם בשליטה שלך.20/10/2022 21:29odedee כתב: היא נגישה, אבל השאלה היא איך ניגשים. אם לא מעדכנים את הניתוב אל השרתים האלה, אפשר להגיע לשרת בפתח תקווה דרך הונולולו, מוסקבה ובורה בורה....
מה שמוזר לי זה איך ניתן לשים שרת 8.8.8.8 בארץ וגם בארהב. זה כפילות ip. או שאין עם זה בעיה?
אין עם זה בעיה וככה האינטרנט בנוי.
שירות DNS הוא anycast, לא unicast. ספק האינטרנט צריך לשלוח אותך אל ה-8.8.8.8 הכי "קרוב" אליך (לאו דווקא במרחק, יכול להיות בזמן פינג, במספר hops בדרך, או כל משקל אחר). מי שבונה את התשתית אחראי לכך שכל השרתים האלה (בעלי אותה כתובת IP) יהיו זהים פונקציונלית. יש כמובן עניינים מדי פעם כשיש שינוי בטבלאות והוא לא קורה בכל השרתים בדיוק באותו רגע, אבל אלה בעיות יחסית נדירות, בפועל לא בעיה.
שירות DNS הוא anycast, לא unicast. ספק האינטרנט צריך לשלוח אותך אל ה-8.8.8.8 הכי "קרוב" אליך (לאו דווקא במרחק, יכול להיות בזמן פינג, במספר hops בדרך, או כל משקל אחר). מי שבונה את התשתית אחראי לכך שכל השרתים האלה (בעלי אותה כתובת IP) יהיו זהים פונקציונלית. יש כמובן עניינים מדי פעם כשיש שינוי בטבלאות והוא לא קורה בכל השרתים בדיוק באותו רגע, אבל אלה בעיות יחסית נדירות, בפועל לא בעיה.
- oferlaor
-
- מנהל
- תגובות: 73659
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 572 פעמים
- קיבל תודות: 4464 פעמים
לא מדוייק. 8.8.8.8 אמור להיות אחד. שרת dns אמור להמיר שם Uri לכתובת ושם אפשר להשתמש בקירוב פיזי.
אהל כן אפשר ליייצר קיצורי דרך ולייצר עוד ״עותק״ של 8.8.8.8 שקרוב אליך יותר. בשביל שזה יתפוס הספקיות צריכות להיות יודעות לכך ולדאוג לניתוב נכון.
אהל כן אפשר ליייצר קיצורי דרך ולייצר עוד ״עותק״ של 8.8.8.8 שקרוב אליך יותר. בשביל שזה יתפוס הספקיות צריכות להיות יודעות לכך ולדאוג לניתוב נכון.
- oferlaor
-
- מנהל
- תגובות: 73659
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 572 פעמים
- קיבל תודות: 4464 פעמים
זה כן מדויק. יש הרבה 8.8.8.8 - לא אחד ועותקים שלו אלא ממש ריבוי שרתים שזו הכתובת שלהם, וכולם שקולים. זו ארכיטקטורת anycast.21/10/2022 14:15oferlaor כתב: לא מדוייק. 8.8.8.8 אמור להיות אחד. שרת dns אמור להמיר שם Uri לכתובת ושם אפשר להשתמש בקירוב פיזי.
אהל כן אפשר ליייצר קיצורי דרך ולייצר עוד ״עותק״ של 8.8.8.8 שקרוב אליך יותר. בשביל שזה יתפוס הספקיות צריכות להיות יודעות לכך ולדאוג לניתוב נכון....
- oferlaor
-
- מנהל
- תגובות: 73659
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 572 פעמים
- קיבל תודות: 4464 פעמים
מערכת ה-DNS באינטרנט היא מורכבת.
היא בנויה על זה שספקי האינטרנט השונים מרימים caching DNS server שיודע לתרגם כתובות "שימושיות" (=כתובות שהלקוחות ניסו לגשת אליהן ודרשו תרגום מ-URL לכתובת IP), ואפילו לקוחות גדולים של ספק (למשל חברת היי טק גדולה) יכולים להרים אצלם caching DNS server כדי לחסוך תקשורת לשרת חיצוני של הספק, ולתת תרגום מהיר יותר מ-URL ל-IP.
אבל caching DNS server לא מכיל את כל הכתובות באינטרנט, רק את אלה שביקשו ממנו לתרגם (לאחרונה...). כשהוא מקבל בקשה ל-URL שהוא לא מכיר עדיין, נניח newURL.co.zz, הוא שולח אותה ל-authoritative DNS server, שמחזיק רשימה ארוכה של כתובות, למשל כל מה שתחת co.zz, ומקבל ממנו את כתובת ה-IP המתאימה. ועכשיו הוא יזכור אותה (לזמן מסוים, שמוגדר בתשובה של ה-authoritative DNS server).
ואיך יודעים לאיזה authoritative DNS server לפנות, אם ה-caching DNS server עוד לא פנה לשם אף פעם? פונים אל root DNS server, שמחזיר בתשובה לשאילתה את כל ה-authoritative DNS servers. בדוגמה לעיל ה-root DNS יחזיר רשימת שרתים ב-TLD ZZ, שידעו לתרגם את newURL.co.zz לכתובת IP.
כל ההסבר הזה בא כרקע לזה שיש באינטרנט בדיוק 13 כתובות של root DNS servers, שנקראים A עד M (האות ה-13). כששרת DNS חדש של סלקום, או של גוגל, או כל "DNS" אחר לצורך העניין, עולה "מאפס", כלומר אין לו עדיין רשימת כתובות שהוא יודע לתרגם, הוא שולח שאילתות לאותן 13 כתובות מוגדרות (בצורה די קשיחה, הן כמעט לא משתנות). אבל אילו היו בכל העולם רק 13 שרתים שצריכים לענות לכל שרתי ה-caching DNS בעולם, הם היו יוצרים צווארי בקבוק. בפועל יושבים על אותן 13 כתובות מעל 1500 שרתים, וכל אחד מהם מכיל את אותן רשימות כתובות (עד כדי ענייני סינכרון) כמו כל האחרים.
באופן דומה מאוד, גם גוגל ו-cloudflare וכו' שתפסו לעצמם כתובות IP יפות ל-DNS, יושבים על אותה ארכיטקטורה, anycast, שמאפשרת להם למקם שרתים בהרבה מדינות, כולם עם אותה כתובת. זה גם עושה load balancing כך שלא נוצר צוואר בקבוק, וגם מקצר את זמני התגובה למשתמש הקצה. עכשיו יש קטע טכני שבו ספקי האינטרנט צריכים לעדכן את הניתוב שלהם כדי שימצא את ה-8.8.8.8 הקרוב לביתנו.
היא בנויה על זה שספקי האינטרנט השונים מרימים caching DNS server שיודע לתרגם כתובות "שימושיות" (=כתובות שהלקוחות ניסו לגשת אליהן ודרשו תרגום מ-URL לכתובת IP), ואפילו לקוחות גדולים של ספק (למשל חברת היי טק גדולה) יכולים להרים אצלם caching DNS server כדי לחסוך תקשורת לשרת חיצוני של הספק, ולתת תרגום מהיר יותר מ-URL ל-IP.
אבל caching DNS server לא מכיל את כל הכתובות באינטרנט, רק את אלה שביקשו ממנו לתרגם (לאחרונה...). כשהוא מקבל בקשה ל-URL שהוא לא מכיר עדיין, נניח newURL.co.zz, הוא שולח אותה ל-authoritative DNS server, שמחזיק רשימה ארוכה של כתובות, למשל כל מה שתחת co.zz, ומקבל ממנו את כתובת ה-IP המתאימה. ועכשיו הוא יזכור אותה (לזמן מסוים, שמוגדר בתשובה של ה-authoritative DNS server).
ואיך יודעים לאיזה authoritative DNS server לפנות, אם ה-caching DNS server עוד לא פנה לשם אף פעם? פונים אל root DNS server, שמחזיר בתשובה לשאילתה את כל ה-authoritative DNS servers. בדוגמה לעיל ה-root DNS יחזיר רשימת שרתים ב-TLD ZZ, שידעו לתרגם את newURL.co.zz לכתובת IP.
כל ההסבר הזה בא כרקע לזה שיש באינטרנט בדיוק 13 כתובות של root DNS servers, שנקראים A עד M (האות ה-13). כששרת DNS חדש של סלקום, או של גוגל, או כל "DNS" אחר לצורך העניין, עולה "מאפס", כלומר אין לו עדיין רשימת כתובות שהוא יודע לתרגם, הוא שולח שאילתות לאותן 13 כתובות מוגדרות (בצורה די קשיחה, הן כמעט לא משתנות). אבל אילו היו בכל העולם רק 13 שרתים שצריכים לענות לכל שרתי ה-caching DNS בעולם, הם היו יוצרים צווארי בקבוק. בפועל יושבים על אותן 13 כתובות מעל 1500 שרתים, וכל אחד מהם מכיל את אותן רשימות כתובות (עד כדי ענייני סינכרון) כמו כל האחרים.
באופן דומה מאוד, גם גוגל ו-cloudflare וכו' שתפסו לעצמם כתובות IP יפות ל-DNS, יושבים על אותה ארכיטקטורה, anycast, שמאפשרת להם למקם שרתים בהרבה מדינות, כולם עם אותה כתובת. זה גם עושה load balancing כך שלא נוצר צוואר בקבוק, וגם מקצר את זמני התגובה למשתמש הקצה. עכשיו יש קטע טכני שבו ספקי האינטרנט צריכים לעדכן את הניתוב שלהם כדי שימצא את ה-8.8.8.8 הקרוב לביתנו.
נערך לאחרונה על ידי odedee ב 21/10/2022 21:09, נערך פעם 1 בסך הכל.
וכמובן יש גם את נושא הצפנת התעבורה לשרתי ה DNS כדי שלא ידעו (בקלות) לאיזה אתרים אתה פונה. ולזה יש את שתי שיטות: TLS ו HTTPS.
ויש גם סיבוכים נוספים לארגון שמשתמש במערכת AD ב windows server מה שמחייב את כול המחשבים ברשת הפנימית לפנות לDNS של ה Domain והוא אמור להעביר בקשות שאינן קשורות למחשבים פנימיים לשרתי DNS חיצוניים.
סיפור מסובך.
ויש גם סיבוכים נוספים לארגון שמשתמש במערכת AD ב windows server מה שמחייב את כול המחשבים ברשת הפנימית לפנות לDNS של ה Domain והוא אמור להעביר בקשות שאינן קשורות למחשבים פנימיים לשרתי DNS חיצוניים.
סיפור מסובך.
- MrHicUp
-
- חבר ותיק
- תגובות: 1525
- הצטרף: יוני 2006
- מיקום: רמת הגולן
- נתן תודות: 106 פעמים
- קיבל תודות: 48 פעמים
לא כזה מסובך....21/10/2022 18:41י-א כתב: וכמובן יש גם את נושא הצפנת התעבורה לשרתי ה DNS כדי שלא ידעו (בקלות) לאיזה אתרים אתה פונה. ולזה יש את שתי שיטות: TLS ו HTTPS.
ויש גם סיבוכים נוספים לארגון שמשתמש במערכת AD ב windows server מה שמחייב את כול המחשבים ברשת הפנימית לפנות לDNS של ה Domain והוא אמור להעביר בקשות שאינן קשורות למחשבים פנימיים לשרתי DNS חיצוניים.
סיפור מסובך....
