ramkol,
אני מסכים איתך לגבי הצדקת קיום המדינה, אך גם להתערבות יתר של המדינה בכל מיני עיניינים יש מחיר כבד.
יש מדינות שבהן הייתה התערבות קיצונית (ברה"מ) וזה הביא לקריסה כלכלית.
אז אני בעד פיקוח של המדינה בבריאות, חינוך, תקני מזון ובטיחות ועוד כמה דברים, אך התערבות של רגולציה על מערכות הפעלה (סה"כ לא מוצר שמתעסק בחיים ומוות ואף לא בכסף גדול אצל הצרכן הביתי) נראה לי כהגזמה פרועה.
ואם מחליטים על פיקוח, על סמך אילו קריטריונים? בתקני בטיחות זה אמור להיות משיקולי בטיחות. בבנקים וביטוח זה אמור להיות להגן על כספו של החוסך הקטן. מה מקביל בשיקולים של מערכת הפעלה של מחשב ביתי ?
וכמו תמיד יש את השאלה מי יחליט? אני? אתה? כמה פוליטיקאים מושחתים?
גם בנושא השפעת מהפיכת המידע על הקיום האנושי נראה לי שאתה מגזים.
תשווה את זה לחקלאות, למהפיכה התעשייתית, להמצאת ה"מכונית לכל פועל" ואף להכנסת טליזיה ורדיו, ותראה שמהפיכת המידע היא בסופו של דבר לא ביג דיל. לפחות לא לנקודת הזמן הנוכחית בהיסטוריה האנושית.
החיים שלנו היום לא באמת ממש שונים מלפני 30 שנה.
אושר?
שוב, לדעתי האושר של האדם לא באמת נגזר מהדברים הללו אך אני אישית יותר מאושר במובנים מסוימים.
קודם כל, בלי מהפיכת המידע לא הייתי מגיע לפגוש אותך וירטואלית ולקיים איתך את השיחה המעניינת הזו

שנית המון זמן נחסך לי בהתרוצצויות של קניות, סידורים ובוודאי חיפוש מידע. אני לא כל כך צעיר כך שחייתי כמבוגר גם לפני עידן הWeb. אני מאוד לא רוצה לחזור אחורה.
עוד בעיניין האושר, רבים חושבים שחקלאות הביאה אושר/קידמה/whatever לבני האדם. הרי בלעדיה, היינו עוד ציידים-לקטים שמתעסקים רק בארוחה הבאה ולמעשה מה שנקרא "התרבות האנושית" לא הייתה בכלל קיימת.
ג'רד דיאמנד, מחבר Guns, Germ & Steel (מאוד מומלץ) כתב מאמר שבו הוא משווה תיאורטית את האושר האנושי של ציידים-לקטים לעומת החיים בחברה חקלאית תוך בחינת האינדיבודואל הממוצע. מסתבר שרק צרות וסבל הביאה החקלאות - ירידה בבריאות, עוני, מעמדות, שלטון רודני, מלחמות. (היא הביאה כמובן לאוכלוסיה אנושית גדולה בהרבה, אך לא שיפרה את מצב היחיד).
העיניין הוא שזה מעניין תיאורטית אבל ממש לא משנה. אי אפשר לחסל את החקלאות ולחזור אחורה.
אותו דבר עם מהפיכת המידע, כל דיון באושר הוא ספקולציה תיאורטית. אי אפשר בעצם ללכת אחורה.
לסיום בעיניין הזקנים אנחנו כנראה נתקלים בזקנים אחרים. שמעתי המון זקנים מדברים על הנושא, גם אישית ובעיקר באמצעי התקשורת. כמעט ולא זוכר שמישהו טוען שבאמת היה יותר טוב. כולם כמובן מתרפקים על העבר, בעיקר על עלומיהם הפרטיים, אבל לא שמעתי שהם טוענים שבאמת היה בעבר יותר טוב ושהם היו בצעירותם יותר מאושרים מאשר אנשים עם הגיל המקביל בהווה.
ספציפית למהפיכת המידע, אני מכיר לא מעט זקנים, כולל אבי, שהאינטרנט פתחה להם עולם חדש, גם אחרי גיל 70. (וזאת למרות שהם מתעצבנים, כמוני, על זה שלפעמים המחשב נתקע).
אני רואה את זה בהחלט כדבר חיובי.