אתה צודק שכתבתי קצת בקיצוניות.. אבל מה שחשוב לי בדברים שכתבתי זה יותר הלך הרוח מאשר הפרטים.
אני מודע לקונפליקט בן השיוויון (שחוקים והגבלות מסויימים אמורים לקרב) לבן החופש (ערך מקודש כימעט לכולנו) ואני חושב שהבעיה היום היא במינון ובפרופורציות. נכון שהיתערבות מוגזמת לא תמיד בריאה ויכולה להוביל לשילטונות אימים כפי שרואים בעבר (ובהוה). אבל ניראה לי שיש בכל זאת מקום להגבלות, כמו למשל הגבלה בן לאומית ל"נפח" של קונצרנים, הגבלות שיעזרו להגן על העולם מריכוז כוח לא פרופורציונאלי. היום העולם נימצא באופוריה קפיטליסטית. המערב הוכיח (ליכאורה, לדעתי) את עליונות הקפיטליזים. והיום נותנים יתרון לכל אפקט שמחזק את הקפיטל. עוצמת הזרם בכיוון הזה היא חזקה מידי היום ומסוכנת. כשיש מרויחים במערכת, יש גם מפסידים. ומתי שהו ימאס להם להפסיד...
יש ספר של אסימוב, בטח קראת, בשם קץ כל זמן. שם האנושות לא גילתה את פרוק האטום והיתפתחה בכיוון אחר.. היתפשטות בזמן במקום במרחב.. מצב כזה שמאפשר ליבחון "מה היה קורה אים.." קיים רק בסיפרות..
ואים אנחנו מנסים ברציונאליות לחשוב לכיוון כזה זה נישאר לרוב ברמה של ספקולציות.. אז באמת אי אפשר לדעת מה היה קורה אם לא הייתה מהפכה חקלאית או תעשיתית והכל ספקולטיבי. אבל גם אים ניראה לנו שהעולם דטרמיניסטי ומה שהיה, היה צריך גם ליהיות, ואי אפשר לעבור ליד מהפיכת המידע.. עדין כדאי לבקר את התופעות ולנסות לראות אותן באור שונה..גם אני, כבן לתרבות המערב, נהנה ומקבל המון מהקידמה.. אני גם מיתעניין וניגנב כל פעם מחדש, מחידוש טכנולוגי או תאוריה מדעית חדשה, אבל מנסה בכל זאת להמשיך ללכת ברגל אל המעין.
כשמדובר על האושר שהקידמה הביאה לאדם, אני מישום מה חושב תמיד על האנשים ששילמו ומשלמים על האושר הזה...
.
).